משתמש:יעל סונינו-לוי/טיוטה
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
ֿֿ
+ אדי צוקר, 1912-2001, אמן ויטראז׳, ציור, פיסול והדפס.
+ +
{{אמן}}
+
| שם = אדי (אדולף) צוקר
+
| שם בשפת המקור = Edi (Adolphe) Zucker
+
| תאריך לידה = 24/04/1912
+
| מקום לידה = אנטוורפן, בלגיה
+
| מקום פטירה = ישראל
+
| תאריך עלייה = ספטמבר 1945
+
| כיתוב = אמן רב תחומי, יליד אנטוורפן שבבלגיה, למד שם באקדמיה לאמנות 1926-1930, התמחה בטכניקות ויטראז׳ ציור והדפס
+
| תחום יצירה = ויטראז׳, ציור, פיסול, הדפס
+
| זרם באמנות = אמנות ישראלית, אקספרסיוניזם, יודאיקה, ארטנובו
+
| יצירות ידועות = ויטראז׳ בית הכנסת, בית אברהם, רחובות.
+
| בת זוג =
+
| תאריך פטירה = 2001
+
| תמונה = Vitrage_A_Zucker.jpg
+
}}
+ +
בעיר רחובות ניצבות יצירות מעשה ידיו של האמן אדולף יצחק צוקר. ניתן למצוא ויטראז'ים במבני ציבור כמו בבית הכנסת ״בית אברהם״ וב״בית יד לבנים״ וכן פסל פעמון יצוק שהיה סימן היכר לכיכר הפעמון והיווה סמל היסטורי ליסוד המושבה רחובות. אולם שמו של האמן כמעט ואינו מוכר לציבור.
+ +
ביוגרפיה עריכה
+
אדי צוקר נולד למשפחה יהודית בשנת 1912, באנטוורפן שבבלגיה.
+ +
הוא למד שם באקדמיה לאמנות 1926-1930, התמחה בטכניקת ויטראז׳ ועבד בסדנה בברסכאט (במחוז אנטוורפן) עד 1938.
+ +
בית הכנסת הגדול באנטוורפן מעוטר בויטראז'ים פרי יצירתו.
+ +
צוקר, כמו אמנים יהודים נוספים באירופה בתקופתו נאלץ למתן את תשוקתו לאמנות. בזמן מלחה״ע השנייה היה חייל הצבא הבלגי בקונגו, אפריקה ולאחר מכן כאשר הגיע לארץ ונישא לבת משפחת פרדסנים, נאלץ לעבוד כחקלאי בפרדסים.
+ +
אף על פי כן, ״יצר, צייר בשמן ואקוורל, גילף והדפיס בלילות ובכל זמן פנוי״ כך סיפרה אישתו ,הגב׳ לאה יעקובסון צוקר.
+ +
בחיפוש אחר מעשיו, עבודתו, אופיו ויצירותיו לא נימצא תיעוד בכתב. הדבר היחיד שמוזכר בארכיונים הוא נישואיו ללאה יעקובסון, ביתו של זלמן יעקובסון שהיה לאחד הפרדסנים הראשונים בתל אביב יפו ולאחר מכן מנהל הפרדסנים ובעל חלקות רבות במושבה רחובות (1920-1940). ״צאצאיו: הלל, עמנואל, דניאל, לאה אשת יצחק (אדי) צוקר״.
+ +
יצחק כ״ץ ראש עיריית רחובות בין השנים , 1955-1968 הציע לצוקר ליצור את קירות הויטראז׳ וכך ניתנה לו ההזדמנות להטביע את חותמו בעיר. ״יצחק הכיר את צוקר ואת יצירותיו, הינו שכנים וחברים, צוקר נסע במיוחד לצרפת לרכוש את הזכוכיות המתאימות״ כך מספרת ניצה כ״ץ (אלמנתו של ראש העיר המנוח).
+ +
הויטראז׳ים מתאפיינים בצבעוניות רבה. ניתן לראות סיגנון עבודה שונה בין הקיר שבבית יד לבנים לבין בית הכנסת. הראשון שהוקם ב1963 מורכב מזכוכיות עבות, חלקות ונראה כי נעשו בעבודת יד, החומר המפריד בין זכוכית למשניה נראה כיציקת ברזל עבה ונפחית ואילו מבנה בית הכנסת כולל שנים עשר חלונות אורכיים המורכבים מזכוכיות מעוטרות באיורים וכיתובים צרובים המסמלים את שנים עשר השבטים, הכל נאחז בקונסטרוקציה מעודנת של בדיל וברזל (בדומה לויטראז׳ים הקלאסיים הנראים בכנסיות בערים רבות באירופה). המראה בבית הכנסת מעודן יותר מזה שבבית יד לבנים.
+ +
יש לציין שבאותה תקופה שעבד צוקר על הויטראז׳ בבית הכנסת ברחובות, יצר האמן מארק שאגאל ויטראז'ים באותו נושא ממש בבית הכנסת של ביה״ח הדסה עין כרם בירושלים.
+ +
פיקאסו
+ +
בתחריטיו הראשונים, ניכרת השפעת סגנון הארט נובו Art Nouveau - שהיה נפוץ בבלגיה בתקופתו. זרם זה שפירושו "אמנות חדשה" נולד בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 והביא עימו סגנון חדש המבטא את המהפכה התעשייתית, טכנולוגיות וחומרים חדשים. הסגנון מאופיין בניקיון צורני מחד ומאידך היתה בו התייחסות ליופי ולאסתטיקה בהשראה מן הטבע, קוים זורמים (קו הארט נובו כונה "קו צליפת השוט") דגמים שנלקחו מעולם החי והצומח. בארט נובו ניכרת גם השפעה יפנית חזקה.
+ +
צוקר גילף דמויות נשיות ארוכות ומפותלות כפי שתוארו בסגנון זה בתקופתו באירופה, ואכן חלק מעבודותיו מזכירות את תחריטי העץ של האמן אדוארד מונק (1863-1944) שפעל גם הוא באותה תקופה עם אותם מאפיינים.
+ + +
צוקר גילף גם דימויים עם אמירות נוקבות והומור קריקטוריסטי אקספרסיבי, דבר הנובע מהטכניקה הגורמת לקונטרסטים ברורים וחיתוכים חדים. ניתן גם לראות השפעות סגנוניות של האקספרסיוניזם הגרמני שבלט בשנות ה20-40 של המאה ה20.
+ +
התחריטים המוקדמים עוסקים בנושאים אישיים ואוניברסליים, דימויים סימבולים, טקסים, מהעולם היהודי והנוצרי.
+ +
לצורך העמקת חקר האמן ודרך יצירתו, מצאתי עצמי מחזרת אחר בני המשפחה כדי לראות את יצירות ההדפס הנוספות לאילו שראיתי, בינתיים בשנת 2016 לאה צוקר נפטרה ובית המשפחה נמכר ובימים אלו נהרס כליל.
+ +
לאחר מאמצים רבים הושאל לי מאגד יצירות הדפס שנסרקו ואוגדו לאלבום משפחתי. המאגד מאופיין בעבודות משנות ה 50 רובן בנושאים ארץ ישראלים ויודאיקה.
+ +
העבודות הללו מזכירות במידה מסוימת אמנות מגוייסת, חלקן אף מדברות את צו השעה הציוני/ישראלי. ישנן מספר עבודות שנעשו עבור קרן קיימת לישראל ובהקשר לכך בנו של צוקר, גיל מירן מספר: ״אבי עיצב כמה סמלים עבור צה״ל, כמדומני את סמל גבעתי הראשון״ לא מצאתי סימוכין לכך אך זיכרון זה מעיד על עבודה לטובת סמלי המדינה. אשף מילוי תבניות מתקדם תווים מיוחדים עזרה אדי צוקר, 1912-2001, אמן ויטראז׳, ציור, פיסול והדפס.
| אמן רב תחומי, יליד אנטוורפן שבבלגיה, למד שם באקדמיה לאמנות 1926-1930, התמחה בטכניקות ויטראז׳ ציור והדפס | |
| אמן רב תחומי, יליד אנטוורפן שבבלגיה, למד שם באקדמיה לאמנות 1926-1930, התמחה בטכניקות ויטראז׳ ציור והדפס | |
| לידה |
24/04/1912 אנטוורפן, בלגיה |
|---|---|
| פטירה |
2001 (בגיל 1977 בערך) ישראל |
| תאריך עלייה | ספטמבר 1945 |
| תחום יצירה | ויטראז׳, ציור, פיסול, הדפס |
| זרם באמנות | אמנות ישראלית, אקספרסיוניזם, יודאיקה, ארטנובו |
| יצירות ידועות | ויטראז׳ בית הכנסת, בית אברהם, רחובות. |
בעיר רחובות ניצבות יצירות מעשה ידיו של האמן אדולף יצחק צוקר. ניתן למצוא ויטראז'ים במבני ציבור כמו בבית הכנסת ״בית אברהם״ וב״בית יד לבנים״ וכן פסל פעמון יצוק שהיה סימן היכר לכיכר הפעמון והיווה סמל היסטורי ליסוד המושבה רחובות. אולם שמו של האמן כמעט ואינו מוכר לציבור.
ביוגרפיה עריכה
אדי צוקר נולד למשפחה יהודית בשנת 1912, באנטוורפן שבבלגיה.
הוא למד שם באקדמיה לאמנות 1926-1930, התמחה בטכניקת ויטראז׳ ועבד בסדנה בברסכאט (במחוז אנטוורפן) עד 1938.
בית הכנסת הגדול באנטוורפן מעוטר בויטראז'ים פרי יצירתו.
צוקר, כמו אמנים יהודים נוספים באירופה בתקופתו נאלץ למתן את תשוקתו לאמנות. בזמן מלחה״ע השנייה היה חייל הצבא הבלגי בקונגו, אפריקה ולאחר מכן כאשר הגיע לארץ ונישא לבת משפחת פרדסנים, נאלץ לעבוד כחקלאי בפרדסים.
אף על פי כן, ״יצר, צייר בשמן ואקוורל, גילף והדפיס בלילות ובכל זמן פנוי״ כך סיפרה אישתו ,הגב׳ לאה יעקובסון צוקר.
בחיפוש אחר מעשיו, עבודתו, אופיו ויצירותיו לא נימצא תיעוד בכתב. הדבר היחיד שמוזכר בארכיונים הוא נישואיו ללאה יעקובסון, ביתו של זלמן יעקובסון שהיה לאחד הפרדסנים הראשונים בתל אביב יפו ולאחר מכן מנהל הפרדסנים ובעל חלקות רבות במושבה רחובות (1920-1940). ״צאצאיו: הלל, עמנואל, דניאל, לאה אשת יצחק (אדי) צוקר״.
יצחק כ״ץ ראש עיריית רחובות בין השנים , 1955-1968 הציע לצוקר ליצור את קירות הויטראז׳ וכך ניתנה לו ההזדמנות להטביע את חותמו בעיר. ״יצחק הכיר את צוקר ואת יצירותיו, הינו שכנים וחברים, צוקר נסע במיוחד לצרפת לרכוש את הזכוכיות המתאימות״ כך מספרת ניצה כ״ץ (אלמנתו של ראש העיר המנוח).
הויטראז׳ים מתאפיינים בצבעוניות רבה. ניתן לראות סיגנון עבודה שונה בין הקיר שבבית יד לבנים לבין בית הכנסת. הראשון שהוקם ב1963 מורכב מזכוכיות עבות, חלקות ונראה כי נעשו בעבודת יד, החומר המפריד בין זכוכית למשניה נראה כיציקת ברזל עבה ונפחית ואילו מבנה בית הכנסת כולל שנים עשר חלונות אורכיים המורכבים מזכוכיות מעוטרות באיורים וכיתובים צרובים המסמלים את שנים עשר השבטים, הכל נאחז בקונסטרוקציה מעודנת של בדיל וברזל (בדומה לויטראז׳ים הקלאסיים הנראים בכנסיות בערים רבות באירופה). המראה בבית הכנסת מעודן יותר מזה שבבית יד לבנים.
יש לציין שבאותה תקופה שעבד צוקר על הויטראז׳ בבית הכנסת ברחובות, יצר האמן מארק שאגאל ויטראז'ים באותו נושא ממש בבית הכנסת של ביה״ח הדסה עין כרם בירושלים.
פיקאסו
בתחריטיו הראשונים, ניכרת השפעת סגנון הארט נובו Art Nouveau - שהיה נפוץ בבלגיה בתקופתו. זרם זה שפירושו "אמנות חדשה" נולד בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 והביא עימו סגנון חדש המבטא את המהפכה התעשייתית, טכנולוגיות וחומרים חדשים. הסגנון מאופיין בניקיון צורני מחד ומאידך היתה בו התייחסות ליופי ולאסתטיקה בהשראה מן הטבע, קוים זורמים (קו הארט נובו כונה "קו צליפת השוט") דגמים שנלקחו מעולם החי והצומח. בארט נובו ניכרת גם השפעה יפנית חזקה.
צוקר גילף דמויות נשיות ארוכות ומפותלות כפי שתוארו בסגנון זה בתקופתו באירופה, ואכן חלק מעבודותיו מזכירות את תחריטי העץ של האמן אדוארד מונק (1863-1944) שפעל גם הוא באותה תקופה עם אותם מאפיינים.
צוקר גילף גם דימויים עם אמירות נוקבות והומור קריקטוריסטי אקספרסיבי, דבר הנובע מהטכניקה הגורמת לקונטרסטים ברורים וחיתוכים חדים. ניתן גם לראות השפעות סגנוניות של האקספרסיוניזם הגרמני שבלט בשנות ה20-40 של המאה ה20.
התחריטים המוקדמים עוסקים בנושאים אישיים ואוניברסליים, דימויים סימבולים, טקסים, מהעולם היהודי והנוצרי.
לצורך העמקת חקר האמן ודרך יצירתו, מצאתי עצמי מחזרת אחר בני המשפחה כדי לראות את יצירות ההדפס הנוספות לאילו שראיתי, בינתיים בשנת 2016 לאה צוקר נפטרה ובית המשפחה נמכר ובימים אלו נהרס כליל.
לאחר מאמצים רבים הושאל לי מאגד יצירות הדפס שנסרקו ואוגדו לאלבום משפחתי. המאגד מאופיין בעבודות משנות ה 50 רובן בנושאים ארץ ישראלים ויודאיקה.
העבודות הללו מזכירות במידה מסוימת אמנות מגוייסת, חלקן אף מדברות את צו השעה הציוני/ישראלי. ישנן מספר עבודות שנעשו עבור קרן קיימת לישראל ובהקשר לכך בנו של צוקר, גיל מירן מספר: ״אבי עיצב כמה סמלים עבור צה״ל, כמדומני את סמל גבעתי הראשון״ לא מצאתי סימוכין לכך אך זיכרון זה מעיד על עבודה לטובת סמלי המדינה.