משתמש:יעקב בן ציון/טיוטה

יעקב בן ציון פלי"ם

יעקב בן ציון (מלך) יליד ירושלים, 30 באפריל 1928.

גויס לפלמ"ח ב-1945. שרת בפלוגה ה' ובפלי"ם - פלוגה י'.

תפקיד אחרון בשליחות הפלי"ם, יולי - דצמבר 1948: חבלן ביחידת ה"הכשלה" בצרפת ובאיטליה.

פלמ"ח ופלי"ם

יעקב נולד בירושלים והתגייס לפלמ"ח ב-1945, פלוגה ה'- מחלקות: גבעת חיים, גבעת השלושה, רמת הכובש ומשמר השרון.

במהלך שירותו בפלוגה ה', עבר קורס מדריכי ספורט בחפצי-בה, קורס מפקדי כיתות בג'וערה וקורס חבלה מתקדם בקיבוץ בית הערבה ובעקבותיהם תיפקד כמד"ס ומ"כ. במסגרת פעילותו בפלוגה ה', השתתף בפעולות שונות, ביניהן: העברות נשק, הורדות מעפילים, פיצוץ מסילת הברזל, ההתקפה על משטרת שרונה וחסימת תל אביב ב"ליל וינגייט". ביולי 1946, עם שחרורו מהמעצר הבריטי בלטרון וברפיח בעקבות "השבת השחורה", חזר למחלקתו במשמר השרון והתמנה למפקדה.

בשלהי 1946 עבר לפלי"ם, ונשלח לקורס מפקדי הסירות מספר 7 במכמורת. בפברואר 1947, במהלך פעילותו הימית, נעצר על ידי הצבא הבריטי בקיבוץ שדות-ים, ביחד עם שאר צוות הסירה, שעה שחזרו מעומק הים בניסיון לפגוש את ספינת המעפילים " לנגב". כל הצוות נכלא ב"קישלה" של חיפה ושוחרר כעבור שבועיים. באביב 1947, נשלח לקורס החובלים מס' 4 ועם סיומו הוצב במחלקת קיבוץ מעברות כמדריך ומפקד. באוקטובר 1947, נשלח על ידי מפקדת הפלי"ם והמוסד לעליה ב' לצרפת, לקחת חלק בקליטת ניצולי השואה מרחבי אירופה והבאתם לארץ

ב 20.2.1948 הגיע לארץ כמלווה ספינת המעפילים "לקוממיות" (SETTI FRATELI) לאחר שנתפסה על ידי הצי הבריטי, כשעל סיפונה 699 מעפילים. עם הגיעו לארץ, הוטל עליו, על ידי מפקד הגדוד הרביעי של הפלמ"ח, יוספל'ה טבנקין, להקים ולפקד על בסיס האימונים "סידני-עלי", לתגבור לוחמי הגדוד בקרבות על ירושלים.

לקראת אפריל 1948 נשלח לפלוגת הנמל בחיפה לפעולות סילוק והברחת אמל"ח מאוניות הצבא הבריטי והשתתף כלוחם ומפקד בכוחות הנחיתה ללבנון, לפיצוץ גשרי הכביש והרכבת שעל הציר צור- ראש הנקרה, בליל ה-14 במאי 1948 ובהמשך, על נהר הליטאני.

באוגוסט 1948, הוטל עליו ללוות את ספינת הרכש "מרי-אניק" מחיפה למרסי-צרפת ושם להצטרף כחבלן ליחידת ה"הכשלה" שפעלה לסיכול וחבלה במשלוחי האמל"ח של מדינות ערב, במהלך מלחמת השחרור.

בינואר 1949, עם פרוקה של יחידת ה"הכשלה" באירופה, חזר לארץ כמלווה על אוניית המעפילים/עולים - "טמפה" והצטרף ליחידת הצוללנים של שייטת 13 בפיקודם של יוחאי בן-נון ומשה נחשון, בקיסריה העתיקה.

לאחר קום המדינה

בשנת 1950, עם שחרורו מחיל הים, הצטרף לקואופרטיב "מישור" שהוקם על ידי קבוצת חבלנים יוצאי הקומנדו הימי והפלמ"ח שעסק בין השאר, בפירוק מוקשים שנותרו מתקופת מלחמת השחרור, בפיצוץ מבנים שנועדו להריסה ובפיצוץ ופרוק אוניות טבועות. בשנת 1953, התחיל את לימודיו בטכניון בחיפה, בפקולטה להנדסה חקלאית והצטרף לקיבוץ מעגן מיכאל, בעקבות כמה מחבריו יוצאי הפלי"ם.

לאחר שסיים את לימודיו, הקים את מדור המים במחלקה לתכנון של הקיבוץ המאוחד, תכנן והקים מפעלי השקייה, אספקת מים ועוד, בקיבוצים רבים. בשנת 1963, לאחר שעזב את הקיבוץ, מילא בין השאר, את התפקידים הבאים:

מהנדס אספקת מים ארצי בחברת "מקורות", מנהל סניף פרו של "מקורות מים-ארצות חוץ", ריכוז פעולות החברה ביבשת דרום אמריקה, בעלים של משרד הנדסי לתכנון ופיתוח חקלאי בגליל ובגולן, מהנדס ראשי וסגן מנהל חברת הנפט הלאומית, מנכ"ל "פזגז", מנכ"ל חברה אמריקנית לפיתוח וייצור זרעי ירקות, מהנדס-יועץ, עצמאי.

כיום יעקב בן-ציון (מלך) פנסיונר ומתגורר בעמק חפר.