משתמש:מוליר/טיוטה 2

--מוליר - שיחה 16:48, 12 בספטמבר 2013 (IDT)--מוליר - שיחה 16:48, 12 בספטמבר 2013 (IDT)

                                             מעוז " דרורה "

                                      מלחמת  יום כיפור      1973

 מעוז "דרורה" שכן בגיזרה הצפונית של תעלת סואץ , בלב איזור הביצות, כ-5 ק"מ מדרום ל -"לחצנית" וכ-10 ק"מ מצפון ל- כתובה" על ציר "אשר" (ראה מפת
 קוד "סיריוס"), אויש ע"י 23 לוחמים מפלוגה ב' של גדוד 68 הירושלמי בפיקוד הסמ"פ סגן מולי רונן. הגדוד גויס ב-23.9.1973 ותפס את רוב מעוזי "קו ברלב"
 לקראת חגי תשרי תשל"ג.
 החפיפה היתה קצרה וכללה אימון ותירגולות בסיסיות וכניסה לשיגרת סיורים ביו המעוזים ותצפיות לעבר מצרים - בטווח של כ-200 מטר של התעלה. דיווחי המעוז 
 על התנועות החריגות בצד המצרי התקבלו ע"י המח"ט אל"מ אלוש בהסבר הידוע על תרגיל "תחריר" המצרי.נורה אדומה נדלקה ב"דרורה" בזמן הסעודה המפסקת ערב
 יום כיפור : מיג 17 כסוף ומאיים חלף פתאום ברעש אדיר מעל המעוז, ונעלם חזרה מערבה לפני שהספיקו לפתוח עליו באש . לא ברור עד היום פשר ארוע חריג זה.
 בעיצומו של הצום - בערך בשעה 12:00 - הודיע  המג"ד אמיר ראובני כי בערב בשעה 18:00 תפרוץ מלחמה, משהו בסגנון של יום קרב. בפקודתו קופלה תצפית
 החוץ, תודרכו הלוחמים ותוך כדי כך פרצה המלחמה בשעה 14:00 בהפגזה קשה לאורך כל קו המעוזים. המעוז נכנס ל"כוננות ספיגה" (כולם בבונקר מלבד מפקד
 המעוז בעמדתו ותצפיתן בעמדת פריסקופ).מיגדל התצפית הגבוה קרס מיד והאדמה רעדה מעוצמת ההרעשה.במכשירי הקשר נשמעו דיווחי "לחצנית" ו"כתובה" על
 סירות מצריות עמוסות חיילים חוצות את התעלה. בעוד לוחמי "כתובה" הודפים מתקפות ראשונות - כותרה "לחצנית" ,שנלחמה בגבורה על חייה בהפעלת הארטילריה
 שלנו ב"אש על כוחותינו",בנסיון נואש להדוף את המצרים שהצליחו לחדור לתעלות הקשר במעוז.בשעה 16:30 לערך דיווחה "דרורה" כי דגל מצרי מונף על "לחצנית",
 ועברה ל"כוננות פשיטה" ( כל הלוחמים בעמדות, בבונקר נשארו רק הרופא וסמל קשר סדיר) מחשש לתקיפה ישירה.ב"כתובה" תפס רב"ט זבולון אורלב את הפיקוד
 לאחר פציעתו של המ"מ דודו סיטן. מולי תידרך אותו בהפעלת ארטילריה (תרגולת "קצין חי"ר מטווח")וד"ר קרביץ הרופא הסביר לחובש "כתובה" איך לטפל בפצועים.
 6 מסוקים מצרים עמוסים 60 לוחמי קומנדו חדרו מצפון והנחיתו את הכח כמארב באיזור רומני שם חסמו את הדרך ל"בודפשט". כשחזרו ריקים, עם דמדומים, הצליחו
 לוחמי "דרורה" להפיל לפחות מסוק מי-4 מצרי אחד שבער כל הלילה.בלילה חלף טנק בלתי מזוהה מדרום על ציר "אשר"והמשיך צפונה כקילומטר ונעצר.למפקדת
 הגדוד והחטיבה נמסרו כל הזמן דיווחים והמג"ד עודד את לוחמיו בתכניות צה"ל לתגבר ולחלץ ולנסות לסלק את המצרים בהתקפת נגד בבוקר. עם עלות השחר נשמע 
 רעש מצפון שהתברר שזה אותו טנק כנראה שחלף בלילה,וכפסע פתחו עליו באש. עם זאת הופנם שציר "אשר" פנוי בין "דרורה" ל"כתובה" כי הטנק הגיע לשם.עד
 הצהרים הדפו לוחמי "כתובה" עוד התקפות מצריות וספגו 2 הרוגים ומספר פצועים. בפיקוד העליון הוחלט לבסוף לחוציא את מי שניתן מקו המעוזים שאיבד את
 יעודו והפך לנטל. ניתנה פקודת נסיגה ל"כתובה" ומולי כיוון אותם צפונה אליו על ציר "אשר". לאחר כ-10 דקות גם ל"דרורה" ניתנה פקודת פנוי. הכח התארגן
 על הזחל"מ התקין שנותר ויצא על ציר "מסחר" וימינה מזרחה על ציר "זגוגית". תוך כדי תנועה התברר למולי שחסרים 3 לוחמים ! מיד עצר את הזחל"מ ופנה 
 חזרה אל המעוז המופגז תוך עידכונו של אורלב שנסע בעקבותיו. תחת אש הגיע ל"דרורה" ומשך את גדיש סמל המרגמות ושני חבריו שכלל לא ידעו על הדרמה 
 המתחוללת ולא האמינו שצריך להתפנות. בכך למעשה איפשרו ללא ידיעתם את הנסיגה.מיד יצא הזחל"מ חזרה מזרחה, חבר לזחל"מ של אורלב ויחד הגיעו למפקדת
 הגדוד ב"בלוזה". 
 בני גולדמן נהג הזחל"מ של "דרורה" וזבולון אורלב הומלצו לצל"ש. אורלב עוטר ב"אות המופת".
 תחקירי מודיעין מאוחרים העלו ש"דרורה" היתה בקו התפר בין שתי חטיבות מצריות שלא תכננו את כיבושה.