משתמש:מוליר/טיוטה 4

מעוז דרורה היה אחד ממוצבי צה"ל בקו-ברלב. המעוז שכן בגיזרה הצפונית של תעלת סואץ,בלב איזור הביצות, כ-5 ק"מ מדרום למעוז "לחצנית"וכ-10 ק"מ מצפון למעוז "כתובה" על ציר "אשר"( ראה מפת קוד "סיריוס").בתקופת מלחמת יום הכיפורים אויש המעוז ע"י 23 לוחמים מפלוגה ב' של גדוד 68 , גדוד מלואים מחטיבה 16 (החטיבה הירושלמית)בפיקוד הסמ"פ סגן מולי רונן.הגדוד גויס ב-23 בספטמבר 1973 ותפס את רוב מעוזי "קו בר-לב" לקראת חגי תשרי תשל"ג. החפיפה היתה קצרה וכללה אימון ותרגולות בסיסיות,ומיד כניסה לשיגרת סיורים בין המעוזים ותצפיות לעבר צבא מצרים - בטווח של כ-200 מטר כרוחבה של התעלה. דיווחי המעוז על תנועות חריגות בצד המצרי התקבלו ע"י מח"ט הגיזרה, פנחס נוי (אלוש) בהסבר כי הם חלק מהכנות לתרגיל "תחריר"של הצבא המצרי. נורה אדומה נדלקה ב"דרורה" בזמן הסעודה המפסקת ערב יום כיפור: מיג 17 חלף ברעש אדיר מעל במעוז, ונעלם חזרה מערבה לפני שהספיקו לפתוח עליו באש. למחרת, בעיצומו של הצום, בסביבות השעה 12:00, הודיע מפקד גדוד 68 אמיר ראובני, כי בשעה 18:00 תפרוץ מלחמה,אך היא תהיה בסגנון של יום קרב. בפקודתו קופלה תצפית החוץ והלוחמים תודרכו. בשעה 14:00נפתחה הפגזה מצרית כבידה לאורך כל קו המעוזים. המעוז נכנס ל"כוננות ספיגה" כל חיילי המעוז ירדו לבונקר-הלוחמים מלבד מפקד המעוז בעמדתו ותצפיתן בעמדת פריסקופ.מגדל התצפית הגבוה קרס מיד בפגיעה ישירה, המעוז זועזע מעוצמת ההפגזות ובמכשירי הקשר נשמעו דיווחי "לחצנית" ו"כתובה" על סירות מצריות עמוסות חיילים החוצות את התעלה ומסתערות על הסוללה בשיטחנו. בעוד לוחמי "כתובה" הודפים מתקפות ראשונות - כותרה "לחצנית" שנלחמה בגבורה על חייה גם בהפעלת ארטילריה ב"אש על כוחותינו", בנסיון נואש להדוף את הלוחמים המצרים שהצליחו לחדור לתעלות הקשר במעוז. בשעה 16:30 לערך דיווחה "דרורה" כי דגל מצרי מונף על "לחצנית", ועברה ל"כוננות פשיטה" באשר כל הלוחמים בעמדות מלבד הרופא וקשר סדיר שנשארו בבונקר, מחשש לתקיפה ישירה. ב"כתובה"תפס רב"ט זבולון אורלב את הפיקוד לאחר פציעתו של המ"מ דודו סיטן. מפקד "דרורה" תידרך טלפונית את אורלב בהפעלת ארטילריה (תרגולת "קצין חי"ר מטווח") וד"ר קרביץ הרופא הסביר לחובש "כתובה" כיצד להעניק טיפול רפואי לפצועים. 6 מסוקים מצרים עמוסים ב-60 לוחמי קומנדו חדרו מצפון והנחיתו את הכח כמארב באיזור רומני שם חסמו את הדרך ל"בודפשט". כשחזרו ריקים, עם דמדומים, הצליחו לוחמי "דרורה" להפיל לפחות מסוק מי-4 מצרי אחד.בלילה חלף טנק בלתי מזוהה מכוחותינו בתנועה מדרום לצפון על ציר "אשר" המשיך צפונה כקילומטר ונעצר. למפקדת הגדוד והחטיבה נמסרו כל הזמן דיווחים והמג"ד עודד את לוחמיו בתכניות צה"ל לתגבר ולחלץ ולנסות לסלק את המצרים בהתקפת נגד בבוקר. עם עלות השחר נשמע רעש מפחיד מצפון שהתברר כאותו טנק שחלף בלילה - כפסע היה מפתיחה עליו באש.עם זאת הופנם שציר "אשר" בין "דרורה" ל"כתובה" פנוי מאחר והטנק הגיע לשם. עד הצהרים הדפו לוחמי "כתובה" עוד התקפות וספגו 2 הרוגים ומספר פצועים. בפיקוד העליון הוחלט לבסוף לתת פקודת פנוי לכל מי שמסוגל לסגת מקו המעוזים שאיבד את יעודו והפך לנטל. ניתנה פקודת נסיגה ל"כתובה" ורונן כעון אותם צפונה אליו על ציר "אשר" הפנוי.לאחר כ-10 דקות קיבלה גם "דרורה" פקודת פנוי.הכח התארגן על הזחל"מ התקין שנותר ויצא על ציר "מסחר" ומזרחה על ציר "זגוגית" . תוך כדי תנועה התברר למולי כי 3 לוחמים נעדרים. מיד פקד על עצירת הזחל"מ וחזר במהירות למעוז המופגז תוך עדכונו של אורלב שנסע בעקבותיו. תחת אש הגיע ל"דרורה" ופינה את סמל המרגמות גדיש ושני הלוחמים הנוספים, שכלל לא היו מודעים לפנוי המעוז. הם המשיכו להשיב אש בעמדותיהם ובכך בעצם איפשרו את הנסיגה. זחל"מ "דרורה" חבר לזחל"מ "כתובה" ויחד הגיעו לגדוד ב"בלוזה". על פעולתו במלחמה עוטר אורלב בעיטור המופת. תחקירי מודיעין מאוחרים העלו ש"דרורה" היתה בקו התפר בין שתי חטיבות מצריות שלא תכננו לכבוש אותה.--מוליר - שיחה 11:35, 15 בספטמבר 2013 (IDT)