משתמש:נדב ציון/טיוטה

דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של נדב ציון.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של נדב ציון.


אברהם ציון עריכה

עורך דין ונוטריון, איש ציבור, חבר סגל אוניברסיטת אריאל בשומרון, כיהן בה כראש המחלקה לשמאות מקרקעין, כראש המרכז למשפט ותקשורת, כיו"ר ועדת משמעת, וכראש החטיבה המשפטית במחלקה הרב תחומית. היום הוא פרופסור אמריטוס של אוניברסיטת אריאל.

רקע אישי עריכה

נולד בעירק בסוף שנת 1939. הוא אחד מצאצאי משפחתו של ר' יוסף חיים הידוע בכינויו "הבן איש חי" גדול הפוסקים של יהדות ספרד והמזרח במאה ה- 19. עקב פרעות שהתחוללו נגד היהודים בעירק ביוני 1941 בהשראת הנאצים, הפרהוד, ושמהן בני המשפחה ניצלו מטבח ודאי, המשפחה נמלטה לבומביי הודו, שהיתה אז בשליטת הבריטים, שם נשארה עד סוף המלחמה. עלה לארץ ב-1951, למד בבית ספר תיכון עירוני ד' בתל-אביב וסיים בגרות מלאה בשנת 1958. גויס לצה"ל באוגוסט 1958 ושרת כלוחם בחיל השריון. סיים לימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1964 והוסמך כעורך דין בשנת 1966. באותה שנה התקבל לתואר שני באוניברסיטת קמבדידג' באנגליה ותוך שנה עבר למסלול ישיר לדוקטורט. תואר דוקטור הוענק לו בשנת 1971.

המסלול המקצועי עריכה

עם סיום תקופת ההתמחות מונה לתפקיד עוזר לפרקליט מחוז תל אביב (פלילים), ועם שובו מלימודי הדוקטורט מונה לסגן פרקליט המדינה בתחום הפלילי. בשנת 1974 עבר לשוק הפרטי. התמחותו בעיקר במשפט פלילי, בדיני מקרקעין ובדיני תכנון ובניה. הופיע בעתירות מינהליות בבג"ץ ובבתי המשפט לעניינים מנהליים, וכן בבתי המשפט לענינים מקומיים ובבתי הדין הצבאיים. כמו כן ערך והוציא לאור 5 כרכים ב"הוצאת סנונית" של פסקי דין של בתי המשפט המחוזיים בשבתם כבתי משפט לעניינים מנהליים [פד"מ], וגרם ליצירת תקדימים שזכו להד ציבורי וקיבלו כותרות בעיתונים. כך למשל, ייצג נאשם שירה על חברו וזוכה מגרימת מוות, בטענת הגנה של אוטומטיזם שפוי. היה בכך משום חידוש בזמנו, כי עד אז זוכו מעבירת הריגה רק אלה שפעלו כאוטומט עקב מחלת נפש. מקרה אחר, בפעם הראשונה בישראל, במשפט נגד עיריית תל אביב זכה נפגע לפיצוי בסכום 3,250,000 ₪ עקב עיכוב בהוצאת היתר בניה. לעומת זאת, נסיון לזכות נער שנאשם ברצח אדם בשוק הקצבים בירושלים למרות שהוא לא ביצע את הרצח, נכשל. גם זה יצר תקדים אם כי חורג באופן בלתי סביר מההלכות שנקבעו עד אז.

המסלול האקדמי עריכה

הקים בשנת 1986 באוניברסיטת תל אביב, לראשונה מסלול אקדמי ללימוד שמאות מקרקעין. למדו במחזורים אלה בכירי השמאים של היום. כמו כן הירצה בפקולטות למשפטים של אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה והמכללה למינהל. בשנת 2000 הצטרף כחבר סגל באוניברסיטת אריאל בשומרון (ובשמה הקודם: מכללת יהודה ושומרון) והקים בה את המרכז למשפט ותקשורת ואת המחלקה לשמאות מקרקעין. המחלקה לשמאות התחילה עם 3 סטודנטים והגיעה למספר שיא בכל הזמנים של 350 סטודנטים. המרכז למשפט ותקשורת עסק בחקר הסכסוך הישראלי-ערבי בעיקר מן ההיבט המשפטי והתקשורתי, וערך כנסים שחלקם כלל משתתפים מחו"ל, ומטרתו בירור סוגיות של משפט ותקשורת הקשורות לסכסוך. בשנת 2015-2016 שהה כפרופסור אורח באוניברסיטת סטנפורד בארה"ב, ובעקבות מחקריו שם הוא עומד לפרסם ספר משפטי שדן בזכויות הערבים והיהודים בארץ ישראל המנדטורית על פי המשפט הבינלאומי שכותרתו למי הובטחה הארץ המובטחת, ובמקור To Whom the Promised Land was Promised.

המסלול הציבורי עריכה

כיהן כיו"ר מועצת השמאים, שממונה על פי חוק על הכשרת שמאים, הסמכתם ופיקוח על התמחותם. הוא חתום על תעודות ההסמכה של כל השמאים בארץ שסיימו בין השנים 1982-1990. בתקופתו גדל מספר השמאים מ-150 עד ל- 800 וכך הפך מקצוע זה לגורם חשוב במשק הישראלי. שימש יו"ר הדירקטוריון של החברה הממשלתית לפיתוח מפעלי תיירות (חפ"ת), שנתנה מענקים והלוואות פיתוח להקמת בתי מלון ואטרקציות תיירותיות בארץ. בתקופתו אושרו מענקים להקמת בתי מלון באילת, בים המלח ובטבריה. ובין היתר לרכישת ספינות השטות בכנרת. כמו כן כיהן כחבר מועצת המנהלים של חברת כימיקלים לישראל שעסקה אז בייצוא פוספטים ואשלגן מים המלח והכנסת מטבע זר, וכמו כן נבחר חבר דירקטוריון של המועצה לצרכנות, ועדת ההיתרים ועוד.

המסלול הפוליטי עריכה

עמד בראש חטיבת האקדמאים בליכוד, הגוף הרעיוני החזק ביותר בליכוד בזמנו. הוא הוציא לאור עתון בשם "יעד" שהיה בעל השפעה רבה. הוא יצא בחריפות נגד הסכמי אוסלו וכבר ב- 1974 חזה את התוצאות. את אלה הוא פרט בחוברת שערך והוציא בעזרת קרן גרמנית, ולחוברת הייתה תפוצה רבה. על כריכת החוברת נכתב: באוסלו הקים רבין את מדינת פלסטין; בקהיר החזיר רבין את תושבי יש"ע אל הגיטו; בקרוב יתבצע טרנספר לתוככי הקו הירוק; המאבק על ירושלים החל!!!. החוברת פורסמה בעת שממשלת רבין-פרס הכחישה כל כוונה להקים מדינה ערבית פלסטינית ממערב לירדן, הריסת חלק לא מבוטל של היישובים היהודיים ביהודה, שומרון וחבל עזה, וביצוע טרנספר של יהודים אל תוככי הקו הירוק. במסגרת זו יצא בראש משלחות פרלמנטריות לגרמניה, שכללו שרים וחברי כנסת מישראל, ביניהם גלעד ארדן, גדעון עזרא, גילה גמליאל ועוד לפגישות עם חברי בונדסטאג בכירים בגרמניה. כמו כן עמד בראש משלחות מקצועיות כמו משלחת המנכ"לים ברשויות המקומיות ומשלחות סטודנטים.

המסלול התקשורתי עריכה

במשך למעלה מ-10 שנים שידר בתכניות קבועות בקול ישראל רשת ב' על עניני אקטואליה ולא חסך ביקורת על מערכת המשפט ועל הרחבת המעורבות של בג"ץ בהחלטות שתי הרשויות האחרות המחוקקת והמבצעת. ביקר קשות את הנסיגה מעזה, "ההתנתקות", תוך הרס היישובים שם, ביקר את נוסחת "שתי המדינות" ופעל רבות נגד אימוץ הנרטיב הערבי כמו נכבה, אינתיפאדה, גדה מערבית, שתי מדינות לשני עמים, ועוד. כמו כן השתתף באולפן ששי של ערוץ 1 והופיע בתכניות אקטואליה רבות בטלוויזיה הישראלית והזרה ובערוץ הדיגיטלי 24.i

מאבק נגד מיסוד הזנות בשנות השמונים והתשעים של המאה הקודמת רווחה בציבור המחשבה כי הפתרון הטוב ביותר לבעיית הזנות בארץ הוא המיסוד שלה. המאבק נגד חשיבה זו נבע ממחקרים שביצע באוניברסיטת קמברידג' על השיטות המקובלות בעולם לטיפול בבעיית הזנות כבעיה חברתית. מחקריו פורסמו בספר שכותרתו Prostitution and the Law בהוצאת Faber & Faber , לפיהם מיסוד הזנות הוא הפתרון הגרוע ביותר מבין הפתרונות שנוסו בעולם בתקופה המודרנית. ועדה ממלכתית שהוקמה בראשות השופטת הדסה בן עיתו לבדיקת הנושא בראשית שנות השבעים של המאה הקודמת הסתמכה על מחקרים אלה וציינה את חשיבותם בחוות דעתה.

השירותי הצבאי עריכה

שופט צבאי ברצועת עזה וצפון סיני, 1973-1990, שימש אב בית דין, בדרגת סגן אלוף.