משתמש:נועם אברון/השפעת מחזור על סוכרת

המחזור החודשי או מחזור הווסת (באנגלית: Menstrual cycle) הוא שורה של שינויים פיזיולוגיים המתרחשים בגופן של נשים פוריות. נהוג לקרוא לווסת בשם "המחזור החודשי" אולם הווסת היא רק שלב אחד, שבו מתרחש דימום, מבין כל שלבי המחזור. המחזור החודשי, המפוקח ומתנהל תחת המערכת האנדוקרינית, חיוני לצורך תהליך הפריון והילודה. הוא מחולק לשלושה חלקים עיקריים: השלב הפוליקולרי, שלב הביוץ, והשלב הלוטאלי. ניתן לקרוא לשלבים אלו גם בשם: שלב הווסת, השלב הפרוליפרטיבי, והשלב הסקרטורי (ההפרשתי). אורך כל שלב משתנה מאישה לאישה וממחזור למחזור. ויקי

הזמן הממוצע של מחזור הוא 28 ימים[1], וכל מחזור נספר כאשר היום הראשון שלו הוא היום בו החלה הווסת. הווסת הראשונה של האישה נקראת ברפואה "menarch" ולרוב מתחילה לאחר גיל 12. התהליך בו מסתיים המחזור אצל האישה, נקרא "מנופאוזה", והוא מתרחש לרוב בין גיל 45 לגיל 55. ויקי

גיל המעבר הנה התקופה שמעבר לתקופת הפוריות. בתקופת המעבר, חלה ירידה הדרגתית בייצור והפרשת האסטרוגן והפרוגסטרון. רוב האיברים בגוף האישה מכילים קולטנים לאסטרוגן ומושפעים ממנו, חלקם יותר וחלקם פחות. למרות שגיל המעבר אינו מוגדר כמחלה, אין ספק שהחסר ההורמונלי מביא, בסופו של דבר, לעלייה בתחלואה שהיא מעבר לסיכון הצפוי עקב הגיל בלבד. למרות שגלי חום היא התלונה השכיחה ביותר, תופעות גיל המעבר אינן רק גלי חום. מקור המונח במילים היווניות מנו (=חודש) ופאוזה (=הפסקה). גיל המעבר כולל הפסקה כללית של המחזור אצל נשים מגיל (50) בדרך כלל ויקי

יש לתהליך הפסקת המחזור החודשי שלושה שלבים:

קלימקטריום או פרי-מנופאוזה, שלב מקדים בו עדיין יש ביוץ, אולם הוא אינו תקין ולכן המחזור אינו תקין. נובע מירידה הדרגתית בכמות האסטרוגן המיוצר על ידי השחלות ובמקביל ירידה בייצור ההורמון פרוגסטרון. שלב זה מאופיין בגלי חום ותופעות לוואי אחרות.

שלב המנופאוזה, השלב שבו אין לאישה וסת במשך 6 חודשים רצופים או יותר. זהו השלב בו השחלות מפסיקות לתפקד באופן תקין והאישה כבר אינה יכולה יותר להיכנס להיריון.

שלב משלים, שבו נפסקות תוצאות הלוואי של הפסקת המחזור ומסתיימים גלי החום.

סוכרת מסוג 1 שכיחה ביותר בגיל הילדות והנעורים. מחלה כרונית וחסרת ריפוי זו מתפתחת בדרך כלל אצל אנשים שהרקע הגנטי שלהם מגביר את סיכונם ללקות בה, לאחר מפגש עם גורם סביבתי הגורם להפעלת מערכת החיסון בגופם, שתוקפת את התאים מייצרי האינסולין שבלבלב והורסת אותם. הרס התאים מוביל לחסר של אינסולין ולמצב חירום מטבולי, הדורש אבחון וטיפול דחוף. רוב חולי הסוכרת מסוג 1 מאופיינים, על כן, בחוסר אינסולין ובתלות מוחלטת בטיפול בו.

האסטרוגנים הם הורמוני המין העיקריים בגוף הנקבה, ויש להם תפקיד מכריע בהתבגרות המינית של האישה. ביונקים הם מופרשים מהשחלות. הפרשתם בגיל ההתבגרות גורמת באדם לסימני המין המשניים כגון גדילת שדיים. בימים ה-10-28 למחזור החודשי עולה כמות האסטרוגן המופרשת ומגיעה ל-50-150 pg/ml (פיקוגרם למ"ל) בדם; בימים אלו האסטרוגן תורם להכנה של גוף האישה לקליטת העובר על ידי גרימה לעיבוי רירית הרחם והתפתחות צינורות החלב שבשד. בתקופת הווסת, שבה נהרסת רירית הרחם ונפלטת, יורדת כמות האסטרוגן בדם ל-24-64 pg/ml. אסטרוגן מופרש בכמויות נמוכות בזמן היריון והנקה (15-40 pg/ml) ובגיל האל-וסת. פדיה לאסטרוגן יש קשר ישיר עם אינסולין על ידי כך שמספק הגנה לתאי בטא בלבלב ומניעת מוות התא בטרם עת. במקביל, האסטרוגן מגביר את ייצור האינסולין. במהותו, אסטרוגן אחראי להורדת רמת הסוכר בדם. Does Menopause Cause Diabetes?

פרוגסטרון אחראי על פגיעה פעילה בתפקוד האינסולין ואחראי להגברת רמת הגלוקוז בדם. ככל שהורמונים משתנים במהלך המחזור החודשי, תגובות אלו מייצרות קפיצות של רמת הגלוקוז בדם. בנוסף, בגלל שהם משפיעים באופן פעיל על הורמון האינסולין, הם אחראים בין היתר על הפיכת הגוף להיות עמיד יותר לאינסולין. כתוצאה מכך, נשים רבות עשויות לחוות עלייה ברמת הגלוקוז בדם 3 עד 5 ימים לפני ואחרי הווסת. תנודות יכול להיות קבועות בכל חודש עבור נשים מסויימות, אבל זה עשוי גם להשתנות עבור אחרות. לכן, זה הרבה יותר קשה עבור נשים לפקח על רמת הסוכר בדם כאשר הן סובבות סביב המחזור החודשי שלהן. כדי להפוך את הדברים לעוד פחות פשוטים, נראה כי תנודות פרוגסטרון יכולות להפעיל מנגנון תשוקה למזון אשר הופכות גם את הנשים בעלות ההיענות הגבוה ביותר לניהול  המחלה להגיע לחטיפים לא בריאים כדי להשביע את התשוקה שלהן. עבור נשות הסוכרת, זה הופך את הטיפול בסוכרת למאבק גדול עוד יותר. Menopause Cause Diabetes?

לטסטוסטרון אפקט מגן נגד סוכרת בגברים ורמות נמוכות מעלות סיכון להתפתחות סוכרת. בנשים רמה גבוהה מעלה סיכון לסוכרת. רפואה

בממוצע, נשים עם סוכרת סוג 1 מתחיל את הווסת שלהם מאוחר יותר מאשר נשים שאין להם סוכרת. הן נוטות יותר לחוות סיבוכי ווסת לפני גיל 30. נשים עם סוג 1 של סוכרת נוטות לחוות מחזור ווסת ארוך ו כבד יותר מאשר נשים שאין להם סוכרת סוג 1. משמעות הדבר היא כי יש להם גם נטייה גבוהה יותר לחוות פחות הריונות, יותר הפלות, וגיל המעבר ומנופאוזה מוקדם יותר מאשר נשים ללא סוכרת.

סוכרת יכולה להשפיע ישירות על הווסת. חלק מהנשים מדווחות על תדירות גבוהה יותר של היפרגליקמיה לפני המחזור החודשי. ישנם מחקרים אשר חושפים שהרגישות לאינסולין היורדת לפני המחזור החודשי היא הגורמת השכיחה ביותר לפרקי היפרגליקמיה גבוהים יותר. ממש לפני הווסת, רמת האסטרוגן והפרוגסטרון נמצאת ברמה הגבוהה ביותר. כאמור, פרוגסטרון אחראי על ירידה ברגישות לאינסולין. בשל שהרגישות לאינסולין נמוכה יותר, המינון הרגיל של אינסולין או מינון תרופתי אוראלי אינו מספיק כדי להוריד את רמת הגלוקוז בדם דבר המוביל להיפרגליקמיה לא מוסבר מצד האישה. בנוסף הפרוגסטרון הגבוה מייצר תשוקה למזון גם בנשים המסודרות ביותר מבחינת תזונה ומוביל אותן לצרוך חטיפים ומתוקים. מצד שני, לאחר תחילת הווסת, אסטרוגן ופרוגסטרון נמצאים ברמות הנמוכות ביותר שלהם וזה עלול להגדיל באופן משמעותי את הרגישות לאינסולין ולתרום לתדירות גבוהה יותר של פרקי היפוגליקמיה.

סוכרת מסוג 2 היא מגפה עולמית שהולכת ומתעצמת בעשורים האחרונים. התפתחות המחלה קשורה בשילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים. הפתופיזיולוגיה קשורה בירידה בתפקוד תאי בטא בלבלב ותנגודת לאינסולין בפריפריה. תהליכים ביוכימיים ומולקולאריים רבים מעורבים בהתפתחות הסוכרת וסיבוכיה. הטיפול במחלה מורכב משילוב של שינוי באורחות החיים ותרופות, שפיתוחן מבוסס על הבנת הפתופיזיולוגיה של המחלה.

המצב הטרום סוכרתי (Prediabetes), מגדיר קבוצת סיכון לא רק למחלת הסוכרת אלא גם לתחלואת לב וכלי דם. אצל אחוז לא מבוטל מאוכלוסיית העולם המערבי ניתן למצוא ערכי סוכר בדם בטווח ה"טרום סוכרתי" דבר שהופך קבוצה זו לאטרקטיבית במיוחד כקבוצת התערבות בניסיונות למנוע בה את התפתחות הסוכרת והתחלואה הקרדיו-וסקולרית. המצב הטרום סוכרתי מוגדר כהימצאות ערכי סוכר בטווח של IGT או IFG, כלומר ערכי סוכר הגבוהים מהערכים התקינים, אך אינם עומדים עדיין בקריטריונים לאבחנת סוכרת. מצב זה הוא גורם סיכון משמעותי הן לתחלואה בסוכרת והן למחלות לב וכלי דם. למרות ההגדרה ה"רשמית" של המצב הטרום סוכרתי, ניתן להרחיבו לקבוצה רחבה יותר של מצבים שבהם ידוע כי הסיכון לסוכרת ו/או למחלה קרדיו-וסקולרית הוא גבוה, גם ללא קשר לערכי הסוכר, כגון נוכחות התסמונת המטבולית או היסטוריה של סוכרת הריונית בנשים. היתרון בזיהוי מגוון מצבים אלו בקרב המטופלים הוא המידע הרב שמצטבר לאחרונה בספרות המקצועית בדבר כלים להתערבות כדי למנוע או לעכב את ההידרדרות הטבעית של המצב הטרום סוכרתי לכדי תחלואה גלויה.

בארצות הברית, סוכרת מדורגת השישית כסיבה השכיחה ביותר למוות בקרב נשים בין 45 ל 54 שנים ומדורגת רביעית למוות של נשים בין השנים 55 ל 64. נראה כי כאשר נשים מתבגרות מגיעות לשלב גיל המעבר שלהם, הן הופכות הרבה יותר רגישות לפתח סוכרת. השאלה היא האם גיל המעבר יכול להגדיל באופן דרמטי את הסיכון לפתח סוכרת?

באופן כללי, כאשר איזון ההורמונים משתנה, המשקל יכול להשתנות גם כן. על פי הנתונים הסטטיסטיים, נשים שעולות במשקל במהלך גיל המעבר, ולאחר גיל המעבר נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח תסמונת מטבולית ו / או סוכרת מסוג 2.

מחקרי חתך מראים כי שכיחות התסמונת המטבולית עולה בתקופה המקדימה להפסקת הווסת ועד לאחריה, מעט ידוע על הסיבה. הנחנו כי שכיחות ה- MetS (תסמונת מטבולית) עולה עם התקדמות דרך גיל המעבר וכי עלייה זו מוסברת על ידי אנדרוגניות מתקדמת של הסביבה ההורמונלית. Menopause and the Metabolic Syndrome NCBI

אצל נשים שכבר סובלות מסוכרת, אלו שמשקלן עולה במהלך פרימנופאוזה ומנופאוזה, ואחרי גיל המעבר, הן בעלות סבירות גבוהה יותר למינון מוגבר של אינסולין או תרופות פומיות כדי לטפל בסוכרת שלהן. הם גם בסיכון גבוה יותר לפתח סיבוכים של סוכרת.דבר ההופך את ניהול הסוכרת למאבק גדול עוד יותר. Menopause Cause Diabetes

במידה והווסת החודשית גורמת לרמות הסוכר להתנהג בצורה שקשה לסבול , יש כמה טיפים שעשויים לעזור.

1.     הצעד הראשון לאיזון המצב של  הסוכרת היא לדעת מהו המחזור הווסתי. צייני לפנייך כאשר סימפטומים כמו רגישות בשדיים, נפיחות, התכווצויות בבטן, תשוקה לאוכל, קפיצות סוכר ספציפיות לפני תחילת הווסת. ברגע שיש לך דפוס כללי, את יכולה להתייעץ עם הרופא שלך על האינסולין שלך בשלבים שונים במחזור החודשי שלך כדי לשמור על רמת הגלוקוז בדם שלך יציבות ולהכיל את התשוקה שלך מזון.

2.     אפילו אם שיגרת אימוני בהתנהלות הכוללת הרגילה, אימון גופני יכול להיות לעזר רב כדי לייצב את רמת הגלוקוז בדם. הסיבה לכך היא כי פעילות גופנית יכולה לשחרר אנדורפין (מייצב מצב הרוח הטבעי של המוח ומשכך הכאבים הטבעי גם כן) כדי להפחית את רמת הקורטיזול ואת רמת המתח. ללא קורטיזול עודף בדם ניתן לנהל ביתר קלות את רמות האסטרוגן, פרוגסטרון ורמת הסוכר.

3.      במידה וקשה להתנגד לתשוקה למזון ניתן לאכון חטיפים מזינים מלאים סיבים בריאים פחמימות מורכבות, ובכך יורדת הנטייה להגיע לחטיפים פחות בריאים.

4.       במידה ולא מצליחים וחוטאים ניתן לשוחח עם הרופא על התאמת מינון האינסולין או התרופות כדי לצמצם יציאה מאיזון.

אם התנודות הן פשוט בלתי נסבלות ואת לא חושבת על ילד בעתיד הקרוב, את יכולה לשקול לקחת טיפול הורמונלי כדי להקל על תנודות אסטרוגן פרוגסטרון. אם ישנה האפשרות כזאת, יש לחפש טיפול המעלה מעט ככול הניתן במשקל.

קדם מנופאוזה. זהו השלב שבו השחלות בהדרגה מתחילות לייצר פחות אסטרוגן. למרות שהשלב הזה בדרך כלל מתרחשת בשנות ה -40 של האישה, היא יכולה להתחיל גם ב 30 שלה או אפילו קודם לכן בהתאם למצב הפיזי ותנאים פיזיים מסוימים (נשים הסובלות אנורקסיה או על דיאטה קפדנית מאוד נוטים לחוות שךב זה בשנות ה -30 שלהם או אפילו נשים עם סוכרת מסוג 1 וסוג 2 ידועות גם הן על גיל מעבר מוקדם יותר מאשר אצל נשים שאין להן סוכרת). פרימנופאוזה בדרך כלל נמשכת כמה שנים עד גיל המעבר מתחיל. משך הזמן הממוצע הוא כ 4 שנים. אבל עבור כמה נשים, משך יכול להיות קטן כמו כמה חודשים או כל עוד 10 שנים. ב 1 או 2 השנים האחרונות של שלב זה ישנה ירידה משמעותית באסטרוגן. זו התקופה בה נשים חוו את "תסמיני גיל המעבר". פרימנופאוזה מסתיימת ברגע שמחזורה של אישה מפסיק תקופה של 12 חודשים ברצף. לאחר תקופת המעבר הזאת השחלות מפסיקות לשחרר ביציות לחלוטין.

בדיוק כמו מחזור הווסת , תנודות של ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון יכולות להשפיע על איך שגוף שלך מגיב לאינסולין. במהלך קדם מנופאוזה כאשר מחזורי מחזור הופכים להיות לא יציבים, הורמונים אלה הופכים גם כן ללא יציבים. למרות שאת יכולה ליהנות מרמות גבוהות יותר של אסטרוגן שישפר את הרגישות לאינסולין, תוכלי גם להתמודד עם רמות גבוהות של פרוגסטרון שגורם להתנגדות לאינסולין. עבור נשים שאין להם סוכרת, הן עשוייות להתחיל לראות שינויים במשקל הגוף שלהם הן מבחינה גולמית והן מבחינת פיזור השומן בגוף. עבור נשים טרום סוכרת או סוכרתיות, קדם מנופאוזה יכול לגרום להרבה יותר קשיים בניהול הסוכרת. בגלל שמחזור הווסת הופך ארוך יותר וצפוי פחות, את יכול לצפות שהסוכרת שלך תהיה יציבה יותר בימים מסוימים ופחות באחרים.

באופן כללי, כאשר איזון ההורמונים שלך משתנה, המשקל שלך יכול להשתנות גם כן. אבל עבור סוכרת, משקל הוא בעיה היכולה להיות מדאיגה. על פי הנתונים הסטטיסטיים, נשים שעולות במשקל במהלך גיל המעבר ולאחר גיל המעבר נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח תסמונת מטבולית ו / או סוכרת מסוג 2. אצל נשים שכבר סובלות מסוכרת, אלו שמשקלן במהלך קדם מנופאוזה ומנופאוזה, ואחרי גיל המעבר, הן בעלות סבירות גבוהה יותר למינון מוגבר של אינסולין או תרופות פומיות כדי לטפל בסוכרת שלהן. הם גם בסיכון גבוה יותר לפתח סיבוכים גם כן.

מלבד מטבוליזם איטי ועלייה אפשרית במשקל, אסטרוגן ופרוגסטרון יכולים לגרום לתסמינים אחרים גם כן. רשימת הסמפטומים ארוכה. בנושא תסמונת מטבולית וסוכרת הקריטיים ביותר לכל אישה שעוברת תהליך זה הם:

• תנודות במצב הרוח: התנודות ההורמונליות, ההתכווצויות וכל שאר התופעות הכרוכות עלולות לגרום לחווה אותם להרגיש לא נוח, עייפה וחסרת מצב רוח.

• רמות הכולסטרול משתנות: ככל שרמת האסטרוגן יורדת, השומנים בצפיפות נמוכה (LDL) גדלים והליפופרוטאין בצפיפות גבוהה (HDL) פוחת. זו יכולה להיות הסיבה מדוע נשים מגדילות באופן משמעותי את הסיכויים לפתח מחלות לב כפי שהם נוטות בגיל המעבר.

• תנודות סוכר בדם: אסטרוגן אחראי להורדת רמת הגלוקוז בדם בעוד פרוגסטרון אחראי להגברת רמת הגלוקוז בדם. יציבות ההורמונים משתנה מאוד וזה מוביל לקפיצות וצניחות של רמת הגלוקוז בדם.

התסמונת המטבולית היא אוסף תסמינים שמעלים את הסיכוי לתחלואה בסוכרת מסוג 2 או במחלות לב וכלי דם. התסמינים הם השמנה בטנית, יתר לחץ דם, כמות גבוהה של טריגליצרידים בדם, היפרגליקמיה בצום, HDL נמוך. התסמונת ידועה גם בשמות סינדרום X ותנגודת אינסולין, וכאשר מאפייניה מופיעים יחד הם מעלים את הסיכוי לתחלואה בסוכרת מסוג 2 או במחלות קרדיווסקולריות[1]. על מנת לאבחן את התסמונת המטבולית אין צורך בהופעה של כל הקריטריונים אלא רק בשלושה (לפי מחקר ATP3). באירופה שני קריטריונים מהרשימה, לצד השמנה בטנית, מהווים קריטריון לאבחנה. הקריטריונים העיקריים הכלולים בתסמונת זו: השמנה בטנית, יתר לחץ דם, כמות גבוהה של טריגליצרידים בדם, היפרגליקמיה בצום, HDL  נמוך. פדיה

מחקר אורכי, בן 9 שנים, של 949 משתתפים במחקר בריאות האישה ברחבי ארה"ב, חקר את ההיסטוריה הטבעית של גיל המעבר. משתתפים מ 5 קבוצות אתניות ב -7 אתרים גיאוגרפיים גויסו כאשר הם היו לפני גיל המעבר או מוקדם.

השינוי ברמת הטסטוסטרון הביולוגית היה קשור באופן משמעותי לשינוי ב- MetS, והיה ניתן להחלפה במהותו עם התוצאות לשינוי ברמות ה- SHBG. עבור כל 1-SD הגדלת רמות bioavailable טסטוסטרון, הסיכויים לפיתוח MetS גדל ב -10%. עבור כל ירידה של 1-SD ברמת SHBG (גלובולין קושר הורמוני מין), הסיכויים לפתח את MetS עלו ב -13%.

כמו טסטוסטרון השולט על הסביבה ההורמונלית במהלך המעבר לגיל המעבר, השכיחות של MetS עולה, ללא תלות ההזדקנות ושאר משתנים חשובים. זה עשוי להיות מסלול שבו מחלות לב וכלי דם מגדילה במהלך גיל המעבר. Menopause and the Metabolic Syndrome

The Study of Women’s Health Across the Nation

מחקר חתך שבוצע במרפאת גיל המעבר של בית החולים הכללי בטהראן. המחקר נערך על 118 נשים לאחר גיל המעבר מינואר 2011 עד ינואר 2012 במרפאת גיל המעבר.

המחקר שלנו הראה שכיחות גבוהה של תסמונת מטבולית בקרב נשים לאחר גיל המעבר המתייחסות למרפאת גיל המעבר בבית החולים הכללי בטהראן, כי השמנה בבטן יתר לחץ דם היו המרכיבים הנפוצים ביותר של תסמונת מטבולית בקרב חולים אלה. רכיבים אלה יכולים להוביל לעלייה במחלות לב וכלי דם. יש צורך בהתערבויות כדי לשנות את גורמי הסיכון הללו, כגון השמנה בבטן, דיסליפידמיה, יתר לחץ דם ואי סבילות לגלוקוז ולהפחית את הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים. לכן, חשוב לעשות יותר מאמצים עבור בדיקות השומנים ואת תוכניות חינוכיות כדי לשפר את הידע של נשים על אורח חיים בריא.טהרן https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3598172/

כיצד למנוע או להתגבר על התנגדות אינסולין?

למרות שהתנגדות לאינסולין ידועה כאחת המושפע מאוד על ידי ההיסטוריה הרפואית המשפחתית וגנטי של אדם, גורמים מסוימים יכולים לשחק תפקיד חשוב ההפעלה של המצב. השמנת יתר, חוסר פעילות גופנית, תדירות גבוהה של מניעת שינה, הרגלי אכילה לקויים יכולים לעורר את הופעתה של תסמונת מטבולית בכל אדם בכל גיל.

עודף שומן תוך בטני הוא הסימן הבולט ביותר של עמידות לאינסולין. למרות שהקשר הוא אינו ישיר לתוצאה, עודף אינסולין  הנוצר עקב כך אחראי בחלקו לאחסון השומן בגוף ומקשה על הפרט להפחית במשקל. תוספת השומן, בתמורה, עושה את הגוף פחות רגיש לאינסולין. היעדר מאבק פעיל במצב החמרה זה יכול להוביל להחמרה במצב הפיזיקלי עד להפעלת הזרז להופעת סוכרת מסוג 2. גם אם את נוטה לפתח עמידות לאינסולין ו/או טרום סוכרתית, את עדיין יכולה למנוע או אפילו לבטל את ההתנגדות לאינסולין. . Does Menopause Cause Diabetes?

בעוד גיל המעבר אינו גורם באופן ספציפי לעלייה במשקל, גיל המעבר קשור לשינוי הרכב הגוף. כאשר רמות האסטרוגן יורדות, שומן הגוף מווסת יותר לכיוון הבטן. וככלל, ככל שרמת האסטרוגן נמוכה יותר, כך היקף המותניים רחב יותר.

ללא פעילות גופנית קבועה, השרירים נעשים קטנים יותר וכתוצאה מכך הגוף שורף פחות סוכר - השרירים שורפים יותר קלוריות משומן. שילוב של פעילות גופנית ואסטרוגן עוזר לשמור על מסת שריר מעבר לגיל המעבר. כל זה מוביל לשליטה טובה יותר ברמות הגלוקוז.

כיצד נזהה התקדמות של טרום סוכרת/סוכרת?

1. יש להיבדק. נשים בגיל המעבר הן בסיכון מסוים וכל אישה מעל גיל 45, אשר סובלים מעודף משקל צריכה לבחון את רמות הסוכר שלה בצום אחת לתקופה של שנה לפחות.

עודף משקל בנשים בכל גיל עם כל אחד מגורמי הסיכון הבאים צריך להיבדק גם כן: אישה לא פעילה גופנית, יש קרוב משפחה מדרגה ראשונה עם סוכרת, יש שחלות פוליציסטיות, לידת תינוק מעל 4 ק"ג, יש לחץ דם גבוה מעל 140/90 או לוקחת תרופות להורדת לחץ דם, כולסטרול טוב נמוך.

2. נשים עם סוכרת סוג 1 נוטות לעבור את גיל ההתבגרות המינית מאוחר יותר, את גיל המעבר מוקדם יותר מאשר נשים שאין להם סוכרת. שימי לב לסימפטומים שלך. Glycemic control and menstruation in diabetic  adolescents Correlation between

3. אסטרוגן בהזרקה לתת עור יעיל יותר מאשר אסטרוגן פומי בהובלת גלוקוז מזרם הדם לתוך התאים לשמש אנרגיה.

זה גם יעיל יותר בשמירה על מסת גוף רזה ומניעת שומן תוך בטני מאשר אסטרוגן פומי. פרוגסטרון (פרוגסטרון סינתטי) מוריד רגישות לאינסולין.יחד עם זאת מחקרים לא מצאו שהפחתתו מהטיפול שינתה את יכולת איזון הסוכר ואפילו להיפך.   Effect of the menstrual on medical disorders

4. לנשים עם סוכרת סוג 2 אשר לוקחות אסטרוגן יש HbA1C נמוך ב 0.5% מאשר נשים שלא לוקחות אסטרוגן.

5. מחקר בריאות האישה (WHI) מצא כי לנשים הנוטלות אסטרוגן יש סיכון נמוך יותר לפתח סוכרת מסוג 2.

6. פעילות גופנית, הרגלי אכילה בריאים, שליטה במשקל, ופעילות גופנית סדירה יכולים להוריד את הסיכון לסוכרת ולעזור בשמירה על המשקל. זה גם מוריד את הסיכון לסרטן השד ומחלות לב.

לא צריך לאבד הרבה מהשקל כדי להשיג את ההשפעה העצומה. ירידה של 7% במשקל יכולה להפחית באופן משמעותי את הסיכון לסוכרת ומחלות לב.

7. בדיקות מעקב עבור העיניים, לחץ דם, עצמות ולב. אנשים עם סוכרת נמצאים בסיכון מוגבר לאיבוד ראייה, מחלת לב אוסטיאופורוזיס (דילול עצמות). הדרך הטובה ביותר לעקוב היא לקבל בדיקות קבועות, למדוד את רמת הסוכר בדם לעתים קרובות יש קבוע בדיקות צפיפות עצם מן הזמן שגיל המעבר מתחיל. http://www.nydailynews.com/life-style/woman-menopause-diabetes-article-1.2894758

אם את רוצה לראות תוצאות, תצטרכי לשנות באופן פעיל את אורח החיים הנוכחי שלך:

• שפר את הדיאטה שלך: משמעות הדבר היא הימנעות מזון מעובד, מזון מהיר, ולמלא את הארוחות שלך עם החומרים המזינים הטובים לגוף שלך.

• בצעי יותר פעילות גופנית: זה יכול להיות אתגר גדול עבור כל מי שנמצא  בעודף משקל ולא התאמן במשך זמן רב. אבל שינוי זה באורח החיים שלך יהיה לעזר רב בהפחתת אותם קילוגרמים מיותרים ולתת לך דחיפה של אנרגיה.

• לשמור על איזון הורמונלי: זו יכולה להיות הגדרה מעורפלת למדי. מומלץ להסתכל על הרגלייך מהצד ולבחון כיצד משפיעים על ההרומונים שלך. מניעת שינה, לוח זמנים מלחיץ בעבודה, הרגלים רעים כמו עישון ושתייה מופרזת יכולים לזעזע את כל האיזון ההורמונלי שלך. על ידי לימוד הרגלים טובים יותר כמו ללכת לישון מוקדם יותר ללמוד מיומנויות מדיטציה, להתאמן ולאכול נכון יתכן  והגוף שלך ימנע מלשחרר עודף קורטיזול לתוך הגוף דבר המעודד הפרשת כמות מופרזת של אינסולין לתוך זרם הדם.

בדוקי את רמת הסוכר בדם באופן קבוע: לשנות את אורח החיים שלך מבלי לבדוק את רמת הסוכר בדם באופן קבוע היא כמו לנסות להגיע אל היעד שלך ללא מפה. בדיקת רמת הגלוקוז בדם שלך היא סימן ברור כדי לציין אם הבריאות הגופנית שלך משתפרת, מייצבת או עדיין צריכה לכוונן.

האם גיל המעבר או סוכרת גורמים לתסמינים אלה?

אחת השאלות הנפוצות ביותר עבור נשים חולות סוכרת שעובר גיל המעבר היא כיצד להבחין בין הסימפטומים בין השניים. לדוגמה, לעיתים קרובות די קל לטעות הזעות של גיל המעבר, גלי חום, נדנדות מצב הרוח עבור תסמינים של גלוקוז נמוך בדם. במקביל, למרות שתסמינים אלה יכולים להיות קשורים בתחילה לגיל המעבר, זה יכול להפריע לדפוס השינה שלך ולגרום לעייפות בשעות היום. עייפות עלולה לגרום לך לחשוב שאת חווה רמת גלוקוז נמוכה או גבוהה בדם. אם את מנסה לאכול קלוריות נוספות או סוכר כדי לתקן את בעיית הסוכר בדם שלא  באמת קיים, את יכולה בסופו של דבר למצוא עצמך עם רמת גלוקוז גבוהות בדם. יחד עם זאת, הקלוריות הנוספות עשויות לתרום לעלייה במשקל. אם בעיה זו הופכת בעיה רגילה, תמצאי את זה יותר ויותר קשה לשלוט הן ברמת הגלוקוז בדם שלך והן  במשקל שלך. influence of menopause on diabetes

and diabetes risk

מה לעשות עם מצב הסוכרת שלך?

גם כאשר הצלחת למזער את סימפטומים גיל המעבר למינימום, האמת היא שאת לא יכולה לבודד לחלוטין את הסימפטומים. הנה כמה טיפים שיכולים לעזור לך לנהל טוב יותר את תסמיני הסוכרת במהלך גיל המעבר:

מיצאי את הגורם הבסיסי לבעיה. עד עתה היית צריכה לדאוג רק להסתגלות הסימפטומים של סוכרת. עכשיו שיש לך שתי בעיות להתמודד איתן, אין לך לנחש או לסמוך על הניסיון הקודם שלך. הכלי הטוב ביותר לפענח אם אתה סובל מסימפטומים של גיל המעבר או תסמינים של סוכרת היא בדיקת ערכי גלוקוז בדם שלך. רק על ידי לקיחת דגימת דם, אתה יכול לגלות אם את סובלת מרמה גבוהה או נמוכה של גלוקוז בדם.

• אין לדלג על שגרת התרופות. אם את נוטלת תרופות כדי לשלוט על סוכרים בדם, לא לדלג על המשטר שלך, אלא אם כן יעצו לך על ידי הצוות הרפואי שלך.

• מדידת רמת הגלוקוז בדם לעיתים תכופות. על ידי שמירה על יומן של קריאת הסוכר בדם ותסמינים, הרופא שלך יכול להשתמש בפרטים כדי לייעץ טוב יותר כיצד להתאים את המינון שלך על פי מצבים שונים. הוא או היא יכולים גם להשתמש במידע כדי להתאים את תוכנית הטיפול בסוכרת על פי השינויים הגופניים שלך.

התייעץ עם הרופא שלך על כוונון התרופות שלך לסוכרת. אם שמתם לב כי רמת הגלוקוז בדם הממוצעת שלך גדלה או ירדה, עליכם להתייעץ עם הרופא לגבי השינוי, כך שתוכלי לקבל את המינון הנכון של תרופות הסוכרת שלך. מצב זה קורה לעיתים קרובות אם המשקל שלך, צריכת הקלוריות היומית שלך, או רמת הפעילות הגופנית שלך השתנתה.

שאלי את הרופא לגבי תרופות להורדת כולסטרול. אם יש לך סוכרת, אתה כבר בסיכון לפתח מחלות לב וכלי דם. סיכון זה גודל באופן משמעותי ברגע שמנופאוזה מצטרפת. כדי להקטין את הסיכון, הרופא שלך עשוי לייעץ תרופות להורדת כולסטרול כדי לנהל את רמת הכולסטרול.

• קחי מספיק ויטמינים ומינרלים. במידה ואת נדרשת להפחית בקלוריות היומיות שלך בכדי להפחית את השומן התוך ביטני ואת המשקל, את צריכה לוודא שאת לוקחת מספיק ויטמינים ומינרלים כדי לקיים את הגוף. סידן וויטמין D מספקים יעזור להפחית את הסיכוי לפתח אוסטאופורוזיס, ואילו ויטמין E ו- B יכול להפחית תסמיני גיל המעבר.

• יש להיות מודע של לרופות צמחיות חלופיות. למרות שתוספי צמחים מסוימים ותה יכולים לעזור בטיפול בכמה תסמיני גיל המעבר כגון הזעות לילה וגלי חום, הם עשויים לקיים אינטראקציה עם תרופות הסוכרת או הטיפול ההורמונאלי. לפני נטילת אחד מאותן תרופות צמחיות, יש להתייעץ עם הרופא שלך כדי לוודא שאין להם השפעה שלילית.

טיפול בתחליפי הורמונים משמש לעתים קרובות להקל על תסמיני גיל המעבר חמורים, במיוחד גלי חום בלתי מתפשרים, הזעות לילה, ויובש בנרתיק. טיפול באסטרוגן (ET) מתאים בעיקר לנשים שסבלו מכריתת הרחם בשל בעיות בריאותיות שונות. עבור נשים שלא עברו כריתת הרחם, אך הן מעוניינות להשתמש בטיפול הורמונלי לטיפול בתסמיני גיל המעבר שלהן, הן חייבות לקבל טיפולים של אסטרוגן ופרוגסטין יחד להשפעה מרבית. סוג זה של טיפול נקרא אסטרוגן פרוגסטין טיפול (EPT). למרות שטיפול הורמונלי משמש בעיקר לטיפול במקרים חמורים של הזעות לילה וגלי חום, נשים רבות טוענות כי הטיפול מצליח גם בשיפור תסמיני גיל המעבר אחרים, כגון מצבי רוח, דיכאון, נדודי שינה ובעיות ריכוז. למרות שמחקרים מצאו כי טיפול הורמונלי יכול להוריד את הסיכון לסוכרת, (לא בהכרח באופן ישיר, יותר מבחינת צבירת שומן בריאה יותר) את לא צריכה להשתמש בו בתור הסיבה העיקרית. בדיוק כמו כל טיפול תרופתי, תמיד יש יתרונות ותופעות לוואי. למרות שאת יכולה להקטין את הסיכוי לפתח סוכרת ואוסטיאופורוזיס, את מגדילה את הסיכוי לפתח מחלות לב וכלי דם, סרטן השד, שבץ, קרישי דם לריאות, ומיגרנות. נטילת טיפול באסטרוגן עלולה גם לגרום לתופעות לוואי לא רצויות שונות כגון רגישות בשדיים, נפיחות, מצבי רוח, דיכאון, בחילה ודימום בנרתיק. בנוסף, זה לא תמיד אופציה עבור כל אישה. אלה שכבר יש להם מחלות לב וכלי דם, קרישי דם, דליות ורידים, מחלת כבד הם מועמדים מתאימים לטיפול הורמונלי. זה אפילו יותר מסוכן עבור נשים שיש להם שבץ, התקף לב, או היסטוריה של סרטן.

התמודדות עם מצבי רוח

• פעילות גופנית סדירה יכולה להגדיל את רמת הסרוטונין שלך ולספק לך דחיפה אנדורפית ותת לך מצב רוח של הרגשה טובה.

• יש לדבר על המאבקים שלך עם חברים ובני משפחה. רק על ידי שיתוף החוויה שלך עם אחרים, את יכולה להרגיש פחות לחוצה מהמצב שלך. זה יכול לשפר מאוד את מצב הרוח שלך.

• אם תנודות מצב הרוח נראות בלתי נסבלות, שוחחי עם רופא המשפחה שלך לגבי הפניה לפסיכותרפיסט/פסיכולוג לטיפול בבעיה. שילוב של טיפול מסוג זה ותרופות נוגדות דיכאון מוכיח יעילות רבה יותר מאשר טיפול נוגדי דיכאון בלבד.

Influence of menopause on diabetes and diabetes risk

http://www.medscape.com/viewarticle/747701

https://www.thediabetescouncil.com/menopause-and-diabetes-does-menopause-cause-diabetes/

influence of menopause on diabetes

and diabetes risk

. Does Menopause Cause Diabetes?

Effect of the menstrual on medical disorders

. Glycemic control and menstruation in diabetic adolescents Correlation between