משתמש:עבודתם עלולה/אסטרטגיות לחימה פירוט

אסטרטגיה צבאית היא שם כולל לכל רמות התכנון והביצוע של מלחמה או לוחמה. המונח "אסטרטגיה" נגזר מהמילה היוונית סטרטגוס (strategos), שמשמעה "גנרל" או "מצביא". במובן זה, רואים באסטרטגיה את "הידע" של המצביא, או את מה שמקובל לכנות היום בשם "אמנות המלחמה".

האסטרטגיה עוסקת בתכנון וניהול מערכות מלחמה צבאיות המורכבות בדרך כלל ממספר קרבות, תנועתם ופריסתם של כוחות צבאיים, ובמיוחד שיטות להטעיית האויב. מייסדו של תחום העיסוק והמחקר המזוהה על ידינו כיום כאסטרטגיה צבאית מודרנית הוא קארל פון קלאוזביץ (Clausewitz,‏ 1780–1831), שהגדיר את האסטרטגיה כ"שימוש בקרבות לצורך סיום המלחמה". קלאוזביץ גם טען כי "המלחמה אינה אלא המשך המדיניות בצורות אחרות", ומשתי טענות אלו אנו לומדים כי הוא הציב את המטרות והיעדים הפוליטיים והמדיניים מעל ליעדים הצבאיים, שכל מהותם לסייע בהשגת היעדים המדיניים. האסטרטגיה הצבאית היא אחת משלוש ה"אמנויות" השולטות בתכנון המערכה; השתיים האחרות הן הטקטיקה - ביצוע תוכניות ותמרון כוחות בשדה הקרב ובמהלכו, והלוגיסטיקה - יכולת ואופן האספקה והתחזוקה של הצבא (השימוש במונח "אמנות" נעשה כדי להבדיל מ-"מדע", במובן זה שהאמנות מייצגת ידע ושיטות שאינן נקבעות על פי תבניות פעולה מוסדרות).

"אל תחזור על הטקטיקות שהביאו לך את הניצחון, אלא תן לשיטותיך להשתנות לפי המבחר האינסופי של הנסיבות." - סון דזה ישנם אסטרטגים הדוגלים בדבקות בעקרונות מלחמה בסיסיים כתנאי מספיק להבטחת הניצחון, בעוד שאחרים טוענים שטבע המלחמה הוא בלתי-צפוי, ולכן המצביא חייב להיות גמיש בעת ניסוח האסטרטגיה שלו. מכל מקום, כמה מעקרונות המלחמה הבסיסיים המקובלים היום ברבים מצבאות העולם הם: אחדות המטרה התקפיות שיתוף פעולה ריכוז המאמץ חיסכון בכוח תמרון הפתעה אבטחה פשטות עקרונות ואמצעים אלו נשארו כמעט כמו שהיו, למרות ההתפתחות בטכנולוגיות המלחמה.

סוגים : ימית = http://hms.haifa.ac.il/images/pdf/report_2018_heb.pdf סייבר = לוחמת רשת, לוחמה קיברנטית או לוחמת סייבר (לָחְמַת תִּקְשׁוּב או לָחְמָה מְתֻקְשֶׁבֶת)[1] היא פעולה מלחמתית התקפית הננקטת על ידי ארגון על מנת לחדור למרחב הקיברנטי של היעד במטרה לגנוב ממנו מידע, לרוב בעזרת שימוש ברוגלהובסוס טרויאני, וכן במטרה לשבש את הפעילות במרחב הקיברנטי ולהסב לו נזק או למערכות אחרות המסתמכות עליו (כולל פגיעה בחומרה), לרוב באמצעות נוזקה. לוחמת סייבר מכילה בהגדרתה את תחום הטרור הקיברנטי, ושכיחה ככלי לאיסוף מודיעין עבור גופי ביון, ארגוני טרור, חברות מודיעין עסקי וכדומה. הגנת סייבר היא הגנה על נכסים במרחב הקיברנטי מפני זליגת מידע מתוך המרחב (אבטחת מידע) או מפני תקיפות סייבר המכוונות לגנוב מידע, לשבש אותו או לפגוע בו. הגנת סייבר כוללת לעיתים איסוף מודיעין על יריבים פוטנציאליים, שימוש בכלי ניטור לפיקוח על הפעילות בנכס ואיתור חולשות ארגוניות, אבטחתיות וקבצים מזיקים. כמו כן, התחום כולל פעילות שתכליתה זיהוי מקור התקיפה וייעודה. חקירות מסוג יכולות להתבצע באמצעות פעילות אקטיבית ושימוש בכלים מחוץ למרחב עליו מגנים. השפעה בסייבר היא שימוש במרחב האינטרנטי הציבורי להשפעה פסיכולוגית על התנהגותם של אנשים באמצעות התחזות (אווטאר), חשיפת נושא מסוים למודעות בחשיפה רחבה (תעמולה), גיוס כוח אדם, הטיית תגובות, שימוש בפרסומות,הנדסה חברתית ועוד. השבועון הבריטי "אקונומיסט" הגדיר את הזירה הקיברנטית כ"זירת הלחימה החמישית הנוספת על ארבע הזירות המסורתיות (יבשה, ים, אוויר, חלל)". צבא ארצות הברית, לפי פרסומים רשמיים שלו, מייחס את תחום "לוחמת הסייבר" לאחד מחמישה תחומים שכולם יחד מהווים "לוחמת מידע" (Information Warfare). חמשת תחומים אלו כוללים: לוחמה פסיכולוגית, הונאה, לוחמה אלקטרונית, אבטחת מידע ולוחמת סייבר. הצבא האמריקאי[2] משתמש גם במונח מבצעי רשתות מחשבים (Computer Network Operations) ומחלק אותו לתקיפת רשתות מחשבים (Computer Network Attack), הגנה על רשתות מחשבים (Computer Network Defense) ומיצוי וניצול רשתות מיחשוב (Computer Network Exploitation). בדומה לניהול קרב מסורתי, תקיפת סייבר נדרשת לאיסוף מל"מ על היריב. לדוגמה, לכלול התקפות דיוג על ממלאי תפקיד של היריב כדי להשיג באמצעותן סיסמאות וכתובות דוא"ל. לאחר האיסוף הראשוני, בדרך כלל תבוצע התפשטות "לרוחב רשת היעד" ואיסוף פרטים כמו מהם המחשבים המרכיבים את הרשת, מה הכתובות שלהם, איזה מערכות הפעלה הם מריצים, מה ציוד התקשורת וכיוצא בזה. לאחר מכן, התוקף בדרך כלל ישתול במערכת היעד קוד המהווה "ראש גשר" להמשך התקיפה. בשלב זה התוקף ינסה להבין אלו מערכות "אנטי-וירוס" יש ברשת היעד, מה ציוד האבטחה המשולב במערכת וכדומה.] לאחר מכן, התוקף ישתול את "כלי הסייבר" תוך שהוא מפעיל אמצעי הסתרה לפי הצורך. השלב שבו הכלי מוחדר בתוך מערכת היעד ומדווח לאחור בערוץ "פיקוד ושליטה" יכול להימשך במשך מספר שנים. לבסוף, סביר שהתוקף ידאג להשמדת הכלי ולמחיקת עקבות. שיטות תקיפה נפוצות מול כל אחת משכבות הרשת ("מודל השכבות") יש מגוון גדול של טכניקות תקיפה. שיטות תקיפה נפוצות: זיוף כתובת MAC - בשכבת הקישוריות, Data Link, מיעון המסרים מתבצע על בסיס כתובת MAC. כתובת זו מוטמעת על גבי כרטיס הרשת או המודם כבר בשלב הייצור. טכניקות תקיפה של שכבה זו כוללות זיוף כתובת MAC. ניתן להפעיל טכניקה זו גם נגד מחשבים פיזיים ובפרט נגד "מכונות וירטואליות". זיוף כתובת IP (אנ') - ניתוב תעבורת הרשת באינטרנט ובמספר גדול של רשתות אחרות, מתבצע לפי כתובת לוגית שנקראת IP. כתובת זו אינה מוטמעת בציוד בשלב הייצור, אלא כתובת לוגית שניתן לשנותה. אחת מטכניקות התקיפה כוללת את זיופה. התקפת אדם באמצע - בשכבת הרשת, התוקף מנתב את תעבורת הרשת כך שהיא תעבור "דרכו" מבלי שאף אחד משני הצדדים מבחין בכך (השולח מצד אחד והמקבל מצד שני). מימוש התקפת אדם באמצע מפורסם ונפוץ הוא על ידי ביצוע מניפולצייה על פרוטוקול Hypertext Transfer Protocol. להתמודדות מולה פותח מנגנון שנעזר ב"חתימה" של צד שלישי אמין תוך שימו בהצפנה - HTTP Secure. התקפת XSS - מאפשרת הזרקת קוד זדוני אל אתרי אינטרנט באמצעות הכנסת נתוני משתמש בעת הגלישה. שיטה זו משתמשת באמצעי פיתוי על מנת שהיעד יגלוש באתר מסוים. התקפת מניעת שירות - שיטת התקפה מאוד נפוצה שבה שולחים אל האתר שמארח את מתן השירות מספר של הודעות תוך זמן קצר ויוצרים עומס. כך גורמים לו להאט את הקצב שבו הוא יכול לתת מענה למשתמשים או אפילו מביאים לקריסתו.

רגלית =http://hms.haifa.ac.il/images/pdf/report_2018_heb.pdf האסטרטגייה של חי הרגלים כוללת בתוכה תמרונים ומהלכים אשר שימשו בעת מלחמה משחר ההיסטוריה הצבאית. חיל רגלים הוא החיל העתיק ביותר שיצרו עמי העולם, ומאז ומעולם נחשב לחשוב ביותר בכל צבא והיה בעל תפקיד משמעותי בכל הקרבות החשובים של העולם העתיק, ימי הביניים והעת החדשה. כיום יחידות רגלים מהוות את עלית הצבא המודרני. הטקטיקה של חיל הרגלים משתנה בהתאם לתנאי השטח, סוג כלי הנשק, היריבים ואף סוגי הנשק שהשתנו במהלך הדורות. מטרת רוב התמרונים הייתה לנפץ את חזית היריב, להגיע לאגפו ואם אפשר לעורפו. הצד המתגונן ניסה להתנגד לשאיפות אלו על ידי הגדלת עומק המערך והצבת כוחות קלים וניידים יותר באגפיו. עתודה קבועה הופיעה רק בשלב מאוחר יותר באימפריה הרומית. צורת הלחימה רגלים כבדים חיל רגלים כבד - אלו חיילים שעוטים שריון רב וחמושים בנשק כבד כגון חרבות, חניתות וכיוצא באלה. החיל התחיל להתפתח בשומר והגיע לשיאו בעת העתיקה ביוון ורומא. החיל התחיל לשקוע בימי הביניים לטובת האבירים הרכובים על סוסים. יחד עם זאת, באזורים מסוימים באירופה, דוגמת שווייץ וספרד נשארה מסורת עשירה של חילות רגלים כבדים מהעת העתיקה והם המשיכו לשגשג באזורים אלו עד העלמות השריון. המערך האופייני לרגלים כבדים הוא פלנקס או מבנה אחר שבו החיילים צמודים אחד לשני על מנת לנצל את הפוטנציאל שגלום בשריונם. רגלים כבדים נשאו לרוב גם מגן גדול שהיווה חלק חשוב במערך שלהם. חימוש אופייני לרגלים כבדים כוללנשקי מוט כגון רומח רגלים וחניתות, אך גם נשק לטווח קרוב דוגמת חרבות, פגיונות וגרזנים. דוגמה לחי"ר כבד היא ההופליטים היוונים או הלגיונרים הרומאים. רגלים בינוניים חיל רגלים בינוני - בדומה לרגלים כבדים, גם רגלים בינוניים עוטים שריון, אך ככלל משקלו קטן יותר מזה של הרגלים הכבדים. הרגלים הבינוניים היו נפוצים בכל רחבי אירופה ואסיה, כולל סין ויפן. תפקידם העיקרי היה תמיכה בחי"ר הכבד, תפיסת משלטים, איוש המצודות ומעברי הרים. יתרונו על החי"ר הכבד היה ביכולת טובה יותר לפעול בשטח משובש דוגמת יערות והרים. מערך אופייני לחיל רגלים בינוני - לחימה במבנה מפוזר מעט, אך יחד עם זאת כזה ששומר על המבנה ההתחלתי. דוגמה לחי"ר הבינוני היא הפלטסטים היוונים. רגלים קלים חיל רגלים קל - רגלים ללא שריון, או כמעט ללא שריון. חמושים במיני כידונים להטלה, קשתות וכיוצא באלה. תפקידם העיקרי המטרת חצים וקליעים אחרים על האויב ממרחק מה. העדר השריון גרם לכך שהיו פגיעים מאוד להתקפת רגלים כבדים מהם או להתקפת פרשים שהייתה יכולה להסתיים בטבח המוני של הרגלים הקלים. לכן, תמיד שאפו להילחם לצד רגלים כבדים או בשטח משובש שבו פרשים לא יצליחו להגיע אליהם. דוגמה טובה לחי"ר קל היא זו של הווליטים הרומים. יחידות קשתים רבות נחשבות לחי"ר קל.