משתמש:עדישירהטליה/ססרגן רגין
רגין (ססרגן) היא עיר בטרנסילבניה. במהלך מלחמת העולם השנייה נשלחו יהודי העיר למחנה ההשמדה אושוויץ.
תולדות העיר עריכה
לפני מלחמת העולם הראשונה העיר הייתה שייכת לאוסטרו-הונגריה, בשנים 1945-1940 הייתה תחת שלטון הונגרי ובתום המלחמה עברה להיות תחת שלטון רומני.
הקהילה היהודית בססרגן עריכה
תחילת הישוב היהודי בעיר בתחילת המאה ה-18, אולם הקהילה התארגנה רק באמצע המאה. ראשוני המהגרים היו יוצאי בוקובינה, גליציה, פולניה ומרמורש. הקהילה מנתה זרמים שונים, אבל הצביון האורתודוקסי של הקהילה נשתמר בה תמיד, בתוספת גוון חסידי. לקראת סוף המאה מנתה הקהילה כ-400 נפש, 7% מכלל האוכלוסייה. רובם התפרנסו מענף העצים או היו בעלי מנסרות, סוחרים, בעלי מקצועות חופשיים ופועלים[1].
חינוך ותרבות בעיר עריכה
בית הספר היהודי נוסד לקראת סוף המאה ופעל עד לחיסולה של הקהילה על ידי הנאצים. שפת ההוראה בבית הספר הייתה הונגרית עד 1918 ולאחר מכן הייתה רומנית. בבית הספר היהודי נהגו לפרש את המקרא ביידיש ובגרמנית. שפת הלימוד השתנתה על פי שפת המדינה אשר עמדה בראש השלטון. בזמן השלטון הרומני דיברו רומנית ובזמן השלטון ההונגרי לימדו בהונגרית ומי שנתפס מלמד בשפה שלא תואמת לשפת השלטון נענש קשות.
בעיר פעלו תנועות הנוער ה״מזרחי״, הבונים, התנועה הציונית והשומר הצעיר. חניכי תנועות הנוער נלקחו על ידי הגרמנים לעבודות כפייה: העמסת משאיות ופינויין, עבודות ניקיון וכל עבודה אחרת שנועדה להשפילם.[2]
בזמן מלחמת העולם השנייה עריכה
לאחר פרוץ המלחמה נגזרו על היהודים גזרות שונות כגון ענידת הטלאי הצהוב וסגירת בתי הספר היהודיים. נאסר על קניית מוצרים מיהודים, נאסר על היהודים לנסוע ברכבות ואף לסחור בשוק השחור. בנוסף, היהודים בעיר סבלו מעינויים, את חלקם לקחו לעבודות כפייה כגון חפירה בהר כדי ליישר את השטח. הם עבדו ימים שלמים ללא מזון. חלקם החליטו להסתכן וניסו לנסוע לבודפשט כדי להתחבא במסווה של נוצרים. רק חלק מהיהודים הצליחו בכך[3].
גטו רגין (ססרגן) עריכה
בקיץ 1944 רוכזו היהודים המקומיים בגטו שהוקם בבית החרושת ללבנים. הובאו לשם יהודים מן הסביבה. מגטו זה גורשו כ-6,000 יהודים לאושוויץ על ידי השלטונות ההונגריים, לבקשת הכובש הנאצי. בגטו היו צריפים ובית חרושת. הנשים הועסקו במטבח כדי להאכיל את החיילים. ההונגרים והז׳נדרמנים התעללו ביהודים בגטו, לקחו מהם את הזהב והכסף ולאחר מכן הרגו אותם באמצעות מכות.
הגטו לא היה מגודר, הוא היה רחוב פתוח מוקף בחיילים הונגרים שנשלטו על נאצים. הגטו ריכז יהודים מהכפרים שבסביבה. היה מחסור גדול במזון והשירותים היו למעשה בור גדול שהיה משותף לכולם. גטו רגין (ססרגן) היה גטו זמני ובסיסי מאוד, היהודים שהו שם בין חודש לחודשיים ולאחר מכן הועברו לאושוויץ[4].
לאחר המלחמה עריכה
לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, שהו ברגין כ-820 מניצולי מחנות ההשמדה ויהודים נוספים שהגיעו לרגין ממקומות שונים ברומניה. הקהילה הצטמצמה בהדרגה בעקבות ההגירה לישראל ולמקומות אחרים. בשנת 1971 התגוררו ברגין כ-20 עד 25 משפחות יהודיות. במאה ה-21 פחת מספרן באופן משמעותי.[5]