משתמש:קרלינסקי/טיוטה

מתוך הספר "המקרו כלכלה של ישראל" של יורם מישר:

ג'ון ריי(1796-1872)

אדם סמית פרסם את ספרו בשנת 1776, קודם עידן הצמיחה המואצת באנגליה ובמערב אירופה. המהפכה התעשייתית הייתה אז רק בראשיתה, ועדיין לא אובחנה כלל כמהפכה. אף שלהיווי ההון(capital formation), כלומר ליצירת נכסי הון חדשים, נודע תפקיד חשוב בתהליך התיעוש, היום ברור - בעיקר בעקבות ניתוח מקורות הצמיחה שהצגנו בפרק הקודם - כי השינוי המכריע של המהפכה התעשייתית התבטא לאו דווקא בעליית היקף נכסי ההון, אל בעיקר בחידושים טכנולוגיים כמו המצאת הקיטור, ששינו לחלוטין את אופיים של תהליכי הייצור ואת אופיים ואיכותם של המוצרים. הכלכלן הראשון שהבין את מלוא חשיבותם של שיפורים טכנולוגיים לצמיחה הכלכלית היה ג'ון ריי, סקוטי חסר מזל, אשר בשנת 1834 פירסם ספר שהקדים בהרבה את זמנו. 4

בספרו - Statement of some principles on the subject of political economy - טען ריי כי הרחבת כמות נכסי הון, כאשר כמות העבודה קבועה, כרוכה בתפוקה שולית פוחתת, בעוד שבהמצאות וברעיונות חדשים המשפרים את שיטת הייצור אין תפוקה שולית פוחתת: לאחר שהתגלה רעיון או הומצאה שיטת ייצור חדשה, אפשר לשכפל אותם ולהיעזר בהם שוב ושוב בלא עלות נוספת לחברה. ריי גרס כי חידושים טכנולוגיים הם המקור האמיתי לצמיחה כלכלית לטווח ארוך וכי ייתכן - בניגוד לתפיסתו של אדם סמית - שתידרש מעורבות ממשלתית לעידוד הפיתוח הטכנולוגי. הסיבה לכך היא היכולת של חקיינים לשכפל רעיונות שהומצאו על ידי אחרים, דבר שמקשה על הממציאים לקבל תמורה נאותה על מאמציהם. (תוך שימוש במונחים מאוחרים יותר, לפי תפיסתו של ריי, רעיונות הם בחזקת "מוצרים ציבוריים", שקשה למנוע את השימוש בהם בידי אחרים).

ריי הוסיף למשנתו של אדם סמית גם את ההכרה בחשיבות החיסכון. סמית הדגיש את חשיבות ההבדלים במלאי ההון לעובד כהסבר לפערי ההכנסה ורמת החיים בין המדינות, אך לא הסביר את מקור ההבדלים האלה. ג'ון ריי ראה בשוני בין תרבויות, בעיקר בכל הנוגע לחסכונות, את המקור העיקרי להבדלים ברמת ההון לעובד. לדעתו, בתרבויות המטפחות את הדאגה לעתיד יהיה היקף החיסכון גבוה יותר, והדבר יאפשר היקף השקעות גבוה יותר. התוצאה הסופית תהיה אז מלאי הון לעובד גבוה יתר, ורמת חיים גבוהה יותר. 5

4 חוסר מזל ליווה את ריי כל חייו. בגיל 26 הוא נאלץ להגר מסקוטלנד לקנדה, ושם עבד כמורה בעיירות קטנות. ספרו, שהתפרסם בבוסטון בשנת 1834, לא עורר כל הדים. עותקים של הספר הגיעו לאנגליה, ונתיוח החיסכון שלו זכה לשבחים מפי ג'ון סטיוארט מיל, גדול כלכלני התקופה - אך לריי עצמו נודע הדבר רק כעשרים שנה לאחר מכן. באותה עת הוא כבר זנח לגמרי את עיסוקו בכלכלה ועבר לכהן כרופא שיניים באיי הוואי הנידחים. על אף השבחים שחלק לו מיל, נשכח ספרו של ריי לחלוטין. רק בראשית המאה העשרים הוא התגלה ופורסם שוב. דומה שרק היום(בעקבות המסקנות של פירוק מקורות הצמיחה) אנו מבינים את מלוא חשיבותם של חידושים טכנולגיים לתהליך הצמיחה, אך גם בימינו ריי לא זכה עדיין בהכרה נאותה בראשוניותו.

5 פיטר מתיאס מאוניברסיטת קיימברידג' זיהה רעיונות דומים כבר בספרו של דניאל דיפו "רובינזון קרוזו", שהתפרסם בשנת 1716. בניגוד לתפיסתו הבסיסית של אדם סמית, שראה במסחר והתמחות בחברה את המקור לצמיחה, דיפו הדגיש את תכונותיו האישיות של הפרט. רעיונותיו של דיפו משקפים תפסיה דתית-מוסרית פרוטוסטנטית על היות האדם אדון לגורלו. בהתאם לכך הוא דגיש שנכונות לעבודה קשה, חסכנות, התמדה השקעה בהון פיזי וחדשנות טכנולוגית הם המפתח להתפתחות כלכלית.

שגיאות פרמטריות בתבנית:ציר זמן
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

^ ‏ מדד המחירים לצרכן, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
^ ‏ מדד המחירים לצרכן, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

[1] ‏ מדד המחירים לצרכן, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

[2] ‏ מדד המחירים לצרכן, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

[1]

[2]

עליית המדד באחוזים (ממוצע שנתי לעומת שנה קודמת^[1])

עליית המדד באחוזים

עליית המדד באחוזים (ממוצע שנתי לעומת שנה קודמת^[2])