משתמש:ר'ובן/טיוטה
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
השלמות לערך ההתנגדות לחסידות
נסיונות לסיום המחלוקת עריכה
בשנת תקל"ב נסעו רבי שניאור זלמן מלאדי ורבי מנחם מנדל מהרודוק להיפגש עם הגר"א על מנת לבאר לו את שיטתה של תורת החסידות ולתרץ את קושיותיו עליה, אלא שהגאון סרב לראותם וכשלחצו עליו להיפגש עמם עזב את העיר. לאחר מכן נסעו לשקלוב לויכוח. לפי מכתבו של אדמו"ר הזקן[1] "עשו לנו מעשים שלא ייעשו, ושינו טעמם והבטחתם שלא לעשות לנו מאומה, רק כראותם שאין להם מה להשיב על דברינו באו ביד חזקה, ותלו עצמם באילן גדול, הגאון החסיד". כלומר כאשר ראו שאין להם מה להשיב על דרך החסידות הסתמכו על דעת הגר"א, שכאמור, סרב לקבלם.
לדברי רבי יוסף יצחק שניאורסון בשנת תקמ"ג נסע למינסק לויכוח שבתחילתו תרץ על שאלות לימודיות, לאחר מכן הציג את שאלותיו בתלמוד ופוסקים, מאחר ולא מצאו תשובה ניסו להכריחו לענות על שאלותיהם על החסידות ללא שיתרצו את שאלותיו כפי שסוכם, האדמו"ר ענה בעצמו על השאלה ונשא דרוש חסידות ועזב את המקום, לדברי רבי יוסף יצחק, ביציאתו הלכו אחריו "כמה וכמה מניינים של אברכים שנעשו אח"כ לחסידים"[2].
בשנת תקנ"ז (1797) התקיימו מגעים לפגישה בין אדמו"ר הזקן לנציג אישי של הגר"א, אדמו"ר הזקן התנגד להצעה משום שחשש שהנציג היה מבטל את דבריו כיון שהוא סומך על הגר"א. כמו כן התנגד לעריכת ויכוח בנוכחות רב כיון שלא היה ברוסיה וליטא רב או דיין שהיה שופט אותם באובייקטיביות, והציע ששניהם יעמדו מול רב ממדינה אחרת שלא תומך באף אחד מהצדדים ולאחר הויכוח יחתמו שניהם על התוצאות[3], אך הדבר לא יצא לפועל כיון שהאגרת עם ההצעה הגיעה לוילנא בזמן מחלתו של הגר"א שנפטר זמן קצר לאחר מכן[4].
בשנת תקס"ב (1802) נפטר משה בן אשר ראש הלוחמים בחסידים בוילנא, שהיה מראשי הקהל[5] והמחלוקת נמוגה[6].
נושאי המחלוקת עריכה
צמצום כפשוטו עריכה
בשנת תקנ"ד (1794) יצא לאור הספר צוואת הריב"ש[7], הגר"א יצא בחריפות נגד הספר, בעיקר נגד הסימן המדבר[8] אודות התלבכשות השכינה בקליפות, כדוגמה הביא שהשומע מישהו מדבר בעוד הוא מתפלל (ומופרע מכך), עליו להתבונן בכך שהקב"ה סובב זאת ע"מ שיחזק את עצמו בתפילתו "ובפרט אם האיש המדבר הוא נכרי או קטן", משום שהקב"ה "לבוש" בתוך המפריע. הגר"א יצא בחריפות נגד השיטה משום שראה בזאת סתירה לכתוב שאסור להתפלל במקום הטומאה והטינופת שמזה משמע שהקדושה אינה נמצאת שם. עקב הביקורת, רבים מתלמידיו שרפו אותו בשריפת חמץ באותה השנה.
יסוד המחלוקת היה בפירוש קבלת האריז"ל שהאין סוף "שורה בכל, והוא הכל, אין בלתו ואפס זולתו", לאור קביעה זו, עולה השאלה: כיצד מתהווים העולמות מתוך אין סוף או בתוכו, והיכן, אפוא, מקומם? כדי לענות על כך פיתח האר"י את תורת הצמצום. ההסבר בקיצור, הוא שאלוקים צמצם את עצמו באופן שישנו "חלל ומקום פנוי" שיכול להיווצר בו עולם מוגבל.
הגר"א באר ש"צמצום" פירושו שאלוקים צמצם את עצמו גם "בעצמותו" ולכן ישנם מקומות (מקומות טמאים ומטונפים) בהם הוא אינו נמצא. ואילו אדמו"ר הזקן באר שצמצום הוא רק כלפי הנבראים אבל לא בעצמותו, לפי זה באר שהאלוקות שורה בכל מקום בשווה רק שהגילוי מצומצם יותר במקומות הטמאים[9]. [דורש הרחבה ובאור].
הנושא עלה במאסרו השני של אדמו"ר הזקן בו הייתה הלשנה לשלטונות על כך שהוא פתח אמונה חדשה, אדמו"ר הזקן באר במכתבים לצאר את שיטתו בהרחבה.
רבי חיים מוולוז'ין תמך דווקא בשיטת אדמו"ר הזקן שהצמצום אינו כפשוטו. [10]
תקנת הסכינים המלוטשים עריכה
המגיד ממעזריטש תיקן שעוד לפני ההשחזה על הסכין להיות מלוטשת[11], כלומר שחוד הסכין בו שוחטים צריך להיות צר יותר מחלקו העליון של הסכין (מלוטש), המעלה בסכין כזאת היא שכאשר הסכין אינה מלוטשת קשה לוודא שהחלק החד יהיה חלק, לעומת זאת כאשר הסכין מלוטשת מספיקה העברת אצבע על מנת לקבוע שהסכין חלקה.
בשנת תקל"ב יצאו המתנגדים נגד השחיטה החסידית כיון שבכל הדורות שלפני זה לא הוזכר שיטה זו וכתבו:[12] "הם תיקנו לעצמם חלפים מלוטשים לשחיטה שאינו מוצאים בכל התלמוד ובכל הפוסקים ראשונים ואחרונים". וכן בתקופות מסוימות החרימו לחלוטין שחיטה זו ואסרו לאכול ממנה. אדמו"ר הזקן ציטט להגנתו את רבי חיים מוולוז'ין[13] שאמר שהגר"א פסק שאין כל בעיה בשחיטה זו. ההסבר לחידוש היה שבדורות הקודמים היו בקיאים בהרבה בבדיק הסכין.
נושאים נוספים עריכה
כמו כן יצאו המתנגדים נגד נוסח התפילה שתיקן אדמו"ר הזקן.
הערות שוליים עריכה
- ^ אגרות קודש (קה"ת) עמ' קפב (בהוצאת תשע"ב).
- ^ רשימת ויכוח הגדול במינסק תקמ"ג, יוסף יצחק שניאורסון, קה"ת, תשס"ט.
- ^ אגרות קודש הנ"ל, עמ' קפד.
- ^ שנפטר בי"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797
- ^ ראה מאמרו של יהושע מונדשיין בכרם חב"ד כרך ד', שמוכיח שהמחלוקת הייתה מקבילה למלחמת הקהל בהמון וראשי הנלחמים בחסידים היו מראשי הקהל, וכותב שם שכל עוד היה הגר"א בין החיים נמנעו מצעדים אלימים ולאחר פטירתו החריפה המחלוקת עד מסירתו של אדמו"ר הזקן לשלטונות פעמיים. ראו גם מבוא לאג"ק אדה"ז (שד"ב לוין) עמ' 62.
- ^ ראה אג"ק אדה"ז אגרת קג שמתאר את שיפור היחסים בין המתנגדים לחסידים.
- ^ צוואת הריב"ש ליקוטים מתורת הבעש"ט ומתורת המגיד ממזריטש, יצא לאור ע"י תלמידו רבי ישעיה מיאנוב.
- ^ סימן ק"כ.
- ^ אגרת הקודש (תניא) אגרת כ"ה.
- ^ מבוא לאג"ק אדה"ז עמ' 62.
- ^ השיטה וטעמיה התבארה בהרחבה בשו"ת שארית יהודה מאת רבי יהודה לייב מינוביץ' (אחיו של אדמו"ר הזקן) חלק יורה דעה סימן י"ט.
- ^ קונטרס זמיר עריצים, מופיע בחסידים ומתנגדים, מרדכי וילנסקי, חלק א' עמ' 46
- ^ אגרות קודש אגרת קג.