משתמש:רננה שוורץ/עמימות במשפט העברי
עמימות במשפט העברי עריכה
במשפט העברי קיימים מושגים הלכתיים עמומים שונים אשר אנשי ההלכה מנסים להתמודד עמם בדרכים שונות. בלפר ושילד מבדילים בין מקרי עמימות אונטית בהלכה לעמימות אפיסטמית.[1] עמימות אפיסטמית היא מצב של מידע חלקי, ובו עוסקות סוגיות הספק בהלכה, שקשורות לתחומי הסטטיסטיקה וההסתברות, ודיני הראיות והבירורים. לעומת זאת, עמימות אונטית היא מצב שבו המציאות עצמה (ולא רק המידע שלנו אודותיה) עמומה.
דוגמה לעמימות אפיסטמית: כאשר נופלת חתיכת בשר לתבשיל חלבי ואיננה ניכרת, אנו אומדים את יחס הנפח שלה לסיר כולו, ואם יש בתבשיל יותר מאחד בשישים התבשיל אינו כשר לאכילה.[2] כלומר, יש בתבשיל חתיכת בשר אך איננו יודעים היכן היא ולכן נוצרת עמימות שמקורה במידע חלקי שיש לנו.
שתי דוגמאות לעמימות אונטית: א. המונח "בין השמשות" הוא זמן חשוב בהלכה היהודית, על פיו נקבעים זמני כניסת ויציאת שבתות וחגים, ספירת הימים לברית מילה ולנידה, הזמן המתאים לקיום מצוות שזמנן רק ביום או רק בלילה ועוד; עם זאת קיים ספק האם בין השמשות הוא סוף היום או תחילת הלילה.[3] מאחר ששתי הפרשנויות שקולות, בוחרת ההלכה בדרך כלל את הפרשנות המחמירה. דוגמה לכך היא זמני כניסת ויציאת השבת, שמקדימים את זמן כניסת השבת ומאחרים את זמן יציאתה.
ב. כוי (ספק חיה ספק בהמה) או אנדרוגינוס (בעל סימני זכר ונקבה גם יחד) הם עצמים שיש בהם עמימות מבחינת היחס ההלכתי. בהלכה נקבעה הפרשנות המחמירה, כך שיתייחסו אל כוי כבהמה, בכל הנוגע לאיסור אכילת חלב, ואילו להתייחס אליו כחיה, בכל הנוגע לכיסוי הדם לאחר שחיטה. בנוגע לאנדרוגינוס, נקבע כי הוא חב בכל המצוות, כולל במצוות עשה שהזמן גרמן, שנשים פטורות מהן.
הרב סולוביצ'יק, פילוסוף דתי ומראשי ההנהגה הרוחנית של היהדות האורתודוקסית בארצות הברית, היטיב להסביר עמימות אונטית, בהתייחסותו לזמן 'בין השמשות'.[4] הגרי"ד טען, כי אין מדובר כאן בספק רגיל – ספק בידיעתנו את הדין, האם בין השמשות מוגדר כיום או כלילה – כי אם בהגדרה חלופית, ולפיה בין השמשות הוא בו-זמנית הן יום הן לילה, הן לא יום ולא לילה.[5]
הערות שוליים עריכה
- ^ Belfer, Abraham,, Gabbay, Schild, Studies in Talmudic Logic, Fuzzy Logic and Quantum States in Talmudic Reasoning, Journal of Logics, Vol 12 Issue 5, December 2016, pp. 789-814
- ^ מסכת עבודה זרה ז ע"א.
- ^ מסכת שבת לד ע"ב.
- ^ שיעורים לזכר אבא מרי, מאמר יום ולילה, אות ב–ג, עמ' צז–קז.
- ^ הרב ברוך ויינטרוב, קידושין דף נא - המקדש אחת משתי נשים.