משתמש:שאנגו/מחנה 22

מחנה 22(ידוע גם בשם מחנה הריכוז של הואריונג) הוא מחנה אסירים פוליטי הממוקם בקוריאה הצפונית. שמו הרשמי של המקום הוא מחנה עבודה מס' 22, והוא אחד מתוך שישה מחנות עבודה דמויי גולאגים ענקיים הידועים בלשון המקומיים בתור "קוואן-לי-סו"(Kwalliso). המחנה הוא אזור הנתון תחת שמירה מרבית, ומבודד לחלוטין מהעולם החיצון. האסירים ומשפחותיהם נתונים למעצר עד תום חייהם. ניתוח תמונות לווין^[1] ודיווחים נוספים^[2] מצביעים על שינויים חיוביים ואף סגירה לאלתר של מחנה 22 ב2012^[3].

מיקום

מחנה 22 נמצא בעיר הואריונג השוכנת בפרובינציה האמגיונג הצפונית, בצידה הצפון-מזרחי של קוריאה הצפונית, בסמוך לגבולות המדינה עם סין ורוסיה. המחנה ממוקם בתוך עמק גדול עם מס' רב של בקעות, המוקף ברצועת הרים בגובה 400-700 מטרים. השער הדרום-מערבי של המחנה ממוקם במרחק בסביבות ה-7 קילומטרים מהקצה הצפון-מזרחי של לב העיר הואריונג, והשער המרכזי ממוקם בסביבות ה-15 ק"מ מהקצה הדרום-מזרחי של העיר Kaishantunzhen במחוז ג'ילין שבסין. הגבול המערבי של המחנה משתרע במרחק מוערך של כ 5-8 ק"מ מנהר טומן, שיוצר את הגבול עם סין. המחנה לא מופיע במפות הקוריאניות^[4] והממשלה הצפון-קוריאנית מכחישה את קיומו.^[5]^[6]

היסטוריה

המחנה נוסד בסביבות שנת 1965, ושטחו התרחב במהלך שנות השמונים והתשעים לשטח בו הוא משתרע כיום.^[7] מס' האסירים בבית הסוהר עלה בצורה חדה בשנות התשעים, כאשר שלושה מחנות כלא נוספים בפרובינציה האמגיונג הצפונית נסגרו ואסיריהן הועברו למחנה 22; מחנה 11 (Kwan-li-so No. 11 (קיונגסונג)) נסגר ב-1989, מחנה 12 (Kwan-li-so No. 12 (אונסונג)) נסגר ב-1991 ומחנה 13 (Kwan-li-so No. 13 (צ'אנגפיונג)) ב-1992.^[8]

תיאור

מחנה 22 עומד בגודלו על שטח בסביבות ה-225 קמ"ר.^[9] הוא מוקף בגדר חשמלית פנימית בעוצמה של 3300 וולט וגדר תיל חיצונית, כאשר האזור בין שתי הגדרות ממולכד.^[10] המחנה נמצא בשליטתם של, באומדן גס, כ-1,000 שומרים וכ500-600 סוכנים אדמיניסטרטיביים.^[11] השומרים מצוידים ברובים אוטומטיים, רימוני יד וכלבי תקיפה מאומנים.^[12] בשנות ה90 היה מספר מוערך של כ-50,000 אסירים במחנה זה.^[13] האסירים ברובם הם אזרחים שביקרו את הממשלה המקומית,^[14] אנשים שאינם מהימנים פוליטית (כגון אסירי מלחמה מקוריאה הדרומית, נוצרים, קוריאנים השבים למולדת מיפן)^[15] או חברי מפלגה בכירים לשעבר.^[16] בהתאם לאשמה ע"י עיקרון הקשר(בקוריאנית: 연좌제, yeonjwaje) האסירים נכלאים לעתים קרובות עם כל משפחותיהם, כולל זקנים וטף.^[11] כל האסירים ללא יוצא מהכלל נתונים תחת המעצר לשארית חייהם ולא ישתחררו עד יום מותם.^[17]

המחנה מחולק למס' מושבות עבודה:^[18]

האנגיונג-רי הוא מפקדת המחנה ומשרדיו האדמיניסטרטיביים, וכולל מפעל מזון, מפעל מדים, בית-מעצר, מגורי השומרים ומגורי משפחות האסירים.^[7]^[19]
צ'אונגבונג-רי הוא סקציית המיקוש הכוללת מכרה פחמים, מסוף הטענה, תחנת רכבת, מגורי שומרים ומגורי אסירים בודדים.^[20]
נאקסאנג-רי, סאוול-רי, קולסאן-רי ונאמסוק-רי משמשים כסקציית החקלאות וכמגורי משפחות האסירים.

ישנו מתחם הוצאה להורג סודי בעמק סאגול שבקצה המחנה.^[11]^[21]

הערות שוליים

^ מחנה מס' 22 של קוריאה הצפונית- עדכון, הוועדה לזכויות האדם בקוריאה הצפונית, 11 בדצמבר 2012
^ מבית סוהר למפעל פחם, רדיו אסיה החופשית, 6 בנובמבר 2012
^ מחנה 22 נסגר מחשש לעריקה, Daily NK(עיתון יומי אינטרנטי), 28 בספטמבר 2012
^ 북한지리: 회령시(會寧市) HWERYONGSI, Joongang Ilbo, 1997
^ מבולבלים ע"י פנטזיה, "עדותו של סוהר לשעבר במחנה האסירים הפוליטי בקוריאה הצפונית", Monthly Chosun Ilbo, מרץ 1995
^ מסע הכפשה מדרגה ראשונה, סוכנות החדשות "קוריאן סנטרל", 27 באוקטובר 1997
^ ¹ ² 2.1.2 היסטוריית מחנות המאסר הפוליטיים (עמ' 105-107), "מחנות מאסר פוליטיים בקוריאה הצפונית כיום", מאגר המידע המרכזי לזכויות האדם בקוריאה הצפונית, 15 ביולי 2011
^ 2.1.2 היסטוריית מחנות המאסר הפוליטיים (עמ' 72-75), "מחנות מאסר פוליטיים בקוריאה הצפונית כיום", מאגר המידע המרכזי לזכויות האדם בקוריאה הצפונית, 15 ביולי 2011
^ מחנות העבודה בפרך בקוריאה הצפונית דרך מפה אינטראקטיבית, בליין הארדן, וושינגטון פוסט, 20 ביולי 2009
^ 3.1.3 מערכות אבטחה (עמ' 216-224), "מחנות מאסר פוליטיים בקוריאה הצפונית כיום", מאגר המידע המרכזי לזכויות האדם בקוריאה הצפונית, 15 ביולי 2011
^ ¹ ² ³ "הגולאג החבוי- חשיפת פשעים נגד האנושות במערכת בתי סוהר עצומה בקוריאה הצפונית (עמ' 77-78)", הוועדה לזכויות האדם בקוריאה הצפונית
^ "מחנה הריכוז של הואריונג מחזיק ב-50,000 אסירים", הואן קאנג-צ'ול, צ'וסאן אילבו
^ "קוריאה הצפונית: מחנות מאסר פוליטיים", אמנסטי אינטרנשיונל, 4 במאי 2011
^ 3.2 סיבות למאסר (עמ' 131-132), "מחנות מאסר פוליטיים בקוריאה הצפונית כיום", מאגר המידע המרכזי לזכויות האדם בקוריאה הצפונית, 15 ביולי 2011
^ "מחנות ריכוז לאסירים פוליטיים בצפון קוריאה", הרשת לדמוקרטיה וזכויות אדם בקוריאה הצפונית, רבעון "Keys", חורף 2001
^ 3.2 סיבות למאסר (עמ' 134-136), "מחנות מאסר פוליטיים בקוריאה הצפונית כיום", מאגר המידע המרכזי לזכויות האדם בקוריאה הצפונית, 15 ביולי 2011
^ 2.7.2 תהליכי שיחרור במחנות תחת אבטחה מרבית (עמ' 187-188), "מחנות מאסר פוליטיים בקוריאה הצפונית כיום", מאגר המידע המרכזי לזכויות האדם בקוריאה הצפונית, 15 ביולי 2011
^ 3.4.2 ניהול תוצרת תעשייתית (עמ' 333-336),"מחנות מאסר פוליטיים בקוריאה הצפונית כיום", מאגר המידע המרכזי לזכויות האדם בקוריאה הצפונית, 15 ביולי 2011
^ "הגולאג החבוי(מהדורת 2003)- תמונות לווין (עמ' 112-117)", הוועדה לזכויות האדם בקוריאה הצפונית
^ "הגולאג החבוי- תמונות לווין (עמ' 222)", הוועדה לזכויות האדם בקוריאה הצפונית
^ "הוצאה סודית להורג (חלק 1)", Daily NK(עיתון יומי אינטרנטי), 16 בדצמבר 2005

[1] מחנה מס' 22 של קוריאה הצפונית- עדכון, הוועדה לזכויות האדם בקוריאה הצפונית, 11 בדצמבר 2012

[2] מבית סוהר למפעל פחם, רדיו אסיה החופשית, 6 בנובמבר 2012

[3] מחנה 22 נסגר מחשש לעריקה, Daily NK(עיתון יומי אינטרנטי), 28 בספטמבר 2012

[4] 북한지리: 회령시(會寧市) HWERYONGSI, Joongang Ilbo, 1997

[5] מבולבלים ע"י פנטזיה, "עדותו של סוהר לשעבר במחנה האסירים הפוליטי בקוריאה הצפונית", Monthly Chosun Ilbo, מרץ 1995

[6] מסע הכפשה מדרגה ראשונה, סוכנות החדשות "קוריאן סנטרל", 27 באוקטובר 1997

[הערה2-7] ¹ ² 2.1.2 היסטוריית מחנות המאסר הפוליטיים (עמ' 105-107), "מחנות מאסר פוליטיים בקוריאה הצפונית כיום", מאגר המידע המרכזי לזכויות האדם בקוריאה הצפונית, 15 ביולי 2011

[8] 2.1.2 היסטוריית מחנות המאסר הפוליטיים (עמ' 72-75), "מחנות מאסר פוליטיים בקוריאה הצפונית כיום", מאגר המידע המרכזי לזכויות האדם בקוריאה הצפונית, 15 ביולי 2011

[9] מחנות העבודה בפרך בקוריאה הצפונית דרך מפה אינטראקטיבית, בליין הארדן, וושינגטון פוסט, 20 ביולי 2009

[10] 3.1.3 מערכות אבטחה (עמ' 216-224), "מחנות מאסר פוליטיים בקוריאה הצפונית כיום", מאגר המידע המרכזי לזכויות האדם בקוריאה הצפונית, 15 ביולי 2011

[הערה1-11] ¹ ² ³ "הגולאג החבוי- חשיפת פשעים נגד האנושות במערכת בתי סוהר עצומה בקוריאה הצפונית (עמ' 77-78)", הוועדה לזכויות האדם בקוריאה הצפונית

[12] "מחנה הריכוז של הואריונג מחזיק ב-50,000 אסירים", הואן קאנג-צ'ול, צ'וסאן אילבו

[13] "קוריאה הצפונית: מחנות מאסר פוליטיים", אמנסטי אינטרנשיונל, 4 במאי 2011

[14] 3.2 סיבות למאסר (עמ' 131-132), "מחנות מאסר פוליטיים בקוריאה הצפונית כיום", מאגר המידע המרכזי לזכויות האדם בקוריאה הצפונית, 15 ביולי 2011

[15] "מחנות ריכוז לאסירים פוליטיים בצפון קוריאה", הרשת לדמוקרטיה וזכויות אדם בקוריאה הצפונית, רבעון "Keys", חורף 2001

[16] 3.2 סיבות למאסר (עמ' 134-136), "מחנות מאסר פוליטיים בקוריאה הצפונית כיום", מאגר המידע המרכזי לזכויות האדם בקוריאה הצפונית, 15 ביולי 2011

[17] 2.7.2 תהליכי שיחרור במחנות תחת אבטחה מרבית (עמ' 187-188), "מחנות מאסר פוליטיים בקוריאה הצפונית כיום", מאגר המידע המרכזי לזכויות האדם בקוריאה הצפונית, 15 ביולי 2011

[18] 3.4.2 ניהול תוצרת תעשייתית (עמ' 333-336),"מחנות מאסר פוליטיים בקוריאה הצפונית כיום", מאגר המידע המרכזי לזכויות האדם בקוריאה הצפונית, 15 ביולי 2011

[19] "הגולאג החבוי(מהדורת 2003)- תמונות לווין (עמ' 112-117)", הוועדה לזכויות האדם בקוריאה הצפונית

[20] "הגולאג החבוי- תמונות לווין (עמ' 222)", הוועדה לזכויות האדם בקוריאה הצפונית

[21] "הוצאה סודית להורג (חלק 1)", Daily NK(עיתון יומי אינטרנטי), 16 בדצמבר 2005

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

	דף זה אינו ערך אנציקלופדי
	דף זה הוא טיוטה של שאנגו.