דגם של הצוללת במוזיאון הימי בשרבור
רכיכה ימית ממשפחת הנאוטילוסיים

נָאוּטִילוּסאנגלית: Nautilus) הייתה צוללת ניסיונית לשימוש צבאי שתוכננה ונבנתה על ידי הממציא האמריקאי רוברט פולטון ונוסתה לראשונה בצרפת ב-1800. אומנם קדמו לה הצוללת הניסיונית של קוֹרְנֵלִיס דְּרֶבֶּל (אנ') מ-1620 וה"צָב" של דיוויד בושנל מ-1775, אך "נאוטילוס" נחשבת לעתים לצוללת הצבאית השימושית הראשונה בהיסטוריה, מאחר שהצליחה בצלילת הניסוי שלה להצמיד מטען אבק שריפה לתחתית של אוניית מפרשים ולהטביעה. פולטון ניסה לשכנע את הצרפתים ואחר כך את הבריטים לבנות צוללת כדוגמת "נאוטילוס" לפי תכנונו, אך מאמציו נכשלו והוא לא הוסיף עוד לעסוק בצוללות עד סוף ימיו.

על שמה נקראו לימים הצוללת של קפטן נמו בספרו של ז'ול ורן "20,000 מיל מתחת למים" והצוללת הגרעינית הראשונה בעולם, שנבנתה על ידי צי ארצות הברית.

מקור השם "נאוטילוס"

עריכה

פולטון קרא לצוללת שפיתח "נאוטילוס מֵכָנִי" (mechanical Nautilus), אך אינו מזכיר בכתביו מדוע בחר בשם זה.[1] "נאוטילוס" (ναυτίλος) ביוונית עתיקה פירושו – "ספן", "יורד ים", וגם שמה של רכיכה ימית בעלת קונכיה, קרובה לתמנונים ולדיונונים, המתוארת לראשונה בספרו של אריסטו (מאה 4 לפנה"ס), "חקר בעלי החיים" (Historia Animalium). בלטינית היא נקראת Argonautica Argo. וכך כותב אריסטו: "הנאוטילוס הוא רב-רגליים (polypous) מיוחד במינו, לא רק בשל צורתו אלא גם בשל אופן תנועתו, כי הוא מתרומם ממעמקי הים ושט על פני המים. הוא עולה אל פני המים כשקליפתו מהופכת, כדי שיוכל לצאת ממנה בנקל ולשחות בקליפה ריקה. בהגיעו לפני המים הוא הופך את קליפתו על פניה. בין שתי זרועותיו נמתח קרום, דומה לזה שבכפות רגלי ציפורים, אלא שהקרום אצלן עבה יותר ואילו של הנאוטילוס דק ומראהו כשל רשת קורי עכביש. כשנושבת רוח הוא משתמש בקרום כמפרש, ופורש שתיים מזרועותיו לשמש לו כהגאים. כאשר מאיימת עליו סכנה, הוא נכנס לקליפתו וצולל למעמקי הים."[2] יצור ימי זה מתואר גם על ידי פליניוס הזקן (מאה 1 לספירה) בספרו "תולדות הטבע".[3] בעברית חדשה הוא נקרא "שייטן".

רקע היסטורי

עריכה

רוברט פולטון נולד בליטל בריטיין בפנסילבניה שבארצות הברית ב-14 בנובמבר 1765. הוא התעניין במכונות, בחרושת נשק ובציור, והיה בבחרותו צייר דיוקנאות בפילדלפיה.[4] בקיץ 1787 נסע ללונדון כדי להשתלם בציור אצל הצייר האמריקאי-לונדוני בנג'מין וסט,[5] ואחרי ארבע שנים אף הוצגו שניים מציוריו באקדמיה המלכותית לאמנויות. בעת שהותו בלונדון הוזמן לצייר את דיוקנו של לורד קורטניי (Courtney), אשר הכיר לו שניים מידידיו: לורד פרנסיס אג'רטון (אנ'), בעל מכרות פחם ו"אבי תעלות השיט בבריטניה"; ולורד צ'ארלס סנטהופ (אנ'), פוליטיקאי, ממציא ומדען בעל שם. פולטון הצעיר הושפע מן השניים, וב-1794 החליט לזנוח את הקריירה של צייר, שלא הספיקה למחייתו, ולהשקיע מעתה את רוב זמנו וכשרונותיו להמצאות הנדסיות, שגם שכר וגם מוניטין בצדן. הוא המשיך לצייר רק בשעות הפנאי ולהנאתו.[6] פולטון שיקע עצמו בהנדסת תעלות שיט ובהמצאת מכונות תעשייתיות שונות, ואף רשם פטנט באנגליה על מישור משופע לגרירת ספינות משא בין שני קטעי תעלת שיט המצויים במפלסים שונים.[7] באותה שנה פרסם באנגליה ובארצות הברית, ואחר כך גם בצרפת, חיבור שכותרתו A Treatise on the Improvement of Canal Navigation.[8][9]

באביב 1797 ניצל פולטון את ההפוגה במלחמות הנפוליאוניות ונסע לצרפת, על מנת לקדם בה את הפטנטים והתוכניות שהגה בהנדסת תעלות שיט. אחר כך תכנן לשוב לארצות הברית. היה בידו מכתב המלצה מבנג'מין וסט אל ג'ואל בארלו (אנ'), משורר, דיפלומט ופוליטיקאי אמריקאי שהתגורר אז עם רעייתו בפריז.[10] בארלו היה פטריוט אמריקאי ואוהד של רעיונות המהפכה הצרפתית והרפובליקה, שחילק אז את זמנו בין לונדון ופריז. ב-1792 פרסם מסה רדיקלית בשם Advice to the Privileged Orders, שנאסרה לפרסום על ידי הממשלה הבריטית. באותה שנה נבחר לאסיפה הלאומית של צרפת, ואף הוענקה לו אזרחות צרפתית.[11] בין פולטון ובארלו נרקמה ידידות עמוקה, ופולטון התגורר באותו בית מלון בו התאכסנו בארלו ורעייתו. שנים אחדות אחר כך, ב-1800 עבר פולטון להתגורר בביתם החדש של בני הזוג בפריז, ובמהלך אותה שנה השלים פולטון בהדרכתו של בארלו את השכלתו, ולמד צרפתית, מתימטיקה, פיסיקה וכימיה.[12]

לקריאה נוספת

עריכה
  • Works of Aristotle, Vol. IV: Historia Animalium. Translated by D'Arcy Wintworth Thompson. Oxford, At the Clarendon Press, 1910. Digitized copy in Internet Archive.
  • Pliny, Natural History. Translated by H. Rackham. Loeb Classical Library. Cambridge, Massachusetts, Harvard University Press, and London, William Heinemann, 1940. Volume III, Libri VII–XI. Digitized copy in Internet Archive.


  • Fulton, Robert (1796), A treatise on the improvement of canal navigation. London, I. and J. Taylor. Digitized copy in Internet Archive.
  • Fulton, Robert (1798), A letter to Earl of Stanhope, praising free trade. Source: Gilder Lehrman Institute. E-text in Digital History.
  • Fulton, Robert (1810), Torpedo War and Sumbarine Explosions. New York, William Elliot, 1810. Reprintd by William Abbatt, New York, 1914. Digitized copy in Internet Archive.


  • Colden, Cadwallader David (1817), The Life of Robert Fulton. New York, Kirk & Mercein. Digitized copy in Internet Archive.
  • Dickinson, Henry (1913). Robert Fulton, Engineer and Artist: His Life and Work. London and New York, John Lane. Digitized copy in Internet Archive.
  • Dirkzwager, Jan M. (2007) "Fulton, Robert" in: J. Hattendorf (editor), Oxford Encyclopedia of Maritime History. Oxford University Press, 2007. Vol. 2, p. 72.
  • Morgan, John S. (1977), Robert Fulton. New York, Mason/Charter. pp. 54–80.
  • Parsons, William Barclay (1922), Robert Fulton and the submarine. New York, Columbia University Press. Digitized copy in Internet Archive.
  • Roland, Alex (1978), Underwater warfare in the age of sail. Bloomington and London, Indiana University Press. pp. 106–119.
  • Sutcliffe, Alice Cary [Fulton's great grand-daughter] (1909), Robert Fulton and the "Clermont". New York, The Century Co., Digitized copy in Internet Archive. E-book in Project Gutenberg.
  • Sutcliffe, Alice Crary [Fulton's great grand-daughter] (1915), Robert Fulton and the Submarine. New York, The Macmillan Company. Digitized copy in Internet Archive.
  • Thomson, David Whittet (1942), "Robert Fulton and The Nautilus". USNI Proceedings, Vol. 68/10/476, October 1942, p. 1397 ff. E-text (Paid subscription required).
  • יונה רות, "התפתחות הצוללת". "מערכות-ים", מס' 82, פברואר 1967, עמ' 11–14.
  • ב. גרא, הצוללת – תולדותיה ועלילותיה. תל-אביב, הוצאת ארז, תשי"ט. פרק ד', עמ' 16–20. (ספר לגיל הנעורים.)
  • מידלטון, דרו. הצוללת. מאנגלית: נעמי כרמל. משרד הבטחון – ההוצאה לאור, 1987. עמ' 9–12. (ספר היסטוריה פופולרי.)

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Roland (1978), p. 92.
  2. ^ Aristotle, Historia Animalium, 622b5.
  3. ^ Plinius, Naturalis Historia, 9.47 .
  4. ^ Roland (1978), p. 89.
  5. ^ Morgan (1977), p. 26.
  6. ^ Morgan (1977), p. 33–36; Sutcliffe (1915), p. 51.
  7. ^ Sutcliffe (1909), p. 66.
  8. ^ Fulton (1796), A Treatise on the Improvement of Canal Navigation.
  9. ^ Dirkzwager (2007), p. 72; Fulton (1796).
  10. ^ Morgan (1977), p. 48.
  11. ^ "Joel Barlow" in Britannica.com.
  12. ^ Morgan (1977), p. 53.