משתמש:Ad?6767/קליטת האתיופים בישראל

קליטת האתיופים בישראל: בראשיתה של מדינת ישראל, היה ניסיון מצד מנהיגי המדינה ליצור מדיניות בה כל העולים יתמזגו לכור היתוך אחד, אלא שניסיון זה גרם לאפליה מצד קבוצות בעלות הכוח אשר היו בארץ. אכן מאז ועד היום תחושות של קיפוח ואי שוויון חברתי נעשו שגורות בשיח הישראלי והופיעו בצורות שונות, כאשר מצב זה אינו תרם להשתלבותם של העולים מאתיופיה, עלייתם למדינת ישראל גרמה להם להלם תרבותי ואינספור קשיים, בפרט המפגש עם הבירוקרטיה הישראלית לא הפחית על קשייהם אלא אף הוסיף.

מתגבשת טענה עיקרית כי למערכת הבירוקרטית היה תרומה לשילובם החברתי המופלה בחברה הישראלית שהביאו להתפתחות הגזענות ביומיום.

מכאן, כיצד ניתן להסביר את העובדה כי עולי אתיופיה מצויים בתחתית הסולם בישראל גם בשני עשורים לאחר עלייתם?

ראשית, קליטת עולים בישראל מאז ומתמיד היא דוגמה בולטת לצמיחת "בעיה חברתית מיוחדת", ב-1984 במהלך ראיון עם פאני, בעלת תפקיד מרכזי בקליטת עולי אתיופיה בסוכנות היהודית דימתה את העולים: "כמו שתינוק נולד ולומד לצחצח". אופן דבריה מכילים את מרבית ההיבטים של הפקידים ותפיסת העולים האתיופים כבעיה חברתית נזקקת במיוחד, וההצדקה לטיפולם הקטגוריאלי מתבססת בעיקר על הסברים תרבותיים המדובר בתרבות פרמטיבית (הרצוג, אסתר,1998, עמ' 83). יחד עם זאת, מרכזי הקליטה יצרו עולם פנימי השונה מהחיצוני, השהות הארוכה במרכזי הקליטה יצרה תרבות של תלות שבה המהגר איבד הרבה מחירותו (בן אליעזר, א, 2008).

יחד עם קשיי ההתאקלמות בחברה הישראלית, ניווצר עליהם להתמודד עם הטלת ספק ביהדותם ועם תהליך הגיור המופלה לעומת הרוסים, גודמן ערך תצפיות על תהליך הגיור של שתי הקבוצות

בבתי דין ברחבי הארץ בין השנים 2004-2005, ההשוואה אפשרה לחשוף תהליכי גיור מבדיל בישראל המשמשים דוגמה לאופן שבו פועלת המדינה ומוסדותיה המאופיינת בדינאמיקה של

הגזעה ודה הגזעה כלפי קבוצות אזרחים בכלל וכלפי מהגרים בפרט, הסובייקט הרוסי נתפס כמערבי ומשכיל ואילו הסובייקט האתיופי נתפס ככפוי מאמין אך בור. שכן תפיסות ממגזעות אלה כרוכות ביצירת היררכיות בין הקבוצות ובאופני ניהול נבדלים שלהן (גודמן, יהודה, 2008).

לא די בכך, תהליך קליטתם של האתיופים ממקם אותם במקום הנמוך בחברה הישראלית, הם נתפסים כחסרי מקצוע ומעמד חברתי. מתוך ראיון הנערך עם פאני, הנשים מוצגות כקבוצה בעייתית הדרושות לטיפול מיוחד בשל פסילת התנהגותן כאימהות והגברים נתפסים כפרמטיבים ובעיתים אשר אינם יכולים להתמודד עם אחריות הבלעדית כמפרנסים (הרצוג, אסתר, 1998). רבים מהם מוצאים עצמם בעבודות שירות פשוטות כגון אבטחה וניקיון (גודמן, יהודה, 2008). ואילו הנשים אינן נוהגות לצאת לעבודה. בנוסף לכך הצעירים שהשתלבו במסגרות החברתיות- בתי ספר,שוק עבודה והצבא, נתקלו בגזענות המתבטאת בחיי היומיום (בן אליעזר, א, 2008).

הטענה העיקרית במאמרו של בן אליעזר מחזקת את הנאמר עד כאן, כי ההגזעה הופכת ציבור אנשים לגזע, מתרחשת בישראל בעקבות שני תהליכים המשלימים זה את זה: הגזענות המוסדית והיומיומית כאחת כלפי יוצאי אתיופיה והתגובה הייחודית של בני הדור השני לגזענות זו. ניתן לראות באירוע פרשת הדם שהתקיים ב-24 בינואר 1996, כרגע האמת בו הצביעה בבירור על קיומה של גזענות תרבותית מובהקת. בעקבות דיווח בעיתון כי בנק הדם אינו משתמש בתרומות הדם של המהגרים האתיופים לצרכים רפואיים בשל החשש כי הדם נגוע בנגיף האיידס. התגובה לעלבון הייתה חריפה (בן אליעזר, א, 2008)

גם לאחר יותר מ- 20 שנה ממוקמים האתיופים במקום הנמוך בחברה הישראלית, דרך קליטתם והקשיים שנערמו עליהם, כמו למשל הטלת ספק ביהדותם לא הקלו על שילובם בחברה. כמן כן, אופן הגדרתם על ידי המערכת הבירוקרטית כקבוצה בעייתית ופרמטיבית, בעצם הביא להצדקת טיפולם הקטגוריאלי, שבעצם בודד אותם מהחיים שהתקיימו מחוץ למרכזי הקליטה. תהליך זה גרם להשלכות רבות, לשוליות חברתית ולתופעות גזענות בכל כתלי החיים: מוסדות חינוך, צבא, קופות חולים. ככל שהתרבו בעיות הקליטה של העולים מאתיופיה, התגלתה החברה הישראלית כלא תומכת ואולי אפילו גזענית. לכן בשל זאת על המערכת המוסדית למצוא פתרון למצבם העגום של העולים מאתיופיה ולשלבם במהרה ,במטרה למנוע משבר עתידי ולשמור על יציבותה של החברה הישראלית.

חשוב להמשיך ולבחון את מצבם הנוכחי של האתיופים בחברה הישראלית, ולצאת למחקרים 

נוספים שיבדקו את מאפייני תהליך קליטת העולים מאתיופיה מנקודת מבטם של העולים הוותיקים בני העדה? ולהתמקד בדור השני, שנולד וגדל בארץ כיצד הם כיום משתלבים במוסדות החברה הישראלית, ואיך המערכת הבירוקרטית תופסת אותם.

מקורות ביבליוגרפיים: 1 .בן אליעזר, א (2008) "כושי סמבו בילי- בילי- במבו": כיצד יהודי הופך שחור בארץ המובטחת.

 בתוך י' שנהב, וי' יונה (עורכים) גזענות בישראל (עמ' 130-157). ירושלים ותל אביב: מכון ון- ליר    
 והקיבוץ המאוחד.

2. גודמן, יהודה (2008) "הגזעה ודה הגזעה בגיור מהגרים רוסים ומהגרים אתיופים בישראל.

  בתוך י' שנהב, וי' יונה (עורכים) גזענות בישראל (עמ' 381-415). ירושלים ותל אביב: מכון ון-ליר     
 והקיבוץ המאוחד.

3. הרצוג, אסתר (1998) הבירוקרטיה ועולי אתיופיה. תל אביב: צ'ריקובר, 72-91.