משתמש:Ain alzaytoon/מדלן פלטייה

מדלן פטייה (1874-1939) רופאה ופעילה פמיניסטית וסוציאליסטית. היא מתה בבית חולים פסיכיאטרי, שם הוחזקה בכפייה אחרי שסייעה בביצוע הפלה לילדה בת 13 שעברה אונס במשפחה.

פלטייה נולדה ב-1874 למשפחת פועלים ענייה בפריז, צרפת. בגיל 12 נאלצה לעזוב את הלימודים, והצטרפה לחוגים אנרכיסטיים וסוציאליסטיים. במעגלים אלה הבינה את החשיבות של השכלה והחליטה לחזור ללימודים. היא למדה לבד, ובגיל 23 הצליחה לעבור את בחינת הבגרות ונרשמה למכינה ללימודי רפואה.

ב-1902 ביקשה פלטייה להתמודד על תפקיד מתמחה בבית חולים פסיכיאטרי, אך סורבה כי התמחויות היו פתוחות רק לבעלי זכויות פוליטיות; נשים, שנאסר עליהן להצביע, נפסלו אוטומטית. פלטייה ניהלה מאבק לביטול הכלל הזה, בתמיכת עיתון נשים, והצליחה. במהלך ההתמחות היא נאלצה להתמודד עם הטרדות מצד רופאים וחולים, ובגלל המכשולים המכוונים שהערימו עליה נכשלה בבחינת ההסמכה בפסיכיאטריה, אך לבסוף בגיל 32 הפכה לרופאה כללית. היא התגוררה בשכונות העוני של פריז וטיפלה בתושביהן.

לצד עבודתה כרופאה היתה פלטייה פעילה פמיניסטית וסוציאליסטית. ב-1906 היא נבחרה לנשיאת הארגון הפמיניסטי "סולידריות נשים", אך התאכזבה מהרתיעה של החברות מפעולות מחאה. לדבריה, "הן בעיקר רצו להעביר את הזמן בנעימים". לעומתן, פלטייה קראה לנשים להילחם על זכויותיהן בכוח. היא הובילה כמה הפגנות, ואף השליכה אבן על חלון של תחנת הצבעה – אחת משתי הפעולות הלוחמניות היחידות בתולדות התנועה הסופרג'יסטית הצרפתית.

פלטייה היתה פמיניסטית רדיקלית, בין הראשונות שקידמו את התפיסה של מגדר כהבניה חברתית. את עמדותיה היא פירסמה בעשרות מאמרים, עלונים וספרים. בין השאר, היא קראה לביטול מוסד הנישואין והמשפחה ולהחלפתם בחיי קהילה, דרשה חינוך מיני לנערות וחופש מיני לנשים כמו לגברים, ותמכה בזכות להפלה. כדי להראות שהיא שווה לגברים, נהגה פלטייה ללבוש בגדים שנחשבו אז לבגדי גברים, ולא ביקשה את האישור הנדרש לכך מהמשטרה.

במקביל, ב-1906 היא הצטרפה למפלגת "הפלג הצרפתי של אינטרנציונל הפועלים" (SFIO, כיום המפלגה הסוציאליסטית), ובהמשך הפכה לחברה בוועדה המנהלת. "אני סוציאליסטית כי יש לי תשוקה לצדק", כתבה. "אני תומכת בביטול הירושה, בחינוך חינם, בסובסידיות נדיבות לילדים, לקשישים ולחולים, בקץ להבדלים מעמדיים ובקץ להערצת הכסף". פלטייה ניסתה לקדם במפלגה רעיונות פמיניסטיים, והצליחה להביא את ועידת המפלגה לתמוך בזכות הצבעה לנשים, אך דבר לא השתנה והמפלגה לא קידמה את הנושא בפרלמנט. בנוסף, עמדותיה לגבי הפלות ומוסד המשפחה זעזעו את חברי המפלגה והותירו אותה מבודדת ונטולת השפעה.

במלחמת העולם הראשונה סורבה בקשתה להפוך לרופאה הצבאית הראשונה, והיא עבדה זמן קצר ב"צלב האדום". המלחמה חיזקה את התנגדותה למיליטריזם, והיא הביעה ייאוש מהלאומנות של סוציאליסטים ופמיניסטיות רבים ומהנכונות של פועלים להילחם באחיהם מעבר לגבול.

אחרי המלחמה הצטרפה פלטייה למפלגה הקומוניסטית הצרפתית. ביוני 1921 היא נסעה לרוסיה, לוועידת הנשים של האינטרנציונל השלישי, אך התאכזבה למצוא שם רעב, בירוקרטיה ואלימות משטרתית. היא המשיכה להאמין באידיאל הקומוניסטי, אבל עזבה את המפלגה ב-1926. היא המשיכה לפרסם בעיתונות מאמרים בנושאי פמיניזם, אנרכיזם וסוציאליזם, והביעה התנגדות תקיפה לפשיזם שצמח באיטליה, בצרפת ובמדינות נוספות.

ב-1937 עברה פלטייה שבץ מוחי והפכה למשותקת בחצי גוף. באותה תקופה רדף המשטר הצרפתי נשים שסייעו בביצוע הפלות לא חוקיות, ופלטייה נעצרה ב-1939 כי פיקחה על הפלה שעברה ילדה בת 13 שנאנסה על ידי אחיה. השופט קבע שבגלל השיתוק פלטייה לא יכלה לבצע את ההפלה בעצמה, אך פסק שהיא "סכנה לעצמה, לאחרים ולסדר הציבורי", וגזר עליה אשפוז בכפייה בבית חולים פסיכיאטרי ליד פריז (כנראה בהשפעת לחץ ציבורי להעלים את דמותה השערורייתית). "אינך יכולה לתאר כמה נורא זה להיות במוסד סגור כשדעתך צלולה לחלוטין", כתבה פלטייה לאחת מחברותיה. התנאים הקשים תרמו להידרדרות מצבה. היא עברה שבץ נוסף ומתה כמה חודשים אחרי שאושפזה, ב-29 בדצמבר 1939, בגיל 65.