משתמש:Albert Bedane/אלברט גוסטב בדיין
 | |
| לידה |
1893 אנז'ה, צרפת |
|---|---|
| פטירה |
1980 (בגיל 87 בערך) ג'רזי, הממלכה המאוחדת |
| מדינה |
בריטניה |
| ידוע בשל |
הצלת יהודים ופליטים מהשואה חסיד אומות העולם |
| מקצוע | פיזיותרפיסט |
אלברט גוסטב בדיין (1893, אנז'ה, צרפת - 1980, ג'רזי, בריטניה) (Albert Gustave Bedane) היה אזרח ג'רזי חסיד אומות עולם וגיבור שואה בריטי שהסתיר אישה יהודיה הולנדית ומספר פליטים בביתו בזמן מלחמת העולם השנייה.
קורות חייו עריכה
בדיין נולד באנז'ה (Angers) בצרפת ב1893 ומשפחתו עברה לג'רזי (Jersey) ב - 1894.
בדיין שירת בצבא האנגלי ב1/9 גדוד המפשייר (1/9th Hampshire Regiment).
לאחר סיום לימודיו, היה פיזיותרפיסט וייסד מרפאה בביתו, ברחוב רוזוויל סנט הלייר (Roseville Street, Saint Helier), שם נולדה ביתו ולרי (Valerie)
לאחר מלחמת העולם הראשונה בדיין נישא לאשתו קלרה (Clara).
בדיין נהפך לאזרח בריטי ב1921.[1]
בזמן מלחמת העולם השנייה עריכה
רוב האוכלוסייה היהודית בג'רזי ברחה מהאזור לפני פלישת הגרמנים ב- 1940, אבל 12 מתושבי האי שזוהו כיהודים, נשלחו למחנות השמדה[2]. בדיין סייע לאישה יהודיה ממוצא הולנדי בשם מארי אריקה ריצ'רדסון (Mary Erica Richardson) החל מ25 ביוני 1943. מארי גרה עם בעלה קפטן אדמונד ריצ'רדסון, שלא היה יהודי, בסיינט הלייר. לפי דברי בדיין, יום אחד תוחקרה ריצ'רדסון על ידי הFeldkommandantur (יחידת העניינים האזרחיים הגרמנית) והורשתה ללכת לביתה על מנת לאסוף את חפציה עמם תשלח ל"מחנה נחמד ומיוחד". בדיין לקח את ריצ'רדסון לביתו, שם התחבאה חודשים במרתף אבן קטן לפני שהועברה לחדר עם ווילונות בקומה העליונה של הבית. היא שהתה בביתו במשך כשנתיים וחצי למרות הסכנה בדבר. בדיין האכילה בזכות אוכל שקבל מלקוחותיו החוואים בתמורה לטפולי הפיזיותרפיה שהעניק להם. במהלך המלחמה, בדיין החביא בביתו גם עובדי כפייה רוסיים, אסיר מלחמה צרפתי שברח, ופרנסיס לה סאור (Francis Le Sueur), איש מג'רזי שברח מהגרמנים.
ספרו של פרנסיס לה סאור "Shadow of the Swastika" שפורסם ב1990 הוא עדות למעשיו של בדיין
לאחר המלחמה עריכה
בראיון לעיתון עם ה'Jersey evening post' ב1970 סיפר בדיין כי גברת ריצ'רדסון שינתה במהלך השנים ששהתה בביתו את סגנון שערה, כי היא נהגה להרכיב משקפיים כהים וכי לעיתים היא ישבה בחוץ בגינה. בכל פעם שהגרמנים חיפשו את הבית, היא חזרה להתסתתר במרתף הסודי.[3]
לאחר המלחמה, בדיין אושפז ואובחן עם ההשפעות מאוחרת של לחץ כרוני. הזוג ריצ'דרסון עזבו את האי מיד לאחר המלחמה.
הנצחות עריכה
פרדריק כהן, נשיא הקהילה היהודית בג'רזי כתב על סיפורו של בדיין בספרו "The Jews in the Channel Islands during the German Occupation 1940- 1945"
בדיין הוזכר בספרה של מדליין באנטינג " The Model Occupation – The Channel Islands under German Rule 1940-1945" שפורסם ב1996.
בדיין הוכר בקבוצה של 20 אזרחי האי על ידי האיחוד הסובייטי ב1965 על זה שהחביא וסייע לעובדי כפייה רוסיים.[2]
ב21 לדצמבר 1999, אלברט בדיין הוכר כחסיד אומות עולם[2]. המדלייה ניתנה לנכדו בלונדון וכיום נמצאת בתצוגת קבע במוזיאון הימי בסיינט הלייר.
לוחית אשר מסמנת את ביתו ברחוב רוזוויל 45 הוקמה על ידי Vingtaine de la Ville. [4]
ב2010, בדיין קיבל את אות גיבור השואה הבריטי מהממשלה הבריטית[5]
ביבליוגרפיה עריכה
- ^ Lyn Smith, Heroes Of The Holocaust, Ebury Press, 2012
- ^ 1 2 3
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים [1], Yad Vashem - ^ Louis Bulow, Albert Bedane, auschwitz.dk
- ^ Robin Dodkins, Roseville Street, www.vingtaine.org
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:הטלגרף
פרמטרי חובה [ 2 ] חסרים
[2], The Telegraph
