משתמש:Amire80/מילים רעות
סגנון BSD עריכה
הביטוי "רישיון בסגנון BSD" מוביל לבלבול כי הוא כורך יחד רישיונות שיש ביניהם הבדלים משמעותיים. למשל, רישיון BSD המקורי כולל "פסקת פרסום" שלא תואמת ל-GNU GPL, אבל רישיון BSD המתוקן כן תואם ל-GPL.
כדי להימנע מבלבול, הכי טוב לומר במדויק מהו הרישיון המדובר ולהימנע מהמושג המעורפל "בסגנון BSD".
סגור עריכה
תיאור של תכנה לא חופשית כ"סגורה" מתייחס למושג "קוד פתוח". בתנועת התכנה החופשית אנו רוצים להימנע מכך שיתבלבלו בינינו לבין תנועת הקוד הפתוח החדשה יותר, אז אנחנו נזהרים ונמנעים משימוש במילים שיגרמו לאנשים לכרוך אותנו ואותם באותה חבילה. לכן אנחנו נמנעים מתיאור של תכנה לא חופשית כ"סגורה". אנו קוראים לה "לא חופשית" או "קניינית".
מסחרי עריכה
בבקשה אל תשתמשו במילה "מסחרי" כמילה נרדפת ל"לא חופשי". זה מבלבל בין שני דברים שונים לגמרי.
התכנית מסחרית אם הפיתוח שלה הוא פעילות עסקית. תכנית מסחרית יכולה להיות חופשית או לא חופשית, וזה תלוי ברישיון שלה. באותו אופן, תכנית שמפותחת על ידי מוסד חינוכי או אדם פרטי יכולה להיות חופשית ולא חופשית, וזה תלוי ברישיון שלה. שתי השאלות - מי פיתח את התכנה ואיזה חופש יש למשתמשים שלה - בלתי תלויות.
בעשור הראשון של תנועת התכנה החופשית חבילות תכנה חופשית היו כמעט תמיד לא מסחריות; רכיבים של מערכת ההפעלה גנו/לינוקס פותחו על ידי אנשים פרטיים או מוסדות ללא כוונת רווח כגון המוסד לתכנה חופשית ואוניברסיטאות. מאוחר יותר, בשנות התשעים, החלה להופיע תכנה חופשית מסחרית.
תכנה חופשית מסחרית היא תרומה לקהילה שלנו ולכן עלינו לעודד אותה. אבל אנשים שחושבים שהפירוש של "מסחרי" הוא "לא חופשי" יחשבו שהצירוף "חופשי מסחרי" סותר את עצמו ויתייחסו אליו בביטול. בואו ניזהר ולא נשתמש במילה "מסחרי" במובן הזה.
פיצוי עריכה
דיון על "פיצוי למחברים" בהקשר של זכויות יוצרים (copyright) נושא בחובו שתי הנחות: הראשונה היא שחקיקה בנושא זכויות יוצרים קיימת למען היוצרים והשנייה היא שבכל פעם שאנחנו קוראים משהו, המחבר עובד למעננו ואנחנו חייבים לו כסף. ההנחה הראשונה פשוט לא נכונה והשנייה די מקוממת.
צרכן עריכה
המושג "צרכן" כאשר הוא מתייחס למשתמשי מחשבים נושא בחובו הנחות לא מוצלחות.
תורת הכלכלה משתמשת במושגים "יצרן" ו"צרכן". בהקשר הזה המילים האלה מתאימות. אבל תיאור של משתמשי תכנה כ"צרכנים" מניח שיש להם תפקיד קטן. הוא מתייחס אליהם כצאן שרועה באופן לא פעיל במקום שניתן להם על ידי אחרים.
חשיבה כזאת מביאה לסילופים כגון ה-CBDTPA - "החוק לקידום טלוויזיה צרכנית ספרתית רחבת פס", אשר דורש שאמצעים להגבלה מפני העתקה יהיו בכל מכשיר ספרתי. אם כל מה שמשתמשים עושים זה "צריכה", אז למה שיהיה להם אכפת מזה?
הראייה הצרה של משתמשים כ"צרכנים" נוטה ללכת יד ביד עם הרעיון שעבודות שיצאו לאור הן "תוכן" (עוד מילה שרצוי להימנע ממנה).
כדי לתאר אנשים שלא מוגבלים רק לצריכה בלתי פעילה במחשבים שלהם, אנו ממליצים על מושגים כגון "פרטים" או "אזרחים".
תוכן עריכה
רצוי להימנע משימוש במילה "תוכן" לתיאור של יצירות כתובות אחרות. שימוש כזה מאמץ גישה מסוימת כלפי היצירות הללו, גישה שלפיה מדובר שסחורה מתחלפת שתכליתה להיות בקופסה ולעשות כסף. התוצאה היא יחס מזלזל כלפי היצירות עצמן.
אלה שמשתמשים במושג הזה הם לעתים קרובות מוציאים לאור שנאבקים למען חוקי זכויות יוצרים קשוחים יותר בשם המחברים ("היוצרים") של היצירות. המושג "תוכן" מגלה איך הם באמת מרגישים. ר' את המכתב הפתוח של קורטני לאב לסטיב קייס. חפשו את הצירוף "content provider" באותו עמוד. לצערנו הגב' לאב לא מבינה שגם המושג "קניין רוחני" מטעה.
המושג "ניהול תוכן" הוא אלוף הריקנות. לאף אחת מהמילים האלה אין משמעות ברורה; "תוכן" הוא "מידע כלשהו" ו"ניהול" בהקשר הזה הוא "לעשות אתו משהו". אז "מערכת ניהול תוכן" היא מערכת שעושה משהו עם איזה שהוא מידע. ברוב המקרים המושג הזה מתייחס למערכת שמעדכנת אתרי אינטרנט. לכך אנחנו ממליצים את המושג "מערכת לעריכת אתר אינטרנט".
יוצר עריכה
המושג "יוצר" כפי שהוא מתייחס למחברים משווה אותם לאלוה ("היוצר", "הבורא"). המושג משמש מוציאים לאור כדי להעלות את המעמד המוסרי של המחברים מעל זה של אנשים רגילים כדי להצדיק את הכוח המוגדל בנושא זכויות יוצרים שהמוציאים לאור עושים בו שימוש בשמם של היוצרים. אנחנו ממליצים על המושג "מחבר" במקום זה. במקרים רבים אתה בעצם מתכוון ל"בעל הזכויות".
סחורה דיגיטלית עריכה
המושג "סחורה דיגיטלית" כשהוא מתייחס לעותקים של עבודות גורם לאנשים לחשוב עליהם כעל סחורה פיזית - שאותה אי אפשר להעתיק ושצריכה להיות מיוצרת ונמכרת.
ניהול זכויות דיגיטלי עריכה
המוזג "ניהול זכויות דיגיטלי" מתייחס לשיטות טכניות שתכליתן להטיל מגבלות על משתמשי מחשבים. השימוש במילה "זכויות" במוזג הזה הוא תעמולה, שתכליתה להוביל אותך בלי שתבין זאת לראיה של הנושא הזה מנקודת מבטם של המעטים אשר מטילים את המגבלות הללו, ולהתעלם מנקודת המבט של הציבור הכללי שעליו המגבלות מוטלות.
חלופות טובות למושג הזה הם "ניהול הגבלות דיגיטלי", "תכנה זדונית להגבלה ספרתית", "אזיקים דיגיטליים" או "ניהול זכויות קניין", ר"ת "נז"ק".
מערכת אקולוגית עריכה
זוהי טעות לתאר את הקהילה שלנו כ"מערכת אקולוגית", כי המילה הזו טומנת בחובה את היעדרם של כוונה ושל מוסר. במערכת אקולוגית ייצורים מתפתחים בהתאם לכושר שלהם. אם משהו חלש, הוא נכחד, וזה לא נכון ולא שגוי. המושג "מערכת אקולוגית" מציג גישה פסיבית: "אל תשאל איך הדברים צריכים להיות, רק תראה מה קורה להם."
מנגד, ייצורים שיש להם אחריות מוסרית יכולים להחליט לשמר משהו שלכשעצמו יכול להיכחד - כגון חברה אזרחית, דמוקרטיה, זכויות אדם, שלום, בריאות הציבור... או החופש של משתמשי המחשב.
בחינם עריכה
אם אתה רוצה לומר שתכנה כלשהי הנה חופשית, אנא אל תאמר שהיא "חינמית". המושג הזה פירושו "מחיר אפס". תכנה חופשית היא עניין של חופש, לא מחיר.
עותקים של תכנה חופשית אפשר להשיג בחינם, למשל להוריד אותם דרך FTP (פרוטוקול העברת קבצים). אבל עותקים של תכנה חופשית אפשר גם לקנות בתקליטור; זאת בזמן שעותקים של תכנה קניינית אפשר לפעמים לקבל בחינם, למשל במסגרת קידום מכירות, ומשתמשים מסוימים יכולים לקבל חבילות תכנה קנייניות מסוימות בחינם.
כדי להימנע מבלבול, תוכל לומר שהתכנה היא תכנה חופשית.
ניתן להשיג באופן חופשי עריכה
"ניתן להשגה חופשית" הוא לא מושג נרדף ל"חופשי". פירוש הדבר שקל להשיג דבר מה. "תכנה חופשית" מוגדרת במושגים של החופש של המשתמשים לקבל עותק. אלה תשובות לשאלות שונות.
תכנה חינמית עריכה
אנא אל תשתמשו במושג "תכנה חינם" (Freeware באנגלית) כמילה נרדפת ל"תכנה חופשית". המושג היה בשימוש בשנות ה-80 והתייחס לתכניות שאפשר היה להשיג רק כקובצי הרצה בינריים. כיום אין לו הגדרה ברורה ומוסכמת.
בנוסף, כאשר אינך משתמש בשפה האנגלית, השתדל לא להשתמש במילים אנגליות "free software" ו-"freeware". השתדל לתרגם את המושג "free software" - תכנה חופשית - לשפתך.
כשאתה משתמש במילה בשפתך, אתה מראה שאתה באמת מתכוון לחופש ולא סתם משתמש כמו תוכי במושג שיווקי לועזי. ההתייחסות לחופש יכולה להיראות בתחילה מוזרה או מטרידה לדוברי שפתך, אבל כאשר הם יבינו למה הכוונה בדיוק, הם באמת יבינו במה מדובר.
לחלק תכנה עריכה
זה מבלבל להשתמש במושג "לחלק" כאשר הכוונה היא "להפיץ תכנית כתכנה חופשית". זוהי אותה בעיה כמו עם המושג "בחינם": מדובר כאן במחיר, לא בחופש. אחת הדרכים להימנע מהבלבול הזה הוא לומר "להפיץ התכנה חופשית".
האקר עריכה
האקר הוא מישהו שנהנה מהתחכמויות משעשעות, לאו דווקא עם מחשבים. מתכנתים בקהילת התכנה החופשית בשנות השישים והשבעים קראו לעצמם האקרים. בשנות השמונים עיתונאים שגילו את קהילת ההאקרים הבינו בטעות שמדובר בפורצי אבטחה.
אנא אל תפיצו את הטעות הזאת. אנשים שפורצים אבטחה נקראים "פורצים" (באנגלית crackers).
קניין רוחני עריכה
מוציאים לאור ועורכי דין אוהבים לתאר זכויות יוצרים (copyright) כ"קניין רוחני" - מושג שכולל גם פטנטים, סימנים מסחריים ונושאים חוקיים מעורפלים יותר. לחוקים אלה יש כל כך מעט במשותף, והן נבדלים כל כך שזה לא רעיון טוב להכליל אותם. הכי טוב לדבר באופן פרטי על "זכויות יוצרים" או על "פטנטים" או על "סימנים מסחריים".
המושג "קניין רוחני" נושא בחובו הנחה חבויה - שהצורה שבה אנחנו חושבים על כל הנושאים הנפרדים האלה מבוססת על השוואה לעצמים פיזיים ולרעיונות שלנו על קניין פיזי.
כשמדובר בהעתקה, ההשוואה הזאת לא לוקחת בחשבון את ההבדל החשוב הקריטי בין עצמים חומריים לבין מידע: מידע אפשר להעתיק ולשתף כמעט ללא מאמץ, בעוד שלא ניתן לעשות כן לעצמים חומריים.
כדי להימנע מההטיה ומהבלבול שבמושג הזה, הכי טוב להחליט לא לדבר ואפילו לא לחשוב במובן של "קניין רוחני".
הצביעות שבקריאה לכוחות האלה "זכויות" מתחיל לגרום לארגון הקניין הרוחני העולמי להיראות נבוך.
מערכת LAMP עריכה
הכינוי "LAMP" הוא ראשי תיבות של "Linux, Apache, MySQL, PHP" - שילוב נפוץ של תכנה בשרת ווב, רק ש-"Linux" מתייחס למערכת "GNU/Linux". ולכן במקום LAMP צריך לומר GLAMP.
מערכת לינוקס עריכה
לינוקס הוא שמה של ליבת מערכת הפעלה (kernel) שלינוס טורבאלדס פיתח משנת 1991. מערכת ההפעלה שבה משתמשים בלינוקס היא גנו בתוספת לינוקס. לקרוא לכל המערכת "לינוקס" לא הוגן ומבלבל. אנא קראו למערכת המלאה "גנו/לינוקס", גם כדי לתת לפרויקט גנו קרדיט וכדי להבדיל בין המערכת המלאה לבין הליבה.
שוק עריכה
מטעה לתאר את משתמשי תכנה חופשית או משתמשי תכנה בכלל כ"שוק".
זה לא אומר שאנחנו נגד שווקים. אם יש לך עסק לתמיכה בתכנה חופשית, יש לך לקוחות, ואתה סוחר אתם בצורה של שוק. כל עוד אתה מכבד את החופש שלהם, אנחנו מאחלים לך הצלחה בשוק שלך.
אבל תנועת התכנה החופשית היא תנועה חברתית, לא עסק, וההצלחה שאליה היא מכוונת היא הצלחה של שוק. אנחנו מנסים לשרת את הציבור על ידי כך שניתן לו חופש - לא על ידי כך שנתחרה כדי לקחת אותו מהיריב שלנו. להשוות בין קמפיין זה למען חופש לקמפיין של עסק למען הצלחה זה להמעיט בערכו של חופש.
נגן MP3 עריכה
בשנות התשעים נהיה אפשרי לייצר נגני שמע ניידים ללא חלקים נעים (באנגלית solid-state). רובם תומכים במפענח MP3 אשר מכוסה בפטנט, אבל לא כולם. חלק מהם תומכים במפענחי שמע חופשיים מפטנטים - Ogg Vorbis ו-FLAC, ואולי אפילו לא תומכים בקובצי MP3 בכלל, בדיוק כדי להימנע מעניין הפטנטים. לקרוא לנגנים כאלה "נגני MP3" לא רק מבלבל, זה גם מציב את MP3 במעמד מיוחד שלא מגיע לו, שעוזר למחזיקי הפטנטים להמשיך ולתקוף את הקהילה שלנו. אנחנו ממליצים על המושגים "נגן אודיו דיגיטלי" או פשוט "נגן אודיו" אם ההקשר מתאים לכך.
פתוח עריכה
בבקשה הימנעו משימוש במושג "פתוח" או "קוד פתוח" כתחליף ל"תכנה חופשית". הם מתייחסים לעמדה שונה שמתבססת על ערכים אחרים. תכנה חופשית היא תנועה פוליטית; קוד פתוח הוא מודל פיתוח. כאשר דנים בעמדה של קוד פתוח, מתאים להשתמש בשם הזה; אבל בבקשה על תתייגו אותנו או את העבודה שלנו בססמה הזאת - זה מוביל אנשים לכך שהם חושבים שאנחנו שותפים לאותה דעה.
PC, פי-סי, מחשב אישי עריכה
זה בסדר לקרוא לסוג מסוים של חומרת מחשב "מחשב אישי" - "פי-סי", אבל בבקשה אל תשתמשו בו אם אתם מתכוונים לומר שהמחשב מריץ Microsoft Windows. אם אתם מתקינים גנו/לינוקס על אותו מחשב, זה עדיין מחשב אישי.
פוטושופ עריכה
אנא הימנעו משימוש במושג "פוטושופ" כפועל, כשאתם מתכוונים לסוג כלשהו של תכנה לעיבוד תמונה. פוטושופ הוא בסך הכול שם של תכנה קניינית מסוימת לעריכת תמונות ויש הרבה חלופות חופשיות, כגון גימפ.
פירטיות עריכה
מוציאים לאור לעתים קרובות קוראים להעתקה אסורה בשם "פירטיות". כך הם אומרים שהעתקה בלתי חוקית דומה לתקיפת ספינות בלב ים, חטיפתן ורציחת האנשים עליהן.
אם אתם לא חושבים שהעתקה בלתי חוקית דומה לחטיפה ורצח, כדאי לכם להימנע משימוש במילה "פירטיות" כדי לתאר אותה. ניתן להשתמש במושגים ניטרליים כגון "העתקה אסורה" או "העתקה בלתי מאושרת" במקום זה. חלק מאתנו אף יעדיפו מושג חיובי, כגון "שיתוף מידע עם רעך".
פאוורפוינט עריכה
אנא הימנעו משימוש במושג "פאוורפוינט" כדי לדבר על כל סוג של מצגת שקפים. פאוורפוינט היא שם של תכנה קניינית מסוימת ליצירת מצגות, כגון beamer עבור LaTeX.
הגנה עריכה
עורכי דין של מוציאים לאור אוהבים להשתמש במושג "הגנה" כדי לתאר זכויות יוצרים. המילה הזאת נושאת בחובה משמעות של מניעת הרס או סבל; לכן היא מעודדת אנשים להזדהות עם הבעלים והמוציאים לאור שנהנים מזכויות היוצרים, ולא עם המשתמשים שאותם הן מגבילות.
קל להימנע מהמילה "הגנה" ולהשתמש במקומה במושגים ניטרליים. למשל, במקום לומר "הגנת זכויות יוצרים תקפה למשך זמן רב" אפשר לומר "זכויות יוצרים תקפות למשך זמן רב".
אם תרצו לבקר את זכויות היוצרים ולא לתמוך בה, ניתן לומר "מגבלות זכויות יוצרים". אז אפשר לומר "מגבלות זכויות יוצרים תקפות למשך זמן רב".
המושג "הגנה" גם מתאר תכונות מזיקות, כגון "הגנת העתקה", תכונה שמפריעה להעתקה. מצד המשתמש מדובר בהפרעה. ולכן אנחנו קוראים לתכונה המזיקה הזאת "הפרעה להעתקה".
סביר ולא מפלה עריכה
לגופי תקנים שמקדמים תקנים מוגבלים בפטנטים שמגבילים תכנה חופשית לרוב יש מדיניות רישיונות שדורשים תשלום קבוע לכל עותק של תכנית. לעתים קרובות רישיונות כאלה נקראים "סביר ולא מפלה" (באנגלית "reasonable and non-discriminatory", ר"ת RAND).
המושג הזה מכבס מחלקה שלמה של רישיונות פטנט שבדרך כלל לא סבירים ולא לא מפלים. נכון שברישיונות אין אפליה נגד אדם מסוים, אבל יש בהם אפליה נגד קהילת התכנה החופשית וזה הופך אותם ללא סבירים. לכן חצי מהמושג "סביר ולא מפלה" מטעה והחלק השני נגוע בדעה קדומה.
גופי תקנים צריכים להכיר בכך שהרישיונות הללו מפלים ולהפסיק להשתמש במושג "סביר ולא מפלה" כדי לתאר אותם. עד אשר הם יעשו זאת, לכותבים אחרים לא כדאי להצטרף למכבסת המילים הזאת וטוב אם הם ידחו את המושג הזה. קבלתו והשימוש בו רק משום שחברות שרושמות פטנטים הפכו אותו לנפוץ מאפשרות לחברות הללו להכתיב לכם את הדעות שאתם מביעים.
אנחנו ממליצים על המושג "עלות בלתי משתנה" או בקיצור "עב"ם" בתור תחליף. זה מדויק משום שהתנאי היחיד ברישיונות הללו הוא תשלום התמלוגים האחיד.
למכור תכנה עריכה
המושג "מכירת תכנה" מבלבל. בפשטות החלפת עותק של תכנה חופשית עבור סכום כסף היא "מכירה"; אבל אנשים בדרך כלל מזהים את המושג "מכירה" עם מגבלות קנייניות על שימוש בתכנה לאחר מכן. אפשר להיות מדויק יותר ולמנוע בלבול על ידי האמירה "הפצת עותקים של תכנית עבור תשלום" או "החלת מגבלות קנייניות על שימוש בתכנה", תלוי למה אתם מתכוונים.
ר' את המאמר "מכירת תכנה חופשית" לדיון מורחב במושג הזה.
תעשיית התכנה עריכה
המושג "תעשיית התכנה" מעודד אנשים לדמיין שתכנה תמיד מפותחת על ידי סוג של מפעל ואז מובלת לצרכנים. קהילת התכנה החופשית מראה שזה לא המקרה. עסקי תכנה קיימים ועסקים שונים מפתחים תכנה חופשית ולא חופשית, אבל אלה שמפתחים תכנה חופשית לא דומים למפעלים.
המושג "תעשייה" משמש כלי תעמולה בידי התומכים בפטנטים על תכנה. הם קוראים לפיתוח תכנה "תעשייה" ואז מנסים לטעון שזה אומר שהיא צריכה להיות כפופה למונופולים של פטנטים. כאשר הפרלמנט האירופי דחה את חוק הפטנטים על התכנה בשנת 2003 הצביע בעד הגדרה של "תעשייה" כ"ייצור אוטומטי של טובין חומריים".
גנבה עריכה
התומכים בזכויות יוצרים משתמשים לעתים קרובות במילים כגון "נגנב" ו"גנבה" לתיאור הפרת זכויות יוצרים. באותו זמן הם מבקשים מאתנו להתייחס אל מערכת כאל הסמכות העליונה במוסר: עם ההעתקה אסורה, היא צריכה להיות גם רעה.
לכן מתבקש לומר שמערכת החוק - לפחות בארצות הברית - לא מתייחסת אל הפרת זכויות יוצרים כאל גנבה. התומכים בזכויות יוצרים פונים לרשויות... ולא מייצגים נכונה את מה שהרשות אומרת.
הרעיון כי החוק מחליט מה טוב ומה רע שגוי מיסודו. החוקים במיטבם הם ניסיון להשיג צדק; לומר כי החוק מגדיר צדק או התנהגות מוסרית היא הפיכת הדברים על פניהם.
מחשוב אמין עריכה
מחשוב אמין (באנגלית Trusted Computing) הוא מושג לתכנית שתכליתה לשנות את עיצוב המחשבים כך שמפתחי יישומים יוכלו לסמוך על המחשבים שהם יצייתו להם ולא לכם. מבחינתם זה "אמין". מבחינתכם זה "בוגדני".
ספק עריכה
אנא אל תשתמשו במושג "ספק" כדי להתייחס באופן כללי לכל מי שמפתח או אורז חבילת תכנה. תכניות רבות פותחו כדי למכור עותקים ולכן המפתחים שלהן הם ספקים; זה כולל כמה חבילות של תכנה חופשית. עם זאת, תכניות רבות פותחו על ידי מתנדבים או ארגונים שלא מתכוונים למכור עותקים. המפתחים האלה אינם ספקים. כמו כן, רק חלק מהעוסקים באריזת חבילות של גנו/לינוקס הם ספקים.