משתמש:Arieljannai/תפיסת ההפעלה לניצחון
תפיסת ההפעלה לניצחון היא תפיסה צה"לית שבבסיסה עומדת האבחנה לפיה עוצמת הצבא מחייבת התאמות רבות נוכח אויב שהשתנה באופן מהותי[1].
עיקרי התפיסה
עריכה- חיזוק הכושר ההתקפי והקטלניות של צה"ל – על־ידי שיפור יכולות לחשיפת האויב ושיטות להשמדתו בכל המרחבים, חרף ביזורו הנרחב.
- חיבור מרב הכוחות הלוחמים בשדה הקרב אלה לאלה – מטוס, טנק, מפקד מחלקה וכטב"ם – באופן שידברו זה עם זה וכפועל יוצא יילחמו באופן יעיל הרבה יותר.
- שיתוף פעולה הדוק יותר בין הזרועות והחילות, כדי שהיכולות של כל אחד מהם יאוגברו על־ידי האחרת.
- הגדלת היקף, מגוון וזמינות אמצעי התקיפה.
- הורדת יכולות של המטה הכללי ושל המפקדות הראשיות, כגון מודיעין ואש, ליחידות הלוחמות.
- יצירת אימונים שמדמים בצורה טובה יותר את שדה הקרב האורבני.
הערות שוליים
עריכה- ^ גיליון עליונות צבאית ותר"ש "תנופה", באתר צה"ל