משתמש:Assaf tal4/התקיפה המזרחית של טוכאצ'בסקי
 | ||||||||||||||||||||||
| מערכה: החזית המזרחית במלחמת האזרחים ברוסיה | ||||||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת האזרחים ברוסיה | ||||||||||||||||||||||
| תאריכים | נובמבר 1919 – ינואר 1920 (כ־8 שבועות ו־6 ימים) | |||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | התקיפה לעבר הוולגה, ההתקדמות הדרומית למוסקבה | |||||||||||||||||||||
| קרב אחרי | צעדת הקרח הסיבירית הגדולה | |||||||||||||||||||||
| מקום | אורל, סיביר | |||||||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון מוחץ של הצבא האדום, קריסת המערכה של הצבא הלבן ותחילת צעדת הקרח הסיבירית הגדולה. פירוק האלטרנטיבה האנטי-סובייטית. | |||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||
התקיפה המזרחית של טוכאצ'בסקי הייתה מבצע פורץ דרך של הצבא האדום מסוף 1919 בחזית המזרחית של מלחמת האזרחים ברוסיה, תחת פיקודו של מיכאיל טוכאצ'בסקי לקחת את הבירה של הצבא הלבן באומסק, במהלך התקיפה הצבא האדום כבש מעל 10,000,000 קילומטרים רבועים של שטח שהיה בהחזקתם של הלבנים עד אז (רובם בסיביר). הניצחון המוחץ של הכוחות האדומים הביא לקריסת הצבא הלבן, לצעדת הקרח הסיבירית הגדולה ולמחיקת האלטרנטיבה האנטי בולשיביקית. מאז הניצחון לא קם עוד כוח שיחל היה להתמודד שווה בשווה נגד רוסיה הסובייטית ולאחר מכן ברית המועצות. התקיפה היוותה את נקודת המפנה הקיצונית של המלחמה לטובת האדומים.
הקדמה והכנה עריכה
החזית המערבית של רוסיה הסובייטית נרגעה לאחר שהתנגדות סובייטית דחפה את הכוחות הפולנים מקייב בחזרה לוורשה משם הכוחות הפולנים עלו מחדש בכיבושים מול האדומים אבל לא היוו שוב התנגדות מסיבית לצבא האדום כמו שהיו כאשר שלטו בקייב.
בחזית הדרומית של המלחמה, הצבא הלבן תחת אנטון דניקין היווה סכנה ממשית למוסקבה עד אשר יצא בהוראתו של לאון טרוצקי ובהסכמתו של ולדימיר לנין חוק המורה על איסור נסיגה וכי כל חייל שילך צעד אחד מאחורי קו האש החייל שמאחוריו נדרש לירות בו. החוק האכזרי הפך את קו האש להרסני בהרבה ובסופו של דבר גרם לאבדות נוראיות בשני הצדדים, במיוחד הלבנים והסכנה על מוסקבה חלפה.
באותה נקודה מרכז הכוח האדום יכל היה להיתרכז על המזרח, הבירה של הצבא הלבן, אומסק תחת פיקודו של המנהיג העליון של רוסיה אלכסנדר קולצ'ק. קולצ'ק נקלע פעמים רבות לוויכוחי כוח עם הלגיון הצ'כוסלובקי בכוחו מה שהרבה להחליש את הצבא הלבן כפי שכבר קרה למקרים כגון התקיפה לעבר הוולגה.
התקיפה מזרחה עריכה
לאורך מלחמת האזרחים עלה מיכאיל טוכאצ'בסקי (אז רק בן 27) בדרגות. עקב נפילתם של מפקדים רבים בצבא הרוסי יכל חייל כה צעיר לעלות בדרגות. ניצחונו הגדול הראשון של טוכאצ'בסקי היה בתקיפה הגדולה על הכוחות הפולנים שנדחפו כאמור מקייב ועד אל ורשה. על ניצחונותיו טוכאצ'בסקי הפך גנרל.
מבצע אומסק עריכה
בנובמבר הוא החל את המבצע הגדול של הצבא הלבן בכך שהפיל את ריכוז הכוחות הלבנים על הגבול המזרחי, עקב הסיכוי הקרב לקחת את מוסקבה רוב הכוחות הלבנים היו בחזית הדרומית מה שהותיר את אומסק די פגיעה נגד מתקפה ישירה של הצבא האדום.
בליל ה-13–14 בנובמבר 1919, גדוד 242 הנשק החם של הוולגה מהצבא האדום חצה בסתר את הקרח לחוף המזרחי של עירית מעבר הוולגה, חיילי הצבא האדום ללא ירייה אחת לקחו את תחנת הקשר לאומסק שהייתה רק כמה קילומטרים במרחק מהעיר עצמה, מבנייני התחנה בבוקר פורקו 7000 חיילים וקצינים לבנים שהיו בדרג. בבוקר ה-14 בנובמבר הם כבשו את גנרל המשמר הלבן רימסקי קורסקוב שהגיע למקום לתחלופי שירות סדירים. לכידת אומסק הייתה כה בלתי צפויה עד כי נתפסו מוסדות קולצ'ק במהלך פעולה רגילה ללא כל זמן להגיב.
כמעט ללא התנגדות, הכוחות האדומים התקרבו לאומסק וב-15 בנובמבר כבשו את העיר ללא קטטה. הצבא הלבן השני והשלישי נסוגו לנובוניקולייבסק וטומסק.
כיבוש סיביר עריכה
לפני שהמשיך טוכאצ'בסקי עם כוחותיו מזרחה לעבר סיביר הלבנה הוא העביר תחמושת ועודד מרד של מאמיני האדומים ביקוטיה. תוך זמן קצר הקריאות שלו נענו כאשר פרו-בולשיביקים פתחו במרד נגד הכוחות הלבנים הדלים ביקוטיה ולקחו לידיהם את יקוטסק ואיתק והלגיון הצ'ם 3.5 מיליון קילומטרים רבועים של שטח לידי הכוחות האדומים. ברגע שהגיעה אל טוכאצ'בסקי הודעה על לקיחת יקוטיה הוא הורה לכוחותיו להתקדם לעבר סיביר. התוכנית הייתה התקדמות דו צדדית נגד הכוחות הלבנים הנסוגים, תוך שבועיים נפגשו הכוחות האדומים מיקוטיה עם טוכאצ'בסקי בעעודם עוברים אלפי קילומטרים וחוצים את הצבא הלבן לשניים. מצפון התנגדות קטנה בקיפאון שנפלה תוך זמן קצר ומדרום התנגדות שתמשך לאורך מספר השנים הבאות.
טוכאצ'בסקי למעשה לקח בתוך חודש מעל 10,000,000 ק"מ של שטח הצבא הלבן והפך אותו לאדום. הוא גרם לקריסה של מרכז הכוח הלבן (לאחר חודש גם דאג לתפיסה של המנהיג העליון קולצ'ק) ולתחילת צעדת הקרח הסיבירית הגדולה. מאז ניצחונו של טוכאצ'בסקי לא קמה מחדש כל אלטרנטיבה אנטי-בולשיביקית ומכאן הכרעה תוכנית של מלחמת האזרחים, 3 שנים לפני סופה הרשמי ולמעשה 11 שנים לפני סופם של המרידות האזרחיות ברחבי רוסיה הסיבירית.
ראייה אסטרטגית של התקיפה עריכה
הניצחון של טוכאצ'בסקי התבסס על גאוניותו הצבאית, להשתמש בכוחות קטנים בכדי ליצור נזק גדול. בנוסף הכוחות הלבנים היו לא מאוחדים, כאמור בוויכוחים צבאיים בין קולצ'ק והלגיון הצ'כוסלובקי, בנוסף רוב הכוחות נמצאו בחזית הדרומית ולא הייתה שמירה על הבירה. בכדי להשיג איחוד כוח אמיתי בצבא האדום היו צריכים לעבור חוקי צבא אכזריים שהביאו להוספה על שפיכות הדמים בתוך העם הרוסי אבל בסופו של דבר להצלחה צבאית ולבסוף גם ניצחון מוחלט במלחמת האזרחים הרוסית.