משתמש:Assaf tal4/צעדת הקרח הסיבירית הגדולה

צעדת הקרח הסיבירית הגדולה
Великий Сибирский Ледяной поход

מערכה: החזית המזרחית במלחמת האזרחים ברוסיה
מלחמה: מלחמת האזרחים הרוסית
תאריכים	דצמבר 1919 – מרץ 1920 (כ־13 שבועות ויום)
קרב לפני	התקיפה המזרחית של טוכאצ'בסקי
קרב אחרי	מרד יקוטיה
מקום	מרכז ומזרח סיביר
תוצאה	קריסה מלאה של האיחוד האנטי-בולשיביקי והצבא הלבן, הקמת ברית המועצות.
הצדדים הלוחמים רוסיה הסובייטית הצבא הלבן מפקדים מיכאיל טוכאצ'בסקי סרגיי קמנייב אלכסנדר קולצ'ק ולדימיר קאפל אבדות ~100,000

צעדת הקרח הגדולה הידועה גם כצעידת הקרח הסיבירית הגדולה הייתה נסיגה צבאית מסיבית של כוחות הצבא הלבן במלחמת האזרחים הרוסית מאז התקיפה המזרחית של טוכאצ'בסקי נפילת הבירה אומסק ועד הגעת פיקוד הצבא הלבן אל העיר צ׳יטה.

צעדת הקרח המרכזית

הנסיגה הגדולה החלה עקב נפילת הבירה של הצבא הלבן, אומסק וקריסת הממשל של המנהיג העליון קולצ'ק. עד היום נחשבת הצעידה לאחת הנסיגות הצבאיות הגדולות בהיסטוריה בהן הצבא הנסוג עבר מעל 2,000 ק״מ דרך האזורים הקפואים והנידחים של סיביר. בהגעתו של הצבא הלבן למזרח הרחוק הרוסי רוב כוחותיו נהרסו. המנהיג העליון, אלכסנדר קולצ׳ק כבר נתפס והוצא להורג בידי הצבא האדום שכעת שלט על כ-80% מכלל שטחה של רוסיה. גנרל הצבא הלבן אנטולי פאפיליאיב ניסה להקים ממשל התנגדות אנטי בולשביקית חדשה במזרח.

נפילת הצבא הלבן והנסיגה היוו את סופה (דה-יורה) של מלחמת האזרחים הרוסית עקב העובדה שמאז נפילת הצבא שום התנגדות אלטרנטיבית לא קמה נגד הממשלה הסובייטית מה שאיפשר הקמת ברית המועצות. עוד חשובה היא השפעה של הנסיגה על ההתערבות של בעלות הברית במלחמה. כוחות בריטים, אמריקאים, צרפתים ויפנים החזירו לברית המועצות את השטח שלקחו לעצמם כשהאזורים הרבים של רוסיה היו תחת הצבא הלבן.

הנסיגה הקשה הייתה מלווה ברעב כבד מאבק נגד מחלת הטיפוס, חוסר בביגוד חם ואף במצבי קיצון מקרים קשים של קניבליזם נראו בתוך הצבא הלבן.

לאחר ההתיישבות במזרח

אנטולי פאפיליאיב היה הסמכות הגבוהה ביותר של הצבא הלבן בסוף הנסיגה ולכן הוא ניסה להקים כוח חדש במזרח, לחדש את הצבא הלבן ואת ההתנגדות האנטי-בולשיביקית. למרות ניסיונותיו בשנת 1920 היה הצבא הלבן לא עוד, התנגדויות בודדות התפצלו מהצבא הלבן לתוך קזחסטן בצעידה מה שהחליש אפילו יותר את כוחו של פאפיליאיב.

בשנת 1923 לאחר הקמת ברית המועצות החליטה הממשלה הסובייטית לסיים את המלחמה ותקפה את כוחותיו של פאפיליאיב. דרך רפובליקת המזרח הרחוק שאוחדה ביחד עם רוסיה הסובייטית התקדמו כוחות הצבא האדום בלא התנגדות אל תוך חצי האי קמצ'טקה.

מרד יקוטיה

מרד יקוטיה
Якутский мятеж

מערכה: החזית המזרחית במלחמת האזרחים ברוסיה
מלחמה: מלחמת האזרחים הרוסית
תאריכים	ספטמבר 1921 – יוני 1923 (כשנה ו־39 שבועות)
קרב לפני	צעדת הקרח הסיבירית הגדולה
קרב אחרי	מספר מרידות קטנות ברחבי רוסיה
מקום	יקוטיה
תוצאה	ניצחון סובייטי, סוף מלחמת האזרחים
הצדדים הלוחמים ברית המועצות הצבא הלבן מפקדים איבן סטרוד אנטולי פאפיליאיב כוחות 900

הממשלה של פאפיליאיב לאורך רוב שלטונה הצליחה לשמור על ההישג מרכזי של לקיחת השליטה של הצבא האדום ביקוטיה. לאחר כיבוש יקוטיה השלטון של פאפיליאיב ליקוטיה לא היה ישיר אלא משני לשלטון הצבא הלבן ביקוטיה עצמה.

בספטמבר 1921 הורם נגד אנטי-בולשיביקי, פרו הלבנים ביקוטיה ותוך זמן קצר הוקם צבא האנשים היקוטי, במרץ 1922 עם כוח של שישה מכונות ירייה צבא האנשים היקוטי לקח את העיר יקוטסק. תוך זמן קצר הוקמה ממשלה משנית אוטונומית של הצבא הלבן על יקוטיה. במקור התוכנית של אנשי יקוטיה הלוחמים הייתה לא רק לקחת את הכוח לידיים ולהילחם באדומים אלא להגיע לריבונות ולהקים מדינה יקוטית חופשית (שתהיה מפריד בין הלבנים במזרח לבין האדומים במערב).

כמשקל נגד לאוטונומיה הלבנה ביקוטיה (שהייתה בחסות הצבא הלבן) הכריז באפריל על הקמת הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוטונומית היקוטית (ברוסית: Якутская Автономная Советская Социалистическая Республика), לאחר ההכרזה החלו הקרבות על יקוטיה.

בקיץ 1922 הצליחו הכוחות הסובייטים לדחוף את הצבא הלבן אל מחוץ ליקוטיה, לעבר ים אוחוצק. בסוף אוגוסט פאפיליאיב גייס לצידו צבא מתגייסים של 750 איש מולדיווסטוק. תוך 3 ימים המגויסים החדשים הללו הגיעו לחזית ביקוטיה. תוך זמן קצר הכוחות הלבנים התקדמו ולקחו את יקוטסק מחדש. בסוף אוקטובר הגיעה אל הכוחות הלבנים ההודעה שולדיווסטוק נפלה לכוחות האדומים ושמבחינה רשמית מלחמת האזרחים הרוסית נגמרה. תוך זמן קצר נפל מורל הלוחמים והכוחות נדחפו אל מחוץ ליקוטיה.

לאחר הקמת ברית המועצות

עם הקמת ברית המועצות ב-30 בדצמבר 1922 השטח היחידי שנותר תחת שלטונו של פאפיליאיב והכוח הלבן היו המחוזות על הגבול עם האוקיינוס השקט שכעט פעלו תחת שם הממשלה "פאפילייבשצ'ינה" (רוסית: пепеляевщина) (על שמו של פאפיליאיב). בשנת 1923 השטחים הללו נפלו לכוח הסובייטי בהתנגדות זעירה.

הצעדה השנייה

הצבא האדום הפיל את הממשלה של פאפיליאיב כאשר התמודד עם התנגדות זעירה של כמה מאות חיילים בסך הכל מהצבא הלבן. לאחר הנפילה החלה צעידת קרח שנייה, הפעם דרומה אל סין ואל מונגוליה. לעומת הצעדה הראשונה הצעדה השנייה הייתה בריחה של כוחות בודדים עקב העובדה שבשנים שפאפיליאיב היה בשלטון הוא לא הצליח לשחזר את הכוח של הצבא הלבן ועם הזמן הקור הרג רבים בעוד אחרים ברחו מרוסיה מה שגרם לקח שבסופו של דבר ההתקפה הסובייטית פירקה בלי מאמץ את הממשלה הלבנה.

מה כן שבריחת הכוחות לגבולות סין ומונגוליה גרמו למתחים ולמספר סכסוכי גבול בין הממשלה הלאומית בסין לבין ברית המועצות. חוץ ממספר קרבות גבול חימום המתחים לא הביא למשבר דיפלומטי אמיתי והיחסים נרגעו עם הזמן.

מקורות

הערך מקורו מהערך המקביל של הויקיפדיה הרוסית Великий Сибирский Ледяной поход