משתמש:Avidanka/הזכות לפרטיות במשפט הישראלי

עוד בתחילת דרכו של המשפט הישראלי הכירו בתי המשפט במדינת ישראל בזכות לפרטיות כזכות בסיסית של כל אדם באשר הוא אדם. הזכות לפרטיות הוכרה כאחת מזכויות היסוד המושתתות על הכרה בערך האדם, בהיותו בן חורין ובאוטונומיה של הרצון שלו ברוח של עקרונות יסוד שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל.הזכות לפרטיות נתפסה בעבר בישראל כזכות מצומצמת, משנית, המפנה מקום לזכויות חשובות ממנה בכל מקרה של התנגשות או כפילות. במהלך השנים מאז טיפסה הזכות לפרטיות במעלה המדרג החוקי. חקיקתו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שם את הזכות לפרטיות, בצדן של זכויות יסוד אחרות, בראש הפירמידה של זכויות האדם בישראל, כנגזרת של ערך היסוד של השיטה – כבוד האדם.

עיגון בחקיקה

הזכות לפרטיות הוכרה טרם חקיקת חוק היסוד בחוק הגנת הפרטיות. בפסיקה נקבע כי הזכות לפרטיות מהווה זכות יסוד שאין לפגוע בה ללא מקור בחקיקה ראשית המאפשר זאת .

הזכות לפרטיות מעוגנת בס' 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הקובע:

פרטיות וצנעת הפרט

(א) כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו.

(ב) אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו.

(ג) אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו, בגופו או בכליו.

(ד) אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו."

ביטוי למעמד החוקתי של הזכות ניתן למצוא בפס"ד גנימאת: "הזכות לפרטיות היא בישראל זכות יסוד. כיום היא מעוגנת בסעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. פגיעה בפרטיות על ידי רשויות שלטוניות מותרת רק בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסכמה מפורשת בו. הוראת סעיף 11 לחוק היסוד, המטילה על רשויות המדינה את החובה לכבד את הזכויות המעוגנות בו, אף מחייבת את בית המשפט לתת פירוש דווקני לחוקים הפוגעים בפרטיות, לרבות לחוקים שתוקפם נשמר מכוח סעיף 10 לחוק היסוד". התייחסות נוספת למעמדה החשוב של הזכות לפרטיות ניתן למצוא בדבריו של השופט ברק בבג"ץ דיין:"כל אדם בישראל 'זכאי לפרטיות' (סעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדםוחירותו). היקפה של זכות זו אינו נקי מספקות. רבות נכתב עליה. עתה,משניתן לה בסיס חוקתי חקוק, יש לפרשה מתוך 'מבט רחב כי עניין לנו בהוראה הקובעת אורחות חיים. עניין לנו בניסיון אנושי החייב להתאים את עצמו למציאות חיים משתנה. על כן יש לפרש הוראה חוקתית' מתוך תפיסה רחבה, ולא באופן טכני'".

נוסף על העיגון החוקתי, מוקדש לזכות לפרטיות חוק מיוחד: חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981. חוק זה אינו מגדיר את הזכות לפרטיות, אך הוא מונה שורה של פגיעות בפרטיות, אשר אם הן נעשות ללא הסכמתו של אדם, הן מהוות עבירה פלילית או עוולה אזרחית. זאת בכפוף להגנות ופטורים רחבים, החלים כאשר אינטרסים חברתיים אחרים מצדיקים את הפגיעה בפרטיות.פגיעה בפרטיות, לפי החוק, היא, למשל: בילוש או התחקות אחרי אדם; האזנה האסורה על-פי החוק; צילום אדם ברשות היחיד; הפרה של חובת סודיות לגבי ענייניו הפרטיים של אדם, ועוד. דוגמאות להגנות ופטורים, המתירים פגיעה בפרטיות לפי החוק, הן: עניין ציבורי בפרסום, המצדיק את הפגיעה בפרטיות, בנסיבות העניין, או פגיעה בפרטיות הנעשית באופן סביר על-ידי רשות ביטחון במסגרת מילוי תפקידה .

היחס בין הזכות לפרטיות לבין זכויות אחרות

דוגמה להעדפת הזכות לפרטיות ניתן למצוא ביחס לעיקרון פומביות הדיון אשר מזה שנים רבות הושרש גם בפסיקה כעקרון חוקתי על חוקי, זאת בהסתמך על סעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה. לאחר כינון חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, קבע בית המשפט העליון, כי עיקרון הפומביות, חרף חשיבותו, נסוג מפני הזכות לפרטיות:"אין לראות בפומביות הדיון עיקרון מוחלט. זהו עיקרון יחסי. עליו לסגת לעתים מפני זכויות ואינטרסים נוגדים. אחד מאותם זכויות ואינטרסים הוא הפרטיות. אף זכות זו הינה בעלת מעמד חוקתי-על-חוקי (סעיף 7 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו)".

במקרה אחר איזן בית המשפט בין הזכות לפרטיות לבין האינטרס הציבורי בהעמדה לדין של חשודים בעבירות פליליות:"ביזוי וביוש אלה מותרים הם רק כאשר נועדו לתכלית ראויה, משמדובר בחשד של עבירה פלילית, שיש למונעה או לגלותה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש:הכול לפי נסיבות כל מקרה ומקרה - כגון מטרת עריכתו של החיפוש, טיבה של העבירה בה הוא נחשד, קיומה של שעת חירום, ההצדקה לעריכתו של החיפוש, אופן עריכתו, מקום עריכתו וכיוצא באלה."

במקרה קיצוני, אף נערך איזון מעניין בין הזכות לפרטיות לבין הזכות לחיים: "מכאן, שגם לחולה במחלה העלולה לסכן נפשות - ואוסיף משל עצמי; על אחת כמה וכמה לחולה שכזה - שרירה, קיימת ועומדת זכות בסיסית לחיות חייו בכבוד, לבוא במגע עם אחרים ולקיים יחסי-מין כאוות נפשו, ובלבד שהדבר אינו אסור בחוק. אין זאת אומרת שזכותו המכובדת של זה גוברת על זכותם הבסיסית של אלה הבאים עמו במגע להוסיף לחיות ולהתקיים, להיות מעודכנים מפני מחלתו הקשה שבהתפשטותה עלולה ממש לאוכלם עד נפש". ניתן לראות שלאחר חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו בתי המשפט נדרשו לפרשנות שיפוטית רחבה יותר באשר לחקיקה הקיימת של הכנסת (למשל חוק הגנת הפרטיות). כמו כן, הם נדרשו לתת לזכות לפרטיות משקל רב יותר ולהתחשב בה יתר על המידה כאשר התנגשה עם זכויות אחרות .

ראו גם

• האזנות סתר
• חוק חופש המידע
• 1984 (ספר)
• משפט בדלתיים סגורות

קישורים חיצוניים

• הזכות לפרטיות: בארה"ב הולכת ומתרחבת, בישראל הולכת ונשחקת
• עוקבים אחריכם בעבודה – מה אסור למעסיקים לעשות
• להתאים את חוק הגנת הפרטיות לדיגיטל
• הבנק שומר על הכסף שלכם? על הפרטיות פחות
• הזכות לפרטיות – מידע אישי