משתמש:Avneref/שירה


נגמר
עַכְשָיו, שְׁזֵה סוֹףסוֹף נִגְמַר,
אני שוכב, ראשי על כר,
עיני בוהות, אני נזכר
בעיר גדולה, ורוח קר,
על שפת אבן הכרכר
ישבנו שנינו, הזמן עבר.
ואני פחדתי כמו עכבר.
נגעתי בך במאמץ ניכר,
ולא אמרתי לך דבר.
בעצם, לא היה טעם כבר.
ממילא הכל נגמר.

תל-אביב, 1981

ת