משתמש:Avraham zargari/רבי יצחק אביחצירא הראשון
== רבי יצחק אביחצירא הראשון == רבי יצחק אבוחצירא זצ"ל היה בנו הרביעי והקטן של רבי יעקב אבוחצירה, המכונה אביר יעקב על שם ספרו. משפחת אבוחצירא זכתה להעמיד דורות של רבנים גדולי עולם, אשר המפורסם שבהם הוא רבי ישראל אבוחצירא, ה"בבא סאלי", אחד מנכדיו של רבי יעקב.
מסופר עליו כשהיה רבי יצחק אבוחצירא זצוק"ל בן 12 שנה כל בוקר לאחר שחרית התחיל סדר הבוקר בישיבת אביר יעקב בראשותו של מרן רבי יעקב אביחצירא זצוק"ל ושאל היכן בני היקר רבי יצחק? אמרו לו וכי הוא בעליה לומד. אמר רבי יעקב תביאו אותו אליי. לאחר כמה רגעים ירד הנער רבי יצחק ואמר למור אביו הקדוש " מחילה וסליחה מכבוד הדר קדושתו וכי זה מהבוקר נחה עלי רוח ה וכתבתי הפיוט לרומם ולהדר שכינת עוזנו". ורבי יעקב עיין בפיוט ואמר "הפיוט הזה שכתב בני עולה במעלתו על כל מה שלמדנו במשך היום כולו" זה הפיוט אעופה אשכונה שכתב רבי יצחק שהיה בן 12 שנים ברוח הקודש
רבי יצחק אבוחצירא זצוקל בנו הרביעי הזקונים שם מרן אביר יעקב. הבבא סאלי סיפר שרבינו האר"י הקדוש התגלה בהקיץ לרבי יעקב אבוחצירא זצוקל ואמר לו " דע לך שעומד להיוולד לך בן רביעי קודש הילולים לה' שיהיה משורש נשמתי לכן תקרא אותו על שמי שהוא ניצוץ נשמתי וכך נולד רבי יצחק בגיל 13 היה בקיא בכל חדרי השס כמונח בכיסו ובגיל 15 שנים כבר ידע כל כתבי רבינו הארי בעל פה כאדם שאומר אשרי יושבי..היה לומד בעליה והיה לו רוח הקודש מבהילה " רבי מכלוף אביחצירא זצוק"ל מספר רבי יצחק הציעה לו לחשוב על אדם שירצה ללמוד עימו בחברותא . לאחר כמה רגעים אמר לו רבי יצחק " וחושב אתה על חמיך? הרי הוא נמצא בעיר מכנאס ויבא עוד כמה ימים לריסאני לראותך תציע לו ללמוד עמך" היה מלומד בניסים. קדוש וטהור. גאון אדיר ומקובל עצום.היה מורו ורבו של בבא סאלי רבי דוד הי"ד רבי שמואל וכ"ו.. נרצח על קידוש ה" שנת תרעב 1912 למניינם. בגיל 52 יום שישי י"ד בשבט אחה"צ השמש אומר לרבי יצחק " רבינו זה מקום מסוכן על אם הדרך להתפלל. אמר לו רבי יצחק "מהשמים זמנו אותי לפה" לאחר תפילת מנחה של ערב שבת שארכה כשעה עם כל הכוונות וכו .עשה מנחה גדולה שלא כמנהגו. התיישב רבי יצחק עם שמשו ושתו תה וכתב את הפיוט יום "השביעי מצא חן תשיב שבותי תאיר נשמתי תגל עדתי" ואמר לשמשו " תהי מיטתי כפרה על עם ישראל" ובכמה רגעים באו ישמעאלים אכזרים לפרוע פרעות בעיר גרמא הסמוכה רבי יצחק אמר שמע ישראל ודקרו את רבי יצחק עליו השלום הי"ד .והעיר גרמא נצלה על כל יושביה היהודים השמועה התפשטה במהירות בבא סאלי זצוקל עשה קו באדמה ואמר רבונו של עולם לא תשקע השמש עד אחרי ההלויה וכך היה ובאוטו היום השמש עמדה דום לכבודו של צדיק יסוד עולם רבי יצחק אביחצירא זצוק"ל חיבר ספרים יקרים מזהב ומפז שכל כולם נכתבו ברוח הקודש. "לב טהור" על התפילה. "שבת הגדול על תיר"ג מצות."אלף המגן" על תורה נביאים כתובים."שרביט הזהב" על הש"ס וכו וכו הערב יד שבט הילולתו זצוקל
השבת יחול יום ההילולת האדמו"ר רבי יצחק אבוחצירא זיע"א הטמון בטוללאל שבמרוקו. מדי שנה מגיעים להילולא כשלושת אלפים איש.
הרב ישעיהו פינטו שליט"א מספר את הסיפור אחרת
ביום רבעי י"ב בשבט תרע"ב, יוצא רבי יצחק יחד עם תלמידו רבי מסעוד אדהאן למסע חיזוק בקרב תלמידיו, בדרכם הגיעו לעיר בודניב, (עיירה שלימים בבא סאלי כיהן בה כרב) שם היה אמור לשבות את השבת, ביום שיש בבוקר מבטל רבי יצחק את תכניתו לשבות את השבת בעיר בודניב,על אף הפצרותיהם הרבות של בני העיר. רבי יצחק מתעקש שעליו לעזוב מיד את העיר, לאחד מאנשי סודו הוא מספר שצווי זה קיבל מאביו בלילה הקודם.
שמעתי מאבי רבי חיים פינטו זצ"ל, בשם בבא סאלי זצוק"ל,שבאותו היום הכין את עצמו רבי יצחק ליום פטירתו וקצץ ציפורניו וכן טיהר עצמו. במשך היום נפרד מבני קהילתו תוך כדי שיוצא מפיו הקדוש זו הפעם האחרונה שאנו נפגשים, בני הקהילה בשומעם הדבר הזה החלו להתחנן לצדיק שיחזור בו מדבריו, ענה להם רבי יצחק: "כך גזרה חכמתו יתברך ואין לנו רשות להרהר אחריו". הקהילה ליוותה אותו בבכיות עצומות.
רבי יצחק המשיך בדרכו תוך כדי שהוא מודיע לתלמידו את אשר יקרה אותו בהמשך היום: "רוצחים ערבים יבואו להורגני, אל תפחד אני הולך למות על קידוש שמו יתברך". תלמידו שהזדעזע למשמע הדבר, שאל אותו מה עליו לעשות? הודיע לו הצדיק:"אותך הפורעים לא יראו, אתה תינצל". אעופה אשכונה-פיוט שחיבר ר' יצחק אבוחצירא זיע"א
על הפיוט
פיוט ממסורת יהודי מרוקו, פרי עטו של ר' יצחק אביחצירא, בנו הרביעי והקטן של רבי יעקב אביחצירה המכונה 'אביר יעקב', סביו של ה'באבא סאלי'. ר' יצחק, תלמיד-חכם ומקובל, פעל במרוקו בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. זהו אחד מבין הפיוטים המופיעים בקובץ השירים 'יגל יעקב' – קובץ שירים פרי עטם של הרבנים משושלת אביחצירה.
אעופה אשכונה – פיוט שחיבר ר' יצחק אבוחצירא זיע"א אעופה אעופה אשכונה ר' יצחק אביחצירא מרוקו מאה 19-20
אָעוּפָה אֶשְׁכֹּנָה וְאַרְחִיקָה נְדֹד בַּמִּדְבָּר אָלִינָה וְאוּלַי אֶמְצָא דּוֹד
נֶשֶׁק אַהֲבָתוֹ בְּלִבִּי בֹּעֵרָה מִיּוֹם פְּרֵדָתוֹ נַפְשִׁי עָלַי מָרָה
יְדִיד מֶנִי בָּרַח הָלַךְ עֲזָבַנִי אֵיזוֹ דֶּרֶךְ אָרַח וְאֵלְכָה גַּם אֲנִי
יָצָאתִי לְבַקֵּשׁ דּוֹדִי בֵּין חֲבֵרִים נִלְכַּדְתִּי בְּמוֹקֵשׁ הִכּוּנִי הַשֹּׁמְרִים
צִפִּיתִי לְדוֹדִי מָתַי יָבוֹא אֵלַי יַלְבִּישֵׁנִי עֶדְיִי וִירַחֵם עָלַי
חֲשֹף זְרוֹעֲךָ לְקַבֵּץ פְּזוּרִים גַּלֵּה קֵץ יִשְׁעֲךָ וְדִגְלְךָ הָרֵם
קוּמִי יְחִידָתִי וְשׁוּבִי בִּתְשׁוּבָה אֲחוֹתִי רַעְיָתִי הִנֵּה גוֹאֲלֵךְ בָּא
חֲמוּדָה יְקָרָה רַבַּת הַמַּעֲלוֹת גַּם מִפָּז נִבְחָרָה צְאִי נָא בִמְחוֹלוֹת
זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ נְעוּרִים הֵיכָלֵךְ אֲיַסֵּד בְּאַבְנֵי סַפִּירִים
קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה בָּא מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים קוּמִי לָךְ אֲהוּבָה כִּי בָּא קֵץ דְּרוֹרִים