משתמש:Baraveh/טיוטה

דליה גביש

דליה גביש נולדה ב 1937 בחיפה, ישראל(פלשתינה אז). הוריה, אברהם ורחל הגיעו מטרנוב שבפולין, ב1928 עלה אביה לקיבוץ "גבעת ברנר". הוריה התכתבו במכתבים וב 1935 נסע אביה לטרנוב, ונישא לאימה, לאחר מכן עלו שניהם ארצה. בשנת 1939 רצתה סבתה של דליה לחזור לפולין, הם לא ידעו על המלחמה ועשו זאת, אך אביה נשאר בארץ. וכך נשארו, דליה ומשפחתה בגטו בטרנוב.

ביוגרפיה

כאשר הגיעו דליה ומשפחתה לטרנוב, הם עדיין שמרו על קשר עם אביה, אך פולין נכבשה אחרי מעט מאוד זמן, כך שמהר מאוד נותק הקשר. הם היו בגטו בטרנוב, ברחוב אראובע 49. לאחר זמן מה הגיעו חיילים גרמנים לביתם, לקחו להם הכל מלבד מכונת תפירה, הכו את סביה ולקחו אותו ואת דודה. היה גטו א וגטו ב, גטו א היה לאנשים יותר זקנים וחולים, וגטו ב היה לאנשים צעירים, שעוד יכלו לעבוד ולהועיל. הם עברו לגור את דודתה, חייקה, בגטו. בדרך, הפכה אמה של דליה את החוויה לנעימה ובכך מנעה ממנה להרגיש את הזוועות. באותו זמן דליה כבר לא זכרה איך נראה אביה אך אמה אמרה לה תמיד שפלשתינה מחכה לה, המשיכה לספר לה על תרבותה, ללמד אותה תפילות ולהבטיח לה מתנות. אמא של דליה לא סמכה על אף אחת ולכן לקחה את דליה איתה לעבודה במפעל למדים גרמניים, דליה ישבה והסתתרה במפעל בזמן שאמא שלה עבדה. באחת האקציות שהגרמנים ביצעו בגטו, דליה ומשפחתה עברו לרחוב בוז'ניק לדירה של דודה של דליה. בפסח 43, ניתנה הוראה מטעם היודנראט שלכל מי שיש פספורט אמיתי של הבריטים צריך לבוא, דליה ואמא הלכו ונלקחו ברכבת לקרקוב. לאחר מכן הם הגיעו למחנה העבודה ברגן בלזן, היו שם מחלות רבות ותנאי רעב קשים.ב 1945, ספטמבר, הם הגיעו לנמל חיפה אחרי כמה ימי הפלגה, דליה הייתה בת 7. בחייה הבוגרים דליה התגוררה בחדרה ועבדה כגננת.

החוויה של דליה ממחנה ברגן בלזן-

"היינו מתרחצים פעם בכמה זמן. היו לוקחים אותנו מהמחנה לעשות טוש. הם (הגרמנים) פחדו ממגפות כדי שהם לא יידבקו גם. היינו צריכים ללכת ברגל לטוש. ברגן בלזן לא היה מחנה השמדה אלא עבודה. היו מחלקים לנו פעם בכמה זמן ריף, סבון מגעיל וירוק שהיה כתוב עליו ריף. יש ויכוח מה כתוב עליו, אבל אני מדגישה שיש ויכוח מה זה אמר. זה היה מגעיל אבל רוחץ. עם זה היינו הולכים לטושים האלה שהיו רחוקים, ושם אימא שלי נורא פחדה עליי – גברים ונשים וכו'. הגרמנים באמצע צעקו "שנל, שנל" – מהר מהר. אני לא ידעתי להתלבש לבד. לא היו מגבות כמובן, אז נכנסנו למין חדר ייבוש, היינו מתייבשים, ואימא שלי הייתה מהר מלבישה אותי. והיא לא סגרה לי איזה יום אחד את השרוך כמו שצריך, ואני כל הדרך חזרה התלוננתי לה. הייתי ילדה בת שש. הגיבורה הייתה אימא שלי."

אירועים היסטוריים הקשורים

טרנוב- הגטו בו שהו

טרנוב נכבשה על  ידי הגרמנים ב8 בספטמבר 1939. בתקופה זו הם חטפו יהודים לעבודות כפייה, גזלו את רכושם והטילו דמי כופר. ב12.9.1939 ציוו הגרמנים לסמן חנויות של יהודים. ב18.9.1939 הוקפאו חשבונות הבנקים של היהודים בעיר, והגבילו אותם בכמות המזומן שהותר להם. ב-20 באוקטובר 1939 חויבו היהודים לשאת סרט זרוע לבן ועליו מגן דוד כחול. ב-4 בנובמבר 1939 סולקו היהודים ממשרותיהם בשירות העירוני והציבורי. על רופאים יהודים נאסר לטפל בחולים לא-יהודים, אך פולנים רבים התעלמו מהאיסור והוסיפו לפנות אליהם.

ב-9 בנובמבר 1939 הועלו באש רוב בתי הכנסת ובתי המדרש בעיר וכן בניין הקהילה היהודית. החלה אריזציה של רכוש היהודים, בתי מסחר ומפעלים. במקביל הופסקה בסתיו 1939 הפעילות היהודית הציבורית – מוסדות קהילה וחינוך נסגרו, ומפלגות פוליטיות חדלו לפעול.

ברגן בלזן- מחנה עבודה בו היו לתקופה

מחנה ברגן-בלזן לא היה מחנה השמדה כמו אושוויץ, טרבלינקה וסוביבור. במחנה זה לא היו תאי גזים ולמרות זאת עשרות אלפים מתו מרעב, ממחלות וממעשי רצח שבוצעו ע"י הגרמנים.

באפריל 1943 הוקם מחנה ברגן-בלזן רשמית כמחנה מעצר למיועדים לחילופים בגרמנים שבמדינות בעלות-הברית, ששלטונות גרמניה הנאצית היו מעוניינים להחזירם לגרמניה. לשם בניית המחנה פונה חלק מהמחנה שהיה במקום לשבויי מלחמה. באוגוסט 1499 נבנה חלק חדש במחנה, מחנה הנשים, ובו 12 צריפים. לחלק זה של המחנה הועברו כ-555,9 אסירות יהודיות מהונגריה ומפולין. אחרי שהייה קצרה במחנה זה הועברו האסירות לעבודה כפייה בתת-מחנות של בוכנוולד ופלוסנבירג. רובן הגדול הוחזרו לברגן-בלזן אחרי שחלו או נחלשו בעבודת כפייה במחנות אחרים. בחודשים ספטמבר-אוקטובר 1499 הגיע משלוחי אסירים יהודים ממחנה פלשוב וכ-555,2 אסירות יהודיות מאושוויץ. אסירים אלה שוכנו במחנה הכוכבים בצריפים מיוחדים שהוקמו בשבילם, בלי מים, שירותים ומיטות. בין אסירות אלה היתה אנה פרנק ואחותה מרגוט. במרס 1491 מתו שתיהן במגיפת הטיפוס שפקדה את המחנה.

מקורות מידע

http://www.daat.ac.il/daat/shoah/biton39.pdf

https://www.yadvashem.org/yv/he/research/ghettos_encyclopedia/ghetto_details.asp?cid=457