משתמש:Bnayahf/נח"ל - נותנים חיוך לילד

ארגון הנח"ל (נותנים חיוך לילד) הוקם בתחילת שנת תש"ע ביישוב בית אל אשר נמצא צפונית לירושלים. פרויקט זה הוקם ע"י מתנ"ס בית אל ומופעל ע"י צוות מתנדבים מנוער בית-אל במטרה לתת מענה לאוכלוסיית הילדים בעלי הצרכים המיוחדים שגרים ביישוב. הנח"ל התחיל את דרכו עם 12 חניכים (בגילאי 21-3) וכיום מונה 25 וגדל. המועדונית פועלת פעמיים בשבוע בימי שלישי בשעות 17:00 עד 19:00 ושבת 13:30 עד 15:15.כמו כן, מעבר לפגישות הרשמיות המדריכים מבקרים את חניכיהם בביתם וזאת כדי להתוודע לסביבה הביתית ולשמור על קשר עם הורי החניך. בחגים וחופשים הפעילות מתגברת בהתאם ליכולת של צוות המדריכים.

ערך נוסף של המועדונית הוא העובדה שהיא מנוהלת ע"י נוער בגילאי תיכון תושבי היישוב, בהתנדבות מלאה. הנוער משקיע את מעט זמנו הפנוי במלאכת קודש זו. לכל חניך יש מדריך אישי ישנם ארבע רכזים שמנהלים את הפעילות ודואגים לחניכים, למדריכים, לקשר עם המשפחות, לאווירה ולהווי. מעל הרכזים נמצא הרכז נוער שעובד במתנ"ס בית-אל במשרה מלאה שמוכר כאחראי הרשמי על המועדונית מטעם המתנ"ס. הרכז נוער נמצא בקשר ישיר עם הרכזים, מנחה מייעץ ומלווה את הפעילות של המועדונית.

המועדונית שייכת למתנ"ס בית-אל והיא נמצאת תחת חסותו המלאה, הן מבחינה ניהולית והן מבחינה תקציבית. בנוסף רכזי המועדונית נמצאים בקשר ישיר עם מחלקת רווחה במועצת הישוב בכדי לאפשר הכנסת חניכים מוכרים רשמית כבעלי צרכים מיוחדים וכן נותנים מענה מקצועי אישי לכל חניך עפ"י מצבו האישי כמו שהוא מוכר למשרד הרווחה. כמובן שישנו גם כן קשר ישיר עם הורי החניך הן מצד הרכזים והן מצד מדריכו האישי. קשרים אלא מאפשרים לנהל ולקיים את המועדונית בצורה המקצועית והמסודרת ביותר.

למועדונית הנח"ל שני מטרות עיקריות: א' – הענקת חברה לילדים בעלי הצרכים המיוחדים ופעילות קבועה בניסיון לקדמם. ב' – סיוע למשפחותיהם בנטל היומיומי של גידול ילד בעל צרכים מיוחדים.

ילד בעל צורך מיוחד באשר הוא (פיגור, אוטיזם, תסמונות, נכויות, מחלות, בעיות תקשורת, היפר אקטיביות וכו') סובל במקרים רבים ממצב בו הוא נפלט מהחברה ונשאר ללא מסגרת חברתית אשר הכרחית לכל ילד בשנות ילדותו. חיי חברה הם הדבר הכי חשוב שכל ילד צריך בילדותו, במיוחד ילד בעל צרכים מיוחדים אשר חייו קשים וחסרי הרפתקאות וכאשר הילד חסר חברה בגילאים אילו תיתכן נסיגה כלל מערכתית והילד יסתגר בעצמו וימעט לתקשר עם הסביבה. מעבר לכך שהילד נפגע מכך שאין לו חברה גם המשפחה סובלת מזה לא מעט. כשהילד חוזר מביה"ס המיוחד בו הוא לומד, הוא מבלה את כל זמנו בביתו משום שהחברה החיצונית אינה החברה המוכרת לו. נוצר מצב בו אין לילד חברים או חברה מסוימת עימה הוא יכול לבלות את אחה"צ והערב, שבתות חגים וחופשים, והילד נמצא כל הזמן בבית וברוב המקרים דורש יתר טיפול והשגחה בגלל צרכיו המיוחדים. דבר זה מונע מההורים רגעי מנוחה ושקט בסיסים ביום יום ומונע מהמשפחה בכללותה לצאת לבילויים משפחתיים כל שהם, ובעיקר משפיע על האווירה המשפחתית הקיימת בבית בין אם זה בין האחים ובין אם זה בין ההורים. בנוסף לפעילויות הקבועות ישנם במשך השנה פעילויות שמוקדשות אך ורק למשפחותיהם של הילדים שבהם כל המשפחה משתתפת ביחד עם הילד כמובן וזאת כדי לתת מענה לצרכים הנ"ל. בחופש הגדול אנו מתעדים לעשות מחנה קיץ במשך שבוע ימים, דבר שיאפשר למשפחה לצאת לבילויים ולנופש משפחתי רגיל כמו כל המשפחות, תוך ידיעה שילדם "נמצא בידיים טובות" ונהנה בצורה ייחודית.

הנח"ל עונה בעיקר על הצרכים הנ"ל. בנח"ל, אנו מעניקים לילד חברה, חום ואהבה ומקבלים אותו כמו שהוא. בנח"ל החניכים מרגישים ילדים רגילים. מכיוון שהיישוב הוא ישוב קהילתי, קשר חברות זו בא לידי ביטוי לא רק בשעות הפעילות אלא גם בחיי היום יום (שהם אולי יותר חשובים מהפעילות הפורמלית) לדוג' כאשר הילד הולך ברחוב, יש לו חברים לפגוש ואנשים לתקשר איתם על בסיס הקשר החברתי שנבנה בפעילות על בסיס שבועי קבוע של מדריכים מנוער היישוב עם החניכים.