משתמש:CaWn/אדל אבדסמד

אדל אבדסמד, שנולד ב-2 למרץ 1971 בקונסטנטין (אלג'יריה), הוא אמן צרפתי עכשווי. הוא חי ועובד בפריז. מיוצג על-ידי גלרייה דייויד צווירנר (ניו יורק) וגלרייה דביר (תל אביב).

ביוגרפיה

אדל אבדסמד החל את פעילותו האמנותית בעיר בטנה (1986-1990) והתקבל בשנת 1990 לביה"ס הגבוה לאמנות באלג'יר. הוא עזב את ביה"ס בשנת 1994 לאחר הירצחו של המנהל אחמד אסלח ובנו בתוך תחומי בית הספר.  

בהמשך הוא חי ויצר בליון (ביה"ס הלאומי לאמנויות, 1994-1998), פריז ("הסיטה" המרכז הבינלאומי לאמנויות, 1999-2000), ניו יורק (מלגת P.S.1, 2000-2001), ברלין (2002-2004), פריז (2005-2008), ניו יורק (2009), פריז (2010 ועד היום).  

על אדל אבדסמד:

"אתה אדל, אתה צועד על הדרך המובילה לסעודה האחרונה כדי להרוג את האגדה, להרוג את כרישיה באוקיינוס התרבות כמו על אדמתה.

אתה רואה, בדרכך העמלה, עורבים רבים רוכנים בין מקדשי ההערצה, נדים ומהנהנים בראשם. 

אתה רואה את חדרי השינה של הטבע ניצבים בינות להרים, ומנשקים את שמלמעלה. אתה רואה חדרים מסתוריים, נפלאים וחופשיים." 

אדוניס, ספרם של אא, פתיחה.

"האמנות של אבדסמד היא האהבה ללא חולשתה הרומנטית. האהבה כעוצמה, לעולם לא כרגש."

• פרנצ'סקו בונאמי (אדל אבדסמד. כנפי האל/  Le ali di dio, קטלוג תערוכה, טורינו, פנדציונה סנדרטו רה רבודנגו, 2009, עמ' 17)

"האמנות היא מרכיב מהותי בטבע האנושי. חיים ללא אמנות הינם אבסורד". 

נועם חומסקי.

"אדל אבדסמד הוא הבחור ששיעתק את צרחתה של ילדה קטנה לכדי צעקה, לדמות אלמותית, לסובלימציה אובידיוסית של אסון מוכר עד מאוד. אדל אבדסמד הוא אמן הכאב, מאלף הזוועות. את התמונות שלו זיהיתי מיד כאילו ראיתי אותם כבר לפני 3500 שנה."

הלן סיקסו (איי! צעקת הספרות.  עם אדל אבדסמד, הוצאת גלילה, פריז, 2013, עמ' 12-13)

"לכונן מצב אמיתי של חריגות, זהו אופק אמנותו של אדל אבדסמד, כשהוא מעקם תאי מטוסים כמו היו הם צעצועי נייר, תולה בריחוף שלד שאורכו יותר מעשרים מטר, או מזמן חיות טרף לרחובותיה של פריז... הלוליין הצעיר התלוי על כבל ההליקופטר צץ כמו תזכורת או אזהרה."  

פטריסיה פלגייר (אדל אבדסמד, אני חף מפשע, קטלוג התערוכה,הוצאת מרכז פומפידו, פריז 2012, עמ' 211)

"נדמה שאבדסמד מאמין במין רוחניות טוטמית. עבודותיו סביב החיות מהדהדות לזיכרונות של  טקסי קורבן וכוחות קמאיים. אלא שאבדסמד אינו מבקש כמובן לשוב למאגיה – להיפך, הוא מאמין בכל ליבו שאת הטוטמים, כמו את איסורי הטאבו, צריך לנפץ, כי האמנות היא קודם כל אמצעי בשירות השחרור העצמי.   

• מסימיליו ג'יוני (אדל אבדסמד. כנפי האל/  Le ali di dio, קטלוג התערוכה, פונדציונה סנדרטו רה רבודנגו, טורינו 2009, עמ' 52)

"צריך להמציא שפות ואמצעי ביטוי עכשוויים כדי להעניק צורות מתאימות לעולם הבלתי מוכר ואורחות החיים הנהוגים בו. אבדסמד יצר מספר רב של יצירות היוצאות נגד מוסכמות העולם הקיים. עם זאת יצירותיו מקדמות בברכה וחוגגות את העולם המתרגש ובא, עולם בלתי מוכר שסדריו לא ברורים אבל מרגשים, מתחדשים ללא הרף... "

הו הנרו (אדל אבדסמד, אני חף מפשע, קטלוג התערוכה, הוצאת מרכז פומפידו, פריז 2012, עמ' 153)

"(...) נדמה שמבטו של אבדסמד מעודו לא היה כה חד, בכל הנוגע לחייתיות, כמו בעת שהוא מביט על החיה האנושית, הופך בדעה שגיבשנו על האדם – היצור ההומניסטי – כמו פוסק נאור של ההיגיון. (...) עבודתו מבקשת להפריד בין היצור ההומניסטי לבין עצמו כדי לחשוף את החלק החייתי שבו: כל אותם דחפים והתנהגויות מכאניות בהם מטרת השיח אודות החייתיות היא רציונליזציה של היכולת האין סופית להכניע את האחר." 

פמלה מ. לי (אדל אבדסמד, אני חף מפשע, קטלוג התערוכה, הוצאת מרכז פומפידו,פריז 2012, עמ' 175)

" על הפחד שבאוויר עונה האמן בדבר הדומה לאגרסיביות נטולת פחד. וכמו בכיאסטיות רטורית  נקודת הממשק של שני צירים נמצאת במקום שבו האלמנטים שאינם משתייכים לסדר החברתי המקובל, אותם אלמנטים שהאידיאולוגיות השולטות אינם יכולים לקחת בחשבון, הופכים לגלויים. יצירותיו של אבדסמד, שנבראות בקונפליקטים לא פתורים שבהווה, הן התגלמותן הממשית של אותן נקודות ממשק." 

טום מקדונו (אדל אבדסמד, אני חף מפשע, קטלוג התערוכה, הוצאת מרכז פומפידו, פריז, 2012, עמ' 192)

"כשם שמשמעות עבודותיו של אבדסמד אינה מוגבלת למקור המיידי שלהן, המקרי, ומהדהדת לאופק רחוק ועתיק יותר, שנעשה מסך כל התמונות והמילים שהותירו חותם בזיכרונו של האמן". 

פיליפ-אלן מישו (אדל אבדסמד, אני חף מפשע, קטלוג התערוכה, הוצאת מרכז פומפידו, פריז, 2012, עמ' 109)

"אם אדל אבדסמד פועל לטשטוש הטרנסצנדנציה (מותו של אל אחד ורחוק),  אין זה כדי לפנות מקום לניהיליזם. שאיפתו היא לשוב ולקשור בין הנשגב ליומיומי, על-מנת לרומם לכדי שאלות נצחיות את אירועי החברה הספקטקולארית שלנו."

מאהל רנו 

"אדל אבדסמד מבצע מעשים שמוכיחים את נוכחותו בסצנת האמנות ובעולם, שם חולקים וחווים אותם אנשים רבים אחרים. בפעולותיו, הוא כופה את נוכחותו בחלל, המאורגן תכופות כמו זירת פשע, זירה שבנה, אותה הוא משקף, מעיד בה את עדותו, או מבצע את הפשע בעצמו".  

פייר לואיג'י טאצי (תור הזהב, מטף/סילבנה, דוהא/מילנו, 2013, עמ' 13)

תערוכות מונוגרפיות:

• 2013: "תור הזהב", המוזיאון לאמנות מודרנית דוחה, קטאר (אוצר: פייר לואיג'י טאצי)

• 2012: "אני חף מפשע", מרכז גו'רג' פומפידו לאמנות, פריז (אוצר: פיליפ-אלן מישו)

• 2012: "תפאורה", מוזיאון אונטרלינדן, קולמאר (אוצר: פרדריק גוהריג-הרגוט)

• 2010: "דממת לוחמים", פרסול יוניט קרן לאמנות עכשווית, לונדון (אוצרת:זיבה ארדלאן)

• 2009: "כנפי האל" קרן סנדרטו רה רבודנגו, טורינו (אוצר: פרנצ'סקו בונאמי)

• 2008: "סיטואציה ופרקטיקה", מרכז ליסטלאמנויות, קיימברידג', מסצ'וסטס (אוצרת ג'יין פרבר), 

• 2008: "סמוך עליי", קומון גילד, גלזגו (אוצר: דאגלס גורדון)

• 2008: "אל תסמוך עליי",  גלריות וולטר&מק'בין, המכון לאמנות, סן פרנסיסקו (אוצר: הו הנרו)

• 2008: "לצייר לפארק האנושי" לה-מגזין – המרכז הלאומי לאמנות עכשווית גרנובל (אוצר: איב אופטיטאלו)

• 2007: "מת או חי", 1PS, המרכז לאמנות עכשווית, לונג איילנד סיטי, ניו יורק (אוצר: נוויל ווקפילד)

• 2006: "פרקטיקה של אפס סובלנות", לה קרייה, מרכז לאמנות עכשווית רן בשיתוף מרכז לאמנות עכשווית לה פלאטו איל-דה-פרנס, פריז (אוצרים: קרולין בורג'ואה ולריס פרוג'ייה)

• 2004: "הלימון והחלב", מוזיאון לאמנות מודרנית ועכשווית ג'נבה, ג'נבה (אוצר: כריסטיאן ברנרד)

• 2004: "חביבי", קרן המחוז לאמנות עכשווית, שמפיין ארדן, ריימס (אוצר: פרנסואה קנטן)

יצירתו של אדל אבדסמד הוצגה גם בתערוכות בגלריה דביר, תל אביב ("שיחה"-2006, "מרדף/המשך"-2007, "עירום"-2011), ובגלריה דייויד צווירנר ("ריו"-2009 ניו יורק, "מי מפחד מהזאב הגדול והרשע?" – 2012 ניו יורק, "הכד הנתעב" -2013 לונדון)

תצוגות קבוצתיות:

הטריאנלה, סמיכות הדוקה, פריז, 2012 (אוצר: אוקווי אנוואזור)

הטריאנלה איישי, נגויה, 2010 (אוצר: פייר לואיג'י טאצי)

הביאנלה ה-10 הוואנה, 2009 (אוצרים: מרגריטה גונזלס, נלסון הררה איסלה, חוזה מנואל נוסדה, איביס הרננדס אבסקאל, מרגריטה סנצ'ס פיירטו, חוזה פרננדס פורטל, דניס מונטס דה אוקה מורדה)

הביאנלה ה-10 איסטנבול, 2009 (אוצר: הו הנרו)

הביאנלה ה-10 ליון, 2009 (אוצר: הו הנרו)

הביאנלה ה-7 גואנגז'ו, 2008 (אוצר: אוקווי אנוואזור)

הביאנלה ה-52 וונציה, 2007 (אוצר רוברט סטור)

הביאנלה ה-27 סאו פאולו, 2006 (אוצרת: ליזט לגנאדו)

הביאנלה ה-49 וונציה, 2003 (אוצר: פרנצ'סקו בונאמי)

הטריאנלה יוקוהמה, 2001 (אוצר: נקאמורה נובואו)

המניפסטה ה-3 לובליאנה, 2000 (אוצר: פרנצ'סקו בונאמי)

תערוכות קבוצתיות:

"כדורגל: המשחק היפה", מוזיאון לוס אנג'לס קאונטי 2014 (אוצר: פרנקלין סירמנס)

"פרימה מאטרייה", קרן פרנסואה פינו, וונציה, 2013 (אוצרים: קרולין בורג'ואה ומיכאל גובן)

"פיצוץ! הציור כפעולה", המוזיאון לאמנות מודרנית סטוקהולם, 2012 (אוצר: דניאל בירנבאום)

"לומר זה להאמין", KW המכון לאמנות עכשווית, ברלין, 2011 (אוצרת: סוזן פפר)

"למפות את הסטודיו; אמני קרן פרנסואה פינו", פלאצו גראסי ופונטו דלה דוגאנה, וונציה, 2009 (אוצרת: קרולין בורג'ואה) 

"שידור מקוטע", המוזיאון לאמנות מודרנית אוקספורד, 2009 (אוצר: מיכאל סטנליי)

"עקבות הקודש", מרכז פומפידו, פריז, 2008 (אוצר: ז'אן דה לואזי)

"אווירות פריזאיות", מרכז פומפידו, פריז, 2007 (אוצרים: דניאל בירנבאום וכריסטין מסל)

אוספים:

• המוזיאון העירוני לאמנות מודרנית פריז

• המוזיאון הלאומי לאמנות מודרנית, מרכז פומפידו, פריז

• קרן המחוז לאמנות עכשווית, שמפיין ארדן, ריינס

• אוסף בודי טק, שנחאי

• קרן פרנסואה פינו, וונציה

• המוזיאון לאמנות מודרנית ועכשווית (ג'נבה)

ביבליוגרפיה

ספרי ראיונות:

• "לעבודה" ראיונות עם אליזבת ליבוביצ'י, טקסט של פיליפ-אלן מישו, לריס פרוג'ייה. הוצאת JRP RINGIER, 2007. 

• "ראיונות", עם פייר לואיג'י טאצ', הוצאת אקט-סוד, 2012

שיתופי פעולה:

הלן סיקסו, "איי, צעקת הספרות, עם אדל אבדסמד, הוצאת גלילה, פריז, 2013

אדוניס, ספרם של אא, עם אדל אבדסמד, הוצאת איבון למבר, פריז, 2014

קטלוגים:

• "אדל אבדסמד, מת או חי", 1PS מוזיאון מומה, ניו יורק, 2008 (אלנה הייס ונוויל ווקפילד)

• "אדל אבדסמד, כנפיי האל", קרן סנדרטו רה רבודנגו, טורינו, 2009 (פרנצ'סקו בונאמי, אדי מוקה ומסימיליאנו ג'יוני) 

• "אדל אבדסמד, סיטואציה ופרקטיקה", הוצאת אוניברסיטת MIT, 2009 (ג'יין פרבר, טום מקדונו, נועם חומסקי)

• "אדל אבדסמד", ציריך, שוויץ, הוצאת JRP RINGIER, 2010

• "דממת לוחמים", Parasol Unit/König, לונדון/קלן, 2010. (זיבה ארדלן,גיליאן טוואדרוס וגאי טורטוסה)

• "תפאורה", הוצאת קזבייה בראל, פריז, 2012 (פרנסואה פינו, ז'אן-ג'אק אייגון, פרדריק גריג הרגו, אריק דה שסה וג'יובאני קאררי)

• "אדל אבדסמד, אני חף מפשע" הוצאת STEIDL/מרכז פומפידו, 2012 (פיליפ-אלן מישו, עמנואל אלוה, הו הנרו, פמלה מ. לי, טום מקדונו, פטריסיה פלגיירס)

• "תור הזהב, מטאף/סילבנה, דוחה/מילנו, 2013, הוצאת M/M פריז (עבדאללה קרום, פייר לואיג'י טאצי, אנג'לה מנגוני, עבדאללה טאיה, וראיון עם האנס אולריך אובריסט)