משתמש:Chenbl/טיוטה

התנהגות בוחרים רגשית, הינה צורה של התנהגות פוליטית. הבנת התנהגותם של הבוחרים עשויה להסביר כיצד ומתי מתקבלות החלטות, בין אם על ידי מקבלי החלטות פוליטיות, שהיוו מוקד מחקרי חשוב עבור מדעני מדינה, או על ידי ציבור הבוחרים. על מנת להסיק מסקנות ולבצע תחזיות ביחס להתנהגותם של בוחרים, יש לשקול גורמים מסוימים, כגון מגדר, גזע, תרבות או דת. מעבר לכך, השפעות ציבוריות חשובות כוללות את תפקידם של רגשות, חברות פוליטית, סובלנות כלפי מגוון דעות פוליטיות ואמצעי התקשורת

סוגי התנהגות הצבעה

2.1 מנגנוני השפעה רגשית על ההצבעה

ספרות הולכת וגדלה בנוגע לחשיבותו של הרגש בפוליטיקה, מצאה כי מצבים רגשיים ממלאים תפקיד, שעשוי להיות מועיל או מטה, בהתנהגות הבוחרים הציבורית. הרגש המצוין כאן מתייחס לחוויית הרגש, שלעתים קרובות מתוארת כמנוגדת לקוגניציה. מחקרים רבים מתבססים במידה רבה על ממצאים מתחום הפסיכולוגיה, בנוגע לאופן שבו מצבים רגשיים לוקחים חלק בשיקול הדעת של האדם ובקבלת ההחלטות שלו. באופן מסורתי, המחקר בתחום מדעי המדינה התעלם משיקולים שאינם-רציונאליים במסגרת תאוריות של התנהגות המונים פוליטית, אך שילוב הפסיכולוגיה החברתית הפך נפוץ יותר ויותר. נמצא כי יתרונותיו של הרגש מתחזקים בעת הצבעה בבחירות, חוקרים טענו כי מצבים רגשיים כגון חרדה והתלהבות מעודדים הערכה של מידע פוליטי חדש, ולכן משפרים את ההתנהגות הפוליטית ומביאים לבחירות שקולות יותר. עם זאת, אחרים גילו דרכים שבהן רגש, כגון מצב רוח, עשוי להטות באופן מובהק את בחירותיו של ציבור הבוחרים. למשל, ראיות הוכיחו כי קיימים מגוון אירועים שאינם קשורים להערכתם של מועמדים אך יכולים לעורר את רגשותיו של ציבור הבוחרים, כגון תוצאותיו של משחק כדורגל או מזג האוויר, עשויים להשפיע באופן מובהק על בחירותיו. ישנם מספר גורמים אשר ממשתנים את הקשר בין רגש ליכולת בחירה. חוקרים מצאו כי אנשים המעורבים יותר פוליטית, סביר שיחוו רגשות בתגובה לגירוי פוליטי ולכן יחוו הטיה רגשית בעת בחירות.

3.2 השפעות של רגש על הצבעה

ההשפעה השונה של מספר רגשות מסוימים על התנהגות הבוחרים נחקרה: כעס: אווריל (1982) הגדיר כעס כרגש המובנה באופן חברתי ומתעורר במצבים בהם יחידים וקבוצות מעריכים את המעשים של יחידים או קבוצות אחרות כלא צודקים, לא הוגנים או פוגעים בנורמות החברתיות המקובלות. כעס הרבה פעמים מתווסף לתחושה של איום ולכן מסרים של כעס על מועמד נגדי, על ציבור מסוים, עשויים את הצד השני לפעול כנגד. כעס הינו הרגש החזק ביותר המעודד לפעולה תאוריית הרגש חוזה כי כעס מגביר את השימוש בידע כללי ואת ההסתמכות על סטריאוטיפים. ניסוי שנערך בקרב סטודנטים באוניברסיטת מסצ'וסטס שבאמהרסט, הציג כי אנשים שהותנו לכעס הסתמכו פחות על התאמה של מועמד לתפקיד ההיבחרות, כאשר בחרו בין מועמדים, בהשוואה למי שהותנו לפחד. במחקר מעבדה אחר, הייתה סבירות פחותה לכך שמשתתפים שהותנו לכעס יחפשו אחר מידע בנוגע למועמד, והם נטו לבלות זמן פחות בסקירת עמדותיו בנוגע למדיניות באתרי האינטרנט. חרדה : חרדה עשויה להוביל לעיבוד מידע בצורה קפדנית יותר ולכן גם להגביר את הפוטנציאל לשכנוע. על מנת לשמר קהל נאמן למפלגה באופן מסורתי, יש להגביר את ההתלהבות מהרעיונות אותם מציגה המפלגה וממנהיגיה, כאשר אין צורך אמיתי להתעמק יתר על המידה במצעים או במה שיש למפלגה להציע. בסדרת מחקרים המבוססים על שאלוני פאנל מקון ומרקוס שנערכו לפני מערכות בחירות שונות בארצות הברית, מצאו מספר חוקרים כי רגשות כמו חרדה או התלהבות מגבירים רמת העניין וההשתתפות הפעילה של האזרחים במערכת הבחירות באופן ממוקד יותר, חוקרים אחרים מצאו שרגשות מאיימים, כמו חרדה, עשויים להוביל אנשים לקחת חלק פעיל ואף לתרום כספית לקמפיינים פוליטיים . תאוריית האינטליגנציה הרגשית מזהה חרדה כרגש שמגביר את הקשב הפוליטי, ומפחית את ההסתמכות על הזדהות מפלגתית בעת בחירה בין שני מועמדים, ולכן משפר את יכולות קבלת ההחלטות. סביר יותר כי בוחרים המדווחים על חרדה בנוגע לבחירות יצביעו למועמדים שאת מדיניותם הם מעדיפים, וקיימת סבירות כפולה לכך שחברי מפלגה המדווחים על חרדה בנוגע למועמד יצביעו למועמד הנגדי. אחרים הכחישו כי השפעתה העקיפה של החרדה על התנהגות הבוחרים הוכחה מעל ומעבר לכל ההסברים החלופיים, כגון האפשרות לכך שמועמדים פחות מועדפים מייצרים רגשות של חרדה, בניגוד למצב ההפוך. פחד: מחקרים בפסיכולוגיה הוכיחו כי אנשים החווים פחד מסתמכים יותר על עיבוד מפורט בעת קבלת החלטות. מחקר אחד גילה כי משתתפים שהותנו לפחד מבלים זמן רב יותר בחיפוש אחר מידע באינטרנט לפני הצבעה בבחירות היפותטיות, בהשוואה למי שהותנו לכעס. פחד משפיע על המערכת הפוליטית במובנים של האינדיבידואל והקבוצה (רגש קולקטיבי). משמע הפוליטיקאים יכולים לעורר רגש פחד בחברה באופן קולקטיבי, ליצור מסרים שמאיימים על הקיום הקולקטיבי "ממשלת ישראל בסכנה" או איום על הפרטים, חייו של החייל שנפגע בפיגוע. במערכת הבחירות בשנת 1996 על ידי הליכוד הוביל נתניהו התנגדות להסכמי אוסלו על ידי מסרים מעוררי פחד. במערכת בחירות זו עשה בנימין נתניהו שימוש רב בנושאים המעוררים פחד, כך למשל הוא האשים את המועמד היריב, שמעון פרס, ברצון לחלק את ירושלים, וסוגיה זו תפסה כ-%16 מתשדירי התעמולה של הליכוד, להבדיל מעתיד הגדה המערבית ורצועת עזה שרר באותה עת קונצנזוס פוליטי ונורמטיבי כמעט מלא לגבי נצחיותה של ירושלים כבירת ישראל המאוחדת. נושא זה, שהיה פרובוקטיבי באופיו, הועלה כדי ליצור מחלוקת מלאכותית על רקע הפחד מפני הפגיעה באחדות ירושלים. גאווה: תוצאות סקרי הבחירות הלאומיים האמריקאים מצאו כי גאווה, יחד עם תקווה ופחד, הסבירה חלק משמעותי בבחירותיו של ציבור הבוחרים ב-2008. כמו ההצבעה הרבה בעקבות ביטויי הגאווה בהצבעה עבור מקיין (McCain) היה כשליש מגודל ההצבעה של ההזדהות המפלגתית, שהיא בדרך כלל הגורם המנבא החזק ביותר. כמו כן, נמצא כי פנייה לרגש הגאווה היא כלי יעיל לצורך הגדלת שיעורי ההצבעה בקרב בוחרים בעלי נטייה חזקה, אף כי ההשפעה לא הייתה חזקה כפי שהייתה הפנייה לרגש הבושה .

2. השלכות מעשיות

2.1 קמפיינים פוליטיים (בהקשר של רגש):

פעולת הבחירה, בפני עצמה, עשויה לעורר תגובות רגשיות העלולות להטות את הצבעותיהם של הבוחרים, ואף להשפיע על מצבים רגשיים אחרים כתוצאה מכך. השימוש בפנייה רגשית במסגרת מסע בחירות פוליטי על מנת להגביר את התמיכה במועמד מסוים, או להפחית את התמיכה במועמד נגדי, הוא פרקטיקה מוכרת ואלמנט נפוץ בכל אסטרטגיה של מסע בחירות. מחקר שנערך לאחרונה בישראל מצא כי רמות הקורטיזול, המכונה "הורמון הדחק", בקרב הבוחרים, היו גבוהות הרבה יותר מיד לפני שנכנסו לקלפי, בהשוואה לרמות בסיסיות אישיות שנמדדו ביום דומה שאינו יום בחירות. יתכן וממצא זה חשוב עבור הבחירות, כיוון שידוע כי קורטיזול משפיע על גיבוש זיכרון, אחזור זיכרון והתנהגויות המאופיינות בחיפוש אחר סיכונים וחיפוש אחר תגמולים. דחק חמור עשוי להפריע לקבלת ההחלטות ולהשפיע על הקוגניציה . בנוסף, מחקר שנערך בקרב מצביעים באן ארבור ודרוהאם לאחר בחירות 2008 בארצות הברית, הציג ראיות חלקיות לכך שבחירה במועמד המפסיד עשויה להעלות את רמות הקורטיזול, ביחס לרמות שנמדדו בקרב בוחרים שבחרו במועמד המנצח השימוש בפנייה רגשית במסגרת מסע בחירות פוליטי על מנת להגביר את התמיכה במועמד מסוים, או להפחית את התמיכה במועמד נגדי, הוא פרקטיקה מוכרת ואלמנט נפוץ בכל אסטרטגיה של מסע בחירות לעתים קרובות, קמפיינים מעוניינים להחדיר רגשות חיוביים, כגון התלהבות ותקווה ביחס למועמד שלהם, בקרב בסיסי המפלגה, על מנת לשפר את שיעור ההצבעה ואת הפעילות הפוליטית, תוך ניסיון לקדם פחד וחרדה בנוגע למועמד הנגדי. התלהבות נוטה לחזק את ההעדפות, בעוד פחד וחרדה נוטים להפריע לדפוסים ההתנהגותיים ולגרום לאנשים לחפש אחר מקורות מידע חדשים13

2.2 סקרים פוליטיים:

ממצאים מחקריים ממחישים כי ניתן להשפיע על גישותיו של אדם כלפי מועמד פוליטי באמצעות שאלות סקר מנוסחות בזהירות, העשויות להשפיע, בתורן, על התנהגות הבחירה שלו. מחקר מעבדה בבריטניה התמקד בגישתם של משתתפים כלפי ראש הממשלה לשעבר טוני בלייר, במהלך התקופה שלפני בחירות 2011, באמצעות סקר טלפוני. לאחר מדידת מידת העניין של המשתתפים בפוליטיקה, הסקר ביקש מהמשתתפים למנות 1) שתי תכונות חיוביות של ראש הממשלה, 2) חמש תכונות חיוביות של ראש הממשלה, 3) שתי תכונות שליליות של ראש הממשלה, או 4) חמש תכונות שליליות של ראש הממשלה. לאחר מכן, המשתתפים ביקשו לדרג את גישתם כלפי בלייר על סולם שנע בין 1 ל-7, כאשר ערכים גבוהים יותר משקפים העדפה חיובית גדולה יותר כלפי המועמד. המשתתפים התקשו למנות חמש תכונות שליליות או חיוביות של ראש הממשלה; במיוחד מי שמידת העניין שלהם בפוליטיקה הייתה נמוכה. מי שהתבקשו למנות חמש תכונות חיוביות הותנו לשליליות כלפי הפוליטיקאים, כיוון שמניית חמש תכונות טובות היא קשה יתר על המידה. ולהיפך, על פי אותו היגיון, מי שהתבקשו למנות חמש תכונות שליליות, החלו לחבב את הפוליטיקאי יותר מאשר בעבר. המסקנה השתקפה בשלב הסקר האחרון, כאשר משתתפים העריכו את גישתם כלפי ראש הממשלה

ביבליוגרפיה

וולפספלד, ג', וימן, ג'. 1999. המאבק על סדר היום במערכת הבחירות 1996. פוליטיקה 4: 26-49
לשם, ב'. (2009). שלטון יועצי התקשורת? מפרסומאים ליועצים: השיווק הפוליטי בישראל. קשר.
Averill, J. (1982). Anger and aggression. New York: Springer.
Ben-Bassat, A., Dahan, M. 2012. "Social Identity and Voting Behavior", Public Choice 151 (1–2): 193–214
Bar-Tal, Daniel, 2001. “Why Does Fear Override Hope in Societies Engulfed by Intractable Conflict, as it Does in the Israeli Society?”, Political Psychology 22: 601–627.
Ben-Zeev, A. (1992). Anger and hate. Journal of Social Philosophy, 2, 85-110.
Haddock, G. (2002). "It's easy to like or dislike Tony Blair: accessibility experiences and the favorability of attitude judgments". British Journal of Psychology. Wiley. 93 (2): 257–267. PMID.
Kahneman, D., Tversky, A. (1991). "Loss aversion in riskless choice: a reference-dependent model". The Quarterly Journal of Economics. Oxford
Marcus, G. E., & Mackuen, M. B. (1993). Anxiety, enthusiasm, and the vote: The emotional underpinnings of learning and involvement during presidential campaigns. American Political Science Review, 87, 672-685.
Miller, J. M., & Krosnick, J. A. (2004). Threat as a motivator of political activism: A field experiment. Political Psychology, 25(4), 507-523. 
Panagopoulos, C. (2010). "Affect, social pressure and prosocial motivation: field experimental evidence of the mobilizing effects of pride, shame and publicizing voting behavior". Political Behavior. Springer.
Parker, M. T., Isbell, L. M. (April 2010). "How I vote depends on how I feel: the differential impact of anger and fear on political information processing". Psychological Science. Sage. 21 (4): 548–550. 
Redlawsk, D.P. (2006)."Feeling politics: Emotion in Politics Information Processing", In D.P. Redlawsk (ed.), Feeling Politics: Emotion in Politics Information Processing,. New York: Palgrave Macmillan pp. 1-10
Stanton, S. J., LaBar, K.S., Saini, E. K., Kuhn, C. M., Beehner, J. C. (2010). "Stressful politics: voters' cortisol responses to the outcome of the 2008 United States Presidential election". Psychoneuroendocrinology. Elsevier. 35 (