משתמש:Da100el/הבטחות ה' לאברהם
אופן החזרה על ההבטחות
עריכהבספר בראשית אלוהים מבטיח לאברהם הבטחות שונות. בין היתר, אלוהים מבטיח לאברהם המשכיות. נשאלות שתי שאלות : א. מדוע ההבטחות לריבוי הזרע והבטחת הארץ חוזרות ? ב. מדוע מימוש ההבטחה להולדת הזרע מתעכבת?
שלב א'
עריכה”וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה” ספר בראשית, פרק י"ב, פסוקים ב'–ג' ”וַיֵּרָא ה' אֶל אַבְרָם וַיֹּאמֶר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַה' הַנִּרְאֶה אֵלָיו” ספר בראשית, פרק י"ב, פסוק ז'
ההבטחה הראשונה נאמרת בתחילת דרכו של אברהם אחרי שהוא מתנתק מעברו . בשלב הראשון אברהם מצווה ע"י ה' להתנתק מארצו , ממולדתו ומבית אביו וללכת אל הארץ אשר יראה לו. ”לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל” . ספר בראשית, פרק י"ב, פסוק ב'
הסמיכות בין ההבטחה על הארץ- "אשר אראך", להבטחה על האומה הישראלית- "ואעשך לגוי גדול", מלמדת אודות קשר עמוק, בל-ינתק, בין האומה הישראלית לבין הארץ.
בפסוקים 2-3 אנחנו נחשפים לשבע ברכות שניתנות בידי אלוהים לאברהם. ניתנת הבטחה נבואית לאברהם. 7 הברכות ופירושן:
- ואעשך לגוי גדול: מאברהם יצא עם גדול, בעצם יש פה הבטחת זרע והמשכיות
- ואברכך: אברהם מבורך. ה' ייתן לאברהם את ברכתו. משמעות ברכה
זו היא שמירה מכל רע ונתינת כל טוב. בספר בראשית אנחנו יכולים שה' מברך את אברהם מספר פעמים ובברכות שונות.
- ואגדלה שמך: שמך ילך לפניך, שמך יהיה מפורסם ומכובד .השם
"אברהם" מסמל את אישיותו. השם שניתן בידי אלוהים הוא בעל משמעות, השפעה וכבוד: ”וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ 'אַבְרָם', וְהָיָה שִׁמְךָ 'אַבְרָהָם' כִּי אַב הֲמוֹן גויים נתתיך ”
- והיה ברכה: תהיה מקור ברכה
- ואברכה מברכיך: מי שיברך את אברהם, יבורך בעצמו
- ומקללך אאר: מי שיקלל את אברהם יקולל, ומי שיתנגד לאברהם ייענש בידי האל.
- ונברכו בך כל משפחת האדמה: אברהם יהיה מקור ברכה לאנושות. כשעמים אחרים יברכו את עצמם, הם יבקשו שיהיו ברוכים כמו אברהם.
- מילים מנחות : "הלך", "ברך" – מדגישות את הרעיונות החשובים בפרק:
הליכת אברם ליעד אליו נשלח וכבוש הארץ בהליכה. בחמש מברכות אלוהים לאברהם חוזר השורש ב.ר.ך.
הברכות נפתחות בברכה בתחום האישי- הבטחת זרע לאברם ”ואעשך לגוי גדול” ומסתיימות באוניברסליות משיחית- צדיקות אברם תעמוד לזכות עמים רבים. ”ונברכו בך כל משפחות האדמה” הבטחת הזרע צמודה כאמור להבטחת הארץ ומיד בהמשך,כשאברהם הולך מחרן לאורכה של הארץ , ה' נגלה אליו בשכם ומבטיח "לזרעך אתן את הארץ הזאת" ואברהם בונה מזבח לה' .אך היא עוד לא יכולה להתממש כל עוד אברהם עוד לא הפנים את ההבטחה. כמו כן עוד לא הוכיח את נאמנותו לה' לאורך כברת דרך. האמונה החדשה שאמורה להפוך לדרך חיים היא תהליך ואינה יכולה להתבטא במלואה מייד.
שלב ב'
עריכה”וַה' אָמַר אֶל אַבְרָם אַחֲרֵי הִפָּרֶד לוֹט מֵעִמּוֹ שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ אֲשֶׁר אִם יוּכַל אִישׁ לִמְנוֹת אֶת עֲפַר הָאָרֶץ גַּם זַרְעֲךָ יִמָּנֶה קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה” ספר בראשית, פרק י"ג, פסוקים י"ד–י"ז ההבטחות הבאות בפרק י"ג ניתנות על רקע ההיפרדות מלוט. ברמה הבסיסית ביותר, הקשר הוא קשר של סיבה ותוצאה: הריב בין רועי לוט ורועי אברהם התחיל משום שעושרם היה רב, ו ”לא נשא אותם הארץ לשבת יחדו”. את העושר הרב הזה צברו אברהם ולוט במצרים, כמסופר בפסוקים הקודמים. ההבטחה לאברהם באה, אפוא, כדי לעודד אותו לאחר הפרידה הכואבת מלוט בן אחיו. כזכור, לאברהם אבינו לא היו ילדים, ואילו לוט אחיינו היה יתום מאב. לכן, מהרגע בו התוודענו לראשונה לאברהם (כבר בפרשת נח) אנו מוצאים את לוט, ההולך עמו לכל אשר ילך- ממש כאילו היה בנו. ייתכן בהחלט, שאברהם עצמו היה סבור שהזרע שהבטיח לו ה', יהיה מלוט! גם לו היה אברהם ניחן בבן, מן הסתם היה רוצה שלוט יישאר חלק מהמשפחה הנבחרת. לכן, הפרידה מלוט מהווה טרגדיה אישית עבור אברהם. עם הפרידה מלוט, מאבד אברהם לא רק קרוב משפחה אלא גם יורש וממשיך דרך. לפיכך ה' לא רק לעודד את אברהם, אלא גם להבטיח לו שברכת הזרע וברכת הארץ אכן עתידות להתגשם על אף דחייתו של לוט. בשלב זה ההבטחה הנוכחית מוסיפה על קודמותיה : האל ממחיש לאברהם את גודלה של הארץ כאשר הוא אומר לו להביט ”צפונה נגבה ימה וקדמה” ואת גודל זרעו כ"עפר הארץ". אברהם יכול להביט צפונה נגבה ימה וקדמה , וגם אם הוא רואה את הארץ במגבלות ראייתו כאדם , גבולותיה עוד לא ידועים לו.
שלב ג'
עריכה”יּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶ” ספר בראשית, פרק ט"ו, פסוק ה' ”בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת אֶת הַקֵּינִי וְאֶת הַקְּנִזִּי וְאֵת הַקַּדְמֹנִי וְאֶת הַחִתִּי וְאֶת הַפְּרִזִּי וְאֶת הָרְפָאִים וְאֶת הָאֱמֹרִי וְאֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַגִּרְגָּשִׁי וְאֶת הַיְבוּסִי” ספר בראשית, פרק ט"ו, פסוקים י"ח–כ"א בשלב השלישי בה ה' מתגלה אל אברהם היא בפרק ט"ו, המוכר כ"ברית בין הבתרים". גם כאן, חוזרות ההבטחות של זרע וארץ ספר בראשית, פרק ט"ו, תנ"ך|בראשית|טו|יח|ללא=ספר}} אולם זו הפעם הראשונה בה הן ניתנות במסגרת של ברית. כדי להבין את משמעותה של הברית, עלינו להביא בחשבון את האירועים שקדמו לה, כלומר: מלחמת ארבעת המלכים מול חמשת המלכים בפרק י"ד, בה אנו מתוודעים לראשונה אל אברהם הכובש- איש המלחמה. דווקא הניצחון הגדול שנחל אברהם במלחמה זו, חיזק אצלו את הכרת הצורך ביורש. המלחמה נערכה בשני שלבים: הראשון בין קואליציה בת חמישה מלכים מול קואליציית ארבעה מלכים; השניה בין המנצחים ובין אברהם אבינו: עמורה, שנאב מלך אדמה, שמאבר חמשת המלכים היו מלך צבוים ומלך עיר קטנה בשם בלע ברע. מלך סדום, ברשע מלך ארבעת המלכים נכנסו לערים סדום ועמורה ובזזו את כל הרכוש; תוך שהם עושים זאת, הם הבחינו בלוט, אחיינו של אברהם, בזזו את רכושו ולקחו אותו כעבד. אברהם התערב ויחד עם גדודו הצליח לנצח את המלכים ולשחרר את לוט. פרק ט"ו הוא המשכו הישיר של פרק י"ד: • אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה דְבַר יְהוָה אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה לֵאמֹר: ”אַל תִּירָא אַבְרָם, אָנֹכִי מָגֵן לָךְ, שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד”. ספר בראשית, פרק ט"ו, פסוק א' מדוע אל תירא אברם? סיכון חייו במלחמה תעלה בו מחשבה שהוא עלול למות ללא זרע. והרי עבר זמן מאז שתי ההבטחות ואין לו כלל צאצא. ואכן הוא מביע את חששו , היורש היחידי שלו הוא בן משק ביתו אליעזר מדמשק , עבדו שכפי הנראה אימץ אותו בהיותו ערירי. ”ויאמר אברם: אד ני אלוקים מה תתן לי ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר. ויאמר אברם: הן לי לא נתתה זרע, והנה בן ביתי יורש אותי” ספר בראשית, פרק ט"ו, פסוקים ב'–ג' אברהם מבין שאם לא יזכה לבן- כל השטח שכבש יעבור, בבוא היום, למשרתו אליעזר. הפועל "ירש" (שבדרך כלל מקובל לפרשו במובן של העברת רכוש מאב לבנו וכד') בדבריו של אברהם ובתשובתו של ה': ”והנה דבר ה' אליו לאמר: לא יירשך זה, כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך... ויאמר אליו אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים, לתת לך את הארץ הזאת לרשתה” ספר בראשית, פרק ט"ו, פסוקים ד'–ח' הבט נא השמימה וספר הכוכבים, אם תוכל לספר אתם", ויאמר לוֹ: ”כה יהיה זרעך” ספר בראשית, פרק ט"ו, פסוק ה' ההבטחה הזאת אמורה לחזק את אברהם להאמין ,שכפי שהאל ברא מספר כוכבים כה רב כך יכול לברוא את זרעו של אברהם, גם אם בזמן הנתון אין לו צאצא יוצא חלציו. ואברהם מאמין בה' ספר בראשית, פרק ט"ו, פסוק ו'
מילת המפתח בפסוקים אלו היא, ללא ספק, "ירש". אך- מהו פירושה? פירוש המילה "ירושה" בתורה הוא: כיבוש צבאי של שטח, ע"פ רוב כדי ליצור ריבונות עליו. {{ראו לדוגמה: ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוקים נ'–נ"ד ו אברהם, לאחר נצחונו הצבאי הגדול, רוצה לדעת כיצד יהיה זרעו שליט הארץ בעתיד! "ברית בין הבתרים" היא בעצם התשובה לשאלתו של אברהם: ה' אומר לאברהם שאכן זרעו עתיד לכבוש את הארץ, אבל רק לאחר כמה דורות של שיעבוד בארץ זרה. ספר בראשית, פרק ט"ו, פסוקים ט'–י"ג אברהם שואל ”במה אדע כי ארשנה" הוא לא יכול להיות בטוח לגבי זרעו אם הוא יירש את הארץ. והאל מבטיח לו במסגרת הברית בין הבתרים את גבולות הארץ. לְזַרְעֲךָ, נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד-הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת. יט אֶת-הַקֵּינִי, וְאֶת-הַקְּנִזִּי, וְאֵת, הַקַּדְמֹנִי. כ וְאֶת-הַחִתִּי וְאֶת-הַפְּרִזִּי, וְאֶת-הָרְפָאִים. כא וְאֶת-הָאֱמֹרִי, וְאֶת-הַכְּנַעֲנִי, וְאֶת-הַגִּרְגָּשִׁי, וְאֶת-הַיְבוּסִי” ספר בראשית, פרק ט"ו, פסוק י"ח
ההבטחה בדבר ריבוי הזרע וירושת הארץ במיוחד מפורטת ומוגדרת בהשוואה להבטחות הקודמות, כמו כן היא נאמרת בלשון עבר "נתתי" להדגיש שהפעולה כבר נעשתה,והיא תוצאה של המלחמה של אברהם שהצליח לשחרר את האזור מעולם של מלכי הצפון. מלחמה שהגבירה בו את הצורך ביורש. קיימת כאן ציון גבולותיה הברורים של הארץ על העמים היושבים בה שינתנו לזרעו של אברהם.
שלב ד'
עריכה”וְהִפְרֵתִי אֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד וּנְתַתִּיךָ לְגוֹיִם וּמְלָכִים מִמְּךָ יֵצֵאוּ והפריתי אתך במאוד מאוד ונתתיך לגויים ומלכים ממך יצאו” ספר בראשית, פרק י"ז, פסוקים ו'–ח' ההבטחה "ומלכים ממך יצאו" מתייחסת למלכים שימלכו על גויים, או למלכים שה' יבחר,אין להסיק מכאן שהמשטר צריך להיות מלוכני. ”וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם לִבְרִית עוֹלָם לִהְיוֹת לְךָ לֵא-לֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֵת כָּל אֶרֶץ כְּנַעַן לַאֲחֻזַּת עוֹלָם וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים” השלב הרביעי בא לידי ביטוי בפרק י"ז , שם כורת ה' ברית עם אברהם וזרעו . ברית שכל אחד מצדדים מתחייב בה. ”ד אֲנִי, הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ; וְהָיִיתָ, לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם. ה וְלֹא-יִקָּרֵא עוֹד אֶת-שִׁמְךָ, אַבְרָם; וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם, כִּי אַב-הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ. ו וְהִפְרֵתִי אֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד, וּנְתַתִּיךָ לְגוֹיִם; וּמְלָכִים, מִמְּךָ יֵצֵאוּ. ז וַהֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם--לִבְרִית עוֹלָם: לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים, וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ. ח וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ, אֵת כָּל-אֶרֶץ כְּנַעַן, לַאֲחֻזַּת, עוֹלָם; וְהָיִיתִי לָהֶם, לֵאלֹהִים. ט וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-אַבְרָהָם, וְאַתָּה אֶת-בְּרִיתִי תִשְׁמֹר--אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, לְדֹרֹתָם. י זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, וּבֵין זַרְעֲךָ, אַחֲרֶיךָ”
במסגרת ברית זאת ההבטחה מקבלת משנה תוקף . יש בה גם התחייבות. האל מתחייב לריבוי הזרע שיצא מאברהם והברית תתרחב גם בין האל לבין זרעו לעולם. מעמדו של אברהם משתנה מאדם פרטי למנהיג ציבור גדול מאד שיצא מזרעו. האל מצווה את אברהם לאות הברית למול כל זכר ואכן אברהם מל את עצמו וכל זכרי בני ביתו. כאן באה גם התחייבות מצד אברהם.
. פרטיה של הברית הזו הם בעלי חשיבות, כיוון שהיא כוללת את המצווה הראשונה שנצטווה אברהם לשמור ולהעביר לבניו. כאן בהשוואה להבטחות הבאות יש התחייבות הדדית. לא רק האל מתחייב אלא גם אברהם מתחייב וכאות הברית הוא מל אותו ואת כל זכרי ביתו. המילה היא אות לברית שנכרתת בין ה' לאברהם וזרעו לעולם. במסגרת ההתחייבות, ההבטחה - בהשוואה להבטחות הקודמות - מוסיפה שינוי במעמדם של אברהם ושרי מאנשים פרטיים לאב/אם האומה . אברהם יהיה אב המון גויים. והבטחת הארץ הקשורה בברית זו , ברית עולם , תהיה לאחוזת עולם לזרעו של אברהם יוצא חלציו , שיירש את הברית . עתה הזמן לבשר על הולדת יצחק. אברהם הפנים את הקשר שלו לאל ולארץ . הוא בשל להתחייב למימושה של הברית בינו לבין ה'.
”וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם: "שָׂרַי אִשְׁתְּךָ - לֹא תִקְרָא אֶת שְׁמָהּ 'שָׂרָי', כִּי 'שָׂרָה' שְׁמָהּ. וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ, וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן, וּבֵרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה לְגוֹיִם, מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ"” ספר בראשית, פרק י"ז, פסוקים ט"ו–ט"ז ”וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים:"אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן, וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק, וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתּוֹ לִבְרִית עוֹלָם לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו. וּלְיִשְׁמָעֵאל שְׁמַעְתִּיךָ, הִנֵּה בֵּרַכְתִּי אֹתוֹ וְהִפְרֵיתִי אֹתוֹ וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ בִּמְאֹד מְאֹד, שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִם יוֹלִיד וּנְתַתִּיו לְגוֹי גָּדוֹל” ספר בראשית, פרק י"ז, פסוקים י"ט–כ' ” וַיהוָה פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר, וַיַּעַשׂ יְהוָה לְשָׂרָה כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר. וַתַּהַר וַתֵּלֶד שָׂרָה לְאַבְרָהָם בֵּן לִזְקֻנָיו, לַמּוֹעֵד אֲשֶׁר דִּבֶּר אֹתוֹ אֱלֹהִים. וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת שֶׁם בְּנוֹ הַנּוֹלַד לוֹ אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ שָׂרָה 'יִצְחָק'” ספר בראשית, פרק כ"א, פסוקים א'–ג' בפסוקים אלו רואים לאברהם כבר יש צאצאים אשר גם להם מובטחת המשכיות, כמו שהובטח לאברהם אביהם. ראשון נולד ישמעאל ואחריו נולד יצחק. בעיני אברהם ההבטחה לא יכולה להתקיים היות ושרה עקרה, והיות שהגר וישמעאל גורשו למדבר (דבר שיקשה את חייהם, וסביר להניח שיגרום למותם). אלוהים מבטיח לשרה ילד, אך אברהם ושרה מתקשים להאמין לכך שיהיה להם צאצא. ואכן, ניתן למצוא בפרק י"ז פסוק י"ז, הטלת ספק של בן אנוש ,המכיר את חוקי הטבע, במימוש הברכה של אלוהים: ”וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו וַיִּצְחָק, וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ: "הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד? וְאִם שָׂרָה הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד?” אברהם צוחק מאושר או מספקנות ושואל אם בן 100 יכול להוליד, ובת 90 - ללדת. באברהם אומר ל-ה' ”לו ישמעאל יחיה לפניך” כלומר, לפחות תשאיר את ישמעאל בחיים. והצחוק שלו ושל שרי רק מגבירים את הנס האלוהי היכול לשנות את חוקי הטבע האנושי ולגרום לבלתי אפשרי לקרות. אלוהים מקיים את הבטחתו ובכך הוא מוכיח לאברהם לשנות את החוקים ולגרום לבלתי יאומן להתרחש. כך, שאם אברהם חשב שגוי גדול ממנו לא יצא, הוא נוכח לראות שזה אפשרי, ושהאל הוא זה שמחליט על הולדתם ומותם של אנשים. ההבטחות מופיעות בפרשת "לך לך" באופן הדרגתי בהתאם לבשלותו של אברהם לקבלם. בהתאם לבשלותו להפנים דרך חדשה , אמונה חדשה , ולהפוך מאדם פרטי למנהיג עם חזון אב לעם רב בארץ מובטחת לזרעו במסגרת הברית עם ה' .ואברהם אכן לא מאבד את אמונתו באל , למרות הקשיים . עיכוב מימוש ההבטחות אינו גורם לאברהם לשנות דרכו.
מקורות חיצוניים
עריכה- אברהם ברכה והבטחה, אתר אספקלריה
- אברהם עולה לארץ ישראל, אתר טקסטולוגיה
- "תנ"ך לתיכון" קובי בן בסט
- תנ"ך לבגרות