משתמש:Daliask/טאקוארה

יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: טעויות לשוניות, אולי תרגום מכונה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: טעויות לשוניות, אולי תרגום מכונה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. עריכה

ה"טאקוארה" (Movimiento Nacionalista Tacuara) היה ארגון פשיסטי[1] ימין רדיקלי[2] ובשנים 1961–1965 היה אף ניאו-נאצי[3][4][5], שפעל בארגנטינה בין השנים 1957 - 1966. היה מקושר למגזרים השמרניים ביותר של התנועה הפרוניסטית, ושואב את השראתו ישירות מהטפותיהם של הכומר הקתולי חוליו מיינוויל והסוציולוג הצרפתי ז'אק דה מהייה, הגן טאקוארה על אידאולוגיה לאומנית, קתולית, אנטי-קומוניסטית ואנטישמית.

ב-4 באפריל 1964 דיווחה המשטרה הפדרלית בארגנטינה כי מינואר עד נובמבר 1963 ביצעו חברי התנועה הלאומנית המהפכנית "טאקוארה" 43 פעולות טרור.[6]

מערכת היחסים עם הליגה הערבית עריכה

בשנת 1962 התיישבה בארגנטינה משלחת מהליגה הערבית עם חוסיין טריקי (ששיתף פעולה עם הנאצים במלחמת העולם השנייה, ועבד עם בן בריתו של היטלר, המופתי של ירושלים, אמין אל-חוסייני[7]) בראש ההשקה לפתוח בקמפיין פרסומי של הטרדות נגד ישראל והציונות. לצורך הגשמת מטרתה, היא כרתה ברית עם טאקוארה ועם גרדריה Restauradora Nacionalista GRN, וסבסדה את המבנים והפעילות שלהם. זה היה הגשר בין אנטישמים מקומיים לניאו נאצים זרים, והציג את הרעיון ש"המאבק" של ארגנטינאים זהה היה לשל הערבים.[8]

בד בבד, הפיצה הליגה הערבית תעמולה אנטישמית.[9]

ההערכה היא כי טאקוארה מומנה לפחות בחלקה על ידי הליגה הערבית.[10]

בשנת 1964, באירוע לדוגמה, שאורגן על ידי הליגה הערבית בתיאטרון בואנוס איירס, צעקו חמושים מטאקוארה "את היהודים למוות" ו"נאצר ופרון, לב אחד".[11]

בעקבות הפצת השנאה על ידי טריקי,[12] הוא גורש סופית מארגנטינה באוגוסט 1964.[13]

פעולות עריכה

לטאקוארה היו קשרים עם המשטרה וכמה פקידים נאצים לשעבר, שהיו פליטים בארגנטינה. מסיבה זו הייתה לאנשי הארגון גישה נוחה לכלי נשק, שהעניקה להם יתרון על ארגונים אחרים. הם סחטו "המס המהפכני" מבעלי חנויות יהודים בשכונת "אונסה" שבבואנוס איירס, לפחות עד אשר הם התארגנו להתעמת עם טאקוארה.

באוגוסט 1960 תקפו אנשי הארגון תלמידי תיכון יהודים ופצעו נער בן 15. לאחר מכן החלו בפעולות הטרדה נגד קהילות יהודיות, כולל התקפות על בתי כנסת ומוסדות יהודיים אחרים, ורישום כתובות גרפיטי אנטישמיות.

בשנת 1959 חולל בית העלמין היהודי ב'לה טבלדה',[14] לרבות כתובות וצלבי קרס על המצבות. חטיפת אייכמן בארגנטינה על ידי המוסד הגבירה את הגל האנטישמי של טאקוארה, שהכחיש את היותו אנטישמי מסיבות גזעיות, אך הודה כי הוא מאויבי היהדות במדינה. הם האשימו את השלטון בארגנטינה, שהוא משרת של "האימפריאליזם הישראלי". מצב זה הביא את ארגון דאיה היהודי ללחוץ על הממשלה לפעול.

קשר הדוק עם מנהיגים נאציים לשעבר עריכה

בשעתו דווח כי טאקוארה "מקיימת קשר הדוק עם המנהיגים הנאציים לשעבר הנמצאים בארגנטינה וכי אנשיה שמרו על ביתו של מנגלה מפני חיפוש משטרתי לאחר שגרמניה המערבית בקשה את הסגרתו מממשלת ארגנטינה".[15][16] [17]

חטיפת, עינוי גרסיאלה סירוטה עריכה

אחד המקרים החמורים ביותר של אנטישמיות היה המתקפה על גרסיאלה סירוטה, ב-21 ביוני 1962. הנערה בת ה-19 הוכתה, הוכנסה לרכב כשהאוטובוס המתין ללימודים במכללה ועונתה בגסות עם כוויות של סיגריות בכל הגוף. לבסוף, הם חצבו בסכין גילוח צלב קרס בשד ימין בעזרת סכין. כנקמה על הוצאתו להורג של אייכמן.[18][19][20][21] מקרה זה עורר זעם רב בחברה וביקורת רבה על החסרות העונש שהיה לטקוארה.[22] תגובת הארגון היהודי - DAIA הייתה מוחצת. ב-28 ביוני היא שיתקה את כל המסחר היהודי במדינה, עם הידבקותם של סטודנטים ומגזרים פוליטיים, איחודיים ואינטלקטואליים שונים.

התנהלות המשטרה בעניין נחשפה כמושחתת.[23][24]

לאחר פרשת סירוטה, תהילתו של טאקוארה גדלה מאוד. בניו יורק, הקונגרס היהודי העולמי גינה בפני האו"ם כי מנהיג הנאצים של המפלגה הנאצית האמריקנית, ג'ורג' לינקולן רוקוול, מבקש ליצור קשר עם טאקוארה. במקביל, אחמד שוקיירי נציג ערב הסעודית בארגון הבינלאומי[25] (שגם התנגד למשפט אייכמן בישראל באוקטובר 1961[26][27]) ב-30 בנובמבר 1962 שיבח, בירך על "מסע הצלב של טאקוארה" והביע את רצונו כי רעיונותיו יתפשטו ויאומצו.[28] שוקיירי הזכיר בדבריו את כתבת ה"ניו יורק טיימס", בכותרת המאמר נכתב בבירור "צעירים ארגנטינאים בקבוצת הנאצים מצדיעים וצווחים: 'הייל טקוארה!'[29] נציג ארגנטינה גינה ומחה נגד שוקיירי שתמך "בנאצים" של מדינתו,[30] גם נציג צ'ילה תקף אותו בחריפות.[31][32][33][34][35] וסעודיה עצמה פיטרה את אחמד שוקיירי באמצע דצמבר 1962.[36][37][38]

גורמים שהיו בקשר הדוק עם ממשלת ערב הסעודית, זעמו כל כך על השגריר שוקיירי, עד ששכנעו את הנסיך הסעודי לפטרו, והמקרה הזה לא היה הראשון שהם הסתייגו מדעותיו ומליצותיו.[39] באותו זמן, ארגנטינה גם הודיעה שאסרה על ג'ורג' לינקולן רוקוול שתכנן עריכת "קונגרס נאצי בבינלאומי", להיכנס לארצה.[40] (קודם לכן, ביולי 29, רוקוול נכנס לאנגליה באופן לא חוקי.[41])

הרצח של ראול אלתרמן עריכה

בשנת 1964, כנקמה על מותם של שני חמושים מה-MNRT ואחד מהנוער הפרוניסטי באירוע איחוד במליאת ה-CGT ברוסאריו, נרצח ראול אלתרמן, [42][43] צעיר יהודי שמאלני, בפתח ביתו. מעולם לא היה ברור מדוע נבחר אלתרמן כיעד להתקפה, אם כי ההנחה היא שבחירתו הייתה רק בגלל מעמדו כיהודי וכסוציאליסט.

לאחר ההתנקשות, שלח הארגון מכתב להוריו של אלתרמן, באומרו: "אף אחד לא הורג רק מכיוון שבנם נהרג מכיוון שהיה כלב יהודי קומוניסטי. אם הם לא מרוצים, משוך את כל הכלבים והמנצלים היהודים. למולדתם יהודה. מה הם עושים בארצנו?"

הפשע היה שערוריה לאומית[44] ואפילו ג'ו בקסטר, לוחם MNRT לשעבר, הופיע בתוכניתו של ברנרדו נוישטט כדי להדוף את האידאולוגיה הנאצית של אזקורה וחבריו לשעבר.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Dennis Eisenberg, The Re-Emergence of Fascism, 1967. (באנגלית) עמ' 289-295
  2. ^ Donald C. Hodges, "Argentina's "Dirty War": An Intellectual Biography". (2011), p.109
  3. ^ Mendel Piekarz, השואה וספיחיה באספקלרית כתבי־עת עבריים: ביבליוגראפיה, יד ושם, 1978. (בiw)
  4. ^ O. Rich, Tacuara! White slavery and the Nazi Party in Buenos Aires
  5. ^ Nazis in Argentina | Library of Congress (Published 1962 Aug. 20) Photographs show members of two Nazi youth groups in Argentina, the Tacuara and the Guardia Restauradora Nacionalista.
  6. ^ Tacuara, la pólvora y la sangre - LA TACUARA REVOLUCIONARIA
  7. ^ Raanan Rein, Amanda H. Podany, escaped%22 Argentina, Israel, and the Jews: Perón, the Eichmann Capture and After, University Press of Maryland, 2002, ISBN 978-1-883053-72-7. (באנגלית)
  8. ^ Kilstein, Andrés. «Segundo Congreso de Estudios sobre el Peronismo (1943-1976)». red peronismo. Consultado el 18 de septiembre de 2019.
  9. ^ Yehoshafat Harkabi, Arab Attitudes to Israel, Routledge, 2017-09-08, ISBN 978-1-351-53133-7. (באנגלית)
  10. ^ "Kevin Coogan, "Dreamer of the Day: Francis Parker Yockey and the Postwar Fascist International", (1999 ) p.580 [1]
  11. ^ May, Julio Ioseph (15 de mayo de 2015). «Antisemitismo, hoy y siempre». diariojudio.com. Consultado el 18 de septiembre de 2019.
  12. ^ "ARGENTINA TALKS OF OUSTING ARAB; Official Accused of Leading Anti‐Semitic Campaign (Published 1964)". The New York Times (באנגלית אמריקאית). 1964-08-09. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-10-29.
  13. ^ «Argentina Reports Hussein Triki, Arab League Agent, Has Left» Jewish Telegraphic Agency. 31 August, 1964
  14. ^ Todo es historia - Issues 219-224
  15. ^ בתפוצות הגולה, 1965, עמ' 70 [2]
  16. ^ ילקוט מורשת, Issues 1-4, ‏ספריית פועלים, 1965 , [3] עמ' 119
  17. ^ Lev Bezymenskiĭ, Tracing Martin Bormann, Progress Publishers, 1966. (באנגלית)
  18. ^ אייכמן והגירה ארגנטינה יהודית לישראל
  19. ^ [4] Periodic Reports on THE JEWISH POSITION, Volume 3, number 6. Published by THE INSTITUTE OF JEWISH AFFAIRS, Institute of Jewish Affairs, World Jewish Congress, June, 1962 The most violent reaction against the execution of Eichmann..
  20. ^ Cyrus Adler, Henrietta Szold, The American Jewish Year Book, American Jewish Committee, 1963. (באנגלית)
  21. ^ Por Daniel Gutman17 de Enero de 2020, Una cruz esvástica marcada en el pecho y la sombra de Eichmann: el estremecedor ataque a una joven judía, infobae (ב־European Spanish)
  22. ^ Daniel Gutman, Tacuara: Historia de la primera guerrilla urbana argentina, Penguin Random House Grupo Editorial Argentina, Nov 1, 2012, pp.174-186
  23. ^ Jewish Post, Indianapolis, Marion County, 13 July 1962. Police Chief Accused In A Tense Argentina
  24. ^ Raanan Rein, "Argentine Jews Or Jewish Argentines?: Essays on Ethinicity, Identity, and Diaspora", BRILL, Jan 1, 2010, p.185
  25. ^ "Report on Anti-semitism in Argentina" Social Research Center of DAIA, 2003, p.214 Nonetheless, this case gave Tacuara international recognition. In New York, the world Jewish Congress denounced before the United Nations that US Nazi leader George Lincoln Rockwell was seeking to contact Tacuara. At the same time, Saudi Arabia's representative before the UN endorsed...
  26. ^ Y. Oron, Mid East Record, vol.2, 1961, p.188
  27. ^ A response to David Grossman By A. Lord . 08-05-2018 "... the first person to accuse Israel of being an apartheid state was Ahmad Shukeiri, a U.N. diplomat, in 1961 in the context of the Eichmann trial."
  28. ^ Congressional Record: Proceedings and Debates of the ..., By United States. Congress, 1965, Volume 111, Part 12, p.15916
  29. ^ "Argentine Youths in Nazi Group Salute and Cry: 'Hail Tacuara!'; Anti-Semitic Organization, Said to Be Growing, Asserts It Fights 'Zionism, Capitalism and Communism' Tells About Drills He Doubts Charges (Published 1962)". The New York Times (באנגלית אמריקאית). 1962-09-16. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-10-29.
  30. ^ Michael Curtis, Susan Aurelia Gitelson: Israel in the Third World, 1976, p. 158 ... in 1962: Ahmed Shukairy, then head of the Saudi Arabian delegation, openly praised the Argentine Nazi group Tacuara. The Argentine delegate expressed dismay that Saudi Arabia had saluted his country by praising a group of Nazis.
  31. ^ Report of Study of US Foreign Aid In M.E. & African Countries”, US Congress 1963, p.387
  32. ^ Congress Bi-weekly, American Jewish Congress., 1963. (באנגלית)
  33. ^ "Los árabes apoyan en la ONU a los nazis de Tacuara", La Luz, año 32, nº 816, 14 de diciembre de 1962, pp. 3 y 8. ["הערבים תומכים באו"ם, את הנאצים של טאקוארה", בעיתון La Luz,   "האור", שנה 32, מספר 816, 14 בדצמבר 1962, עמ' 3 ו -8]
  34. ^ [5] [https://thisworld.online/1962/1318 "העולם הזה", גליון #1318 - 12 בדצמבר 1962, עמוד 7 (ט"ו כסלו תשכ"ג)]  הנאצים של ארגנטינה היו שוב בחדשות בשבוע האחרון, בעצרת האו"ם העז נציג סעודיה אחמד שוקיירי לברך את ארגון טקוארה ולדרוש כי האו"ם יקח אותו תחת חסותו, בבואנוס-איירס עצמה, צעדו 500 הנאצים במדים החומים של קלגסי היטלר מיצעד הגרמני העיר, ואילו מניו יורק הגיעה ידיעה, כי הפיהרר האמריקאי, לינקולן רוקוול מארגן כינוס נאצי בינלאומי שייערך בבואנוס-איירס ב-1963.
  35. ^ "דיפלומאטיה בצל עימות: סוגיות נבחרות ביחסי החוץ של ישראל, 1948–1978", בנימין נויברגר, האוניברסיטה הפתוחה תשמ"ד 1984, עמ' 579. גיוס ארגונים קיצוניים מהשמאל ומהימין: .. תוצאה מוזרה באו"ם בשנת 1962: אחמד שוקיירי, שהיה אז ראש משלחת ערב הסעודית, שיבח בגלוי את הקבוצה הארגנטינאית הנאצית טקוארה (Tacuara). נציג ארגנטינה הביע מורת רוח על שערב הסעודית ברכה את ארצו בהעניקה שבחים לקבוצה של נאצים.
  36. ^ Israel Urges UN Adopt Direct Peace Talk Move. The Jewish Floridian, December 21, 1962, p.1a. .. Shukairy left here Saturday, Having been recalled from his post by Saudi Arabia's King Feisal. A number of delegates, including Arabs embarrassed by his volatile speeches stirring anti-Semitism and endorsing the neo-Nazi Tacuara
  37. ^ The Detroit Jewish News December 07, 1962Bigotry's Internationalization Leads to Tests in UN, Appeal to World to Avoid Resurgence. ...The move for the recall by Saudi Arabia of its permanent representative to the UN, Ahmad Shukairy, appeared to be under way with Arab diplomats heading the drive. The desire for Shukairy's removal from the UN scene, long contemplated by more moderate Arabs here...
  38. ^ Jewish Heritage Centre of Western Canada, December 13, 1962 Urge Recall of Shukairy from UN
  39. ^ Hutchinson News Newspaper Archives. December 12, 1962 Page 1. "Ambassador Under Fire" 
  40. ^ JTA, December 17, 1962
  41. ^ Cyrus Adler, Henrietta Szold, , "American Jewish Year Book", Volume 64, American Jewish Committee, 1963, p.139
  42. ^ Number of Neo-nazis Sentenced in Argentine for Killing Jew - Jewish Telegraphic Agency
  43. ^ Federico Finchelstein, The Ideological Origins of the Dirty War: Fascism, Populism, and Dictatorship in Twentieth Century Argentina, Oxford University Press, 2014, ISBN 978-0-19-993024-1. (באנגלית) עמ' 102
  44. ^ Daniel Gutman, Tacuara: Historia de la primera guerrilla urbana argentina, Penguin Random House Grupo Editorial Argentina, 2012-11-01, ISBN 978-950-07-4056-2. (בספרדית)

קטגוריה:ארגונים נאו-נאצים קטגוריה:ארגנטינה: היסטוריה קטגוריה:ארגנטינה: פוליטיקה