משתמש:Daria-michal~hewiki/רגש שלילי

רגש שלילי הוא מצב בו הפרט נמצא במצוקה אישית ו/או בפעילות שאינה מסבה לו הנאה. מצב זה משפיע על מגוון מצבי רוח לא נעימים הכוללים כעס, זילזול, תחושת גועל, אשמה, פחד, עצבנות ומתח. פרט החווה רגש שלילי גבוה מאופיין במצוקה וייסורים, נטילת חלק בפעילות לא נעימה ולא מהנה, עצבנות ומתח. פרט החווה רגש שלילי נמוך יהיה חסר שקט ושלווה.

החוקרים ווטסון וקלארק ^[1] הגדירו "רגש שלילי" כמימד תחושתי –רגשי, המשקף הבדלים אישיים באופן בו הפרט חווה רגשות שליליים ומגדיר את תפיסת העצמי שלו.

רגש שלילי הוא למעשה מימד ריגשי. החוקר טאלגן ‏‏^[2] מצא כי קיימת שונות באופן בו האנשים מביעים וחווים רגשות שליליים. התכונה "רגש שלילי" מקושרת בצורה חזקה למאפיין ותכונת האישיות נוירוטיות וחרדתיות‏‏^[2] ‏‏^[1] ממחקרים שונים עולה כי רגש שלילי קשור למגוון משתנים ומאפיינים, ביניהם: דיווח עצמי אודות לחץ ועקה רגשית תוך שילוב של יכולת התמודדות נמוכה ‏‏^[3] ‏‏^[4] ^[5], תלונות אודות מצב בריאותי רעוע^1,2,10 ותדירות גבוהה יחסית של אירועים לא נעימים ונטילת חלק בפעילויות שאינן מהנות⁸.

על סמך סקר ספרות נרחב הסיקו ווטסון וקלארק¹¹ (Watson & Clark, 1984) שאנשים המבטאים רגש שלילי בעוצמה גבוה רואים עצמם, כמו גם היבטים רבים בחייהם בפרט ובעולם הסובב אותם בכלל, באופן שלילי וקודר.

רגשות שליליים עשויים להשפיע על הקשר בין משתנים מגוונים, למשל בתחום המחקר הארגוני^4,12.

רגשות שליליים מקושרים בצורה חזקה גם לשביעות רצון כללית⁵. פרט החווה רגשות שליליים בעוצמה גבוהה, יפגין בממוצע רמות גבוהות של מצוקה, חרדה ונוירוטיות וכמובן, חוסר שביעות רצון. בנוסף, פרטים אלו ייטו להתמקד בהיבטים שליליים ולא נעימים בעצמם, בעולם הסובב אותם, בעתיד ובאנשים אחרים⁷. למעשה, הדמיון והקישור התוכני בין רגשות שליליים (ואף רגשות חיוביים) ושביעות רצון הובילו חוקרים שונים לראות בממדים אלו מחוונים ייחודיים למבנה הנרחב של תחושת הרווחה הסובייקטיבית subjective well being)³).

לקריאה נוספת

Beiser, M. (1974). Components and correlates of mental well-being. Journal of Health and Social Behavior, 15, 320-327
Bradburn, N. M. (1969). The structure of psychological well-being. Chicago: Aldine.
DeNeve, K. M., & Cooper, H. (1998). The happy personality: a meta-analysis of 137 personality traits and subjective well-being. Psychological Bulletin, 124, 197–229.
Jex, S. M., & Spector, P. E. (1996). The impact of negative affectivity on stressor strain relations: A replication and extension. Work and Stress, 10, 36–45.
Judge, T. A., Locke, E. A., Durham, C. C., & Kluger, A. N. (1998). Dispositional effects on job and life satisfaction: the role of core evaluations. Journal of Applied Psychology, 83, 17–34.
Kanner, A. D., Coyne, J. C., Schaefer, C., & Lazarus, R. S. (1981 ). Comparison of two modes of stress measurement: Daily hassles and uplifts versus major life events. Journal of Behavioral Medicine, 4, 1-39.
Larsen, R. J., & Ketelaar, T. (1989). Extraversion, neuroticism, and susceptibility to positive and negative mood induction procedures. Personality and Individual Differences, 10, 1221–1228.
Stone, A. A. ( 1981). The association between perceptions of daily experiences and self- and spouse-rated mood. Journal of Research in Personality, 15, 510-522.
Tellegen, A. (1985). Structures of mood and personality and their relevance to assessing anxiety, with an emphasis on self-report. In A. H. Tuma & J. D. Maser (Eds.), Anxiety and the Anxiety disorders, (pp. 681-706), Hilssdale, NJ: Erlbaum.
Tessler, R., & Mechanic, D. (1978). Psychological distress and perceived health status. Journal of Health and Social Behavior, 19, 254-262.
Watson, D., & Clark, L. A. (1984). Negative affectivity: The diposition to experience negative aversive emotional states. Psychological Bulletin, 96, 465–490.
Williams, L. J., & Anderson, S. E. (1994). An alternative approach to method effects by using latent-variable models: Applications in organizational behavior research. Journal of Applied Psychology, 79, 323–331.
Wills, T. A. (1986). Stress and coping in early adolescence: Relationships to substance use in urban school samples. Health Psychology, 5, 503-529.

ראו גם

הערות שוליים

^ ¹ ² ‏Watson, D., & Clark, L. A. (1984). Negative affectivity: The diposition to experience negative aversive emotional states. Psychological Bulletin, 96, 465–490.‏
^ ¹ ² ‏Tellegen, A. (1985). Structures of mood and personality and their relevance to assessing anxiety, with an emphasis on self-report. In A. H. Tuma & J. D. Maser (Eds.), Anxiety and the Anxiety disorders, (pp. 681-706), Hilssdale, NJ: Erlbaum.‏
^ ‏Tessler, R., & Mechanic, D. (1978). Psychological distress and perceived health status. Journal of Health and Social Behavior, 19, 254-262.‏
^ ‏Kanner, A. D., Coyne, J. C., Schaefer, C., &‏‏‏ Lazarus, R. S. (1981 ). Comparison of two modes of stress measurement: Daily hassles and uplifts versus major life events. Journal of Behavioral Medicine, 4, 1-39‏
^ ‏Williams, L. J., & Anderson, S. E. (1994). An alternative approach to method effects by using latent-variable models: Applications in organizational behavior research. Journal of Applied Psychology, 79, 323–331.‏

[[קטגוריה:רגשות]] [[en:Negative affectivity]]

[Watson_&_Clark_1984-1] ¹ ² ‏Watson, D., & Clark, L. A. (1984). Negative affectivity: The diposition to experience negative aversive emotional states. Psychological Bulletin, 96, 465–490.‏

[Tellegen_1985-2] ¹ ² ‏Tellegen, A. (1985). Structures of mood and personality and their relevance to assessing anxiety, with an emphasis on self-report. In A. H. Tuma & J. D. Maser (Eds.), Anxiety and the Anxiety disorders, (pp. 681-706), Hilssdale, NJ: Erlbaum.‏

[3] ‏Tessler, R., & Mechanic, D. (1978). Psychological distress and perceived health status. Journal of Health and Social Behavior, 19, 254-262.‏

[4] ‏Kanner, A. D., Coyne, J. C., Schaefer, C., &‏‏‏ Lazarus, R. S. (1981 ). Comparison of two modes of stress measurement: Daily hassles and uplifts versus major life events. Journal of Behavioral Medicine, 4, 1-39‏

[5] ‏Williams, L. J., & Anderson, S. E. (1994). An alternative approach to method effects by using latent-variable models: Applications in organizational behavior research. Journal of Applied Psychology, 79, 323–331.‏

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

	דף זה אינו ערך אנציקלופדי
	דף זה הוא טיוטה של Daria-michal~hewiki.