משתמש:Deadbubbles/סוציאליזם בארץ אחרת

סוציאליזם בארץ אחת - תיאוריית שני המפכות גורסת, כי יש לעבור את השלב הקפטליסטי, בטרם המעבר לסוציאליזם. אולם לנין הבין שהזמן פועל לרעתו, וקרא לבצע לאלתר את המהפכה השנייה בהסתמך על עקרון החוליה החלשה. תורת החוליה החלשה גורסת, שהמהפכה סוציאליסטית מוצלחת ברוסיה תגרור אחריה מדינות קפיטליסטיות אחרות ליפול אחת אחרי השנייה, וזאת כאמור תסייע בהעברת רוסיה לשלב הסוציאליסטי והתפשטות המהפכה לעבר אירופה המערבית. לנין האמין כי רוסיה תהיה החוליה החולשה שתוביל להחלשת כלכלת השוק ותקרע את שרשרת הקפיטליסטית המערבית. הדבר דומה במידה מסוימת לתיאורית הדומינו האמריקאית, הגורסת שנפילת מדינה אחת לידי הקומוניזם יגרור אחריה נפילתם של מדינות נוספות.

המעבר שבין המהפכה הראשונה, כלומר הקפטליסטית ישירות להמפכה השנייה, דהיינו סוציאליסטית היה משאת נפשו של טרוצקי, וכך אימץ לנין את השקפתו של יריבו הפוליטי המר לאותה עת, ושותפו האידאולוגי לעתיד.

טרוצקי האמין, כי המיעוט הפרולטורי ברוסיה מסוגל "לקפוץ" מההמפכה הקפטליסטית מיד לאחר הפלת הצאר ולכונן משטר סוציאליסטי. זאת כאמור, בתמיכה ממשטרים סוציאליסטים שיעלו במערב ומזרח אירופה.

התיקון הטרוצקיסטי שאומץ על ידי לנין, התבסס בעיקר על הערכתו של לנין, שהמפכה הסוציאליסטית באירופה המערבית קרובה, ולכן האמין כשהיא תפרוץ המפכה הסוציאליסטית לא תוגבל לרוסיה, ותתפשט על מעבר לגבולות לאומיים.

טרוצקי קרא לרעיון זה, כלומר המפכה המתפשטת אל מעבר לגבולות לאומיים - עיקרון המהפכה המתמדת.

הציפייה הרוסית למימוש המהפכה המתמדת הטרוצקיסטית והאמונה כי המהפכה באירופה תתרחש במקביל או בתוך זמן קצר לאחר אירועים המהפכניים ברוסיה התבדתה תוך זמן קצר. המערב הלך ונרגע, תופעה שהקומוניסטים כינו אותה "ייצוב הקפטליזם". תופעה זאת הותירה את המשטר הסובייטי בודד בסביבה פוליטית עוינת.

לאחר מותו של לנין, ירש סטלין את מושכות השלטון בברית המועצות. האמונה כי המהפכה הסוציאליסטית תתרחב כהמשך מיידי למהפכה ברוסיה, התבדה תוך זמן קצר. למרות אירועים מהפכניים אחדים במערב אירופה, במיוחד בגרמניה שנחשבה באותה עת לבשלה ביותר למהפכה חברתית-כלכלית. אך התנועות המהפכניות במערב אירופה הלך ונרגע בתהליך שהקומוניסטים קראו לו "ייצוב הקפיטליזם" והמשטר הסובייטי נשאר מבודד בסביבה בינלאומית עוינת.

לאור מצבה הפוליטי הקשה, הבדידות הבינלאומית ששררה בברית המועצות לאחר המהפכה, ניסה סטלין למצוא צידוק תיאורטי למצבו הבלתי צפוי של המשטר הסובייטי, בתיאוריה הקרויה "סוציאליזם בארץ אחת". סטלין, האמין שניתן לבנות חברה סוציאליסטית בארץ חקלאית מבודדת, הנשענת על אמצעי מימון ושליטה פנימיים. בנוסף גרס שבעזרת ברית בין מעמד הפועלים, הפרולטריון והאיכרות הזעירה ניתן להשלים את המהפכה הסוציאליסטית, זאת כאמור בניגוד לגישה הטרוצקיסטית שראתה במאבק מתמשך, המהפכה המתמדת, כבגידה מעקרונות המרקסיזם הקלאסי.

רק אחרי תום מלחמת העולם השנייה, בעקבות כיבושים נרחבים במזרח אירופה בידי הרוסים, הצליח סטלין לכונן משטרי חסות במדינות הכבושות. מתקופה זאת ואילך נטש סטלין וברית המועצות את הגישה המרקסיסטית - לניניסטית - סטליניסטית את נוסחת הסוציאליזם בארץ אחת ואימצה תפיסה פרגמטית לאור הצלחותיה של רוסיה - תפיסת שנ המחנות: המחנה האנטי האימפריאליסטי, כלומר ברית המועצות והמדינות בגוש המזרחי והמחנה האימפריאליסטי, דהיינו ארצות הברית ובעלות בריתה.