משתמש:DebbyMorgan/יוזף שוורצמן

יוזף נולד ב- 25 בינואר 1925 בעיר רובניצה במולדובה, היה חייל בחיל האוויר בברית המועצות לשעבר. הוא נלחם עם השמדת הנאציזם והתגייס לצבא האדום כמתנדב כשהוא היה רק בן 17.

על הספרים עם יוזף שוורצמן

יוזף הוזכר ב-2 ספרים, ב"אריאלניקים משנת 1941" שבו הוא הופיע בתור אחד מגיבורי השואה המעטים שהוזכרו שם. והוא הוזכר גם בספר "יוזף" שנכתב במיוחד עליו לכבוד יומהולדתו ה68.

הספר "יוזף"

יוזף היה בן אדם מאוד חשוב במלחמה נגד הנאציזם. הוא תרם הרבה בספרה הזאת, ואת זה מתאר הספר- כל הפעולות שהוא עשה בכדי לעצור את הנאציזם. חלק גדול מהספר נכתב על ידי האנשים הקרובים ביותר ליוזף והספר כולל בעצמו גם את זכרונותיו של יוזף. בספר יש המון תמונות של ההורים שלו, של אישתו זכרונה לברכה ושל אחיו, ששירת בצבא עם שחקן מפורסם בשם קיריל לוורוב. כמו כן בספר יש תמונות של ילדיו ונכדיו. בספר נמצאים צילומים של עיתונים ישראליים בהם יוזף הופיע מסיבות כאלה ואחרות.  לפני שהספר "יוזף" נכתב, השם של יוזף הוזכר גם בספר "אריאלניקים משנת 1941" מאת אריאל לאוניד ווטשטיין שמספר על סיפורם וזכרונותם  של ניצולי השואה. הספר נכתב כ70 שנה לאחר התחלת מלחמת העולם השניה האיומה. הספר הזה נכתב לא רק על הלוחמים של מלחמת העולם השנייה, אלא גם על אלה שהיו בגטאות ואלא שהצליחו להינצל.

הספר "אריאלניקים משנת 1941"

הספר נכתב על לאוניד ווטשטיין ובספרו הוא מספר על הלוחמים האמיצים ועל האנשים שהצליחו להימלט מהגטאות. בספר מופיעים סיפורם של 25 גיבורי שואה שגרו באריאל. הספר מספר ממש בקצרה על כל אחד מהם. אחד מהם היה יוזף שוורצמן.

שהוא סיפר על התקופה שהוא גר בה לפני ואחרי מלחמת העולם השניה, הוא מספר בקצרה על אביו שעסק בחקלאות ואיך הכול השתנה לאחר תחילת המלחמה, לאחר שהם ברחו לאחת הרספובליקות באסיה

חייו של יוזף לפני מלחמת העולם השניה

מישהו מאנשי העם אסף את העובדים לדבר על רעיון חדש שמטרטו הסופית הייתה להקים קומונה. זאת הייתה שיחה סודית. לאחר זמן מה הם החליטו לממש את רעיונם –לחפש שטח בו הם יוכלו לבנות, בין האנשים היה את שבו של יוזף. הם מצאו שטח עם יערות עצומים שם הם תכננו להתחיל את הבניה. השטח הזה היה בבעלותה של המדינה. הם ירדו ממעלה ההר ונתקלו בבניה הראשונה – חווה שעל עליית גג. הם תכננו לבנות מעונות זמניים כי לא היו נשמרו בניינים אחרים בהם האנשים יוכלו לחיות בזמן הקרוב, הכול היה הרוס. הם היו צריכים לחזור לפני צאת החשכה ובזכות הסוסים שהיו מחוברים למזחלותיהם הם הגיעו חזרה לעירם.

למחרת, בזמן ובמקום הנקבע, היוזמים נפגשו עם עריית העיר ושם הם קיבלו אישור על קבלת חלקת האדמה שהם חקרו אתמול, ואישור בניית קומונה.

היוזמים התחילו לאסוף אנשים שיעזרו להם להעביר דברים בסיסיים למחייה ולבניית הקומונה. הילדים נשארו אצל הסבים והסבתות שלהם בזמן שהוריהם עזרו בפיתוח קומונה חדשה. אחר הצהריים הם הגיעו למעלה הגג של החווה וכל אחד תפס את מקומו, למרות שלא היה הרבה. הם ערכו אסיפה בה כל האנשים שבאו לעזור בבניית הקומונה נתנו את האוכל שהם הביאו למטבח. אבא של יוזף נתן 3 סוסים, את כל כליו החקלאיים ובנוסף את מזחלותיו. משתתפי האסיפה קראו לקומונה "דר שטרן". הממשלה המקומית הביאה לקומונה אדם ששם משפחתו היה גלובצ׳יק והוא ניהל את הקומונה היהודית שלהם. השמועות על בניית קומונה יהודית הופצו מהר מאוד. הפעם הראשונה שקומונה זו נזכרה הייתה בעיתון "אמת" שנדפס בשפה יהודית בקייב. יותר ויותר אנשים הצטרפו לקומונה. הם היו צריכים לחשוב על מקומות מחיה, וכמה גברים עזרו לבנות עוד. הבניין הראשון שהיה נועד למעונות, התחיל בנייה באביב של שנת 1930. לאחר מכן נבנו גם הבניין השני והשלישי. שם הם מיקמו את החנות והמועדון שלהם. באחד הבתים הקטנים שנשמרו הם פתחו מאפיה. הם אכלו בחדר אוכל משותף.

בשנות ה30 הקומונה שלהם הפכה לקולחוז שאותו הנהיג משה סקרולר. ילדי הקולחוז שמחו משום שהגיעה אליהם המורה גיאנה יקובלבנה מקייב. ב1 לספטמבר 1932 התחילה השנה הלימודית הראשונה בבית ספר הקולחוזי.

בשנות השלושים יצאו לאור הטרקטור הראשון "פורדזון" והמקצרה הראשונה שהקולחוז רכש, המכשירים האלה עזרו מאוד לקולחוז ולפיתוחו. כמות האנשים שרצו להצטרף לקולחוז רק גדלה וגדלה. בקולחוז היו מאות כוורות והילדים אכלו את הדבש שנוצר בהן. בחגים ניגנה מקהלת הקולחוז. החיים היו טובים במשך כמה שנים.

אחד המשתתפים הראשונים בתצוגה החקלאית של האומות המאוחדות בשנת 1938 במוסקבה היה הקולחוז היהודי "דר שטיין" שאביו של יוזף הוביל אותו. הקולחוז קיבל מקום מכובד בתצוגה ואביו של יוזף קיבל שובר חודשי לשמורת הטבע "אסקניה נובה". הקולחוז קיבל את המשאית הראשונה.

יוזף השתתף בהופעות שבית ספרו אירגן, שבוססו על פיסות של סופרים יהודיים.

כמובן שקולחוזים אחרים קנאו בקולחוז "דר שטרן" משום שהקולחוזים האחרים לא הצליחו באותה רמה, וחלקם אפילו התפרקו. בשביל לשפר את המצב הכלכלי של המדינה, הממשלה ביקשה לצרף קולחוז אוקראיני בשם "קוטובסקובו" לקולחוז "דר שטרן" שבו היה יוזף. הקולחוז התחיל לכמוש עם הזמן.

מלחמת העולם השניה

יוזף סיפר שביוני 1941 הודיעו שהתחילה מלחמה בין  עמות ברית המועצות לגרמניה. היהודים עזבו למזרח. לקחו את בעלי החיים שלהם שהביאו להם כסף ואת מוצרי הטכניקה שלהם. הם חשבו שיצליחו להציל את מה שנותר, עם קושי רב, על ידי אנשים. הם ניסו לקחת חלק מהחיים שלהם איתם למקום חדש. בדרך הרבה נפלו ונאבדו, כגון מכוניות ובקר. חלק מהפליטים הצליחו להגיע לרוסטוב. ומשם היו רכבות לסיביר ולרפובליקות אסייתיות של ברית המועצות. המשפחה של יוזף הגיעה לרפובליקה האסיתית בעיר יאנגילד מתחת לטשקנט. בשעות היום הוא עבד במפעל שמייצר קופסאות שימורים 12-14 שעות. לאחר מכן היו שיעורים בבית ספר במשמרת ערב לנוער העובד.

אבא של יוזף נשלח לאקדמיה של חיל שריון. ויוזף עצמו כתב בקשה לרישום צבאי ומשרד התגייסות,  על מנת להתגייס לצבא האדום. עם הזמן קראו לו להצטרף למוסד לימודי של חי"ר. את לימודי המפקד לא הפסיק לסיים, הגיעה עמלה ממוסקווה לבחור צוערים, והוא היה ביניהם. הכניסו אותו לחיל האוויר. הקורסים הקצרים בלמידת מצנח, טופוגרפיה וקפיצות לימודיות עם מצנח מהמטוס עברו מהר. בסוף הקורס שלחו את המפקדים הצעירים, ביניהם יוזף, לבריגדת מטוסים. בסוף שנת 1944 נשלחו משמר הרובים מספר 324 ו-משמר הרובים מספר103 להונגריה. ב16 במרץ 1945 בשיתוף פעולה עם החזית האוקראינית השלישית באיזור הנהר בלטון, לאחר הכנה מקצועית, החזית הצליחה לעבור את קו ההגנה של הנאצים. עם הצרחות "הידד!" הצנחנים עברו לתקיפה. הם התקדמו בקרבות בלתי פוסקים למזרח. מאחור נשארו ערים משוחררות: ווספרם, פאפו, איזורים מיושבים והאיזור המזרחי של הונגריה. בלילה בין ה30 ל-31 במרץ הם הגיעו לגבול עם אוסטריה. בהפסקות הקטנות בין הקרבות הם ניתחו וערכו דיונים על הקרב האחרון, אין ספור שיחות עם החיילים על מה שהתרחש. הם הרגישו  את הניצחון המתקרב. המפקד הראשי שלהם הציב להם מטרה- לשחרר את אוסטריה המזרחית ואת העיר בירה שלה ווינה. בזמן קצר מטרה זו הוסגה. בקרבות הרחוב על העיר ווינה ב12 באפריל 1945 יוזף נפצע קשה ברגל ימין. הטיפול שהוא קיבל בבית חולים עזר לו להתאושש מהפציעה הקשה. לאחר הניצחון, באוגוסט, שיחררו אותו. כך נגמר השירות הצבאי של יוזף שוורצמן.

מדליות

יוזף קיבל מספר מדליות על גבורתו:

-        מדליית עוז

-        מדליה על שחרור וינה

-        מדליה על שחרור גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה

-         עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה

ישראל

בשנים האחרונות לחיו יוזף השתתף בטקסים להזכרת השואה ובהם הוא סיפר על חייו בתקופת מלחמת העולם השניה.