ויקיפדיה

משתמש:Doront/ארגז חול/וב 2.0

< משתמש:Doront
ציר הזמן של באזוורדים מקובלים בעולם הווב 2.0. התמונה מראה את גילם של מונחים שגורים בעולם הווב 2.0 בנוסף להמחשת התלויות בין המונחים

Web 2.0 הוא מושג שהוצג לראשונה בכנס בסוף 2004 בו ניסו להגדיר את מהות הדור השני של אתרי ושירותי אינטרנט של אותה תקופה. אך למרות קצב ההתפתחות המהיר של טכנולוגיות המחשבים והאינטרנט, נדמה כי רעיון זה עדיין רלוונטי יותר מתמיד. בזמן שחלף, המושג עדיין לא ברור לכולם, הוא הבסיס לערב רב של חברות אינטרנט המנסות למנף אותו להצלחה כלכלית, כמות החוקרים והתומכים במושג ושילובו בתחומי החיים השונים הולכת וגדלה, אבל עדיין קיימים גם מבקרים רבים התוהים אם לא מדובר במילת קסם מתחום הפרסום שמאחוריה לא עומד תוכן ממשי.

כמושג שנוצר במסגרת בחירת נושא לכנס קל להפנות ביקורת אליו ולקבוע כי מדובר במילת מפתח אשר נועדה למכור מוצרים של חברה כזו או אחרת. אך למרות זאת, כאשר בוחנים את הקריטריונים להגדרת אתרים ושירותים אשר ניתן להגדירם כשייכים לווב 2.0, ניתן בכל זאת להבחין כי מדובר באוסף של רעיונות וטכנולוגיות שלא היו קיימים בעבר, ואשר התקבצו יחדיו כחלק מהתפתחות של הרשת. ומכאן, שיש בכל זאת משמעות למושג זה, גם כאשר מנסים לנתח את התפתחות רשת האינטרנט, אם בראיה היסטורית או תוך כדי ניסיון לחזות את העתיד.

מאחורי הווב 2.0 עומדים מספר רעיונות וטכנולוגיות שמאפשרים לעשות כיום דברים שלא התאפשרו בעבר, ואשר ביכולתם להשפיע על תחומים רבים ובעלי משמעות בחיים של כולם, החל מהחינוך, ועד ניהול הידע האנושי והכלכלה העולמית. לכן חשוב להמשיך וללמוד נושא זה, ללמוד מטעויות העבר ולרתום את היכולות הטמונות ברשת כדי לאפשר לה להתפתח בצורה טובה יותר גם בעתיד.

היסטוריה עריכה

במהלך 2004, נערכה ישיבה בין אנשי חברת O'Reilly Media (העוסקת בספרים, כנסים ואתרי אינטרנט בנושאי מחשבים) וחברת הפירסום MediaLive במטרה לבחור נושאים לכנס עתידי בנושא הרשת. אנשי הקבוצה רצו לדון בנושא כי גם לאחר התפוצצות בועת ה-dot-com ב-2001 (קריסה כלכלית של חברות אינטרנט רבות), רשת האינטרנט עדיין חשובה יותר מתמיד וכי יישומי ואתרי אינטרנט רבים ממשיכים להופיע בקביעות. כמו כן היה נדמה כי לאותם שירותים ואתרים חדשים היה מכנה משותף. וכך, Dale Dougherty, סגן נשיא חברת O'Reilly Media, הגה את המושג Web 2.0, כדי לסמן את ההופעה של שלב חדש בהיסטוריה של האינטרנט. בהמשך הצטרף לצוות הכנס גם John Battelle, עיתונאי ואחד ממייסדי המגזין Wired, ובאוקטובר 2004 נערך כנס ה-Web 2.0 הראשון[1] [2].

הגדרה עריכה

בספטמבר 2005 פירסם Tim O'Reilly, המנכ"ל של O'Reilly Media, מאמר בו ניסה להגדיר את המשמעות של המושג Web 2.0. הסיבות לכך היו כי בזמן שחלף מאז נהגה לראשונה, הוא הפך בין היתר למושג לקידום מכירות של מוצרים שאינם ראויים להיחשב ככאלה וכן היה צורך לספק תשובה הולמת לביקורת שגרסה כי אכן מדובר רק במונח שיווקי[2].

השוואה בין אתרים ישנים לחדשים עריכה

בהתחלה היה ניסיון למצוא את המכנה המשותף בין אתרי ווב 2.0 לבין אתרי ווב 1.0 (כביכול, הדור הקודם של אתרי הרשת) על ידי השוואה בין אתרים ישנים לחדשים. בין הדוגמאות ניתן למצוא אתרים אישיים לעומת בלוגים, האתר של האנציקלופדיה בריטניקה לעומת ה-Wikipedia וגם אתר בשם MP3.com (אתר שאפשר בין היתר לבעלים דיסקים קנויים של מוזיקה להעלותם לרשת ולהאזין להם ממחשבים אחרים), לעומת שירות שיתוף קבצי המוזיקה Napster (תוכנה המאפשרת לכמות גדולה של אנשים להעתיק אחד מהשני קבצים השמורים במחשב שלהם במהירות ובקלות רבה יותר מאשר שליחת קבצים בדואר אלקטרוני או העתקתם על גבי תקליטור או Disk on Key). אבל הגדרה זו לא הייתה ברורה דיה ולא אפשרה לזהות בצורה מדויקת שירותים חדשים[2].

למרות זאת, ניתן כן לזהות בהשוואה זו מספר קווי התפתחות בין אתרי ווב 1.0 לבין אתרי 2.0:

שבעה קריטריונים להגדרת מוצרי ווב 2.0 עריכה

כדי להגדיר טוב יותר את המושג ניסו אנשי או'ריילי להגדיר קריטריונים אשר באו לידי ביטוי בצורה כלשהי בסיפורי ההצלחה של אתרי ווב 1.0 ו-2.0. על פי או'ריילי, על מנת שמוצר יחשב כמוצר ווב 2.0, עליו לענות על כמה יותר קריטריונים מתוך ה-7 הנדרשים לכך שהוגדרו במאמר[2].

הרשת כפלטפורמה עריכה

The Web As Platform במקור. אחת הדוגמאות של או'ריילי למאפיין זה הינה חברת Google, וליתר דיוק, שירות החיפוש של גוגל[2].

מנוע החיפוש של גוגל הינו אפליקציית רשת שלא נמכרת או נארזת, אלא מועברת כשירות עבורו משלמים הלקוחות במישרין או בעקיפין (דרך שירות הפרסומות של גוגל). הפיתוח של מנוע החיפוש נעשה באופן רציף, ואינו מוגדר כהכרזה על גרסה חדשה מדי כמה זמן, כפי שקורה בתחום התוכנה (לדוגמה, חלונות 95, 98 חלונות XP וכדומה), כמו כן, לא מתבצעת כאן מכירה או רישוי של מוצר, אלא רק שימוש בו. בנוסף, אין צורך בהתאמת המוצר למערכות הפעלה אחרות, וכל משתמש יכול לעשות בו שימוש על גבי הציוד שברשותו. לכל המאפיינים האלה מתווספת העובדה כי כל הפעילות הכרוכה בשימוש במנוע החיפוש גוגל מתבצעת לא רק על גבי השרת המצוי במשרדי גוגל או על גבי הדפדפן במחשבו של הגולש, אלא גם ברשת האינטרנט הפרוסה ביניהם[2].

דוגמא נוספת להבדל בין ווב 1.0 לבין ווב 2.0 מגיעה מתחום הפרסום. חברת DoubleClick סיפקה שירותי פירסום באינטרנט והייתה בין הגדולות בתחום בשנות ה-90, אך המודל העסקי שלה הגביל את יכולתה לגדול. בחברה האמינו כי המפרסמים, ולא הצרכנים, הם אלו שיקבעו את אשר יתרחש באינטרנט, והיא השיגה בשעתו חוזי פירסום באלפי אתרים גדולים[2].

לעומתה, שירות הפרסום של גוגל, AdSense ושירות Overture (אשר הפך בהמשך ל-Yahoo! Search Marketing) עשו שימוש במושג #הזנב הארוך כבסיס למודל העסקי שלהם. משמעות המושג היא, בהקשר זה, הינו רתימת הכוח של האתרים הקטנים ברשת אשר מהווים בכללותם את מרבית התוכן באינטרנט. על ידי פיתוח שיטה להצגת פרסומות בכל דף, ושימוש בפרסומות טקסטואליות ידידותיות לגולש המתבססות על התוכן של האתר, והאפשרות של שירות עצמי, אפשרו לשירותים אלו לגדול בנפחם הרבה מעבר למה שקודמיהן יכלו לעשות[2].

הלקח של ווב 2.0 במקרה זה הינו " leverage customer-self service and algorithmic data management to reach out to the entire web, to the edges and not just the center, to the long tail and not just the head." [2].

גם שירות שיתוף הקבצים BitTorent מובא על ידי א'וריילי כדוגמא למאפיין זה. השירות מאפשר העברה של קבצים גדולים במהירות בין המשתמשים בתוכנה מתאימה על ידי כך שהקובץ מחולק למקטעים קטנים וכל משתמש מתפקד למעשה כלקוח וכשרת בו זמנית – הוא מעביר את חלקי הקובץ למשתמש אחד ובו זמנית מקבל חלקים אחרים הדרושים לו ממשתמש אחר. על ידי ביזור הפעולה של העברת הקבצים מודגם עקרון נוסף של ווב 2.0 – השירות משתפר באופן אוטומטי ככל שיש יותר משתמשים בו, ללא קשר למהירות החיבור שלהם לאינטרנט. ואכן, קבצים פופולאריים, מורדים למחשב במהירות גבוהה יותר כי יש יותר אנשים אשר שולחים ומקבלים אותם[2].

שימוש באינטליגנציה הקולקטיבית עריכה

Harnessing Collective Intelligence במקור. רתימת האינטליגנציה של ההמונים יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון צורות על פי א'וריילי[2];

  • השימוש בטכנולוגיית PageRank של Google כדרך לספק תוצאות חיפוש טובות יותר מתבססת על כמות הקישורים המובילים לאתר או דף אינטרנט מסוימים.
  • חברת Amazon מתבססת לא רק על נתוני מכירות כדי להגדיר מהם המוצרים הפופולאריים שלה, אלא גם על עצם הצפייה בדפי המוצרים השונים על ידי הגולשי, אשר לאו דווקא רוכשים אותם.
  • האנציקלופדיה השיתופית Wikipedia מאפשרת לכל גולש ליצור ולערוך ערכים בה.
  • אתרים כמו Flickr (להצגת תמונות) ו-del.icio.us (לאיסוף וקיטלוג קישורים) עושים שימוש בגולשים כדי לתאר את הפריטים השונים על ידי תגיות (מושג הנקרא Folksonomy), במקום על ידי מערכת נוקשה יותר של קטגוריות.
  • תוכנות אשר נוצרו בשיטת הקוד הפתוח (Open Source) מתבססות על מספר גדול של מתכנתים המתנדבים לפתח ולתקן אותן. חלק מתוכנות אלו מפעילות שרתי ושירותי אינטרנט רבים, ביניהם ניתן למצוא את Linux, Apache, PHP ואחרים.

דוגמא נוספת, ואולי פחות טריוויאלית לחכמת ההמונים, באה לידי בבלוגים. הבלוגים הם למעשה גרסה מקוונת של היומן האישי, הנגיש לכל הגולשים, אשר החליף למעשה את דף הבית האישי (Personal Homepage) של ווב 1.0. הבלוגרים (כותבי הבלוגים – Bloggers) היו בין הראשונים שעשו שימוש בטכנולוגיה בשם RSS, המאפשרת להירשם כמנוי לאתר אינטרנט כלשהו ולקבל באופן שוטף עדכונים לגבי תכנים חדשים המתפרסמים בו, וזאת ללא צורך לגלוש אליו באמצעות הדפדפן. טכנולוגיה נוספת בשם Trackback מאפשרת לבעלי הבלוג ולגולשים בו לראות איזה בלוגים אחרים קישרו לאותה רשומה (Post – פריט מידע בבלוג אשר נבדל מהאחרים לא רק על ידי שמו, על גם על בסיס התאריך והשעה בה נכתב) מהבלוג שלהם. השילוב של שתי טכנולוגיות אלו אפשרו למעשה לקיים את הבלוגספירה (הכינוי לקהילת הבלוגרים – Blogsphere) כמעיין מוח גלובלי, אשר ניתן בקלות רבה יחסית לדעת מה מעסיק אותו, ובכך להקנות לו השפעה חזקה.

דוגמה להשפעה שכזו קשורה לכך שהבלוגרים נוטים להתעדכן במהירות לגבי חידושים שונים, הבאים לידי ביטוי בקישורים לאתרים שהם מפרסמים ברשומות שלהם, וכן בעובדה שהם טורחים ליצור אזכורים לרשומות קודמות שלהם ושל אחרים. בכך הם מקנים לעצמם כוח חסר פרופורציה בכל הקשור לעיצוב הסדר של תוצאות החיפוש במנועי חיפוש (בעיקר בכאלה כמו גוגל, המתבססים על ניתוח קישורים).

הנתונים כבסיס למוצר עריכה

Data is the Next Intel Inside במקור. כמעט כל יישום אינטרנטי כולל בתוכו בסיס נתונים יעודי, למשל, המידע אודות המוצרים הנמכרים בחנות המקוונת Amazon. בסיס הנתונים הוא חלק חשוב ביותר ביישומי ווב 2.0, ועל כן נשאלת השאלה, מי הוא הבעלים של אותם נתונים. הסיבה לכך היא שלא פעם, השליטה על נתונים מובילה ליצירת מונופול, כפי שהתרחש כאשר הזכות לרשום שמות דומיין (הכתובות של אתרים באינטרנט – כל אדם המעוניין להקים אתר אשר תהיה לו כתובת ייחודית, ושלא במסגרת אתר אחר, חייב לרכוש לעצמו דומיין - Domain) ניתן על ידי הממשל בארצות הברית לחברה אחת בלבד [2].

דוגמא לחשיבות הבעלות על הנתונים עליהם מתבסס יישום אינטרנט או השימוש בהם בא לידי ביטוי בשירותי המפות שמציעות חברות כמו גוגל, מיקרוסופט ו-Mapquest. העובדה ששלושתן התבססו על נתונים דומים, שהתקבלו לעיתים אף מאותן מקורות אפשרה לחברות כמו יאהו, מיקרוסופט וגוגל להציע שירותים מתחרים, למרות ש-Mapquest הקדימה אותן וסיפקה את אותו שירות שנים קודם לכן. חברת Amazon ביצעה פעולה מעט שונה כאשר רכשה נתונים אודות הספרים שמכרה מחברה אחת, ובמשך השנים הוסיפה לו מידע רב שהתקבל מהמו"לים ואף מהגולשים. התוצאה הייתה שכיום Amazon משמשת לא פעם כמאגר ביבליוגרפי לספרים[2].

דרך נוספת לניצול המידע הקיים הוא באמצעות Mashups – שימוש במידע ממקור אחד המשולב במידע ממקור אחר אשר יחדיו יוצרים שירות חדש. אחת מהדוגמאות לכך הוא הצגת מודעות להשכרת דירות המתפרסמות באתרים שונים על גבי המפות של גוגל. שימוש ב-Mashups יכול להתבצע לעיתים גם ללא רשות הבעלים, ולכן כבר היום ספקי מידע ויישומי רשת מודעים לחשיבות שיש לנתונים בנושא מסוים ועל הצורך להגן עליהם מניצול ללא תמורה, או לחילופין למצוא דרך לעשות בהם שימושים נוספים[2].

האפשרות לנצל את אותו מידע על ידי שירותים שונים מוביל גם לבעיות הקשורות להגנה על פרטיות והגנה על זכויות יוצרים, אשר יחייבו שימוש בפתרונות שונים ואכיפה של חוקים על מנת שנתונים אלא לא יגיעו לגוף הלא נכון[2]. לחילופין, ובדומה לתוכנות קוד פתוח, ניתן כבר לראות מיזמים אשר מאפשרים להשתמש בנתונים שלהם ללא כל תמורה ובאופן חופשי במידה כלשהי. האינציקלופדיה השיתופית Wikipedia ושיטת רישוי בה רק חלק מהזכויות שמורות ליוצרי המוצר, כמו שמאפשרת שיטת ה-Creative Commons, הינן דוגמאות לכך.

פיתוח תוכנה רציף עריכה

End of the Software Release Cycle במקור. בעידן אינטרנט, בו תוכנה הינה שירות, ולא מוצר, היה צורך בשינוי מספר מאפיינים בסיסיים במודל העסקי של חברות שעסקו בכך[2];

    1. התוכנה חייבת לספק את השירות באופן רציף וללא הפסקות, גם כאשר יש צורך בביצוע פעולות תחזוקה שונות.
    2. יש להתייחס למשתמשים כשותפים בפיתוח התוכנה. יישומי אינטרנט, בדומה לתוכנות קוד פתוח, וגם אם היישום האינטרנטי לא מופץ או יופץ כתוכנת קוד פתוח, מפותחים בקצב קבוע, כאשר עדכונים ותוספות ליישום משוחררים לקהל המשתמשים בקצב מהיר מאוד, שנמדד בימים ושבועות, ולעיתים אף מספר פעמים במשך היום. בעקבות כך, המילה בטא (Beta – תוכנה שעדיין נמצאת בשלב הפיתוח, ואינה מתאימה לשימוש על ידי הציבור הרחב) מופיע לצד שמותיהם של יישומי אינטרנט רבים במשך זמן רב, כמו במקרה של שירות הדואר של גוגל, Gmail.

המשתמשים עצמם לוקחים חלק בעיצוב התוכנה בכך שהפעולות שלהם נמצאות תחת פיקוח וניטור מתמיד, והשימוש או חוסר השימוש בפונקציות מסוימות של התוכנה יקבעו אם הן יישארו או יוסרו[2].

מודלים לתיכנות קלי משקל עריכה

Lightweight Programming Models במקור. בניגוד לתוכנות המותקנות על מחשב, יישומי אינטרנט, ובעיקר אלה המזוהים כיישומי ווב 2.0, עושים שימוש במודלים של תיכנות המאופיינים בתכונות הבאות[2]:

    1. שימוש במודלי תיכנות המאפשרים חיבור רופף בין מערכות, כך שניתן להשתמש ביישום או בחלקים ממנו גם על גבי מערכות שלא נועדו לשם כך.
    2. היישום מתרכז בהפצה, ולא בשיתוף פעולה, והדוגמא הטובה ביותר לכך הוא השימוש ב-RSS המאפשר להפיץ תכנים בקלות, ואף ללא שליטה על השימוש שנעשה באותם תכנים בצד השני.
    3. תכנון מערכות המאפשרות פריצה אליהן (Hacking) ושילוב עם תכנים אחרים. הכוונה לאפשר לעשות שימוש חוזר במידע ובנתונים קיימים או מציאת דרכים חדשות לשימוש ביישום, בצורה עליה לא חשבו היוצרים שלה, והכוונה היא בעיקר ליצירת Mashup.

היכולת להשתמש במוצר אחד בשילוב עם מוצר אחר יכולה להיות גם הבסיס למודל עסקי, כמו בדוגמה של מערכת הפירסום של גוגל, AdSense, שניתן לשלב בקלות בכל אתר[2].

יישום המסוגל לפעול על גבי מכשירים שונים עריכה

Software Above the Level of a Single Device במקור. יישומי אינטרנט של ווב 2.0 אינם מוגבלים לפעולה על גבי מערכת הפעלה אחת (כמו מחשב עם Windows או מחשב מקינטוש), ולמעשה הם גם יכולים לפעול על גבי מכשירים שאינם מחשב, כמו טלפונים סלולאריים או נגני מוזיקה ווידאו ניידים[2]. הסיבה לכך היא בגלל שכל הפעולות שהם צריכים לבצע יכולים להתבצע דרך הדפדפן, שלמרות שהינו מותקן על גבי מכשירים שונים, הוא עדיין צריך להיות מסוגל להציג את אותם תכנים כפי שהוא עושה על גבי המחשב.

חווית משתמש עשירה עריכה

Rich User Experiences במקור. הכוונה ליישומי אינטרנט שהשימוש בהם מזכיר את השימוש בתוכנות מחשב, ובמקרים מסוימים אף עולה עליו. בין הדוגמאות לכך ניתן למצוא את הדואר האלקטרוני המקוון של גוגל, Gmail, אשר מאפשר חיפוש מהיר אחר מידע המצוי בהודעות הדואר, ומשלב כיום גם את תוכנת המסרים המיידים של החברה, Gtalk. דוגמאות נוספות ניתן לראות בחבילת יישומי האינטרנט המתחרים בתוכנות Office השונות של מיקרוסופט, וביניהן החבילות של Zoho וגוגל, המאפשרים לבצע את מרבית הפעולות שניתן לבצע בתוכנות כמו Word, Excel ואחרות[2].

הגדרות תמציתיות של ווב 2.0 עריכה

בדצמבר 2006 או'ריילי ניסה לתת הגדרה יותר תמציתית למושג[3];

" Web 2.0 is the business revolution in the computer industry caused by the move to the internet as platform, and an attempt to understand the rules for success on that new platform. Chief among those rules is this: Build applications that harness network effects to get better the more people use them. (This is what I've elsewhere called "harnessing collective intelligence)"."

עוד על הקושי בהגדרת המושג ניתן ללמוד ממאמרו של John Cannan, ספרן משפטי[4] אשר ביקש מאנשי מקצוע שונים, מתחום המשפט בעיקר, לספק את ההגדרה שלהם לווב 2.0.

איש IT בעל וותק של 20 שנה טען כי מדובר במילה אופנתית המתארת את יישומי הרשת "המגניבים", שהמכנה המשותף ביניהם הוא שיתופיות. כמו כן, הוא ציין, כי אין מדובר בדבר חדש, ואין גם טעם להבחין בין גרסאות האינטרנט השונות, וההבדל היחיד הוא הקלות השימוש באותם יישומים לביצוע פעולות שבעבר היו דורשות את עזרתו של מומחה, בעיקר בכל הקשור ליצירת תוכן חדש [4].

מתאמת מחקר טכנולוגי ואחראית האתר של ספריית משפטים אקדמית מדגישה לעומת זאת את יכולות הסינון של מידע בווב 2.0. עוזר למנהל טכנולוגיות מידע בספרייה משפטית אחרת הגדיר את הווב 2.0 כרשתות חברתיות, בעוד שטכנאי ספריות בחר רק במילה רישות[4].

מאפיינים עריכה

פרט להגדרה של המושג ווב 2.0, ניתן להבין גם במאפיינים נוספים המגדירים מושג זה, בין אם מדובר בסוגים של יישומים אינטרנטיים או בשימוש בטכנולוגיות וסטנדרטים חדשים אשר לא היו קיימים בעבר.

יישומי וסוגי יישומי ווב 2.0 עיקריים עריכה

ניתן לזהות מספר סוגים של יישומי ושירותי רשת עיקריים אשר מגדירים את יסודות הווב 2.0 ואשר עושים שימוש בטכנולוגיות ובסטנדרטים שונים, שיוגדרו גם כן בהמשך[1].

בלוגים

מטבע לשון מ-1997 המתאר דף אינטרנט ובו רשומות, המוכנות Posts, המתארות, דעות, קישורים ורישומי יומן אישי המסודרים בסדר כרונולוגי, מהחדש לישן בסגנון של יומן. את הבלוג ניתן לפתוח במסגרת אתרים המוקדשים לכך, או לעשות זאת באופן עצמאי על ידי התקנה תוכנה מיוחדת על גבי שרת. מרבית הבלוגים מאפשרים גם לקוראים להגיב בתחתית כל רשומה, וכך מאפשרים לקיים שיחה בין כותב עיקרי למספר כותבי משנה המגיבים לרשומות, אשר בתורן נקראות על ידי מספר בלתי מוגבל של קוראים. בנוסף, צורת רישום זו מאפשרת לבלוגרים (כותבי הבלוג) לדווח בזמן אמת על אירועים שונים, בדומה לעיתונאים, וזאת בניגוד לאתרי אינטרנט גדולים הנוטים להיות איטיים יותר בקצב התעדכנות שלהם[1].

לרשומות השונות מוסיפים לרוב תגיות (Tag – מילת מפתח המתארת את התוכן של פריט מידע כלשהו באינטרנט. התג יכול להיות בן מילה אחת או יותר, וכל פריט מידע ניתן להגדיר מספר לא מוגבל של תגיות) המאפשרות לסווג אותן לקטגוריות שונות באופן אוטומטי ולהציג רשומות אחרות שעסקו באותו נושא על ידי לחיצה על אחת מהן[1].

אספקט חשוב נוסף של בלוגים הוא נושא הקישוריות המאפשרת אחזור והצלבת מידע ממספר מקורות, בדמות בלוגים אחרים. הקישוריות באה לידי ביטוי על ידי שלוש טכנולוגיות עיקריות[1]:

  1. Parmalink – קישור ישיר וקבוע לרשומה בתוך הבלוג, המאפשרת גישה ישירה אליה גם אם מקומה במסד הנתונים של הבלוג השתנה (לצורכי אירכוב למשל), או אם הכותרת של הרשומה או תוכנה השתנו, מכל מקום, בתוך הבלוג או מחוצה לו, כמו ממנוע חיפוש. אך קישור זה אינו כולל בתוכו שם אפשרות לגישה לגרסאות שונות של הרשומה (אם היא עברה עדכון).
  2. Trackback – מערכת המאפשרת ליצור קישור אוטומטי לרשומה בבלוג אחר (ב') אשר מכיל אזכור כלשהו לרשומה בבלוג הנוכחי (א'), כך שהמחבר והמעפיל של בלוג א' יוכל לגשת ישירות מתוך הרשומה לאזכור המופיע בבלוג ב'. חסרונה של מערכת זו הוא בכך שהיא מאפשרת לשולחי תגובות זבל (בדומה לדואר זבל, תגובות המכילות הפניה למוצר צרכני או לאתר אחר שעלול להזיק בצורה כלשהי לגולשים אליו) להציף את הבלוג בתגובות.
  3. Blogroll – רשימה של קישורים לבלוגים אחרים אותם קורא מחבר הבלוג בו מופיעה הרשימה.

מרבית הבלוגים עושים גם שימוש בטכנולוגיות לסינדיקציה של התוכן אותו הם מפרסמים בבלוג, כמו RSS או Atom, המייצרות קובץ הנקרא באופן אוטומטי על ידי תוכנות ייעודיות (וגם דפדפנים) ואשר מכיל מידע על העדכונים בזמן אמת. העדכון יכול להכיל רק את כותרת הרשומה, מספר שורות ממנה ואף את הרשומה כולה. כך שאין למעשה חובה לגלוש לבלוג על מנת לקרוא את תוכנו[1].

עם הגידול במספר העוסקים בכתיבת הבלוגים נוצר מושג חדש המתאר את העולם והסביבה בו הם פועלים – Blogosphere (בלוגספירה). כמו כן, בשנים האחרונות, בלוגים אינם מורכבים עוד מטקסט וקישורים בלבד, אלא כוללים בתוכם גם תמונות וסרטוני וידאו במקום רשומות (Photo-blogs ו-Video blogs או vlogs, בהתאמה). כמו כן ניתן לעדכן את הבלוג גם כאשר אין גישה למחשב, אלא ישירות דרך הטלפון הסלולארי (Mob-blogging, מלשון Mobile phone)[1].

יש לציין כי הבלוג אינו חייב להיכתב רק על ידי אדם אחד, וכיום ישנם גם בלוגים קבוצתיים בהם מספר אנשים מעלים רשומות אליו.

בלוג אודיו ו-Podcasting

כפי שצוין, בלוגים אינם מוגבלים אך ורק לכתיבה, וכיום נפוץ גם סוג נוסף של בלוגים בהם הבעלים שלהם מקליטים את עצמם מדברים על נושא מסוים, כאשר לעיתם מדובר גם בראיון או דיון של כמה אנשים, ומעלים הקלטה זו לרשת במסגרת הבלוג שלהם על ידי יצירת קובץ של ההקלטה בפורמט MP3 (פורמט נפוץ לשמירת קבצי אודיו בנפח קטן תוך שמירה על איכות שמע גבוהה). בבלוגים אלו נעשה לרוב שימוש בטכנולוגיית ה-RSS כדי להפיץ את הקישור לקובץ למאזיני הבלוג אשר יכולים כעת להאזין לו ישירות מהאתר, או לחילופין להוריד אותו למחשב האישי שלהם או לנגן המוזיקה שלהם[1].

המונח Podcasting, שנטבע ב-2004 והפך לשם המוכר לבלוגים המוקלטים, מעלה קונוטציה מוטעית כי ניתן להאזין לבלוגים אלו רק דרך נגן המוזיקה הפופולארי של חברת Apple, ה-iPod, שהיה פופולארי באותו זמן, אך בפועל אין שום מגבלה שכזו.

כיום נפוצים כאמור גם בלוגים המצולמים בוידאו, אשר גם תוכנם ניתן להפיץ בשיטה דומה.

 
ויקיפדיה, אנציקלופדיה המיישמת את רעיון הוויקי ונכתבת על ידי הגולשים

Wikis

מערכת שיתופית באינטרנט המאפשרת יצירת דף, או אוסף של דפי אינטרנט, אשר כל גולש יכול לערוך ולהוסיף או לגרוע מהם מידע. המערכת המוכרת ביותר המיישמת את רעיון הוויקי היא ה-Wikipedia – אינציקלופדיה שיתופית באינטרנט אשר נכתבת ונערכת על ידי הגולשים באינטרנט. כיום נעשה שימוש במערכות וויקי שונות גם במסגרת קבוצות עבודה מקצועיות, במסגרת מקום העבודה למשל[1].

מערכות ה-Wiki השונות מאפשרות לבצע עריכה קלה של טקסט, להוסיף תמונות, וכן לשלב בתוכם קישורים המובילים לדפי וויקי אחרים במסגרת המערכת. בניגוד לבלוגים, מרבית מערכות הוויקי כוללות גם מערכת לניהול גרסאות המאפשרת גישה גם לגרסאות ישנות יותר של הדפים, ובמקרה הצורך לאפשר גם את החלפת הגרסה הנוכחית בישנה[1].

הפתיחות וקלות השימוש במערכות הוויקי, ובעיקר כפי שתכונות אילו באות לידי ביטוי בוויקיפדיה, הן המקור לוונדליזם ופגיעה בערכים שנכתבו, אך יש מי שטוענים כי אותה פתיחות וקלות, ועצם השיתופיות הבנויה במערכת, מאפשרת לתקנם בקלות ובמהירות על ידי גולשים אחרים. לחילופין ניתן גם להקשות על מי שרוצים לפגוע במערכת על ידי הגבלת הגישה למשתמשים רשומים בלבד או חלוקת הרשאות שונות שתיתן רק אפשרויות עריכה מתקדמות יותר רק לחלק מהגולשים[1].

תיוג ורשימות אתרים מעודפים ציבוריות (Social Bookmarking)

תג (מכונים גם תגיות או תויות) הינן מילות מפתח המצורפות לאובייקט דיגיטלי כלשהו, כמו אתר אינטרנט, תמונה או סרטון וידאו, המשמשות לתיאור התוכן שלו, וזאת שלא במסגרת מערכת מיון פורמאלית[1].

אחת האפליקציות הראשונות והגדולות לתיוג באינטרנט פעלה במסגרת אתר del.icio.us אשר משמש כמערכת לתיוג אתרים ודפי אינטרנט באופן פרטי או שיתופי באינטרנט. ומערכת זו היא גם שהובילה לפיתוח תופעת ה-Social Bookmarking[1].

מערכות של Social Bookmarking מאפשרות לגולשים ליצור ולאחסן באופן מקוון, על גבי השרת, רשימה של סימניות או מועדפים (Bookmarks או Favorites – מילים נרדפות שפירושן כתובות אתרים ודפי אינטרנט אשר הגולש שמר דרך הדפדפן המותקן במחשב שלו על מנת שיוכל לגשת אליהם במהירות בעתיד) אותן הוא יכול לחלוק עם משתמשים אחרים במערכת. רשימת האתרים יכולה לכלול גם תגיות המתארות את תוכן הפריט שנשמר, והן מהוות גם חלופה לדרך המסורתית בה נשמרו רשימות דומות בתוך הדפדפן, תוך כדי שימוש בתיקיות, כי באמצעותן ניתן לסווג את הקישור לאתר במספר סיווגים שונים בו זמנית[1].

כיום נעשה שימוש בתגיות לסיווג פרטי מידע במסגרת יישומי רשת אחרים, כגון כאלה להצגה ושיתוף של תמונות, וסרטים. וישנם גם אתרים המשלבים כפתורים המאפשרים לשמור את הקישור לפריטי מידע שונים, כמו דף אינטרנט או תמונה, באותם יישומי רשת של תיוג.

התגיות משמשות גם להצגת התדירות בה משתמשים בתג מסוים לעומת אחרים, במסגרת אוסף של פריטים, על ידי שימוש בענן תגיות (Tag clouds) – הצגת שמות התגיות בצורה דמוית ענן, בה ככל שגודל הגופן בו נכתב שם התגית גדול יותר, כך נעשה בו שימוש רב יותר[1].

אחד הנושאים המאפיינים את הווב 2.0 ואשר קשור לתגיות הוא ה-Folksonomy אשר יתואר בהמשך.

שיתוף מולטימדיה

שירותים מקוונים במסגרתם אנשים משתפים עם גולשים אחרים קבצי מולטימדיה, כמו תמונות וסרטי וידאו. המשתמשים בשירותים מעלים לאינטרנט את הקבצים אותם הם יצרו, ואנשים יכולים להוריד עותק של אותם קבצים למחשב האישי שלהם, להגיב על תוכנם וכדומה[1].

רישות חברתיות (Social Networking)

אתרים מקצועיים או חברתיים המאפשרים לאנשים ליצור קשר ולתקשר עם גולשים אחרים על בסיס תחביבים, מקצוע היכרות אישית וכדומה[1].

שירותי אגרגציה (Aggregation)

איסוף מידע ממספר מקורות, לרוב על ידי טכנולוגיית ה-RSS, והצגתן במסגרת תוכנה, שירות באתר אינטרנט או שילובם לדף אינטרנט אחד או ערוץ RSS אחד[1].

ישנם שירותים אשר גם מאפשרים לדרג את פריטי המידע השונים על ידי הגולשים, אם על ידי הצבעה, או על ידי בחינת מספר הגולשים אשר קוראים פריט אחד ולא אחר[1].

Mash-ups

שילוב של מידע ממספר מקורות והפיכתו לשירות חדש שמציע אפשרויות שהאתרים מהם נלקח המידע לא מציעים אותו. אחת הדוגמאות הנפוצות לכך הן הצגת מידע על גבי המפות של גוגל, כמו דירות להשכרה, המיקום של ידיעות חדשותיות וכדומה[1].

סינון ומעקב אחר תוכן

שירותים לסינון וניתוח של מידע ממקורות מידע שונים. לעיתים מדובר בתוספת לשירותי אגרגציה[1].

שיתוף (Collaborating)

כלי עבודה דמויי תוכנה לשיתוף פעולה מקוון בין מספר אנשים בכל הקשור ליצירה וטיפול במידע. הדוגמה הבולטת לכך היא וויקיפדיה ושירותי הוויקי השונים, אבל ישנם גם אתרים המאפשרים לערוך קבצים כמו קבצי וורד ואחרים בו זמנית על ידי מספר אנשים[1].

שירותים דמויי תוכנות Office מקוונות

אתרי אינטרנט המאפשרות לבצע את אותן פעולות שניתן לבצע בתוכנות ה-Office השונות, אבל ישירות דרך הדפדפן וכל עוד מחוברים לאינטרנט (ראו גם #Office 2.0. כיום ניתן לכתוב מסמכי וורד, קבצי אקסל, מצגות Powerpoint ואף לערוך תמונות, ללא צורך בתוכנה המותקנת במחשב פרט לדפדפן[1].

מיקור רעיונות, מידע ועבודה לקהל

כלים המאפשרים לרתום גולשים אחרים לביצוע פעולות שונות אשר לא ניתן מסיבה כלשהי לבצע אותן באופן אוטומטי על ידי המחשב או על בתשלום על ידי חברה מסחרית. דוגמה לכך הוא סימון פריטי מידע המופיעים בתמונות, כמו שלטים, סימון מסלולים על גבי כבישים וכדומה[1]. דוגמא לשירות כזה הוא הטורקי המכאני (Mechanical Turk) של חברת Amazon, המאפשר לקבל תשלום, בדמות זיכוי לקניה בחנות שלהם על ביצוע פעולות שונות.


מאפיינים טכנולוגיים עריכה

חלק ממאפייני הווב 2.0 באים לידי ביטוי באמצעות טכנולוגיות פיתוח חדשות אשר מאפשרות לקיים את אותם 7 קריטריונים שהגדיר או'ריילי כמו הרשת כפלטפורמה, חווית משתמש עשירה, הפעלת היישום על גבי יותר ממכשיר אחד וכדומה[2]. ברשת, הפעלת היישומים נעשית בתוך חלון הדפדפן המותקן במחשב, כאשר היישום עצמו מתקשר דרך רשת האינטרנט עם השרתים של אותו מפעיל שירות[1].

בשנים האחרונות, ההתקדמות בפיתוח הטכנולוגי של הדפדפנים הובילה ליצירת טכנולוגיות חדשות המאפשרות לבצע פעולות שלא היו אפשריות לפני כן, יישומים אלו, הדומים בדרך פעולתם להפעלת תוכנה על גבי המחשב מכונים Rich Internet Application (RIA)[1].

יישומון JAVA המאפשר צפייה בסרטונים משולב במסגרת ויקיפדיה
  • AJAX – אחת הבעיות של דפי אינטרנט הבנויים באמצעות HTML (השפה הבסיסית והנפוצה ביותר בה בונים דפי אינטרנט) הוא הצורך לטעון אותם מחדש בכל פעם שהמשתמש מבצע פעולה כלשהי בהם. אוסף הטכנולוגיות ושפות התיכנות Asynchronous Javascript ו-XML, אשר הוצגו יחדיו ב-2005, ואשר מכונות כאמות AJAX, פועלות כך שרק כמות קטנה של מידע מעוברת בין הדפדפן של המשתמש לבין השרת לאחר שהדף נטען לראשונה. כך ניתן לשנות את התוכן המוצג בזמן אמת ולהקנות חווית שימוש הדומה לזו של מחשב אישי. יישומי אינטרנט רבים, כמו שירות הדואר האלקטרוני Gmail ולוח השנה של Google פועלים באמצעות טכנולוגיות אילו[1].
דרך אחרת להציע חווית שימוש דומה היא על ידי שימוש ב-Flash (טכנולוגיה של חברת Adobe המיועדת בעיקרה ליצירת ממשק משתמש או ליצירת סרטוני אנימציה על ידי ציור שלהם), המוכר יותר מתחום האנימציה, אך בניגוד ל-AJAX, הוא דורש התקנת תוכנה המשתלבת בתוך הדפדפן. אחת הדוגמאות הבולטות לשימוש בפלאש היא בנגן הוידאו של אתר הסרטים YouTube[1].
חברות אחרות הציגו לאחרונה טכנולוגיות מתחרות המאפשרות ליצור יישומים דומים, ואף מתקדמים יותר, אך הדבר יוצר מחלוקת כי חלק מפתרונות אלו עדיין דורשים התקנת תוכנה נוספת במחשב, ובמקרים אחרים מדובר בטכנולוגיות קנייניות (בניגוד לתוכנות קוד פתוח, אשר דורשות לרוב תשלום על מנת להשתמש בהן). בין הדוגמאות לכך ניתן למצוא את Silverlight של מיקרוסופט, Adobe Air ו-Adobe Flex[1].
  • שימוש במודלי תיכנות קלי משקל - כבסיס לאפליקציות של ווב 2.0 הינו גם מקור לוויכוח מכיוון שהגמישות הקיימת במודלים אלו עומדת בניגוד למה שדרוש כדי לייצר יישומי רשת מסובכים יותר. הדיון בנושא עוסק הן בסגנון התכנון והן בטכנולוגיות עצמן. בין הטכנולוגיות המשמשות במודל קל משקל ניתן למצוא את Perl, Python, PHP ו-Ruby וכן טכנולוגיות כמו RSS, Atom (שהיא למעשה מקבילה ביכולות שלה ל-RSS) ו-JSON[1].
  • Microformat – הכוונה לפרטי מידע סמנטיים מובנים המשולבים בתוך דפי אינטרנט אשר אינם מוצגים במהלך הגלישה באתר. אך יישומים אחרים, כמו מנועי חיפוש, יכולים לאתר מידע זה ולעשות בו שימוש. דוגמה לכך הינו המיקרו פורמט hCard המכיל מידע אישי או ארגוני ליצירת קשר, בדומה לכרטיס ביקור. מכיוון שהמידע המצוי במיקרו פורמט הינו מובנה, ניתן לנתח אותו מבחינה סמנטית (להבין את הקשרו) ולעשות בו שימוש בצורה אוטומטית, למשל על ידי הוספתו לפנקס הכתובת בתוכנת הדואר האלקטרוני. בעתיד הקרוב, דפדפנים יזהו מידע זה באופן אוטומטי ויאפשרו לשלוח אותו בלחיצת כפתור לכל יישום אינטרנט או תוכנה המותקנת במחשב ואשר יודעת להשתמש בו[1]. הביקורת כלפי השימוש במיקרו פורמטים הינה סביב השאלה האם הם תורמים או פוגמים בהפיכת האינטרנט לרשת הסמנטית (ראו # הרשת הסמנטית – ווב 3.0 )[1].
  • Open APIs – כדי לאפשר למתכנתים לעשות שימוש בפונקציונאליות של יישום כלשהו, בונים היוצרים שלו מנגנון בשם Application Programming Interface, המאפשר לעשות זאת ללא צורך בהכרה וגישה לקוד של אותו יישום, ובכך הם אפשרו בעידן הווב 2.0 ליצור בקלות ובמהירות Mashups. במקרה של Open API, המתכנת אינו נדרש לשלם לבעלי השירות המקוי עבור רישיון שימוש או תמלוגים. בין הדוגמאות הבולטות לכך הוא ה-Open API של שירות המפות של גוגל המאפשר לשלב אותו בקלות בכל אתר וכן להציג על גבי המפות מידע ממקורות אחרים[1]. בהקשר לטכנולוגיה זו, קיים דיון האם על התוכנה עצמה להיות פתוחה לשימוש הרחב, או שמא המידע הכלול באותה תוכנה צריך להיות פתוח לשימוש, ולאפשר לכל משתמש לעבור עם המידע משירות אחד לאחר[1].
  • סינדיקציה של מידע – טכנולוגיות המאפשרות להפיץ מידע ו/או עדכונים אודות פרסום תוכן חדש באתר, ללא צורך בגלישה אל האתר עצמו. המידע מהאתר, שיכול לכלול כותרת ידיעה, תקציר, קישור או הפריט כולו, נאסף אל תוך ערוץ (Feed) שאת תוכנו יודעת לקרוא תוכנה מיוחדת המותקנת במחשב, או יישום באינטרנט המכונה Aggregator או Feed Reader. המשתמש בוחר לאיזה ערוצים הוא רוצה להירשם, על ידי שימוש בקישורים שמספק האתר אליו הוא נרשם, והתוכנה תבדוק אחר שינויים בערוץ ותעדכן את המשתמש בהתאם[1]. ישנן שתי טכנולוגיות נפוצות לסינדיקציה, הראשונה היא RSS מ-2002 הקיימת במספר גרסאות שונות וטכנולוגיית ה-Atom מ-2003[1].

אפקט הרשת והזנב הארוך עריכה

האינטרנט בנוי מכמות עצומה של חיבורים בין רכיבים שונים – קישורים בין דפי אינטרנט (Hyperlinks), רשתות תקשורת בין מחשבים ושרתים המורכבות מטכנולוגיות שונות ופרוטוקולים המגדירים לרכיבים אלה כיצד לתקשר זה עם זה ולנתב נתונים מנקודה אחת לאחרת. כיום מעריכים שישנם כמיליארד איש המחוברים בו זמנית לרשת, ויחד עם המבנה של הרשת, לנתונים אלו ישנה השפעה מכרעת על התפתחות האינטרנט[1].

כאשר דנים בהשלכות של ווב 2.0 יש לשים לב לשני מושגי מפתח אשר נובעים מהמבנה והגודל של האינטרנט. הראשון הוא #אפקט הרשת (Network Effect) העוסק בהשלכות הכלכליות והחברתיות המתרחשות כאשר מוסיפים עוד משתמשים לשירותים מבוססי אינטרנט. המושג השני הוא ה-Power Law והשפעתו על האינטרנט, כפי שהוא בא לידי ביטוי בתופעת #הזנב הארוך (The Long Tail). על פי או'ריילי, ההבנה של השפעת אספקטים אלה יאפשרו להגדיר בצורה טובה יותר מי ישרוד ומי לא בווב 2.0 [1].

אפקט הרשת עריכה

מושג מתחום הכלכלה המתאר את עליית ערכו של שירות מסוים למשתמשים הקיימים במסגרת שירות בו ישנה אינטראקציה כלשהי בין המשתמשים השונים ככל שעוד ועוד משתמשים מצטרפים לשירות זה.

מושג זה בא לידי ביטוי למשל בתחום הרשתות החברתיות – ככל שיותר אנשים מצטרפים אליהן, כך המשתמשים הקיימים יכולים לתקשר עם עוד אנשים, וגם ערכו של המוצר בשוק גדל, מה שיכול להוביל לפיתוח יכולות חדשות שלו וכדומה.

אך לתופעה זו יש גם השפעה שלילית, כי ככל שיותר משתמשים במוצר מסוים, יהיה להם קשה יותר לוותר עליו ולעבור למוצר אחר, כי אז כמות המשתמשים האחרים שהם יוכלו לתקשר אתם תהיה קטנה יותר. דוגמה לכך ניתן למצוא במוצרי ה-Office של מיקרוסופט, אשר מאפשרים להרבה מאוד אנשים להעביר מסמכים בינם לבין עצמם, אך כמות החלופות למוצרי מיקרוסופט קטנה יחסית. אספקט שלישי נוסף לאפקט הרשת הוא שמוצר נחות יהפוך במהרה למוצר הנפוץ ביותר, למרות שהוא אינו הטוב ביותר.

האינטרנט, שבבסיסה היא שירות תקשורת המבוסס על אינטראקציה בין משתמשים נתונה איפה להשפעות של אפקט הרשת, וכל שימוש בכלי האינטרנט השונים בתחומי חיים שונים, כמו חינוך, יושפעו מכך גם כן. למשל, יהיה קל יותר לגרום לסטודנטים לדון בתכני קורס במסגרת רשת חברתית באינטרנט מאשר לגרום להם לעשות זאת בפורומים הפועלים בשרתי האוניברסיטה בלבד.

לאפקט הרשת ישנה כמובן השפעה בפיתוח מודלים עסקיים לשירותי ווב 2.0, התלויים בסופו של דבר בפעילות של גולשים. אבל יש לזכור כי אפקט הרשת אינו בא לידי ביטוי בצורה חזקה בכל פעם שגולש נוסף מצטרף לשירות כלשהו, או שנוספת רשומה חדשה בבלוג. הסיבה לכך היא שאותה תוספת לרשת, בין אם זה גולש נוסף או פיסת מידע חדשה, אינה בעלת אותו ערך לכל שאר הגולשים, כי לא כולם מעוניינים באותו דבר[1].

הזנב הארוך עריכה

מושג זה נהגה ב-2004 על ידי Chris Anderson, העורך של המגזין Wired. את משמעותו ניתן להסביר על פי הדוגמה של מכירת ספרים בחנות ספרים לעומת מכירתם בחנות מקוונת, כמו Amazon. בחנות ספרים, אשר מוגבלת מבחינת היקף הספרים שיכולים להיות על המדפים, עיקר המכירות יתבססו על מכירת רבי מכר, בעוד שספרים פחות פופולאריים, לא ימכרו כמעט בכלל, ויהוו חלק קטן יותר מסך המכירות של אותה חנות. בחנויות מוזיקה למשל, ב-2005, מכירת דיסקים חדשים ופופולאריים היוותה 63% מסך המכירות. בחנות מקוונת לעומת זאת, בה אין מגבלה לכמות הספרים שניתן להציע למכירה, רבי המכר עדיין ימכרו בכמויות גדולות, אך סך המכירות שלהם יהיה קטן יותר ממכירת כל אותם ספרים לא פופולאריים, הנמכרים לקונים בודדים בלבד. בחנות מוזיקה מקוונת, גם כן ב-2005, מכירת הדיסקים החדשים והפופולאריים מהווה לעומת זאת רק 36% אחוזים.

אפקט הזנב הארוך בא לידי ביטוי גם בוויקיפדיה, בה ניתן למצוא כמות ערכים הגדולה בהרבה לעומת כל אינציקלופדיה מודפסת.

כאשר בוחנים את שירות הפרסום של גוגל, AdSense, אפקט הזנב הארוך מתקיים גם בזכות העובדה שהלקוחות משרתים את עצמם, וכל הטיפול בנתוני הפרסום מתבצע באופן ממוחשב. או'ריילי סיכם את החשיבות של הזנב הארוך באומרו " leverage customer-self service and algorithmic data management to reach out to the entire web, to the edges and not just the center, to the long tail and not just the head." [2].

על פי אנדרסון, ישנו מעבר לתרבות וכלכלה בה ישנה חשיבות לכמויות הגדולות של אנשים אשר משתייכים לקבוצות מיעוט וקבוצות נישה. כמו כן, האינטרנט מאפשר לעוד ועוד אנשים לייצר תכנים לאותן קבוצות שוליים, למשל מוזיקה, ועל כן הבנת ההשפעה של אפקט הזנב הארוך חשובה להתפתחות של שירותים ומוצרים[1].

הזנב הארוך והשפה העברית

כדי לקיים את אפקט הזנב הארוך יש צורך במסה של יצרנים וצרכנים נשאלת השאלה האם קיום כזה אפשרי רק בשוק גלובלי של דוברי אנגלית, או גם בשוק מקומי וקטן, כמו זה של ישראל ודוברי העברית. במסגרת כנס שנערך ביוני 2007 בנושא הקהילה כמודל עסקי לתוכן ברשת עלתה לדיון גם שאלה זו (מור, 2007).

מהנתונים שהוצגו בדיון עולה כי כ-0.35 אחוז מהתכנים ברשת הינם בעברית, לעומת כ-30% באנגלית וכ-15% בסינית. לעומת זאת, אחוז חדירת האינטרנט בקרב דוברי העברית הינו גבוה והוא עומד על כ-60%, ועל כן הוא לא צפוי לגדול בהיקף ניכר (מור, 2007).

אך מצד שני, האתרים הישראלים בעברית ברשת אינם כוללים חיקויים מקומיים לאתרי זנב ארוך כמו eBay, תחום מודעות המילים עדיין לא מצליח בישראל וגם הבלוגים לא מצליחים כפי שהוא עושים זאת בארה"ב. ומכאן שהשוליים של הרשת הישראלי עדיין לא פועלים, כפי שמתרחש על עקרון הזנב הארוך (מור, 2007).

ראשית נבחן הרעיון של הישרדות השפה העברית לאור התפשטות האינטרנט והשימוש הנרחב בה בשפה האנגלית. פרופ' שיזף רפאלי, יו"ר המרכז לחקר חברת המידע באונ' חיפה, ציין כי בעבר הטכנולוגיה פעלה כנגד השפה השלטת, וסייעה לשפות המיעוטים, כפי שאירע כאשר המצאת הדפוס סייע לשמר את העברית. דן גילמור, עיתונאי אמריקני לשעבר המנהל את Knight center for digital media entrepreneurship באוניברסיטת מדינת אריזונה (Walter Cronkite School of Journalism and Mass Communication, 2007), ציין כי אכן השיח התרבותי ממשיח להתקיים בשפת האם במדינות רבות, למרות שיש צורך בלימוד השפה האנגלית כדי להשתלב בעולם גלובלי.

תחום נוסף שנידון הוא עקרון השיתופיות, החיוני גם הוא לקיום הזנב הארוך.ד"ר טל ז'רסקי, מהפקולטה למשפטים באונ' חיפה (ז'רסקי) ציין כי תגובות לכתבות באינטרנט ודוגמאות אחרות אינן מעידות על שיתופיות, בטח לא ברמה גבוהה, וכי הישראלים אינם נוטים לתרום. רפאלי ראה בכך דווקא ביטוי לשיתופיות הייחודי לישראל, כפי שעולה ממגוון אתרים עצמאיים בעברית, אוכלוסיית משתפי הקבצים, פורומים מצליחים העוסקים דווקא בתחומי עניין אזוטריים (מור, 2007).

המרחק הקצר בין המרכז לשוליים של התרבות הישראלית לא יאפשרו לאפקט הזנב הארוך להתקיים, ללא שינוי תרבותי. אבל ייתכן וטכנולוגיות עתידיות של תרגום סימולטני ואוטומטי של תכני האינטרנט (תחום מחקר בחיתוליו הצובר פופולאריות כפי שעולה מהופעת עוד כלי תרגום כמו אלה של Google, Altavista ו-Babylon) יבטלו את מחסום השפה, לא בכך שהמיעוטים ילמדו שפה נוספת וייקחו חלק פעיל בקהילה הגלובלית, אלא בכך שהם יאפשרו ליצרני תוכן ומוצרים בשפה המקומית לקבל גישה גם לקהל הגלובלי, ולהפך. וכך אפקט הזנב הארוך יוכל להתקיים גם במסגרת קהילות קטנות יותר (מור, 2007).

שירותי רשת 2.0 והשפעתה על תחומי חיים נוספים עריכה

המושג ווב 2.0 והרעיונות העומדים מאחוריו חדרו לתחומים רבים, באינטרנט ומחוצה לה. המשותף לכולם הוא השימוש ברעיונות של הווב 2.0, בעיקר בשיתוף, וכלים ובטכנולוגיות השונים של הווב 2.0 שהופיעו בשנים האחרונות, כדי לבצע פעולות שונות בדרכים חדשות ויעילות יותר.

על החדירה וההשפעה של ווב 2.0 על תחומי החיים השונים וכן על הקשר בינם לבין האינטרנט ווב 2.0 ניתן לקרוא בהרחבה בערכים הבאים:

Office 2.0 עריכה

המושג נהגה ב-2005 על ידי Ismael Chang Ghalimi, יזם אינטרנט מארצות הברית, והוא מגדיר את הרעיון של יישומים יצרניים המשמשים את המשתמש הפרטי או עובד המשרד, כמו עיבוד תמלילים, גיליון אלקטרוני, דואר אלקטרוני, שמירת רשימת אנשי קשר או אתרי אינטרנט וכדומה, אשר פועלים כאפליקציה ברשת. וזאץ לעומת התוכנות המותקנות על גבי המחשב האישי. המונח, השיווקי במהותו, נוצר על ידי Ghalimi כדי לבחון את ההשערה כי ניתן לבצע את כל הפעולות הדורשות תוכנה המותקנת על המחשב באמצעות שירותים הנגישים באינטרנט דרך הדפדפן (Ghalimi, 2005).

הרעיון אינו חדש, והוא למעשה גלגול מחדש של מחשב הרשת (Network Computer, או NC) של חברת Oracle, אשר ניסתה לשווק החל מ-1996 מחשבים ללא כונן המחוברים ישירות לאינטרנט (או לשרת ברשת אינטראנט) אשר באמצעות דפדפן האינטרנט יכולים להפעיל תוכנות לעיבוד תמלילים, גיליון אלקטרוני וכדומה. למיזם זה היו שותפות בין היתר גם חברת Sun Microsystems, Netscape Communication ו-Apple, אך הוא לא צלח, וייתכן ואחת הסיבות לכך הן החיבור האיטי לאינטרנט שהיה קיים באותם שנים (Ghalimi, 2005; Ricciuti, 1996a, 1996b).

אך למרות המקור של מושג זה, הוא מיישם בתוכו מספר רב של מאפייני ווב 2.0, כפי שנהגו על ידי או'ריילי:

  • הרשת כפלטפורמה – מדובר באפליקציות רשת אשר לא מותקנות על המחשב של המשתמש
  • שימוש באינטליגנציה הקולקטיבית – חלק מהיישומים, כמו מעבדי התמלילים, מאפשרים עבודה במשותף על אותו מסמך, אם כי לא תמיד באותו זמן.
  • פיתוח תוכנה רציף – מרבית המוצרים בתחום זה מתעדכנים בקצב מהיר וקבוע, במיוחד בייחס המקבילות שלהם מהמחשב האישי, כמו חבילת התוכנות Office של מיקרוסופט הזוכה לעדכון רק מדי כמה שנים.
  • יישום המסוגל לפעול על גבי מכשירים שונים – היישומים פועלים ישירות מתוך הדפדפן, ולא משנה היכן הוא מותקן או באיזה דפדפן מדובר.
  • חווית משתמש עשירה – יישומים אלו פועלים בדיוק כמו המקבילים שלהם במחשב האישי, ובזמן האחרון נוספה לחלק מהם גם האפשרות לתפקד כאשר אין גישה לאינטרנט.

עתיד הרשת עריכה

מכלול השינויים אשר מתרחשים במסגרת המעבר מווב 1.0 לווב 2.0 הינם רק חלק מרצף אבולוציוני של האינטרנט. רצף שאת המשכו כבר הגו חוקרים שונים עוד לפני שהמונח ווב 2.0 נטבע ב-2004.

הרשת הסמנטית - ווב 3.0 עריכה

בספרו מ-1999 מתאר Tim Berners-Lee את חזונו לעתיד הרשת, ולראשונה מוזכר בו המונח של הרשת הסמנטית (Berners-lee, 1999):

I have a dream for the web… and it has two parts… In the second part of the dream, collaborations extend to computers. Machines become capable of analyzing all the data on the web – the content, links, and transaction between people and computers. A "Semantic Web" which should make this possible, has yet to emerge, but when it does, the day-to-day mechanisms of trade, bureaucracy and our daily lives will be handled by machines talking to machines. The intelligent "agents" people have touted for ages will finally materialize.

במסגרת מאמר שפרסם ב-2001 תוארו ביתר פירוט היכולות של אותם סוכנים אינטליגנטים ואוטונומיים שיעבדו מידע ויבצעו עבורנו פעולות באינטרנט. פעולות אלה, על פי התסריט הדמיוני של כותבי המאמר, יכללו למשל מציאת רופא מומחה הנכלל במסגרת הביטוח הרפואי של אדם ואשר נמצא במרחק נסיעה קצר מביתו, כמו כן, לוח הזמנים של הרופא צריך לאפשר גם קביעת פגישה בהקדם, בה יהיו נוכחים גם בנו ובתו של החולה, בהתאם לזמן הפנוי שלהם. כל הפעולות הללו יתבצעו באופן אוטומטי וללא כל הנחיה אנושית, פרט להגדרת המשימה ואישור התוצאה (Berners-Lee, Hendler, & Lassila, 2001).

אבל תמצית הרעיון של הרשת הסמנטית הוא המעבר ממסמכים למידע, מאוסף של מסמכים שרק האדם יכול לקרוא, לאוסף של נתונים ומידע שהמחשב יוכל להבין ולעבד בעצמו (Berners-Lee et al., 2001).

כיום קיים ויכוח על הדרך בה יש לנקוט כדי להגיע למצב זה. האם להשתמש באוצר מילים מבוקר ואנתולוגיות, תהליך שזקוק למשאבים רבים, או בתגיות אשר הגולשים עצמם יוצרים (Anderson, 2007; Berners-Lee et al., 2001; Berners-Lee, Shadbolt, & Hall, 2006).

הרשת הסמנטית לא מוגבלת רק למידע המצוי באופן מקוון ברשת, אלא הוא יכול לאפשר לאותם סוכנים לתפעל מוצרים אלקטרונים שונים. הרעיון של הבית החכם יוכל להתממש בקלות רבה יותר, ודוגמא לכך יכולה להיות השתקה אוטומטית ועצירת הנגינה של כל המוצרים הכוללים שליטה בעוצמת השמע, כמו הרדיו או הטלוויזיה, ברגע שעונים לשיחת טלפון. לחילופין, מכשיר המיקרוגל יוכל לקבל מידע מדויק מיצרן המזון הקפוא על הדרך הטובה ביותר להפשיר מוצרים שונים (Berners-Lee et al., 2001).

הרשת הסמנטית תסייע גם בפיתוח מאגר הידע האנושי בכך שהיא תגשר ותיצור שפה משותפת בין מוקדי הידע הפזורים בעולם אשר נוצרים לרוב על ידי קבוצות קטנות של אנשים, אשר יוצרים ביניהם תת-תרבות המובנת רק להם (Berners-Lee et al., 2001).

כחלק מהתפתחות של נושא זה, ניתן להבחין במספר שירותים ותוכנות אשר נעשה בהם שימוש[1]:

וויקי סמנטי
הוספת מידע סמנטי לתכנים הדומים במבנה שלהם לוויקיפדיה, תוך כדי שימוש בשפות סמנטיות רשמיות להגדרת המידע.
בלוג סמנטי
הוספת רכיבים סמנטיים למערכות הבלוגים אשר יאפשרו להם להפיץ את המידע שבהם (באמצעות RSS למשל) בצורה שתהיה מובנת גם למחשב.
מחשב סמנטי
הוספת מידע סמנטי ויכולות סמנטיות לתוכנות המותקנות במחשב האישי, כך שיהיה ניתן לדלות את המידע האגור בו באופן יעיל יותר, וכמובן להפיץ אותו לרשת האינטרנט באותה צורה.
עבודה עם Folksonomies
שימוש בעיבוד סטטיסטי של שפה טבעית על מנת להפיק משמעות סמנטית מהתגיות אשר גולשים מצרפים כיום למידע באינטרנט. בדרך זו יהיה ניתן למשל לסווג רשימת אתרים בדפדפן באופן אוטומטי, וזאת על ידי השוואת הדרך בה גולשים אחרים סיווגו את אותם קישורים.

מאפיין עתידי נוסף לווב 3.0 יכול להיות השימוש בגרפיקה עשירה יותר ואף תלת ממדית כדי לייצג את המידע המצוי באינטרנט ואת הקשרים הסמנטיים הקיימים בין פריטי המידע השונים[1].

רשת 4.0 עריכה

ב-2005 תיאר יזם האינטרנט Nova Spivack (השותף למספר חברות העוסקות בתחום הרשת הסמנטית) את הדור רביעי של הרשת שיופיע לאחר הווב 3.0 (Spivack, 2005).

דור זה, אותו הוא מכנה ה-World Wide Database (או WWDB), הינו אוסף של מרכזי נתונים הפזורים ברחבי רשת האינטרנט המתנהגים יחדיו כמסד נתונים אחד. אבל כדי שחזון זה יתממש, הוא מתבסס על היכולות והנתונים שנבנו בשלושת הדורות שקדמו לו (Spivack, 2005);

  1. ווב 1.0 – Document Web בה היו אוסף של דפי HTML המחוברים זה לזה באמצעות קישורים, שהמידע שבהם לא היה מובנה, והוא היה משולב בעיצוב הדף.
  2. ווב 2.0 – Data Web בה הנתונים הינם בעלי מבנה וניתן להבחין ולהפריד בינם לבין העיצוב. יכולת זו באה בין היתר לידי ביטוי בכך שניתן לעשות שימוש חוזר בנתונים קיימים על ידי מספר אתרים שונים שאין בין המפתחים שלהם קשר כלשהו.
  3. ווב 3.0 – Semantic Web בה המחשב יכול לנתח את הנתונים והמידע המצויים ברשת תוך כדי שימוש בתקנים שונים המגדירים את הקשרים בין נתונים השונים על בסיס אנתולוגיות.

במסגרת ה-WWDB, סוכנים וירטואליים ינועו בין מרכזי המידע ויוכלו להוסיף ולאחזר מידע אליהם ומהם ואף לקשר בין מרכזי מידע המתמחים בין נושאים שונים על ידי ניתוח האונטולוגיות המוגדרות בכל אחד מהם (Spivack, 2005).

בפברואר 2007, תיאר Spivack את לוח הזמנים המשוער להופעת הדורות הבאים של רשת האינטרנט, וכן את רשימה הטכנולוגיות והטרנדים שיכללו בהם. על פי לוח זמנים זה, כל דור נמשך 10 שנים, וכעת אנו בסוף העשור של ווב 2.0, אשר יסתיים ב-2010. תום עידן הווב 3.0 יהיה ב-2020, ורק אז יופיע הדור הרביעי של הרשת (Spivack, 2007).

אך כפי שניתן להבין מהתיאור, ספיבק למעשה הפריד למעשה בין הרשת הסמנטית לבין הסוכנים האוטונומיים שברנרס-לי הגה כחלק מהרעיון של הרשת הסמנטית ב-1999 (Berners-lee, 1999), וכיום, איש אינו יודע באמת אם, מתי ובאיזו צורה יתממשו כל אותן תחזיות.

ביקורת עריכה

במסגרת ראיון שנתנו שניים ממייסדי אתר אינטרנט שאפשר בניית אתרים אישיים וקיום צ'אט בין גולשים הם ציינו כי מנקודת מבט מסחרית ופירסומית, יש צורך בשביית המשתמש כך שישתמש באתר במשך פרק זמן ארוך ככול האפשר, ובכך למעשה להפוך את המשתמש לצרכן (Silver, 2008). באתר המודבר, שנוסד ב-1994 ונסגר ב-2001, הרבה לפני שמושג הווב 2.0 נהגה, הוצע למשתמשים חווית שימוש הדומה למה שמציעים היום אתרי ווב 2.0, ומכאן ניתן להסיק שמעבר לחזון של קהילת גולשים ושיתוף מידע, מדובר גם כאן במטרה מסחרית לשמה – לרתק את הגולש לאתר לאורך זמן על מנת שיהיה אפשר לחשוף אותו לעוד פרסומות ושירותים שעבורם הוא יסכים לשלם (Silver, 2008).

ב-2005, כתב Tim Bray, מפתח תוכנה שתרם לפיתוח סטנדרטיים כמו XML ו-Atom (הפורמט המתחרה ל-RSS), בבלוג שלו כי הווב 2.0 הוא "faux-meme" (Meme מזויף – Meme הינו מעין יחידה של אבולוציה תרבותית המשכפלת את עצמה. היא יכולה לבטא חלקי רעיונות, שפות, דגמים, ערכים מוסריים או אסתטיים וכדומה, והיא מועברת בין אנשים כיחידה אחת) וכי אין הצדקה לשימוש במושג ווב 2.0, מכיוון שמבחינת איכות חווית השימוש באינטרנט, השינוי הראשון התרחש כאשר גוגל סיפקה שירות חיפוש שימושי, בו כולם משתמשים, והשלב השני התרחש עם התרחבות תופעת הבלוגים והסינדיקציה של המידע אשר הפכו את האינטרנט מספרייה לזרם של אירועים. על פי בריי, אנו עדיין נמצאים במהלך שלב זה, כך שאנו למעשה כבר נמצאים בווב 3.0. בריי גם כן טען כי מדובר בז'רגון פירסומי ריק מתוכן (Bray, 2005a).

טים או'ריילי פרסם בעקבות כך רשומת תגובה בה טען כי מרבית הממים הם אכן מילות פרסום, אך נעשה בהן שימוש בציבור רק אם הן כוללות בתוכן את רוח התקופה, או במקרה זה, הווב 2.0 אכן מורכב מדפוסי פיתוח ותכנון ייחודיים לה, הכוללים בין היתר פיתוח מערכות אשר נעשות חכמות יותר ככל שמשתמשים בהם יותר אנשים והשימוש באינטרנט כפלטפורמה לפיתוח. והראיה לכך שהמם ווב 2.0 הוא אכן בעל תוקף הוא בכך שנעשה בו שימוש על ידי הציבור (O'Reilly, 2005b).

בהמשך לדיון בנושא, טען בריי כי לדעתו, הדור הבא של הווב, הוא בכלל ווב של מכשירים ניידים (Mobile web) שיכיל כמות קטנה יחסית של מחשבים (Bray, 2005b), אך יש לזכור כי טענה זו היא נכונה רק חלקית. היום, 3 שנים לאחר פרסום הרשומה של בריי, בהחלט ישנו שימוש רחב ברשת על ידי מכשירים ניידים, לא רק על ידי מחשבים ניידים, אלא גם טלפונים סלולאריים, מחשבי כף יד ונגני מוזיקה המסוגלים להתחבר לאינטרנט, אך בסופו של דבר, זוהי ההגדרה שלנו למחשבים שמשתנה, ולמעשה מכשירים אלה הם בסך הכול גרסה קטנה וניידת למחשב השולחני.

דוגמא שונה לביקורת על כך שהמושג ווב 2.0 הינו מושג שיווקי באה לידי ביטוי במסגרת הניסיון של אחת מהחברות שהיו שותפות להטבעת המושג וקיום הכנס הראשון יחד עם החברה של טים או'ריילי לאסור על השימוש בשם Web 2.0 לכנס של ארגון ללא מטרת רווח במאי 2006. הסיבה לכך, כפי שטענו אנשי החברה של או'ריילי (שהטענות הופנו כלפיהם שלא בצדק, ולא כלפי החברה שאסרה על השימוש בשם) הוא הרישום של המושג כשם מסחרי בכל הנוגע לשימוש בו בשם של אירועים "חיים" כמו כנסים, בלבד. אירוע זה גרם לכעס רב שבא לידי ביטוי בהתבטאויות נזעמות ברווחי הבלוגספירה ואף לפירסום המכתב שהתקבל מעורכי הדין ואשר דרש לא להשתמש במושג ווב 2.0 כשם הכנס כתמונה באתר שיתוף התמונות Flickr. בסופו של דבר הותר השימוש בשם לאותו כנס, אך המושג עצמו, בכל הקשור לקיום אירועים דומים עדיין מוגדר כ-Service Mark בארה"ב ובאיחוד האירופי (Forrest, 2006; Ivry, 2006; Torkington, 2006; O'Reilly, 2006b).

נתוני שימוש עריכה

על נתוני השימוש של בני נוער בשירותי ווב 2.0 השונים וגם על הגידול בנתונים לעומת שנים קודמות, ניתן ללמוד מסקר מייצג שנערך בקרב בני נוער בארצות הברית בני 12 עד 17 בסוף 2006 במסגרת פרויקט Pew Internet & American Life Project (Lenhart, Madden, Rankin Macgill, & Smith, 2007).

מהסקר עולה כי 64% מבין בני הנוער עוסקים בלפחות צורה אחת של יצירת תוכן באינטרנט, אם בצורת כתיבת בלוגים, שיתוף תמונות, הקמת אתרי אינטרנט או ערבוב מידע מאתרים שונים, וזאת בהשוואה ל-57% מבני הנוער בסוף 2004 (Lenhart et al., 2007).

55% מבני הנוער בגילאים אלו יצרו פרופיל במסגרת רשתות חברתיות כמו Facebook או Myspace, ומקרב 28% מבני הנוער שכותבים בלוגים בסוף 2006 (לעומת 19% ב-2004), מרביתם הם בנות (Lenhart et al., 2007). מבין המשתתפים ברשתות חברתיות, 76% מתוכם מגיבים לרשומות המתפרסמות בבלוגים שכותבים גולשים אחרים (Lenhart et al., 2007).

כמו כן, 26%, לעומת 19% מבני הנוער ב-2004 עושים שימוש בתוכן קיים המשולב בתכנים שהם יוצרים בעצמם (Lenhart et al., 2007).

57% מבני הנוער צופים או משתפים סרטוני וידאו באתרים כמו YouTube, כאשר מרבית בני הנוער אשר שיתפו סרטונים באתרים הינם בנים (Lenhart et al., 2007).

יש לציין כי נכון לנובמבר 2006, 90% מבני הנוער האמריקאים בגילאים 12 עד 17 משתמשים ברשת האינטרנט, ו-61% מהם עושים בה שימוש יום יומי (Lenhart et al., 2007).


הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 Anderson, P. (2007). What is Web 2.0? Ideas, technologies and implications for education. JISC Technology and Standards Watch, 2-64.
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 O'Reilly, T. (2005a). What Is Web 2.0: Design Patterns and Business Models for the Next Generation of Software. O'Reilly. Retrieved March 24, 2008.
  3. ^ O'Reilly, T. (2006a). Web 2.0 Compact Definition: Trying Again. O'Reilly Radar. Retrieved March 24, 2008, from http://radar.oreilly.com/archives/2006/12/web-20-compact-definition-tryi.html.
  4. ^ 1 2 3 Cannan, J. (2008). In Search of Web 2.0. AALL Spectrum, 12(5), 16-19.

ביבליוגרפיה עריכה

ז'רסקי, ט. (ח.ת.) ד"ר טל ז'רסקי. הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה, סגל אקדמי. אוחזר ב-24 ביוני, 2008 מ-http://law.haifa.ac.il/faculty/faculty_index.asp?a=1&pos=&fname=&fType=personal_page&lang=heb&lec_id=163&show=4.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמש:Doront/ארגז_חול/וב_2.0&oldid=23598950"