משתמש:Dridan/ארגז חול/סוציופיסיקה
לעורכי הויקיפדיה העברית! נא המתינו קצת לפני שאתם מוחקים. תנו לחוכמת ההמון לשפוט, ואל תהיו כל כך בולשביקים !!!! תודה, אשר עידןטקסט עם קו תחתיטקסט מוגדל
הפיזיקה של המדיה החברתית
עריכההגדרה
סוציופיזיקה היא תיאוריה העוסקת בהחלת תיאוריות, מתודולוגיות, וחוקים פיזיקליים-מתמטיים על דפוסי התנהגות חברתית בכלל ועל התנהגות במדיה חברתית בפרט
הסבר
סוציופיזיקה עוסקת בארבעה תחומים עיקריים: א, תגליות ותצפיות חדשות המתאפשרות הודות להתגברות התקשורת החברתית בעידן המידע, ובפרט במדיה החברתית; ב, גיבוש חוקים בעקבות התצפיות העוסקים בחוקיות זרימת המידע בקהילה; ג, גיבוש לוגיקה העוסקת בתנודותיה של הקהילה והשפעתה על סביבתה: ד, מחקר ופיתוח טכנולוגיות ומכשירים מבוססי סוציופיזיקה. זאת בדומה למקרר וטלוויזייה ומכונית, שפותחו תוך התבססות על חוקי תיאוריות המכניקה והאלקטרומגנטיות
רקע
הסוציופיזיקה נחקרת זה עשרות שנים ופרסמו בעניינה מספר רב של מחקרים וספרים, תחת שם זה (, 41,2), תחת שמות דומים (3), או בלי מודעות לכך שמחקרים אלה הם סוציופיזיקה (5). זאת בדיוק כמו שניוטון לא כתב ספרי פיסיקה, אלא "על היסודות המתמטיים של פילוסופיית הטבע", וכמו מארקס שלא ידע שהוא כותב סוציולוגיה, אלא "כלכלה פוליטית". 1. Econophysics and sociophysics: trends and perspectives , http://books.google.com/books?id=Efu6VvSBdSIC&printsec=frontcover&dq=%22Sociophysics%22+-inpublisher:icon&as_brr=0&hl=iw&cd=2#v=onepage&q&f=false
3. Sociocybernetics: complexity, autopoiesis, and observation of social systems . http://books.google.com/books?id=-acbjsjMfZEC&pg=PA17&dq=%22Sociophysics%22+-inpublisher:icon&as_brr=0&hl=iw&cd=4#v=onepage&q=%22Sociophysics%22%20-inpublisher%3Aicon&f=false
4. Sociophysics : Fundamentals of Macropolitics , http://books.google.com/books?id=xpibAQAACAAJ&dq=%22Sociophysics%22+-inpublisher:icon&as_brr=0&hl=iw&cd=10
5. T.C. Schelling, "Dynamic Models of Segregation," J. Mathematical Sociology vol. 1, Jan. 1971, pp. 143-186
החשיבות
עם הבשלתה, הסוציופיסיקה תוכל לכאורה התיאוריה לספק תובנות חדשות ומדויקות על המשקל של ההמון יחסית למשקל הגאון או המנהיג בהשפעה על ההיסטוריה, על התפתחות קמפיינים בשיווק, על התפתחות תת-קבוצות בארגון נתון או במדינה נתונה, על התפוררות חברתית, ועוד . עם זאת, נכון להיום התיאוריה עדיין לא מקובלת על כלל הקהילה המדעית
רקע
אנשים צפו בכוכבים אלפי שנים, אבל בלי טלסקופ, אי אפשר היה לגלות את חוק הגרביטציה של ניוטון. המדיה החברתית, היא טלסקופ של הישויות של מדעי החברה http://www.slideshare.net/dridan/sociophysics-the-physics-of-social-media / , ב, הטלסקופ הנ"ל אפשר לגלות את "החומר האפל של מדעי החברה (ניהול, סוציולוגיה, מדעי המדינה וכו')" ואת "האנרגיה האפלה של מדעי החברה". האנרגיה האפלה היא הכוח האינפו-סוציאלי שמתנהג לפי חוקי האלקטרו-מגנטיות. החומר האפל, הוא ההמון.
מהות
חלק א': אופטיקה חברתית. המדיה החברתית כטלסקופ וכמיקרוסקופ שמגלים תופעות חברתיות שלא היו ידועות עד כה.
המדיה החברתית, כטלסקופ וכמיקרוסקופ של מדעי החברה: כלכלה, ניהול, סוציולוגיה, היסטוריה, מדעי המדינה, תקשורת וכו'. כמו שהטלסקופ, איפשר לנו לראות דברים שלא נראו בלעדיו (הרים על הירח, ירחים של כוכבים אחרים), כך המדיה החברתית מאפשרת לנו לראות דברים שלא נראו בלעדיה (חוכמת ההמון, כוחות רישתיים ועוד). כך היה גם עם המיקרוסקופ שבלעדיו לא היינו יכולים לדעת על החיידקים. התצפיות והנתונים של בראהא, אפשרו לקפלר לנסח חוקים חדשים של תנועת הכוכבים. יחד עם התצפיות של גלילאו, הם אפשרו לניוטון לנסח חוקים חדשים באסטרונומיה ובפיסיקה, כמו חוק הגרוויטציה. התצפיות במתרחש במדיה החברתית, כמו גם הנתונים מאנליטיקות מהסוג של גוגל ופייסבוק, מאפשרים לנסח חוקים חדשים בתחום מדעי החברה. התצפיות של פאסטר במיקרוסקופ, אפשרו להבין בצורה חדשה את עולם החי, את המחלות ואת התרופות. גילוי החיידקים באמצעות המיקרוסקופ, הראה שכמו הרפואה של כוסות הרוח, החשיבה הביולוגית והרפואית, שלפני המיקרוסקופ, היתה אוסף של דיעות קדומות ושל ניחושים שהחזיקו בהם רבים, בהיעדר תיאוריה טובה יותר. כך גם הכלכלה וההיסטוריה, היו עד למדיה החברתית אוסף של דיעות קדומות כמו: המנהיג הוא שמחולל את ההיסטוריה, האדם הכלכלי כיצור רציונאלי, ועוד. המדיה החברתית יוצרת סוציולוגיה חדשה, היסטוריה חדשה, כלכלה חדשה, תורת ניהול חדשה, תורת תקשורת חדשה ועוד.
חלק ב: אלקטרו-מגנטיות חברתית. 11 נוסחאות היסוד של כוחות המשיכה והדחייה האינפו-סוציאלית עוסק בניסוח החוקים של תיאוריה חדשה שמבצבצת מתוך התצפיות והנתונים שאפשרה המדיה החברתית.
זוהי תיאוריית הכוח האינפו-סוציאלי, שבדומה לתיאוריית הכוח האלקטרו-מגנטי, טוענת שייש קווי כוח מידעי-חברתי, שלפיהם מידע שנע סביב סתם אדם, הופך אותו לסלב ומותג. וההיפך, תנועת סלב או מותג משרה תנועה של מידע גם במקום שבו לא היה קודם לכן מידע. לתיאוריית הכוח האינפוסוציאלי יש בינתיים תשעה חוקים שמנוסחים מתמטית. למה ברשתות חברתיות ובתופעות חברתיות אחרות כמו נחילי ארבה, יש חוקיות אינפו-סוציאלית מתמטית דומה ואף זהה לתופעות אלקטרו-מגנטיות?
לכך יכולות להיות שתי סיבות:
א. כוח אינפו-סוציאלי ביולוגי: בעלי חיים מייצרים חשמל בגופם, חלק ממנו זורם בכל מיני ננו-מעגלים וננו-חוטים, ויוצר אלקטרו-מגנטים. המגנטים הביולוגיים האלה, הם שעומדים מאחורי הדמיון עד כדי זהות בין הכוח המגנטי לכוח האינפו-סוציאלי, או לפחות שהכוח האלקטרו-מגנטי, הוא סיבת הכוח האינפו-סוציאלי/
ב. הדמיון בין התופעות האלקטרומגנטיות לתופעות האינפו-סוציאליות, הן מקריות. מקריותן אינה שוללת בללמוד מחקר האלקטרומגנטיות, על חקר האינפו-סוציאלית.
אחד עשר נוסחאות הכוחות האינפו-סוציאליים הן:
1, כוח המשיכה בין שני מטעני ידע. חוק קולון
2, עוצמת זרם הכוח האינפו-סוציאלי כפונקציה של מהירות שטף המטענים. חוק אמפר
3, המרת כוח מידעי (אינפו) לכוח חברתי (סוציו). חוק פאראדיי
4, המתח האינפו-סוציאלי (הפרשי העוצמה בין שני מקורות מידע), כפונקציה של עוצמת הזרם (נוסחה 2), חלקי ההתנגדות
5, הכוח האינפו-סוציאלי כפונקציה של המטען המידעי ו/או החברתי (מותג, סלב), במכפלת התאוצה
6, מהירות ההתפשטות של מידע הוא פונקציה של השורש הריבועי של הגמישות (הפתיחות החברתית, הון הגישור של החברה) חלקי הצפיפות (הלכידות החברתית, הון הקישור של החברה)
7, עוצמת הלכידות החברתית במצבי שינוי חברתי או ארגוני, היא פונקציה של העוצמה לפני תחילת השינוי חלקי הטמפרטורה (עוצמת החימום או ההיתוך של החברה, באמצעות פירוק הארגון, התפוררות מדינה וכו'). מקלוהן עסק בכך כשדיבר על הקשרים בין מדיום חם/קר לבין חברות חמות/קרות
8, קצב המעבר מאוכלוסיות הומוגניות של ייצור המוני, לחברות הטרוגניות של יצור קהילתי-שבטי, תלוי במספר המשתתפים בחוכמת ההמונים (N בריבוע/2), ביעילות דרכי ההפצה (רוחב הפס B, צנזורה), ובמידע הזורם בין ההיצע לביקוש. האם המעבר ההפוך מקהילות להמון הומוגני קורה כשיש הקטנה במספר המשתתפים, כשדרכי ההפצה משתבשות, ושאין מידע בין היצע לביקוש?
9, האנרגיה הסוציאלית המופקת ממידע, היא פונקציה של הטמפרטורה T במכפלת המידע המושקע (באיתור ובמדידה) I, חלקי העבודה W המושקעת בניטור, מדידה, והשסתום החד כיווני (טרנזיסטור אינפו-סוציאלי).
10, בגלל שתאוצת רוחב הפס (חוק גילדר), כפולה מתאוצת כוח העיבוד (חוק מור), המחשב מתפרק לענן, היחיד מתפרק לרשת, והארגון מתפרק לערפל. חוק שמידט
11, בגלל שלושת החוקים הקודמים, המדיה החברתית גורמת לכך שעלויות הקולבורציה של צרכנים בענף, או של עובדים בארגון, יהפכו לנמוכות יותר מעלויות הניהול ועלויות הארגון. חוק שירקי.
חלק ג, הלוגיקה הדינאמית של רשתות
עוסק "בלוגיקה הדינאמית של קן הנמלים" הפועלת ברשתות חברתיות, בלהקות ציפורים, בכוורות של דבורים, ברשתות נוירונים, ובאבולוציה . 1, "האטומים" (הנמלים) של המערכת מתפזרים אקראית. 2, כל מסלול אקראי משאיר עקבות (פרומונים, סימני ריח של כל נמלה) 3, איתור אקראי של מזון נשמר בגלל העקבות 4, שיתוף שאר "האטומים" בתגלית (הנחת יסוד: יש תקשורת בין "האטומים") עם דירוג עוצמת המציאה. בפייסבוק השיתוף הוא הסטטוס, והדירוג הוא מספר הלייקים או מספר התגובות 5, התנדפות מהירה יחסית של העקבות, יוצרת אופטימיזציה של הפתרון (הפונקציה הדועכת של התגובות לסטטוסים וטוויטים) 6, נוצרת חוכמה קולקטיבית גדולה מהמון חוכמות קטנות. הבסיס לאשליית הגאון, המנהיג, האידיאולוגיה, הקונספירציה
ביקורת
הביקורת המרכזית היא שלאדם יש חופש בחירה ולכן הוא לא יכול להיות נתון תחת השפעת חוקים
מקורות
מרק ביוקאנן, 2007 האטום החברתי
http://www.technologyreview.com/blog/arxiv/25712/?nlid=3466
http://arxiv.org/PS_cache/arxiv/pdf/1009/1009.0240v2.pdf
http://www.helsinki.fi/filosofia/inem/methodus/pdf/v4n1/v4n1p149.pdf
http://www.forbes.com/2010/09/27/enterprise-social-media-technology-cio-network-woods.html?boxes=techchannelsections http://mashable.com/2010/09/29/twitter-replies-retweets/
http://www.youtube.com/watch?v=A042J0IDQK4&feature=related . Building "a social laser" by sociophysical technologies http://technologyreview.com/blog/mimssbits/25896/?p1=Blogs
http://www.technologyreview.com/communications/25326/
http://www.technologyreview.com/computing/26536/page2/ SI Lenses