משתמש:Ebeloo/משתמש:Ebeloo/sandbox

|שם=נעם מאירי |תמונה= |כיתוב=נעם מאירי |תאריך לידה=27 במרץ 1958 |מקום לידה= ישראל

נעם מאירינעם מאירי הוא יוצר תיאטרון, שחקן, במאי ומורה למשחק בעל שם עולמי. ממייסדי ומנהל תיאטרון הגוף, בי"ס לתיאטרון פיזי על פי שיטת ז'אק לקוק. מאז 1999, פרופסור לתיאטרון פיזי באוניברסיטת פולקוונג לאמנויות באסן, גרמניה.

ביוגרפיה נעם מאירי, יליד שנת 1958, גדל ברמת-גן. כנער למד ב"בית צבי", בי"ס לאמנויות הבמה בהדרכתם של עירית וגר וסוהיל חדאד ובביה"ס למחול של להקת "בת-דור". במהלך שירותו הצבאי לימד שיטות הוראה בבסיסי הדרכה. מאירי החליט לשלב את תחומי ההוראה והתיאטרון וסיים תואר ראשון בביה"ס לחינוך ובחוג לתיאטרון (1980-84) באוניברסיטת תל-אביב. בתום לימודיו נסע לפריז ולמד בביה"ס לתיאטרון ותנועה של ג'אק לקוק Jacques lecoq (1984-86) והשתלם, בנוסף, ב"טכניקת אלכסנדר" ו"שיטת לאבאן"(מופיע: ניתוח תנועה לאבאן). מאירי עוסק בתיאטרון כיוצר עצמאי תוך חיפוש מתמיד אחר שפה מקורית. במקביל, מלמד מאירי משחק בתיאטרון פיזי תוך דגש על חינוך ליצירה מקורית. ב–1987 הקים יחד עם ריבי פלדמסר-ירון וולטר אניכהופר( walter anichhofer ) את "תיאטרון פובורג" וביחד כתבו ויצרו את ההצגה "נשים בפארק" שעלתה בתיאטרון "צוותא", בפסטיבל עכו ובפסטיבל לתיאטרון קומי בזלצבורג, אוסטריה. ב–1998 יצר את הקברט "המופע של רפונזל" יחד עם ריבי פלדמסר-ירון, גל פרידמן(מופיע: התסריטאי) וגיל הראבן. ההצגה עלתה ב"צוותא" והופיעה בתיאטראות ובפסטיבלים רבים. בשנת 1990 יצר את המופע "האחים גרים מספרים" שעלתה בקביעות בתיאטרון בית לסין, בשיתוף המוזיקאים צביה שרת וגל פרידמן. בד בבד, זכה מאירי לפרסום כמספר סיפורים בערוץ הילדים בטלויזיה. מאירי פיתח שיטה ייחודית בתחום "אמנות הסיפור" בתיאטרון הפיזי(physical theatre.( על פי שיטה זו ביים את הצגת היחיד של שי שוורץ "צא החוצה ילד רע" (1992) בפסטיבל "תיאטרונטו" במרכז סוזן דלל, והופיע באותו פסטיבל ב – 1993 עם הצגת היחיד "מומיק" עפ"י הרומן של דויד גרוסמן "עיין ערך אהבה", בבימויה של דניאלה מיכאלי. ב- 1994 הקים מאירי יחד עם יאיר קדר את קבוצת התיאטרון "יש לו מילים משלו" וביים ושיחק במופע סיפורים של כותבים הומואים ישראלים, בהשתתפות איציק כהן, צחי גראד וחגי אייד. המופע, שהווה פריצת דרך לתיאטרון הומואי ישראלי, זכה להצלחה רבה בארץ, תורגם לאנגלית ועלה בפסטיבל אדינבורו בסקוטלנד, בפסטיבלי תיאטרון בברייטון, במנצ'סטר ובלונדון (1995) ואח"כ גם בניו יורק ובסן-פרנסיסקו. מסע ההופעות תועד בסרט "אדינבורו לא מחכה לי" של הבמאי ארז לאופר. במהלך סיבובי ההופעות בחו"ל, הנחה מאירי סדנאות אמן רבות בנושא "אמנות הסיפור בתיאטרון הפיזי" בבתי ספר למשחק בלונדון ובניו יורק ורכש מוניטין רב כמורה למשחק ייחודי בתחום זה. בשנים 1996-2001 לימד בסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין וביים הפקות מקוריות עם בוגרי הסטודיו כגון: "חומר טוב", בהשתתפות סיגל אבין (מחזאית), יובל סגל, דורית בר-אור, הילה גושן, נתי אורנן ואחרים; "סיפורים של אוהבים", בהשתתפות סיגל אבין, גבריאל הדר, עודד מנסטר, רונה (תמר) ליפז-מיכאל ואחרים; "עמל אהבה לשווא" מאת ויליאם שייקספיר בהשתתפות יעל שרוני, יובל ברגר, יואב יפת, שחר חסון ואחרים. בעקבות העלאת "עמל אהבה לשווא" בפסטיבל רקלינגהאוזן )Recklinghausen) בגרמניה בשנת 2001, הוזמן מאירי ללמד באוניברסיטת (folkwang) "פולקוואנג" לאמנויות באסן, גרמניה, שם הוא מכהן, עד היום, כפרופסור לתיאטרון פיזי עפ"י שיטת ז'אק לקוק. בשנת 2002 הקים מאירי בתל אביב יחד עם נלי עמר וגיל בכר את "תיאטרון הגוף" בי"ס לתיאטרון פיזי על פי שיטת ז'אק לקוק. בית הספר פעל כ- 10 שנים וזכה לתמיכה והכרה מקצועית של משרד התרבות ועיריית תל אביב-יפו כמרכז ייחודי ליצירה מקורית בתיאטרון פיזי. ב–2011 ביים את "הנסיך המאושר" עפ"י סיפור מאת אוסקר ווילד. המופע ייצג את אוניברסיטת "פולקוואנג" בפסטיבל בתי ספר למשחק של ארצות דוברות גרמנית בתיאטרון קאמפנאגל, המבורג, גרמניה. ב–2013 יצר מופע תיאטרון-אופרה מקורי "געגועים לאמור ופסיכה" שעלה בתיאטרון "פינה באוש", אוניברסיטת "פולקוואנג", אסן, גרמניה. ב – 2012 כתב ושיחק ב"אבשלום", הצגה של שחקן יחיד ומוזיקאית, בבימויו של נועם בן אז"ר ובהשתתפות ורד דקל (מוזיקה ופסנתר). ההצגה עלתה בתיאטרון "תמונע" והייתה מועמדת לפרס קיפוד הזהב 2013. מאירי שיחק במספר סרטים ובהם: אושר ללא גבול (1997) בבימוי יגאל בורשטיין, "סיפורי תל-אביב" (1992) בבימוי איילת מנחמי ונירית ירון. כן שיחק בתפקיד ראשי בסרט "ערב בלי נעמה" (1992) בימוי משה צימרמן (תסריטאי) ובהשתתפות לימור גולדשטיין, דורון צברי, מיכה שרפשטיין ואחרים.

בהמשך, יכולים לבוא רשימות מפורטות/טבלאות על משחק, בימוי, הוראה, מאמר וכד'.




הוא יוצר תיאטרון, שחקן, במאי ומורה למשחק בעל שם עולמי. ממייסדי ומנהל תיאטרון הגוף, בי"ס לתיאטרון פיזי על פי שיטת ז'אק לקוק. מאז 1999, פרופסור לתיאטרון פיזי באוניברסיטת פולקוונג לאמנויות באסן, גרמניה. 

ביוגרפיה נעם מאירי הוא יוצר תיאטרון, שחקן, במאי ומורה למשחק בעל שם עולמי. ממייסדי ומנהל תיאטרון הגוף, בי"ס לתיאטרון פיזי על פי שיטת ז'אק לקוק. מאז 1999, פרופסור לתיאטרון פיזי באוניברסיטת פולקוונג לאמנויות באסן, גרמניה.

ביוגרפיה נעם מאירי, יליד שנת 1958, גדל ברמת-גן. כנער למד ב"בית צבי", בי"ס לאמנויות הבמה בהדרכתם של עירית וגר וסוהיל חדאד ובביה"ס למחול של להקת "בת-דור". במהלך שירותו הצבאי לימד שיטות הוראה בבסיסי הדרכה. מאירי החליט לשלב את תחומי ההוראה והתיאטרון וסיים תואר ראשון בביה"ס לחינוך ובחוג לתיאטרון (1980-84) באוניברסיטת תל-אביב. בתום לימודיו נסע לפריז ולמד בביה"ס לתיאטרון ותנועה של ג'אק לקוק Jacques lecoq (1984-86) והשתלם, בנוסף, ב"טכניקת אלכסנדר" ו"שיטת לאבאן"(מופיע: ניתוח תנועה לאבאן). מאירי עוסק בתיאטרון כיוצר עצמאי תוך חיפוש מתמיד אחר שפה מקורית. במקביל, מלמד מאירי משחק בתיאטרון פיזי תוך דגש על חינוך ליצירה מקורית. ב–1987 הקים יחד עם ריבי פלדמסר-ירון וולטר אניכהופר( walter anichhofer ) את "תיאטרון פובורג" וביחד כתבו ויצרו את ההצגה "נשים בפארק" שעלתה בתיאטרון "צוותא", בפסטיבל עכו ובפסטיבל לתיאטרון קומי בזלצבורג, אוסטריה. ב–1998 יצר את הקברט "המופע של רפונזל" יחד עם ריבי פלדמסר-ירון, גל פרידמן(מופיע: התסריטאי) וגיל הראבן. ההצגה עלתה ב"צוותא" והופיעה בתיאטראות ובפסטיבלים רבים. בשנת 1990 יצר את המופע "האחים גרים מספרים" שעלתה בקביעות בתיאטרון בית לסין, בשיתוף המוזיקאים צביה שרת וגל פרידמן. בד בבד, זכה מאירי לפרסום כמספר סיפורים בערוץ הילדים בטלויזיה. מאירי פיתח שיטה ייחודית בתחום "אמנות הסיפור" בתיאטרון הפיזי(physical theatre.( על פי שיטה זו ביים את הצגת היחיד של שי שוורץ "צא החוצה ילד רע" (1992) בפסטיבל "תיאטרונטו" במרכז סוזן דלל, והופיע באותו פסטיבל ב – 1993 עם הצגת היחיד "מומיק" עפ"י הרומן של דויד גרוסמן "עיין ערך אהבה", בבימויה של דניאלה מיכאלי. ב- 1994 הקים מאירי יחד עם יאיר קדר את קבוצת התיאטרון "יש לו מילים משלו" וביים ושיחק במופע סיפורים של כותבים הומואים ישראלים, בהשתתפות איציק כהן, צחי גראד וחגי אייד. המופע, שהווה פריצת דרך לתיאטרון הומואי ישראלי, זכה להצלחה רבה בארץ, תורגם לאנגלית ועלה בפסטיבל אדינבורו בסקוטלנד, בפסטיבלי תיאטרון בברייטון, במנצ'סטר ובלונדון (1995) ואח"כ גם בניו יורק ובסן-פרנסיסקו. מסע ההופעות תועד בסרט "אדינבורו לא מחכה לי" של הבמאי ארז לאופר. במהלך סיבובי ההופעות בחו"ל, הנחה מאירי סדנאות אמן רבות בנושא "אמנות הסיפור בתיאטרון הפיזי" בבתי ספר למשחק בלונדון ובניו יורק ורכש מוניטין רב כמורה למשחק ייחודי בתחום זה. בשנים 1996-2001 לימד בסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין וביים הפקות מקוריות עם בוגרי הסטודיו כגון: "חומר טוב", בהשתתפות סיגל אבין (מחזאית), יובל סגל, דורית בר-אור, הילה גושן, נתי אורנן ואחרים; "סיפורים של אוהבים", בהשתתפות סיגל אבין, גבריאל הדר, עודד מנסטר, רונה (תמר) ליפז-מיכאל ואחרים; "עמל אהבה לשווא" מאת ויליאם שייקספיר בהשתתפות יעל שרוני, יובל ברגר, יואב יפת, שחר חסון ואחרים. בעקבות העלאת "עמל אהבה לשווא" בפסטיבל רקלינגהאוזן )Recklinghausen) בגרמניה בשנת 2001, הוזמן מאירי ללמד באוניברסיטת (folkwang) "פולקוואנג" לאמנויות באסן, גרמניה, שם הוא מכהן, עד היום, כפרופסור לתיאטרון פיזי עפ"י שיטת ז'אק לקוק. בשנת 2002 הקים מאירי בתל אביב יחד עם נלי עמר וגיל בכר את "תיאטרון הגוף" בי"ס לתיאטרון פיזי על פי שיטת ז'אק לקוק. בית הספר פעל כ- 10 שנים וזכה לתמיכה והכרה מקצועית של משרד התרבות ועיריית תל אביב-יפו כמרכז ייחודי ליצירה מקורית בתיאטרון פיזי. ב–2011 ביים את "הנסיך המאושר" עפ"י סיפור מאת אוסקר ווילד. המופע ייצג את אוניברסיטת "פולקוואנג" בפסטיבל בתי ספר למשחק של ארצות דוברות גרמנית בתיאטרון קאמפנאגל, המבורג, גרמניה. ב–2013 יצר מופע תיאטרון-אופרה מקורי "געגועים לאמור ופסיכה" שעלה בתיאטרון "פינה באוש", אוניברסיטת "פולקוואנג", אסן, גרמניה. ב – 2012 כתב ושיחק ב"אבשלום", הצגה של שחקן יחיד ומוזיקאית, בבימויו של נועם בן אז"ר ובהשתתפות ורד דקל (מוזיקה ופסנתר). ההצגה עלתה בתיאטרון "תמונע" והייתה מועמדת לפרס קיפוד הזהב 2013. מאירי שיחק במספר סרטים ובהם: אושר ללא גבול (1997) בבימוי יגאל בורשטיין, "סיפורי תל-אביב" (1992) בבימוי איילת מנחמי ונירית ירון. כן שיחק בתפקיד ראשי בסרט "ערב בלי נעמה" (1992) בימוי משה צימרמן (תסריטאי) ובהשתתפות לימור גולדשטיין, דורון צברי, מיכה שרפשטיין ואחרים.

בהמשך, יכולים לבוא רשימות מפורטות/טבלאות על משחק, בימוי, הוראה, מאמר וכד'.




נעם מאירי, יליד שנת 1958, גדל ברמת-גן. כנער למד ב"בית צבי", בי"ס לאמנויות הבמה בהדרכתם של עירית וגר וסוהיל חדאד ובביה"ס למחול של להקת "בת-דור". במהלך שירותו הצבאי לימד שיטות הוראה בבסיסי הדרכה. מאירי החליט לשלב את תחומי ההוראה והתיאטרון וסיים תואר ראשון בביה"ס לחינוך ובחוג לתיאטרון (1980-84) באוניברסיטת תל-אביב. בתום לימודיו נסע לפריז ולמד בביה"ס לתיאטרון ותנועה של ג'אק לקוק Jacques lecoq (1984-86) והשתלם, בנוסף, ב"טכניקת אלכסנדר" ו"שיטת לאבאן"(מופיע: ניתוח תנועה לאבאן). מאירי עוסק בתיאטרון כיוצר עצמאי תוך חיפוש מתמיד אחר שפה מקורית. במקביל, מלמד מאירי משחק בתיאטרון פיזי תוך דגש על חינוך ליצירה מקורית. ב–1987 הקים יחד עם ריבי פלדמסר-ירון וולטר אניכהופר( walter anichhofer ) את "תיאטרון פובורג" וביחד כתבו ויצרו את ההצגה "נשים בפארק" שעלתה בתיאטרון "צוותא", בפסטיבל עכו ובפסטיבל לתיאטרון קומי בזלצבורג, אוסטריה. ב–1998 יצר את הקברט "המופע של רפונזל" יחד עם ריבי פלדמסר-ירון, גל פרידמן(מופיע: התסריטאי) וגיל הראבן. ההצגה עלתה ב"צוותא" והופיעה בתיאטראות ובפסטיבלים רבים. בשנת 1990 יצר את המופע "האחים גרים מספרים" שעלתה בקביעות בתיאטרון בית לסין, בשיתוף המוזיקאים צביה שרת וגל פרידמן. בד בבד, זכה מאירי לפרסום כמספר סיפורים בערוץ הילדים בטלויזיה. מאירי פיתח שיטה ייחודית בתחום "אמנות הסיפור" בתיאטרון הפיזי(physical theatre.( על פי שיטה זו ביים את הצגת היחיד של שי שוורץ "צא החוצה ילד רע" (1992) בפסטיבל "תיאטרונטו" במרכז סוזן דלל, והופיע באותו פסטיבל ב – 1993 עם הצגת היחיד "מומיק" עפ"י הרומן של דויד גרוסמן "עיין ערך אהבה", בבימויה של דניאלה מיכאלי. ב- 1994 הקים מאירי יחד עם יאיר קדר את קבוצת התיאטרון "יש לו מילים משלו" וביים ושיחק במופע סיפורים של כותבים הומואים ישראלים, בהשתתפות איציק כהן, צחי גראד וחגי אייד. המופע, שהווה פריצת דרך לתיאטרון הומואי ישראלי, זכה להצלחה רבה בארץ, תורגם לאנגלית ועלה בפסטיבל אדינבורו בסקוטלנד, בפסטיבלי תיאטרון בברייטון, במנצ'סטר ובלונדון (1995) ואח"כ גם בניו יורק ובסן-פרנסיסקו. מסע ההופעות תועד בסרט "אדינבורו לא מחכה לי" של הבמאי ארז לאופר. במהלך סיבובי ההופעות בחו"ל, הנחה מאירי סדנאות אמן רבות בנושא "אמנות הסיפור בתיאטרון הפיזי" בבתי ספר למשחק בלונדון ובניו יורק ורכש מוניטין רב כמורה למשחק ייחודי בתחום זה. בשנים 1996-2001 לימד בסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין וביים הפקות מקוריות עם בוגרי הסטודיו כגון: "חומר טוב", בהשתתפות סיגל אבין (מחזאית), יובל סגל, דורית בר-אור, הילה גושן, נתי אורנן ואחרים; "סיפורים של אוהבים", בהשתתפות סיגל אבין, גבריאל הדר, עודד מנסטר, רונה (תמר) ליפז-מיכאל ואחרים; "עמל אהבה לשווא" מאת ויליאם שייקספיר בהשתתפות יעל שרוני, יובל ברגר, יואב יפת, שחר חסון ואחרים. בעקבות העלאת "עמל אהבה לשווא" בפסטיבל רקלינגהאוזן )Recklinghausen) בגרמניה בשנת 2001, הוזמן מאירי ללמד באוניברסיטת (folkwang) "פולקוואנג" לאמנויות באסן, גרמניה, שם הוא מכהן, עד היום, כפרופסור לתיאטרון פיזי עפ"י שיטת ז'אק לקוק. בשנת 2002 הקים מאירי בתל אביב יחד עם נלי עמר וגיל בכר את "תיאטרון הגוף" בי"ס לתיאטרון פיזי על פי שיטת ז'אק לקוק. בית הספר פעל כ- 10 שנים וזכה לתמיכה והכרה מקצועית של משרד התרבות ועיריית תל אביב-יפו כמרכז ייחודי ליצירה מקורית בתיאטרון פיזי. ב–2011 ביים את "הנסיך המאושר" עפ"י סיפור מאת אוסקר ווילד. המופע ייצג את אוניברסיטת "פולקוואנג" בפסטיבל בתי ספר למשחק של ארצות דוברות גרמנית בתיאטרון קאמפנאגל, המבורג, גרמניה. ב–2013 יצר מופע תיאטרון-אופרה מקורי "געגועים לאמור ופסיכה" שעלה בתיאטרון "פינה באוש", אוניברסיטת "פולקוואנג", אסן, גרמניה. ב – 2012 כתב ושיחק ב"אבשלום", הצגה של שחקן יחיד ומוזיקאית, בבימויו של נועם בן אז"ר ובהשתתפות ורד דקל (מוזיקה ופסנתר). ההצגה עלתה בתיאטרון "תמונע" והייתה מועמדת לפרס קיפוד הזהב 2013. מאירי שיחק במספר סרטים ובהם: אושר ללא גבול (1997) בבימוי יגאל בורשטיין, "סיפורי תל-אביב" (1992) בבימוי איילת מנחמי ונירית ירון. כן שיחק בתפקיד ראשי בסרט "ערב בלי נעמה" (1992) בימוי משה צימרמן (תסריטאי) ובהשתתפות לימור גולדשטיין, דורון צברי, מיכה שרפשטיין ואחרים.

בהמשך, יכולים לבוא רשימות מפורטות/טבלאות על משחק, בימוי, הוראה, מאמר וכד'.


ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • שם סופר, שם ספר, שם הוצאה, תאריך הוצאה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה