שמות עצם מסתיימים בסיומת o. ליצירת ריבוי מוסיפים את הסיומת j. קיימות רק שתי יחסות: נומינטיב (יחסת הנושא) ואקוזטיב (יחסת המושא). את זו האחרונה מקבלים משם העצם ביחסת הנומינטיב על ידי הוספת הסיומת n. את שאר היחסות מבטאים בעזרת מילות יחס (את הגניטיב בעזרת de, את הדאטיב בעזרת al, את האבלטיב (באמצעות) בעזרת per).
שם התואר מסתיים ב-a. יחסה ומספר זהים לאלה של שם העצם. את ערך היתרון (ההשוואה) מבטאים בעזרת המילית pli, את ערך ההפלגה בעזרת המילית plej; לצורך הצגת השוואה משתמשים במילית ol.
שמות המספר הבסיסיים (הם אינם נוטים) הם: unu, du, tri, kvar, kvin, ses, sep, ok, naŭ, dek, cent, mil. את העשרות והמאות יוצרים באמצעות חיבור פשוט של המספרים. לסימון מספר סודר מוסיפים את סיומת שמות התואר; לצורך יצירת כפולות - את הסופית obl, לצורך יצירת שברים - on, יצירת קבוצות - op, להבעת חלוקה - המילית po. מלבד זאת אפשר להשתמש במספרים שהם שמות עצם או תוארי פועל.
שמות הגוף: mi, vi, li, ŝi, ĝi (שם הגוף ĝi משמש להבעת מושא או חיה), si, ni, vi, ili, oni;
