משתמש:Erancho/טיוטה

א. מצבה של הקהילה ממנה הוא בא: ויניה נולד בתאריך 14.3.1900 בעיר חרסון שבאוקראינה, גדל ולמד באודסה וקייב. הקהילה בה הוא חי שהיא יהודי אוקראינה סבלו מאנטישמיות ופוגרומים. מדי פעם ערכו האוקראינים פרעות ביהודים קשות ביותר ביהודים המלוות במעשים אכזרים כגון רצח, שוד, אונס ורעב. באותה תקופה היו באוקראינה הרבה אנשים שהאמינו ברעיונות סוציאליסטים שרצו לחיות בחברה שוויונית ללא מעמדות של עשירים ועניים. גם היהודים הושפעו מהרעיונות הללו וחלקם הצטרפו לתנועה ציונית-סוציאליסטית שדגלה בעלייה לארץ ולהקמת חברה סוציאליסטית, חיי שיתוף בארץ. גם ויניה כהן הצטרף לתנועה הציונית הסוציאליסטית שפעלה במחתרת. ויניה למד באודסה בגימנסיה, פוליטכניון ובמכון לחקלאות והימשיך בפעילות המחתרתית של התנועה הציונית סוציאליסטית ובשל כך נאסר בקייב ובמוסקבה. בית ספר: ויניה למד אגרונומיה- חקלאות כדי להכשיר את עצמו לקראת העלייה לארץ ישראל, הוא היה תלמיד מצטיין וגם לימד והדריך תלמידים צעירים כבר בגיל 19. הוא היה בקי ומשכנע גם בתנועה הציונית. בגלל הרעב והקשיים הפכה משפחתו של ויניה למשפחה של פליטים, ויניה היה הבן הבכור במשפחה והיה ילד מוכשר כך שהצליח לסדר למשפחתו שנמלטה מביתה בזמן הפרעות דירה קטנה בקהילה היהודית בעיר חרקוב. אחותו הקטנה קיבלה שם משרה כסטנוגרפית( כתיבה מקוצרת) של שר החינוך, ואחיו למד רפואה. הסיבות לעלייה לארץ ישראל: בשל החיים הקשים באוקראינה וברוסיה ומצד שני ויניה חשב שיהודים צריכים לחיות בארץ ישראל ולהקים בה חברה סוציאליסטית שתקים קיבוצים וחיים משותפים. המאסר השני הוחלף בגירוש מרוסיה וקבלת היתר לעלייה לארץ ישראל. ויניה עלה לארץ בתאריך ה14.9.1924, המקום בו ויניה נקלט:., ויניה החלוץ עלה לארץ והצטרף לקבוצה שהקימה את קיבוץ עין חרוד. ויניה נכנס מיד לעבודה בשדה וכמובן גם ראה את העיקר ביצירת החברה הקיבוצית הקולקטיבית. ויניה היה פעיל בקיבוץ, היה מארגן ועדות, יוזם, מתכנן, מניע, עובר בקיבוצים הצעירים ומדריך אותם בבניית המשק. ויניה כתב ספר שנקרא " היישוב הקיבוצי" שבו הוא כותב את איך שהוא חושב שצריכה להראות החברה הקיבוצית, "ויניה היה הוגה, מבצע, מיישב, בונה, יוצר, מחנך, מדריך ודוגמה אישית"(מיתוך הספר "התלם היה ארוך") שיצא לאחר מותו ב1973. מספריו הנוספים: המשק הקיבוצי, יסודות המשק הקיבוצי. ב. עדות מניר כהן בנו של ראובן (ויניה) כהן: אירוע משמעותי בחייו של אביו: סבא שלי סיפר לי על זה שאבא שלו כתב ספר ששמו: "המשק הקיבוצי" שנכתב ב1969. הוא היה על היסודות והתהליכים של הקיבוץ, בספר הזה מובאים רעיונות תיאורטיים ואידאולוגיים חדשים לאותה תקופה. הספר הזה שימש לדור שלם כמקור יניקה רוחנית לביסוס הרעיון והדרך של ההתיישבות הקיבוצית. הספר הזה גרם לויניה לקבל את פרס אהרונוביץ'. הפרס הזה הוא פרס ספרותי אשר מוענק לספרים בעלי משמעות וספר זה היה יחיד במינו ובמעמדו בספרות העיונית של הקיבוץ. הוא אמר לי שאבא שלו היה שמח עד השמיים, וכל המשפחה הייתה שמחה, הוא קיבל מחמאות מיוסף אהרונוביץ' שעל שמו היה את הפרס, מדוד בן גוריון שהיה שם.

החלק ההיסטורי:

העלייה השלישית: העלייה השלישית הייתה בין השנים 1918 עד 1923 ובה העולים היו ברובם מאירופה ובמידה רבה ממניעים ציוניים, באותה תקופה עלו לארץ בסביבות ה 35 אלף אנשים רוב העולים היו ציונים, חילוניים, צעירים, משכילים, ללא הון עצמי ובעלי אידיאולוגיה סוציאליסטית. העולים האלה אלו בעיקר מרוסיה כאשר הייתה שם תנועה קומוניסטית חזקה מאד שמדברת על שוויון ועל זה שלא יהיו יותר עשירים ועניים וכולם יחיו באותה רמה. בתקופה ההיא נבנו שני קיבוצים עיקריים והם עין חרוד ותל- יוסף, אנשי העלייה השלישית המשיכו את פועלם של בני העלייה השנייה וייסדו מוסדות, גופים וצורות התיישבות חדשות. בין השאר הם שייסדו את "הסתדרות העובדים הכללית" , נטלו חלק בהקמת ארגון ה"הגנה" ועבודתם בתחום הבניין וסלילת כבישים היא שהניחה את היסוד לתעשייה עברית. לצד עבודה זו המשיכו בני העלייה השלישית בחיזוק התשתית החקלאית היהודית.