משתמש:Faar2005/טיוטה

כיום, ברוב המקרים כאשר אנשים עוסקים בנישואי חד- מיניים ישנה התייחסות למערכת יחסים חד מינית אשר כוללת בתוכה אינטימיות מינית. כלומר, אנשים מכירים מערכות יחסים חד מיניות ככאלה הבעלות אופי דומה לכל מערכת זוגית דו- מינית (בן גבר לאישה) . אולם, לא תמיד מערכות היחסים החד- מיניות, ובמיוחד מערכות יחסים בין נשים היו בעלות אופי מיני. בעבר, היו נשים אשר התחתנו בנישואין חד- מיניים בכדי לבסס מערכת יחסים אינטימית ומשק בית משותף, וזאת ללא קשר מיני מובהק. אכן, המטרה של נישואין אלה היו ליצור תא משפחתי תומך ויציב אשר יספק לנשים את היתרונות הגלומים במערכת יחסים מבוססת, זאת ללא תלות בדמות גברית. מערכת יחסים זו נקראת "נישואי בוסטון" והיא הייתה רווחת בעיקר במאה ה- 19 . רקע המונח "נישואי בוסטון" מתייחס למערכות יחסים בין נשים אשר היו רווחות בעיקר במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. במערכת יחסים זו נשים היו חיות יחדיו ללא תלות בגבר. מושג זה נטבע לראשונה על ידי הנרי ג'יימס בנובלה " הבוסטונים" (the Bostonians), נובלה אשר עסקה במערכת היחסים האינטימית שבין שתי נשות בוסטון אמידות על אף העובדה כי נישואי בוסטון לא בהכרח התחילו להתפתח בעיר בוסטון, עדיין ישנם מספר אספקטים של העיר אשר השפיעו רבות על עידן נישואי בוסטון. בשנת 1980, כאשר העיר חגגה 250 שנה, היה בה ערבוב ייחודי של אנשים שונים אשר הגיעו ממקומות שונים. כך לדוגמא בצפון בוסטון היו מתיישבים עניים במיוחד אשר חיו בזוהמה ובצפיפות. למרות זאת, צפון בוסטון נחשבה למרכז עסקי אשר משך אליו מיני מהמרים, סרסורים וזונות. בעוד הצפון היה אזור מאד מלוכלך ומטונף, אזור הדרום היה קודר במיוחד- לאזור זה הגיעו מהגרים אשר היו בדרכם במעלה הסולם הכלכלי. אולם, עדיין היה מדובר שכונות עוני. לעומת שכונות העוני של הצפון והדרון, היו גם אזורים בהם היה שגשוג ואצילות. אותם האזורים המשגשגים הולידו את הספריות המרכזיות, התזמורת הסימפונית וכן את התאטרון. למרות התרבות הרבה וההתקדמות בחינוך, השינוי החברתי בבוסטון היה מועט מאד. אולם, על אף התקדמות בעייתית זו קמה תנועה נשים חדשות אשר חרטו על דגלן עקרונות של הגדרה עצמית ונסיגה מתוך החברה הבוסטונית הכללית. התנועה הזו השאיפה רבות על התפתחות מושג נישואי בוסטון, שכן ההבנה כי נשים יכולות להגדיר את עצמן באופן עצמאי הובילה נשים רבות לבקש לקחת חלק במערכות יחסים חד מיניות . ההיסטוריה "הלסבית" בהיסטוריה הנשית בכלל וביחוד בהיסטוריה העוסק בהומוסקסואליזם, ניתן לראות כי לנשים יש תפקיד פחות משמעותי מלגברים; ההיסטוריה עוסקת פחות בנשים ופחות בלסביות, זאת בניגוד לעובדה שבאותה התקופה היו קיימות יצירות רבות אשר עסקו בגברים ובמערכות יחסים גבריות. בתקופת הרנסנס, ניתן לראות כי כותבים רבים התחילו לכתוב על הדגש של הנפש על פני הגוף, כך שביחסי אהבה הדגש הוא על היחסים הנפשיים ופחות על היחסים הפיזיים. כך, כותבים רבים החלו לדון במערכות יחסים שבין גברים ותיארו את מערכות היחסים האלה כמערכות יחסים חזקות במיוחד. הכותבים המועטים אשר ביקשו לדון במערכת היחסים שבין נשים הדגישו במיוחד את הקשר הרגשי- קשר רגשי שהוא חזק יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים. אכן, במהלך המאה ה- 17 הייתה מעין תפיסה של איחוד נשמות, קרי- מערכת היחסים שבין נשים היא מצב שבו הנשמות מתלכדות לאחת. מכאן, ניתן לראות כי היה בעיקר דגש על הפן הרגשי של מערכת היחסים ופחות על הארוטיות. התפיסות האלה המשיכו גם למאה ה- 18 אז אליזבת מאוור הגדירה את המושג של "חברות רומנטית- מצב של יחסי אהבה בין נשים. המושג הזה צמח לאור המחשבה שנשים יוכלו להתאמן במערכות יחסים נטולות מין כמעין הכנה לחיי הנישואין עם הגברים. כמו כן, מערכת יחסים זו התאפשרה גם בשל העובדה כי גירושין לא היו אפשריים- כך, נשים יכלו למצוא נחמה בנשים אחרות שיספקו להן אוזן קשבת ונחמה. מערכת יחסים זו סיפקה לנשים הזדמנות לקחת חלק במערכת יחסים בריאה ללא הסתכנות ברכילות. חשוב לציין כי מדובר במערכות יחסים אשר היו בנויות על אהבה והמון, אולם ייתכן מאד כי מדובר במעין תירוץ לדכא נטיות מיניות. חוסר האמון בין המינים עודד בסופו של דבר את ההומוסקסואליזם, שכן גברים העדיפו לקיים יחסים עם גברים ונשים עם נשים. אכן, במהלך תקופת הרנסנס ובמאות שלאחר מכן ניתן לראות כי ההומוסקסואליות הייתה חלק בלתי נפרד מהתרבות והחברה. אולם, עדיין בתקופה זו מערכת היחסים החד מינית בין הנשים עדיין לא קיבלה את התווית של "לסביות", אלא יותר כמערכת יחסים רומנטית בה הנשים חיות ביחד חיים המבוססים על אמון וביטחון אחת בשנייה . במאה ה- 19 הייתה התאחדות של נשים כנגד גברים, והנשים בעצם ביקשו למנוע מהגברים נתח משמעותי מהעולם. יתרה מזאת, באותה התקופה היה מעט מאד משותף בין נשים לגברים, פרט לצורך בהקמת משפחה והתרבות. הפער הרב בין המינים רק חיזק את הנטייה של נשים ליצור מערכות יחסים חד מיניות, ובאופן כללי הייתה נטייה להאמין כי קשר אינטימי הוא אפשרי יותר בין נשים מאשר בין נשים וגברים- כלומר, מערכת יחסים אידיאלית היא מערכת יחסים אשר מתקיימת בין שתי נשים, ולא בין אישה וגב. כך, סוג זה של מערכת יחסים שגשג במאה ה- 19 וניתן היה לראות כי הפוטנציאל לקיום יחסים חד מיניים קבועים עולה בשלהי המאה ה- 19 התנאים של הנשים התחילו להשתנות- העלייה של מעמד הביניים אפשר לנשים הזדמנויות השכלה ותעסוקה חדשות, כך שהנשים יכלו להתנער מרעיונות ישנים ומסורתיים של תפקיד האישה- כלומר, הנשים למדו רעיונות חדשים של עצמאות תעסוקתית והשכלתית. כמו כן, באותה התקופה היה מחסור בגברים זאת בשל מלחמת האזרחים וכן הולדה של תנועות שונות לדוגמת אבוליזם, הומניטריזם וסוציאליזם. התופעות האלה קידמו את ההתפתחות של תנועות פמיניסטיות שונות וכן קידמו את העצמאיות של הנשים. כך, באותה העת נשים לא הסתכלו על מגדרן הנשי באופן מסורתי, אלא בחרו להאמין כי הן חלק ממגדר שלישי- הם אמנם בנות מבחינה אנטומית אך הן אינן כפופות לחוקים המגדריים המסורתיים. לסיכום, ניתן לראות כי לאורך המאות 17-19 הנישואין החד מיניים בין נשים התפתחו לצד התפתחות של רעיונות פמיניסטיים שונים: הנשים ביקשו לעצמן מערכות יחסים המבוססות על אהבה ואמון ללא תלות בגברים. הגדרות המונח "נישואי בוסטון" למונח "נישואי בוסטון" ישנן שתי משמעויות השונות קמעא. ראשית, נישואי בוסטון יכולים להתייחס למערכת יחסים בין שתי נשים אשר מבקשות לתחזק קשר יציב המבוסס על אמון, ביטחון ואהבה. במערכת יחסים זו הנשים מבקשות לקיים משק בית משותף זאת בעצמאות מלאה וללא תלות בגבר. מכאן, מדובר במערכת יחסים אשר נשענת על חיים משותפים. שנית, נישואי בוסטון יכולים להתייחס למערכת יחסים לסבית כפי שאנו מכירים אותה כיום- קרי, מערכת יחסים של אהבה, אמון, אינטימיות וכן יחסי מין. המשמעות היא שלא תמיד נשים החיות בנישואי בוסטון נמצאות במערכת יחסית אינטימית (מבחינת יחסי מין) אולם יש מקרים רבים שזה אכן המצב. יתרה מזאת, מכוון שבאותה התקופה הייתה חשאיות רבה סביב הנושא של הומוסקסואליות בפרט ומין בכלל, לא היה ידוע לגבי נשים רבות האם מערכת היחסים בניהן כללה גם יחסים אינטימיים. כמו כן, את המונח של נישואי בוסטון ניתן לחלק באופן נוסף: מערכות יחסים אשר מבוססות על רומנטיקה ומערכות יחסים אשר מבוססות על חברות , המשמעות היא כי גם אם תמיד היה מדובר במערכת יחסים אינטימית, האינטימיות הייתה שונה בית מערכת אחת לשנייה- בעוד במערכת יחסים אחת הנשים היו בקשר רומנטי, במערכת יחסים אחרת הנשים הרגישו חברות חזקה ואפילו סוג של משפחתיות, קרי- תחושה של קרבת דם . נישואי בוסטון הם מצב של מערכת יחסים בין שתי נשים אשר מבקשות לבסס מערכת יחסים וחיות ביחד חיים המבוססים על שיתוף, אינטימיות, קרבה, אהבה ואמון. במערכת יחסים זו הנשים מבקשות לקיים משק בית וחיי משפחה ללא תלות בגברים. באופן כללי, המונח הזה היה רווח בעיקר במאה ה-19 ובמאה ה- 20, אולם כפי שניתן לראות מדובר במונח אשר החל להתפתח עוד במאה ה- 17. בנישואי בוסטון חלק ממערכות היחסים כללו יחסים אינטימיים וחלק לא, וכן חלק מהמערכות יחסים כללו בסיס רומנטי וחלק לא. כלומר, ישנן נשים אשר נישאו בנישואי בוסטון בכדי לקיים משק בית וחיי משפחה משותפים גרידא, זאת ללא עומק נוסף. כמו כן, באותה העת הייתה התפיסה כי נשים אשר אינן נישאות לגברות אינן מעוניינות בסקס, ולכן האמונה הייתה כי בנישואי בוסטון אין כלל מערכת יחסים פיזית אינטימית . המטרה המרכזית בנישואי בוסטון לא בהכרח הייתה קיום מערכת יחסים אוהבת, אלא קיום מערכת יחסים עצמאית נטולת תלות בגברים. המשמעות היא שהנשים אשר בחרו לקחת חלק בנישואי בוסטון בעצם ביקשו להפריד את חייהם מהגברים ולחיות חיים שלמים ומלאים ללא צורך כלל בגברים- זאת בכדי לא לאפשר להם נתח משמעותי בעולם. באותה התקופה היה מדובר בסידור שכיח במיוחד- הבירה מסצ'וסטס הייתה מלאה בנשים משכילות ממשפחות טובות אשר יכלו לתמוך בעצמן ללא העזרה של גברים. עבור נשים אלה, היה הגיוני במיוחד לחפש את החברה זו של זו, מחוץ למסגרת מערכת היחסים "הקונבנציונאלית". יתרה מזאת, ישנן נשים אשר באותה תקופה החשיבו את בנות זוגן כגברים לכל דברים, זאת בשל התפיסה כי הגבריות היא לא מצב התלוי באנטומיה, אלא יותר מצב אישיותי-רגשי. כך, ניתן לראות כי אותן הנשים אפילו יצרו מגדרים חדשים ויבקשו לצאת מהגבולות המקובלים של המגדר הנשי והמגדר הגברי- הייתה תפיסה של קטגוריה מגדרית חדשה אשר נקראת “female husbands" . עם זאת, חשוב לציין כי קיימת צורה נוספת של נישואי בוסטון- צורה שבה הנשים לא חיו זו עם זו בפועל. בצורה זו של נישואי בוסטון הנשים היו נשואות בנישואין "רגילים" לגברים אך בו זמנית גם לחברה קרובה. הטענה היא שהנישואין לגבר נבעו מתוך מניעים של נוחות כלכלית, בעוד שמערכת היחסים הנשים סיפקה את הצרכים הפסיכולוגים לדוגמת אהבה, אינטימיות ואמון. המשמעות היא שלא תמיד היה מדובר בנשים אשר חיו חיים משותפים באופן מלא, אלא בנשים אשר בחרו לקשור את חייהן זה בזה. אכן, מדובר במערכות יחסים ארוכות טווח ומחייבות, ובכך הן בעצם דומות למערכת היחסים שאנו מכירים בין גבר לאישה . הנשים, נישואי בוסטון ופמיניזם לנשים אשר לקחו חלק בנישואי בוסטון היו מאפיינים ייחודים, מאפיינים אשר פתחו פניהם את הדלת ליצירת מערכות יחסים חד- מיניות עצמאיות. ראשית, אותן הנשים היו משכילות ובעלות תעסוקה, כך שמדובר בנשים אשר באופן כללי יכלו לדאוג לעצמן מבחינה כלכלית ולא היו צריכות להיות תלויות בפרנסתו של גבר במשפחה. כמו כן, מדובר בנשים אשר הגיעו ממעמד בינוני- גבוה אשר פעלו ללא לאות להתקדמות מקצועית והשכלתית. כלומר, היה מדובר בנשים בעלי יציבות כלכלית כך שהן יכלו להשקיע משאבים רבים בהתקדמות המקצועיים שלהן יתרה מזאת, הן היו נשים אשר בשל ההשכלה הגבוה שרכשו הן למדו כי מקומם החברתי העכשווי הוא בעייתי במיוחד ולכן יש צורך לבצע שינוי. על אף שמאפיינים אלה הם חשובים במיוחד ואכן היוו קרקע פורייה לצמיחה של נישואי בוסטון, המאפיין החשוב ביותר של הנשים היה הפמיניזם- מדובר בנשים פמיניסטיות במיוחד אשר האמינו ששורר חוסר שוויון בין נשים וגברים כך שהנשים תלויות מידי בבעליהן. ההבנה הזו של ההדרה הנשית כנראה התפתחה לאור ההשכלה שהן רכשו- לא מדובר היה בעקרות בית פשוטות, אלא בנשים אשר קנו לעצמן השכלה ובחרו לפתח את עצמן. לטענתן, נוצר מצב בו הגברים תופסים את מרבית התפקידים החברתיים- פוליטיים בעוד לנשים אין מקום להתפתח באופן עצמאי- הן נותרות בבתיהן לגדל את הילדים, ללא השכלה וללא מקצוע. כך, אותן הנשים סברו כי במידה מסוימת החברה עושה עוול לנשים, והאמינו כי יש צורך לתקן מצב זה. יתרה מזאת, הם סברו כי למרות המציאות בה נשים רבות תלויות בגברים- אין הדבר הכרחי, קרי- הן האמינו כי נשים יכולות לפעול ולהתנהל בדיוק כמו גברים, לצאת לרכוש השכלה וגם לעבוד. באקט מחאתי קמעא, קבוצה של נשים חדשות החליטו לשבור את מאזן הכוחות המגדרי ולפעול בכדי למנוע מהגברים נתח משמעותי מהעולם. המטרה שלהן הייתה שהנשים ילמדו לנהל חיים מלאים ועצמאיים ללא תלות בגברים. מכאן, ניתן לראות כי התנועה אשר הולידה את נישואי בוסטון היא תנועה פמיניסטית בבסיסה, תנועה אשר חרטה על דגלה את הנושא של העצמה הנשית. המשמעית הכללית היא שנישואי בוסטון הם מוסד שהוא תולדה של רצון הנשים לחיות חיים עצמאיים- הנישואין החד מיניים אפשרו לנשים לקחת אחריות על חייהן זאת ללא קשר לעולם הגברי, לפתח את עצמן ולחיות חיים מספקים ושוויוניים . מתוך הבנה של מטרה זו ניתן להבין למה נישואי בוסטון היו נישואין מגוונים במיוחד, ולמה אין הגדרה אחת מדויקת לתופעה זו. מכוון שהמטרה הייתה קיום חיים עצמאיים, אין הדבר משנה האם מדובר במערכת יחסים רומנטית, חברתית, מינית או א- מינית, אלא מה שמשנה זה שמדובר במערכת יחסים אשר מאפשרת לנשים לחיות חיים מלאים ללא צורך בהשגחה גברית. הנובלה של הנרי ג'ימס על נישואי בוסטון הנובלה "הבוסטונים" של הנרי ג'ימס היא המקום הראשון אשר בו היה שימוש במונח "נישואי בוסטון" , מדובר בסיפור אשר ג'ימס כתב בהשראת מערכת היחסים של אחותו אליס עם קתרין לורינג. נובלה זו עסקה באוליב צ'נסלור, אישה צעירה ואמידה אשר פגשה את וורנה טרנר ויצרה עמה קשר חזק אשר היה מבוסס על תשוקה חזקה. כאשר ג'ימס תיאר את מערכת היחסים שבין אוליב לוורנה הוא בעצם תיאר את נישואי בוסטון- מערכת יחסים עם אותו המין בה האוליב יכולה להיות מי שהיא רוצה, מערכת יחסים עם נפש תאומה. כמו כן, מערכת היחסים מתוארת כמערכת יחסים בה שתי הנשים הרגישו נאהבות במיוחד, הן לא נפרדו זו מזו והלכו לכל מקום יחדיו. לדוגמא, במהלך הנובלה מערכת היחסים בין השתיים מתוארת כמערכת יחסים מופלאה, אשר מספקת לשתי הנשים אושר, יוזמה והגשמה. יתרה מזאת, הדמות הראשית של וורנה מתוארת בהתחלה כדמות מאד כנועה וצייתנית- דמות אשר אינה מצליחה לממש את עצמה. אולם, כאשר אותה הדמות מתואר לאור מערכת היחסים עם אוליב, היא מתוארת כדמות אחרת לחלוטין- דמות עצמאית, חזקה, אשר פועלת באופן בלתי נדלה לקראת הגשמה עצמית ומימוש עצמי. על אף שסוף הספר אינו אופטימי וורנה עוזבת את אוליב לטובת גבר בשם בזיל, התיאורים בספר זה את מערכת היחסים החד- מינית נותרים חזקים ומשמעותיים. כך, מתוך הנובלה של ג'יימס ניתן ללמוד כי הוא אינו תופס את נישואי-בוסטון כמערכת יחסים שהיא סוטה- נהפוכו, הוא תופס את המערכת היחסים הזו כמערכת יחסים אשר מאפשרת לנשים צמיחה והגשמה. בנוסף, הוא תופס את מערכת היחסים הזו כמערכת יחסים שהיא חיובית- מערכת אשר מאפשרת לשני הצדדים לצמוח ולחוות את החיים בצורה טובה ומלאה. כך, ג'יימס מספר כי הוא הושפע רבות ממערכת היחסים של אחותו אליס, עם בת זוגתה קתרין. הוא מתאר את מערכת היחסים הזו כמערכת מופלאה במיוחד- מערכת אשר גרמה לשני הצדדים להבין כי הן לא זקוקות לגבר בחייהן. כך לדוגמא, קתרין מספרת על אליס כי אין משהו שהיא לא יכולה לעשות; היא יכולה לחטוב עצים, למשות מים, לרכוב על סוסים ולחנך את כל נשות אמריקה. בעיני ג'יימס מערכת יחסים זו היא מיוחדת במיוחד לאור העובדה כי לפני שהכירה את קתרין, אליס לא הייתה מעוניינת ליצור קשרים עם אף אחד- אולם כשהיא פגשה בקתרין משהו נפתח בה. במרוצת השנים ג'יימס שלח מכתבים לקרובות משפחה שונות בכדי לתאר את הקשר המיוחד בין השתיים, וסיפר לדודתו לדוגמא כי אליס לא יכלה למצוא לעצמה מישהי מתאימה יותר מקתרין. בשנת 1981 כאשר אליס חלתה בסרטן, קתרין הייתה שם עד סוף ימיה כדי להיות איתה ולסעוד אותה. גם בשנה האחרונה לחיה, כאשר אליס ידעה כי מותה הולך וקרב היא תיארה את הזמן האחרון שלה עם קתרין כתקופה הטובה ביותר בחיה- כלומר, החיים לצד קתרין הצליחו להשקיט את הדאגות והפחד מהמוות הקרב. עד השלב הזה השתיים לא גרו ביחד שכן קתרין הייתה צריכה לדאוג לאחותה וגרה איתה. אולם, בשלב זה הן החליטו לעבור לגור יחד וייתכן כי זו הסיבה לכך שאליס חוותה את התקופה האחרונה בחיה כתקופה נפלאה במיוחד. מתוך סיפור זה ניתן ללמוד כי ג'יימס לא ראה במערכת יחסים זו משהו סוטה, על אף שאנשים רבים סביבו תיארו את מערכת היחסים שבין אוליב לוורנה בספרו "הבוסטונים" כמערכת יחסים חולה. כך לדוגמא, פ. ו. דופי טען כי הדמות הראשית של אוליב היא דמות סוטה, ולואיס אצ'ינקלוס טען כי הדמות הראשית לוקה בנפשה. הסיבה לכך היא שבאותה התקופה אנשים לעיתים תפסו קשר בין אורך חיים לסבי לאורך חיים סוטה, כך שנשים שהן לסביות הן בהכרח גם סוטות וחולות נפש. התפיסה הייתה כי בעוד מערכות יחסים הומוסקסואליות הן בשלות וטבעיות, מערכות יחסים הטרוסקסואליות הן לא. מכאן, ניתן להבין כי בספרו "הבוסטונים" ג'יימס ביקש להראות שישנם מקרים בהם מערכת יחסים בין שתי נשים היא טובה יותר ממערכת יחסים בין גבר ואישה, שכן מערכת יחסים שכזו מאפשרת לנשים לבנות את עצמן. הדוגמא של שרה אורן ג'ווט ואנני פילדס מערכת יחסים מוכרת נוספת בין שתי נשים היא מערכת היחסים שבין שרה ואנני, מערכת יחסים אשר נמשכה כמעט שלוש עשורים. לאורך השנים השתיים חייו זו עם זו לסירוגין- זאת בכדי שבזמן שהן מתגוררות בנפרד הן יוכלו להשקיע בעבודתן. בשנת 1984 אנני פילד התחתנה עם אלמן מבוגר בשם ג'יימס פילד. כאשר הוא מת בשנת 1881, חבר של אנני הכיר את שרה וחשב כי היא תוכל למלא את החסר שנוצר בחייה של אנני בעקבות מותו של בעלה. בשל כך, הוא עודד את מערכת היחסים שבין השתיים. מערכת היחסים שבין השתיים פרחה, וג'ווט טענה כי מערכת יחסים הטרוסקסואלית יכולה להיות מאד הרסנית עבור נשים שכן הנשים ממזגות את הזהות שלהן בזהות של בעליהן, דבר אשר פוגע באינטרסים האישיים שלהם וביכולת הצמיחה. לדידה, במערכת יחסים שכאלה הנשים עלולות לחוש כי שבן זוגן יכול לחיות בלעדיהן. לכן, הנשים עלולות להתחרט על מערכת היחסים ועל עצמן העבודה שהן ביטלו את עצמן ובזבזו את חייהם במערכת יחסים שהיא פוגעת. שרה לא הייתה מערכת היחסים היחידה של ג'וונט, שכן היא מתארת כי במהלך חיה היו לה מספר מערכות יחסים רומנטיות- את מערכות יחסים אלה היא מתארת הן ביומן שלה והן במספר שירים וסיפורים. באחת מהפעמים היא מספרת שמערכת יחסים חזרה של חברות אמיתית הרבה מאד פעמים הופכת לאהבה אמיתית, שכן תחושת ההתרגשות וההתלהבות היא זו אשר תורמת להתפתחות של מערכת היחסים הרומנטית. מכאן, ניתן לומר כי בכתביה ובחייה ג'ווט העבירה הלאה רוח פמיניסטית משמעותית. דוגמא נוספת ליצירה ספרותית אשר עוסקת בנישואי בוסטון היא יצירתו של וויטמן. אולם, בשונה מיצירתו של ג'יימס, מדובר ביצירה אשר עוסקת במערכת יחסים שבין שני גברים. ביצירה זו מבקש הכותב לתאר מערכת יחסים הומוסקסואלית בין שני גברים, מערכת יחסים אשר מושתתת על תשוקה- הוא מתאר את מערכת היחסים כזו אשר מאפשרת הנאה אמיתית מהחיים. אולם, כאשר העורכים של וויטמן קראו את יצירתו, הם בחרו להשמיט את התיאורים אשר מתארים את התשוקה שבין שני גברים. מתוך הסיפורים השונים ניתן ללמוד כי למרות שהביקורות על הנובלה של ג'יימס היו קשות מאד, הן פתחו צוהר משמעותי לסיפורים שונים בנושא זה- סיפורים אשר עסקו במערכות היחסים שבין נשים. כך, במרוצת השנים נוספו לג'יימס וג'ווט עוד כותבים רבים אשר ביקשו לתאר את נישואי בוסטון- הן מנקודת מבט אישית והן מנקודת מבט ספרותית. נישואי בוסטון בקרב גברים על אף שהתופעה הייתה רווחת בעיקר בקרב נשים, לא ניתן להתעלם מן העובדה כי תופעה זו הייתה קיימת גם בקרב גברים. אחת הדוגמאות הבולטות ביותר של נישואי בוסטון בקרב גברים היא המקרה של אוסקר ויילד. ויילד הואשם במעשי סדום ובשנת 1895 נכנס לכלא למשך שנתיים. למרות גזר דין זה, הוא עשה ככל שביכולתו בכדי להגן על אהבה חד מינית בבית המשפט- הוא אמר כי מדובר בחיבה רוחנית שהיא כה עמוקה עד שהיא טהורה כמו השלמות. הוא הוסיף ואמר כי זה סוג של אהבה אשר מכתיבה ומקדמת את עבודת האומנות- כמו עבודות האומנות של שייקספיר ומיכאלנג'לו. על אף ניסיונו הנואש להגן על מערכות יחסים הומוסקסואליות, העיתונים התמקדו בעיקר בפרטים ארוטיים ותאוותניים לדוגמת הביקורים המזדמנים של ויילד אצל זונות ממין זכר. לאחר מכן, השירה והכתיבה לגבי גברים ששוכבים ביחד השתנתה כמעט לחלוטין. דוגמא נוספת לגבר מוכר אשר התנסה במערכות יחסים הומוסקסואליות הוא לינקולן. מדובר דבריו של ריינולדס, עולה כי לינקולן הגדיר את עצמו כמי שאוהב גם נשים וגם גברים- כלומר, הוא ביקש להפוך את מוסד האהבה למוסד שהוא הרבה פחות רשמי ויותר פתוח. לינקולן קיים מערכת יחסים קרובה מאד עם חברו ג'ושוע ספיד- השניים נהגו לישון יחד באותה המיטה במשך 4 שנים, וספיד כתב ללינקולן בשנת 1842 כי התשוקה שלו לחברות הזו היא תשוקה נצחית- תשוקה שלעולם לא תפסיק. עוד נשיא אמריקאי אשר היה במערכת יחסים גברית גרובה הוא ג'יימס א. גרפילד. גרפילד כתב מכתבים מלאי תשוקה לחברו הארי רודס. במכתבים אלה הוא סיפר לו כי הוא מתגעגע אליו מאד, ושיתף כי הגעגוע תוקף אותו בכל מקום- בלימודים, בכנסיה, בעבודה ואפילו בשעות הפנאי. הוא מתאר שהוא מתגעגע אליו בשעות הערות ושעות השינה- בכל שעות היום הוא מתהווה לנוכחותו. בתגובה, רודס היה כותב לו כי גם הוא היה רוצה להעביר לילה נטול שינה. מתוך המכתבים האלה ניתן לראות כי מדובר במערכת יחסים עמוקה במיוחד, מערכת יחסים אשר מצד אחד מושתתת על חברות חזקה ומצד שני על תשוקה ורומנטיקה.