משתמש:Flomenbom/המוחות הבורחים

המוחות הבורחים הישראלים הם כעשרת אלפים מדענים ישראלים (ורופאים) שעזבו את ישראל ועובדים בחו"ל (הנתון המספרי מתייחס ל 2011).
קיים גם מושג כללי באנגלית, brain drain, המתייחס להגירה של אנשים עם יכולת טכנולוגיות מסוימות ממדינה למדינה אחרת (בדר"כ מדובר על אנשים עם תואר אוניברסיטאי או שקול ומעלה). בהקשר של מאמר זה, המוחות הבורחים הם המוחות הבורחים הישראלים שהם ישראלים עם תואר דוקטור ומעלה (MD ו PhD) שעזבו את ישראל וחיים ופעילים בחו"ל. אלו הם האנשים שאליהם מתייחסים "המרכזים הווירטואלים" של המועצה להשכלה גבוהה מ 2010.

תאור בעיית המוחות הבורחים עריכה

הנתונים כאן מסתמכים בעיקר על האתרים של המועצה להשכלה גבוהה.

  • המוחות הבורחים הם בטווח הגילאים +30-55
  • המוחות הבורחים הם אלו שהצליחו להשתלב בעולם המדעי בחו"ל והם כיום מדענים פעילים בחו"ל.
  • כאמור, מדובר על כ 10,000 מדענים (ורופאים), כמות ששווה למספר המדענים הפעילים בישראל. עשרות אחוזים מאלו, יהיו מובילים בתחומם אם יעבדו בארץ.
  • הבעיה היא רצינית מאוד ביחס למספר התושבים במדינה, בהשוואה למדינות אחרות עם קהילה מדעית מפותחת (במדינות יציבות). למעשה, באופן יחסי למספר האזרחים, ישראל היא אחת המדינות ממנה בורחים הכי הרבה "מוחות" (מדענים).
  • "המוחות הבורחים" הם קבוצה הטרוגנית המכילה: (1) מדענים ישראלים צעירים שהם במהלך הפוסט דוקטוראט או ממש לאחר סיום הפוסט-דוקטוראט בחו"ל (2) חוקרים ישראלים בחו"ל במכוני מחקר במשרה הראשונה שלהם לאחר הפוסט דוקטוראט (3) מדענים ישראלים שהם ראשי קבוצות שהשתלבו במכוני מחקר ואוניסרסיטאות בחו"ל (4) מדענים ישראלים שלהם קבוצות מחקר בחו"ל כבר למעלה מעשור(+).
  • התופעה הנ"ל מצטרפת לתופעת ההזדקנות האקדמית בישראל: הגיל הממוצע של הפרופסורים בארץ הוא 57 שנה; גיל ממוצע זה לפרופסור הוא מהגבוהים בעולם.

מרכזי מצוינות וירטואלים עריכה

  • מרכזי המצוינות הווירטואלים, הם רעיון שהועלה במהלך 2010 להתמודדות עם תופעת המוחות הבורחים. [1][2] המאמץ מסתכם בהקצאת תקציבים נוספים לאוניברסיטאות. כלומר, מרכזים וירטואלים אלו מתוכננים לתפקד כשלוחות של האוניברסיטאות.
  • הועלתה טענה שרעיון המרכזים הוירטואלים בחסות האוניברסיטאות יכול לפתור רק חלק קטן מהבעיה, לחלק מהמדענים שפועלים בחו"ל, ןלא יעזור לשכנע מוחות בורחים רבים לעבוד בארץ, במיוחד את אלו שהשתלבו כבר בחו"ל. הסיבה היא: כל מדען החושב בצורה שהיא סטרייט פורוורד (בדרך הישר) לא ירצה להיות כפוף לאוניברסיטאות בישראל לאחר שהם דחו אותו מסיבות לא מדעיות ותמוהות. האוניברסיטאות הם אלו שיצרו את התופעה ולכן הסיכוי שהמרכזים הווירטואלים באוניברסיטאות יפתרו את הבעיה נמוך. כלומר, עשרות אחוזים מאותם אלפי "מוחות בורחים", דווקא אותם עשרות אחוזים מוצלחים ביחס לאחרים, לא יירצו להעתיק את מקום מגוריהם לישראל רק על מנת להיות כפופים לאותם אנשים שלא האמינו ביכולתם, ועוד בשביל תקציבים נמוכים יותר וחשיפה מדעית קטנה יותר.
  • במהלך 2011 התברר שרק כ 50 מוחות בורחים מוענינים להשתתף במרכזים הווירטואלים בחסות האוניברסיטאות. כ 1200 מדענים ישראלים שכבר עובדים באוניברסיטאות בישראל הגישו את רוב בקשות התקציב במסגרת המרכזים הוירטואלים.

הרשת המדעית הישראלית עריכה

רעיון אחר שהועלה לקליטת "המוחות הבורחים" בארץ, מוצלחים ומוצלחים מאוד, הוא להקים מוסד מדעי נוסף: הרשת המדעית הישראלית [3]. גוף שיהיה עצמאי מהאוניברסיטאות, עם מרכזים מדעיים ממשיים בכל הארץ, ובעל תקציב שמשתווה לזה של האוניברסיטאות, שעושה כל מאמץ לקלוט מדענים ישראלים שפועלים בחו"ל ורוצים לפעול גם בארץ בכל השקעת זמן שימצאו לנכון (כאשר משאבים יינתו על סמך איכות המדען והשקעת הזמן לה מתחייב המדען בארץ). הרעיון הוא שגוף מדעי כזה הפועל ממרכזים ממשיים הפזורים בכל הארץ יוכל גם ליצור מציאות שבא אחוזים רבים מהצעירים המוכשרים החיים בארץ יפנו למדעיים. הנקודות בבסיס הרשת המדעית הישראלית הם:
1. הרשת המדעית הישראלית וגופיה עצמאיים מהאוניברסיטאות. לרשת הנהלה אחת.
2. הרשת תאחד בתוכה את הגופים הבאים: מרכזי מחקר מדעיים ממשיים הפזורים בארץ, חברות מדעיות, וחברות טכנולוגיה מסוימות. הרשת תנהל קשר רציף עם מכללות שמתעסקות במדע, עם קבוצות מחקר בבתי חולים שלא קשורות לאוניברסיטאות ועם חממות טכנולוגיה.
3. הרשת תכלול את כל תחומי המחקר הבסיסי במדעים (ביולוגיה ,כימיה, פיסיקה, מחשבים ומתמטיקה), הנדסה, רפואה וכלכלה.
4. הרשת תעודד יצירת מוצרים מדעיים וטכנולוגים ותרוויח 33% מהרווח עליהם.
5. תקציב הרשת יהיה שקול לתקציב האוניברסיטאות.
6. הרשת תעניק תואר פרופסור לדוקטורים במסלול פרופסורה על סמך קריטריוניום מדעיים ותאפשר לפרופסורים הרוצים להצטרף לרשת המדעית הישראלית לשמור על תוארם.
7. הרשת המדעית הישראלית תעניק תארי מוסמך ודוקטור במדעים, הנדסה וכלכלה ובהחלט תפעיל תוכנית לימוד פעילה על ידי שיתוף פעולה מלא של כל מוסדות הרשת.

מראי מקום עריכה