משתמש:Flomenbom/הרשת המדעית הישראלית

הרשת המדעית הישראלית אמורה לפתור את בעיית המוחות הבורחים במדע מישראל לחו"ל, וליצור מציאות שבה לא יברחו כמות כה גדולה של מוחות, מכיוון שכחמישים אחוזים (50%) מבעלי תואר דוקטור עוזבים את המדינה (אחוז העוזבים הכללי הוא 10%). הרעיון שהרשת המדעית הישראלית . תהיה גוף מדעי ויישומי עם מרכזי מחקר ממשיים הפזורים בכל הארץ, עצמאי מהאוניברסיטאות, בעל תקציב עצמאי המשתווה לזה של האוניברסיטאות, המסמיך פרופסורים, מכשיר דוקטורים ומסטרים במדעים, ופועל בחברות.

הרשת המדעית הישראלית

המוחות הבורחים במדע

אלפי מדענים ישראלים בטווח הגילאים +30-55 שהצליחו להשתלב בעולם המדעי בחו"ל והם כיום מובילים מעבדות מחקר (עם תקציבים יפים) בחו"ל. כלומר, כמחצית מהאלפיון העליון החכמים ביותר (במדעים) ממדינת ישראל החליט או ראה שמשהו "מסריח בממלכה האקדמית הישראלית". חשוב לציין שהרבה מאוד מאלו, הם מדענים שיהיו מובילים בתחומם אם יעבדו בארץ. "המוחות הלוחמים": מדענים שהשתלבו בארץ אך לא ברמה שמשקפת את היכולות שלהם. (המקרה שלי הוא מיוחד מאוד, מכיוון שאני מחזיק קבוצת מחקר כחברה פרטית עם תקציב יפה מאוד מהאיחוד האירופי. כמובן, אני מגדיר את הסיפור שלי כשייך ל"מוחות הלוחמים" ול"המוחות הבורחים" מכיוון שהאקדמיה בארץ לא הציעו לי את ההצעה הראויה.) האוניברסיטאות במדינה הם של העם: מתוקצבים מהמדינה ולא גופים פרטיים. האנשים הוותיקים באוניברסיטאות מתנהגים בצורה הבוגדת במדינה: דוחים את המוצלחים בטענות שקריות מבוססות קנאה, משאירים המון משרות ותקנים למדענים (פרופסורים) צעירים לא מאוישות, "מזקינים" בכך את הגיל הממוצע של הפרופסורים (57 שנה גיל ממוצע לפרופסור הוא מהגבוהים בעולם) ויוצרים מציאות שבה 50% מהחכמים ביותר (במדעיים) בורחים מהארץ. דבר זה מקרין על כל רבדי החברה הישראל ויכול להוביל לקריסה חברתית.

מרכזי המצוינות הווירטואלים

לאחרונה, הועלה רעיון של "מרכזי מצוינות וירטואלים" בחסות האוניברסיטאות שמתוכנן למשוך "מוחות בורחים" לישראל. על סמך הדיווחים בתקשורת הישראלית המאמץ מסתכם בהקצאת תקציבים נוספים לאוניברסיטאות. כלומר, מרכזים וירטואלים אלו מתוכננים לתפקד כגרורות של האוניברסיטאות. הטענה היא שעשרות אחוזים מאותם אלפי "מוחות בורחים", דווקא אותם עשרות אחוזים מוצלחים ביחס לאחרים, לא יירצו להעתיק את מקום מגוריהם לישראל רק על מנת להיות כפופים לאותם אנשים שלא האמינו ביכולתם, ועוד בשביל תקציבים נמוכים יותר וחשיפה מדעית קטנה יותר. אכן, בשנת 2011 התברר שרק 50 מוחות בורחים מעונינים.

על הרשת

על מנת שבאמת אפשר יהיה לקלוט את "המוחות הבורחים" בארץ, מוצלחים ומוצלחים מאוד, ולחזק בצורה משמעותית את כל המדענים המקומיים הרצינים שפועלים בארץ בתנאים לא ראויים, יש להקים מוסד מדעי נוסף: הרשת המדעית הישראלית. גוף שבאמת ייתן מענה לבעיית "המוחות הבורחים", מוצלחים ומוצלחים מאוד, ושיחזק בצורה משמעותית את כל המדענים המקומיים הרצינים שפועלים בארץ מחוץ לאוניברסיטאות, ושיעזור ל"מוחות הבוכים" שהם מדענים צעירים העובדים באוניברסיטאות ולא מרוצים מההתנהלות האדמיניסטרטיבית. גוף שיהיה עצמאי מהאונברסיטאות, עם מרכזים מדעיים ממשיים בכל הארץ, ובעל תקציב שמשתווה לזה של האוניברסיטאות, שעושה כל מאמץ לקלוט מדענים ישראלים שפועלים בחו"ל ורוצים לפעול גם בארץ בכל השקעת זמן שימצאו לנכון (כמובן שמשאבים יינתו על סמך איכות המדען והשקעת הזמן לה מתחייב המדען בארץ). גוף מדעי כזה הפועל ממרכזים ממשיים הפזורים בכל הארץ יוכל גם ליצור מציאות שבא אחוזים רבים מהצעירים המוכשרים החיים בארץ יפנו למדעיים. הנקודות בבסיס הרשת המדעית הישראלית הם <ציטוט> מספר נקודות ספציפיות יותר ופירוט סכמי של הרשת (כמו שאני רואה את הרשת המדעית הישראלית) מוצגות בנספח של מסמך זה <\ציטוט>: 1. הרשת המדעית הישראלית וגופיה עצמאיים מהאוניברסיטאות. לרשת הנהלה אחת. 2. הרשת תאחד בתוכה את הגופים הבאים: מרכזי מחקר מדעיים ממשיים הפזורים בארץ, חברות מדעיות, וחברות טכנולוגיה מסוימות. הרשת תנהל קשר רציף עם מכללות שמתעסקות במדע, עם קבוצות מחקר בבתי חולים שלא קשורות לאוניברסיטאות ועם חממות טכנולוגיה. 3. הרשת תכלול את כל תחומי המחקר הבסיסי במדעים (ביולוגיה ,כימיה, פיסיקה, מחשבים ומתמטיקה), הנדסה, רפואה וכלכלה. 4. הרשת תעודד יצירת מוצרים מדעיים וטכנולוגים ותרוויח 33% מהרווח עליהם. 5. תקציב הרשת יהיה שקול לתקציב האוניברסיטאות. 6. הרשת תעניק תואר פרופסור לדוקטורים במסלול פרופסורה על סמך קריטריוניום מדעיים ותאפשר לפרופסורים הרוצים להצטרף לרשת המדעית הישראלית לשמור על תוארם. 7. הרשת המדעית הישראלית תעניק תארי מוסמך ודוקטור במדעים, הנדסה וכלכלה ובהחלט תפעיל תוכנית לימוד פעילה על ידי שיתוף פעולה מלא של כל מוסדות הרשת.

איך הרשת המדעית הישראלית תשפיע על המציאות בישראל?

מספר נקודות על ההשפעה האפשרית של הרשת המדעית הישראלית על החברה בישראל.

1. הרשת תשתמש בצורה הנכונה ביותר במשאב הטבע העיקרי של מדינת ישראל: המשאב האנושי.- רשת מדעית ישראלית תוכל לשמש כמוסד המציע ל"מוחות הבורחים" את התנאים הראויים לעבוד בארץ ולחזק את כל ה"מוחות הלוחמים", שהם מדענים המוחזקים בתנאים לא ראויים מכיוון שיש מישהו באוניברסיטה שמקנא בהם. הרשת תהווה גם אלטרנטיבה ל"מוחות הבוכים" שהם מדענים ישראלים באונברסיטאות שלא מרוצים מההתנהלות האדמיניסטרטיבית שם.

2. הרשת תעלה את רמת המדע בארץ.- המכללות שבהם מלמדים גם מדע יוכלו להעסיק גם מספר מדענים פעילים של הרשת המדעית הישראלית ובכך להעלות את החוזק המדעי של המוסד.

3. הרשת תהווה את החיבור הטיבעי ביותר בין מדע בסיסי וטכנולוגיה במציאות של היום.- חברות מדעיות יהיו בראשות מדען בכיר שיכול להיות פרופסור או במסלול פרופסורה ברשת. מעבדה מדעית של הרשת יכולה לפעול גם בחברות טכנולוגיה (או חברות אחרות במשק), כך שגם החברה תוכל להרוויח מיצירת הידע וגם הרשת תרוויח ממכירות מוצרים שפותחו מתקציבי הרשת ומפרסום המאמרים שנכתבו בחברה. הרשת תנהל את החממות מבחינה מדעית. זה יעזור לצמצם את הפסדי החממות מכיוון שכל פרויקט חממה יעבור בחינה רצינית ומעקב רציף של מדעני הרשת, לעומת המצב העגום כיום שבו אנשים לא מדענים קובעים את קבלת או דחיית הפרויקטים בצורה שלא קשורה לסיכוי ההצלחה המדעיים של הפרויקט, ואין מעקב מדעי רציף על פרויקטים.

4. הרשת תהיה יצרנית של מקומות עבודה.- כאשר ישנה רשת מדעית ישראלית כמו שתוארה כאן, צעירים מוכשרים יעדיפו ללכת לעסוק במדע מכיוון שיש מסלול ברור של עשייה מדעית וכלכלית מקומית, על מקצועות אחרים שכרגע מובילים על מדעיים באטרקטיביות הכלכלית שלהם. הרשת תוכל להכיל תוך עשור כמאה אלף מדענים ישראלים.

5. לרשת המדעית הישראלית תהיה השפעה עצומה על הציבור גם בצורה עקיפה: במציאות של ימינו מערכות המדינה הם מצומדות. מציאות ה"מוחות הבורחים" וה"מוחות הבוכים" וה"מוחות הלוחמים" גורמת למציאות עגומה גם במגזרים אחרים של החברה, אפילו אם אין זה ברור לאדם הפשוט. הרשת המדעית הישראלית תגרום ליציבות ופעילות רציפה והגיונית יותר מהנוכחית בכל חלקי החברה מכיוון שתהווה תחרות למונופול האוניברסיטאות על החברה. (אפשר גם לתאר מצב שבו רשת אקדמית משלימה קמה על בסיס ההצלחה של הרשת המדעית הישראלית.)

6. כשתהיה הצלחה, יכול מאוד להיות שמודל הרשת המדעית הישראלית, כמו שמוצג כאן, ייושם גם בעולם כולו, בצורה מסוימת, במדינות מתפתחות כמו סין, הודו, רוסיה, וברזיל וגם בארה"ב, יפן ומדינות אירופה שישתמשו במודל הרשת על מנת לצאת ממשבר החוב הנוראי (או ממשבר כלכלי במופע אחר שלו) המטלטל מדינות אלו בשנים האחרונות. מודל מוסדי-מדעי שפותח בישראל לראשונה ומיושם בעולם יעלה את ערך מדינת ישראל בין אומות העולם.

7. רשת מדעית ישראלית המתקשרת עם העולם המדעי מחוץ למדינה יחזק וייצב את מדינת ישראל. זהו המודל הנחוץ לרשת המדעית הישראלית.

מצב מוחות בורחים בעולם

כאן אנו מסכמים נתונים מהערך .brain drain הנתונים מתייחסים לאנשים עם תואר ראשון לפחות (אלא היכן שמצוין אחרת).

ארה"ב ומערב אירופה

רוב מדינות מערב אירופה, בריטניה וארה"ב לא מאבדות מוחות בצורה משמעותית ב 30 שנה האחרונות. ישנם מספר מדינות במערב אירופה ששם בעיות כלכליות ספציפיות כבר שנים רבות כמו אירלנד ופורטוגל ולאחרונה גם ספרד שגרמו ושגורמות לבריחת מוחות. לאירלנד ידוע שיש גם הגירה לתוכה. הבעיה במערב אירופה היא בעיקר עם פורטוגל שמאבדת 20% מהעובדים המקומיים בעלי יכולות למדינות כמו ארה"ב.

רוסיה ומדינות מזרח אירופה

המצב מגוון. פולין למשל דווקא מתחזקת בשנים האחרונות. רוסיה איבדה 500,000 מדענים משנות התשעים למערב.

אסיה

• אירן: הערכה היא שכ 6% מהאוכלוסיה עזבו את אירן ב 30 השנים האחרונות, עם קצב של 180,000 בשנה בשנים האחרונות.
• עירק: 4 מיליון עירקים עזבו בתקופת סאדם.
• סין: כ 75% מהסטונדנטים שיוצאים ללמוד בחו"ל נשארים בחו"ל (נתון מהעשור האחרון). 100,000 סינים מהגרים בשנה למערב בשנים האחרונות.
• הודו: למרות שנתונים מדויקים חסרים, ידוע שהרבה אנשי מחשבים עוזבים לעבוד במערב ששם משכורות גבוהות יותר (כנראה כמה עשרות אלפי אנשים בשנה).

אפריקה

150,000 אנשים עוזבים בשנה את מדינות אפריקה בשנים האחרונות. עיקר הבעיה בהרבה מאוד ממדינות אפריקה, כמו גאנה, אתיופיה ודרום אפריקה, היא עזיבה של רופאים למדינות מפותחות.

דרום ומרכז אמריקה

המצב מגוון. ארגנטינה וברזיל עם מספר אחוז של אנשים מוכשרים שעוזבים של בערך 3% בעוד שממקסיקו עוזבים 14% ובאמצע עם 10% אקוודור וקולומביה.