ערך זה עוסק בשפות מצרים העתיקות. אם התכוונתם לשפה המודרנית, ראו ערבית מצרית.

מצרית הנו שם כולל לשפות אשר דוברו ונכתבו במצרים העתיקה, כאשר האחרונה מביניהן היתה בשימוש עד המאה ה-17 לספירה. נהוג להבחין בין חמישה שלבים עיקריים בהתפתחות המצרית:

מצרית עתיקה (Old Egyptian) - שפתה של תקופת הממלכה העתיקה (עד 2200 לפנה"ס לערך).
מצרית קלאסית, או "מצרית בינונית" (Middle Egyptian) - שפתה של תקופת הממלכה התיכונה ואילך (2200-1500 לפנה"ס לערך).
מצרית רעמססית, או "מצרית חדשה" (Late Egyptian) - שפתה של תקופת הממלכה החדשה (1500-700 לפנה"ס לערך).
דמוטית - שפתה של "התקופה המאוחרת" (מהשושלת ה-26 ועד התקופה הרומית: 700 לפנה"ס - 400 לסה"נ לערך).
קופטית - שפתם של הנוצרים תושבי מצרים (המאה ה-2 עד המאה ה-17 לסה"נ).

שלבי השפה המצרית עריכה

מצרית עתיקה עריכה

ערך מורחב – מצרית עתיקה

מצרית עתיקה היא השפה שהיתה שגורה במצרים בתקופה הממלכה העתיקה, עד השושלת ה-6. זוהי השפה בה כתובים תחריטי הפירמידות. ישנם חוקרים המכנים את המצרית מהתקופה הפרה-דינסטית ועד השושלת ה-3 (3300-2700 לפנה"ס לערך) בשם "מצרית ארכאית", אולם חלוקה זו אינה מקובלת על כלל החוקרים. הקושי הרב בסיווג נובע מכך שהטקסטים העתיקים ביותר הם משפטים קצרים וקשים לפענוח, לרוב עם אופי דתי מאוד - מה שמחייב הבנה עמוקה של דת מצרים העתיקה.

מצרית קלאסית עריכה

זוהי המצרית שהיתה שגורה בתקופת הממלכה התיכונה. ישנם מקורות רבים לשלב זה של השפה, בהם תחריטים, אסטלות, פפירוסים ואוסטרקונים. היא נקראת "קלאסית" משום ששלב זה של השפה התקבע בתרבות המצרית כשפה הספרותית הסטנדרטית; גם שלבים מאוחרים יותר של המצרית (לדוגמה בממלכה החדשה), מראים שימוש חוזר בשפה הקלאסית, למרות שזו ככל-הנראה כבר לא היתה שגורה בפי העם.

המצרית הקלאסית זכתה למחקר רב בקרב הקהילה המדעית בשתי המאות האחרונות, וישנן גישות שונות לתיאורה. מהבולטות שבגישות אלו הן גישתו של אלן גארדינר (Alan H. Gardiner)^[1] וגישתו של יעקב פולוצקי, שזכתה לכינוי "התיאוריה הסטנדרטית".

מצרית רעמססית עריכה

עוד במהלך תקופת הבינים השניה ניתן להבחין בשינויים הדרגתיים העוברים על תחביר השפה המצרית הכתובה. שינויים אלו מגיעים לשיאם בתקופה הרעמססית, היא תקופת הממלכה החדשה (על שם המלך הבולט בתקופה זו, פרעה רעמסס השני). ניתן להבחין בין השפה הרעמססית הספרותית לבין הרעמססית האדמיניסטרטיבית, כאשר לכל אחד מהם יש מאפיינים משלו^[2]. עם זאת, טקסטים רבים מהתקופה הרעמססית מכילים קטעים עם זיקה למצרית קלאסית, באופן המשווה "רשמיות" לכתוב.

בעוד שאוצר המילים של המצרית הרעמססית דומה מאוד לזה של המצרית הקלאסית, ישנם שינויים גדולים במורפולוגיה, בתחביר השפה ובדגמי המשפט^[3]. הבולטים שבחידושי המצרית הרעמססית הם:

הופעת תווית יידוע
כינויי שייכות חדשים
מעבר מצורות סינתטיות של הפועל לצורות אנליטיות
צורות שלילה חדשות, שונות מאלו של המצרית הקלאסית

תיאור מדוקדק של המצרית הרעמססית פורסם ב-1984 על-ידי ירוסלב צ'רני ושרה גרול.

דמוטית עריכה

ערך מורחב – דמוטית

החל מהמאה ה-7 לפנה"ס, מופיע במצרים התחתונה שלב חדש של השפה המצרית אשר נכתב בכתב הדמוטי, וזכה לכינוי "דמוטית". המצרית הדמוטית נבדלת מן המצרית הרעמססית הן באוצר המילים והן בתחביר. בתחילה היא שימשה בעיקר לכתיבת מכתבים ומסמכים רשמיים, אולם לאחר מכן שימשה גם בכתיבת טקסטים דתיים וספרותיים. הדמוטית השתמרה כשפה כתובה במצרים במשך זמן רב, גם בשעה שהשפה המדוברת עברה שינויים רבים.

קופטית עריכה

ערך מורחב – קופטית

"קופטית" הוא כינוי לשלב האחרון של הלשון המצרית, מן המאה השניה לספירה ועד לשקיעתה במאה ה-17 לספירה. הלשון הקופטית נכתבה באותיות הכתב היווני, להן נוספו תווים שהושאלו מן הכתב הדמוטי עבור עיצורים שאינם קיימים בשפה היוונית.

הכתב המצרי עריכה

כתב חרטומים
כתב היארטי
כתב דמוטי
כתב קופטי

מקורות עריכה

^ Gardiner, Alan H.; 1957; Egyptian Grammar
^ Goldwasser, O.; 1990; On the choice of Registers - Studies on the Grammar of Papyrus Anastasi I; 200-202
^ Černý, J., and Groll, S. I. (1984). A Late Egyptian Grammar. Rome: Biblical Institute Press.

[1] Gardiner, Alan H.; 1957; Egyptian Grammar

[2] Goldwasser, O.; 1990; On the choice of Registers - Studies on the Grammar of Papyrus Anastasi I; 200-202

[3] Černý, J., and Groll, S. I. (1984). A Late Egyptian Grammar. Rome: Biblical Institute Press.

[1]

[2]

[3]

משתמש:GeshemKach/ארגז חול

תוכן עניינים