משתמש:Ghesraa/ניתוח חלופות

הוא בדיקה השוואתית של החלופות השונות. בדיקה זו יכולה להתחיל בהשוואה טכנית לפי כל רכיב או קבוצת רכיבים בעץ המערכת, בהמשך היא תתמקד בהשוואה לפי תועלות ואיכויות וסיכומה בהשוואה כוללת לפי עלות/תועלת. זו האחרונה פירושה בדיקה אם יש חלופה אחרת לבניית הרכיב (או אוסף רכיבים או המערכת כולה, כאמור) שהיא זולה יותר או שתועלתה גבוהה יותר או שניהם. בשפת מפת"ח, השוואה טכנית פירושה התמקדות בחלופות לרכיבי הטכנולוגיה והמימוש, השוואה לפי תועלות ואיכויות פירושה התמקדות בחלופות לרכיבי היישום והיעדים והשוואת עלות/תועלת פירושה השוואת רכיב 1.6 של החלופות השונות. אפשרות נוספת היא השוואת החלופות בהיבטים אסטרטגיים כוללים, היינו לפי שיקולים של הדרג הניהולי ("עלות/תועלת גלובליים") ואשר אינם מזוהים עם רכיב ברור בעץ המערכת. אפשרות זו מוזכרת אף היא בקיט זה, תוך הדגשה שפירושה הוא חזרה לדיון ביעדי המערכת או הכללת המערכת ב"עץ מערכת" כולל יותר, של הארגון או של פרויקט מקיף שהמחשוב הוא רק חלק ממנו.

בעיה מרכזית בניתוח חלופות

היא בירור החלופות, היינו, ההחלטה אילו חלופות סופיות יש לבדוק ולנתח. מספר הוריאציות עשוי להיות עצום ואין אפשרות לבדוק כדבעי את כולן. זאת ועוד, ניתוח מספר רב של חלופות עשוי לפגום ביכולת הפרויקט להתמקד בחלופה אחת סבירה בבחינת "האויב של הטוב הוא הטוב יותר". חלק בלתי נפרד מתהליך ניתוח חלופות הוא אפוא צמצום וסינון החלופות והעמדתן על המינימום ההכרחי כמוסבר להלן.

שאלות ונקודות פיתוח

מאחורי כל חלופה מסתתרת שאלה (דילמה) מסוימת:

· "לפתח את המערכת בטווח זמן קצר או לפזר את הפיתוח על פני מספר שנים?"

· "לבסס את המערכת על הטכנולוגיה המוכרת בארגון או על טכנולוגיה חדישה?"

· "ללכת על מערכת ריכוזית או מבוזרת?"

·"ליישם מנגנון אבטחת מידע מסוים או לא?"

שאלות (דילמות) אלה יכולות להיות בכל רמה שהיא: ברמה הטכנית, הטקטית, או גם ברמה האסטרטגית שהיא "מחוץ" למערכת עצמה. התשובות לשאלות אלה הן החלופות השונות לפתרון, או בקיצור החלופות. חלק חשוב מתהליך ניתוח החלופות הוא הבנת היחס בין השאלות לחלופות (התשובות לשאלות), בין השאלות לבין עצמן, וכתוצאה משני אלה גם היחס בין החלופות. המקרה הפשוט הוא שיש בפרויקט מספר שאלות מצומצם, אין תלות בין השאלות (ובין הפתרונות שלהן) ואי לכך ניתן לדון בחלופות לפתרון לכל שאלה לחוד. היחס בין שאלות לחלופות הוא (1:m) אחד לרבים. זהו המקרה של ניתוח חלופות מקומי. המקרה המורכב יותר הוא שיש מספר רב של שאלות, או שהשאלות אינן דיכוטומיות (יש תלות וקשר ביניהן) והיחס בין שאלות לחלופות הוא (m:m) רבים לרבים. כל חלופה עונה על מספר שאלות ולכל שאלה יש מספר חלופות לפתרון שלוקחות בחשבון לא רק אותה אלא גם את השאלות האחרות! זהו המקרה של ניתוח חלופות מקיף. הקשר בין שאלות לנקודות פתוחות הוא ישיר ופשוט (1:1) ובד"כ אלה מונחים זהים. לעתים גם משתמשים במונח המשולב "שאלה פתוחה". כל נקודה פתוחה מקורה בשאלה וכל שאלה מעוררת נקודה פתוחה. ההבדל היחיד הוא שנקודה פתוחה קשורה באופן ברור לרכיב מסוים בעץ המערכת (x.98), בעוד ששאלה יכולה להיות קשורה עם מספר רכיבים. בכל מקרה, ברור שככול שיש במערכת יותר נקודות ושאלות פתוחות, תהיינה גם יותר חלופות. במילים אחרות, סגירה של כמה שיותר נקודות פתוחות מקדמת את הפרויקט ומפשטת את ניתוח החלופות. יש לזכור שהטיפול בנקודות הפתוחות הוא חלק בלתי נפרד משלבי האפיון והעיצוב ומהשיקופים המתבצעים בהם. הטיוטות השונות, בעיקר של מסמכי הייזום והאפיון, מקורן, בין השאר, בהתקדמות במתן התשובות לנקודות הפתוחות ובגיבוש פתרונות שונים, עד לקבלת מסמך המתאר חלופה אחת סבירה (להלן החלופה המרכזית). נקודות שנשארו פתוחות ולא נסגרו במהלך הטבעי של הפרויקט, מייצגות חלופות אמתיות שאותן יש לנתח בתהליך ניתוח חלופות לו מוקדש קיט זה.רישום ותיעוד הנקודות פתוחות במהלך אפיון המערכת הוא פעולה חשובה ביותר. לנקודות פתוחות מוקדש רכיב מיוחד בעץ המערכת - 98.X - שניתן להדביקו לכל רכיב או תת רכיב בעץ כמוסבר להלן. גם הקריבה לרכיבי x.99 - נושאים ודרישות עתידיים - עשויה להקל מאד. לעתים קרובות, נקודה פתוחה היא למעשה "דרישה עתידית" שניתן לממשה ביחידת מסירה או מהדורה מאוחרת.

חלופות לוגיות וחלופות פיסיות

ניתן להבחין בין שתי סוגי חלופות:

1. חלופה לוגית, המנסות לתת מענה לשאלה ברמה העקרונית והתפיסה של המערכת.
2. חלופות פיסיות, המציעות מימוש מעשי של החלופה הלוגית ע''י פתרון לרכיב או אוסף רכיבים בעץ המערכת.

מאפיינים

ניתוח רך מתבצע במספר צורות:

• דיונים.
• ראיונות אחד על אחד.
• שאלונים בדוא''ל ארגוני.
• סקרים.

המטרה היא בעיקר לאתר נקודות תורפה בחלופות, לעבות את ניתוח היתרונות והחסרונות, לבדוק האם לא נשכחו נושאים וכן לזהות הטיות אנושיות כגון "להתאהב ברעיון". בחלק מהמקרים עוברים שוב על חלק מהפרמטרים. המתשאל או מוביל הדיון חייבים לתקף את הנושאים המרכזיים ולשאול הרבה "למה?" או "למה דווקא ככה?" כדי להגיע לתובנות לגבי החלופות.כמו כן, חלק מהשאלות צריכות להישאל בצורה מתריסה ו"מעוררת דיון", כך שיתקבלו פידבקים חדים יותר לגבי החלופות.

תהליך ניתוח חלופות

תהליך ניתוח החלופות עפ''י מפת''ח מורכב משישה שלבים:

1. רישום סעיפים 98.X.
2. איסוף ובירור שאלות.
3. בדיקת תלויות: האם אפשר לבצע ניתוח חלופות מקומי?
4. בניית (עץ) החלופות.
5. תיעוד בנספח 98.

כללי אצבע לניתוח חלופות

• גם כאשר קיימת חלופה אחת, יש לבצע ניתוח חלופות.
• אם זה לא פשוט, זה פשוט לא יהיה.
• מדיניות הארגון הינה מרכיב משמעותי בהעלאת חלופות וניתוחן, ועם זאת יש להפעיל חשיבה ביקורתית.
• קודם מתודולוגיה (ותהליכים) ורק אחר כך כלי.
• פגישת kickoff תעזור לסנכרון בין הגורמים השונים המעורבים בניתוח החלופות, וכן תסייע בקבלת דעות נוספות וחלופות נוספות שלא נשקלו.
• מומלץ לשלב יותר מבודק אחד של החלופות.
• הזמני נהיה קבוע: התייחס בחשדנות לחלופות זמניות ופתרונות "כיבוי שריפות".

ניתוח חלופות באמצעי כלי מחשוב

כללי

פרק זה מתבסס על כלי חדשני של חברת מתודה המסייע בניתוח החלופות. כלי זה שייך למשפחת כלי ה- aKits וניתן למצוא מידע נוסף עליו בלשונית כלים אקטיביים בנוהל מפת"ח מהדורה 10.ניתוח חלופות הוא בסיס חשוב לאישור פרויקט ויציאה לדרך. מומלץ לבצע תהליך זה באופן מהיר, אך אפקטיבי. תהליך כזה יאפשר לנו לסנן חלופות לא מיטביות, לנתח את החלופות בצורה טובה יותר ולבחור בחלופה אשר לוקחת בחשבון תועלת לארגון, עלות, רמת סיכון ותחושות אישיות של המעורבים בהחלטה.

ניתן לעבוד במספר צורות עם הכלי, כך שניתן לבצע תהליך "זריז" ומהיר או תהליך מעמיק יותר ומפורט.

מומלץ ב

• מערכות מידע
• טכנולוגיה
• מערכת עיבוד תנועות

מקרות

http://www.methodacloud.com/content/pages/kit_alternatives/H_Guide.htm