משתמש:Gimto1/סדיקה הידראולית
סדיקה הידראולית עריכה
סדיקה הידראולית (באנגלית: Hydraulic fracturing, מכונה גם Fracking) היא שיטה המשמשת להפקת נפט, גז טבעי ומחצבים נוספים ע"י שבירה של שכבות סלע עמוקות בעזרת דחיסת נוזלים בלחץ גבוה.
בקידוח כזה, נחפר פיר לעומק רב עד להגעה לשכבת סלע בלתי חדירה למשאב אותו מבקשים להפיק, ומוחדר צינור מתכת לתוך הפיר.
בשלב זה מוזרק דרך הצינור 'נוזל פראקינג' (תערובת של מים, חומצה אציטית, מלח, חומרים קרמיים וכימיקליים אחרים[1]) בלחץ אדיר של למעלה מ9000 PSI לתחתית הבאר.
הלחץ ההידראולי שנוצר סודק את שכבת הסלע ויוצר בה בקיעים רבים, המתרחבים ככל שלחץ הנוזל גדל. לבסוף, מופסקת דחיסת הנוזל והוא זורם מן הבאר חזרה אל פני השטח.
על מנת שלא תסתמנה המנהרות שנפתחו, מעורבבים בנוזל הפראקינג חומרים קרמיים המייצבים את צורת המנהרות גם לאחר שהן מתרוקנות מנוזלים.
משאבים כמו גז טבעי, נפט, פצלי שמן ועוד שהיו כלואים תחת לחץ שכבות קרקע רבות יכולים לאחר הסדיקה לזרום בחופשיות דרך הפיר אל פני השטח.
שיטת מחצב זו נפוצה בעיקר בארה"ב, אך נמצאת בשימוש גם במדינות נוספות כמו רוסיה, לוב, סין, ארגנטינה ועוד.
היסטוריה עריכה
השימוש הראשון בלחץ נוזל לגירוי בארות נעשה בשנות ה40 של המאה ה20, כשתאגיד הגז והנפט של סטאנוליד הפיק כך 3,800 ליטרים של ג'ל נפט מעומק של 700 מטרים.[2]
אמברגו הנפט שהטילו חברות OPEC על ארה"ב בשנת 1973 תרם לפיתוח הפראקינג[3] ולשיפורים טכנולוגיים שהורידו את מחירי הפקת חבית נפט בעזרת פראקינג מ70$ בשנת 1973 לפחות מ25$ היום.[4]
הקידוח האופקי הראשון מיוחס לג'ורג' פ. מיטשל המכונה "אבי הפראקינג", יזם נדל"ן שניסה את השיטה בשנת 1991[5].
כיום בארצות הברית לבדה מופקות בעזרת פראקינג למעלה מ8 מיליון חביות ביום, כ51% מכל תוצרת הנפט היומית בארה"ב, תוספת זו מיצבה את ארה"ב כמדינה שמפיקה הכי הרבה נפט בעולם, ומחזיקה ב18% מכלל הנפט העולמי.[6]
נוזל הפראקינג עריכה
נוזל הפראקינג הוא תערובת של חומרים רבים שנועדו ליצור לחץ גדול ככל שניתן, לסכך את מעבר המשאבים בסדקים ולהחזיק את הבקיעים בשכבת הסלע פתוחים גם לאחר יציאת המים.
בין המרכיבים ניתן למצוא[7]:
- מים
- חומצה אציטית המשמשת לפתיחת חללים בקרבת צינור הקידוח בתהליך קדם הפראקינג.
- סודיום כלורי (מלח)
- פוליכרילמיד (Polyacrylamid) המשמש למניעת טורבולציות בנוזל הפראקינג.
- אתילן גליקול למניעת היווצרות קורוציה בצנרת.
- מלחי בוראקס השומרים על צמיגות הנוזל בטמפרטורות גבוהות.
- גואר גאם (Guar gum) המשמש להגברת צמיגות הנוזל. Guar gum שימש שנים ארוכות בתעשיית הגלידות של ארצות הברית עד שהכנסתו לשימוש בנוזל הפראקינג גרמה לעליית מחירו שהובילה לפשיטת רגל של מספר חברות.[7]
- מיץ לימון.
.jpg)
נוזל הפראקינג רעיל ומזיק לסביבה ובעל השפעות מזיקות בטווח המיידי, ולכן מספר מדינות בארה"ב חוקקו חוקי רגולציה קפדניים מאוד על העברתו וטיהורו.[8]
הערות שוליים עריכה
- ^ Anthony Andrews et al, Freeing Up Energy. Hydraulic Fracturing: Unlocking America's Natural Gas Resources, American Petroleum Institute
- ^ Montgomery, Carl T.; Smith, Michael B., Hydraulic fracturing. History of an enduring technology, JPT Online: 26–41
- ^ "כך שברה ארה"ב את הקרטל הכל יכול של אופ"ק". TheMarker. נבדק ב-2020-06-02.
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים {{{מחבר}}}, Oil shale economics, Wikipedia, 2019-09-23 - ^ Gregory Zuckerman, How fracking billionaires built their empires, Quartz (באנגלית)
- ^ Investopedia, The World's Top Oil Producers of 2019, Investopedia (באנגלית)
- ^ 1 2 Andrews, Anthony; et al., Unconventional Gas Shales: Development, Technology, and Policy Issues, Congressional Research Service. pp. 7, 23
- ^ Theo Colborn, Carol Kwiatkowski, Kim Schultz, Mary Bachran, Natural Gas Operations from a Public Health Perspective, Human and Ecological Risk Assessment: An International Journal 17, 2011-09-01, עמ' 1039–1056 doi: 10.1080/10807039.2011.605662