משתמש:GolanH/הומופיליה
הומופיליה (באנגלית: Homophily; מיוונית עתיקה: φιλία ὁμοῦ: ביחד ו-חברות, או בתרגום חופשי: אהבת הדומה), הינו מושג המתאר את הנטייה של אנשים לפתח קשרים עם אחרים אשר דומים להם במאפיינים כדוגמת מגדר, גיל, השכלה ועוד. הנטייה ליצירת קשרים הומופיליים קיימת בסוגי קשרים רבים, כגון קשרי חברות, זוגיות ונישואין, קשרי עבודה וקשרי תמיכה[1].
רקע כללי
עריכההחוקרים לזרספלד ומרטון (Lazarsfeld and Merton) הציעו לראשונה את המושג הומופיליה בשנת 1954, כמבטא את הנטייה לדמיון בתכונות שונות בקרב אנשים הקרובים אחד לשני [2].
המחקרים הראשונים בנושא זה בחנו התנהגות בקבוצות חברתיות קטנות באמצעות תצפיות בגני ילדים, בתי ספר ושכונות קטנות. תצפיות אלו זיהו שקיימת הומופיליה המבוססת על ממדי דמיון דמוגרפיים – גיל, מגדר, גזע והשכלה.
עם התפתחות המחקר, התגלו ממדי דמיון נוספים - מעמד חברתי, התנהגות ועוד. כמו כן, נמצאו גורמים המהווים את הבסיס ליצירת קשרים הומופיליים, כדוגמת מיקום גאוגרפי, קשרים משפחתיים וסטטוס ותפקידים בלתי רשמיים.
אחת הסיבות להיווצרות הומופיליה היא שדמיון בין אנשים מאפשר תקשורת נוחה יותר, ומקל על יצירת קשרים. קשרים הומופיליים נמצאו כמקור בעל ערך לתמיכה, סיוע ורגשות חיוביים הקשורים באימות עצמי.
לצד זאת, הומופיליה נמצאה גם כמגבילה את בריכת הקשרים האפשרית ומקושרת ליצירת ושימור חוסר שוויון בחברה [1][3].
ממדי דמיון
עריכההומופיליה יכולה להתבסס על ממדי דמיון שונים. ממדים אלו חולקו על ידי לזרספלד ומרטון לשתי קבוצות - ממדי "ערך" (Value) וממדי "סטטוס" (Status) [2].
ממדי ערך
עריכהממדי ערך מתייחסים לקשרים הנוצרים בין אנשים הדומים במאפייניי תפיסה וחשיבה. מאפיינים אלו כוללים גישות, אמונות, יכולות, שאיפות ואף מידת אינטליגנציה [1].
לדוגמה, אנשים בעלי נטיות פוליטיות דומות ייטו יותר להתחבר האחד לשני, לעומת בעלי נטיות פוליטיות שונות [4].
כמו כן, מחקר הנערך במסגרת הרשת החברתית טוויטר ובחן דפוסי תקשורת במסגרת דיונים פוליטיים, מצא כי אנשים אשר הביעו רגשות דומים או גישות דומות כלפי נושא מסוים, נטו להתחבר האחד לשני [5].
ממדי סטטוס
עריכהממדי סטטוס מתייחסים לקשרים הנוצרים בין אנשים הדומים במאפיינים פורמליים בעיקר, כדוגמת מאפיינים דמוגרפיים ומאפיינים נרכשים:
- גזע ורקע אתני – ממדי דמיון אלו נמצאו כבעלי השפעה מהותית על יצירת קשרים המתאפיינים בהומופיליה במגוון רחב של תחומים - החל מקשרי נישואין, ועד קשרים חבריים בבית הספר ובמקומות עבודה [1] [6].
- מין ומגדר – הומופיליה הקשורה במין ומגדר ניכרת במיוחד בקרב ילדים קטנים הנמצאים במסגרות חינוכיות ראשוניות. עם הבגרות, מידת ההומופיליה על בסיס מגדר קטנה באופן יחסי, אך עדיין קיימת באופן נרחב בקרב מוסדות עבודה, עמותות התנדבותיות, קבוצות בעלות אופי פוליטי ועוד. בהשוואה לממד הגזע והרקע האתני, למין ומגדר יש השפעה פחותה יותר על יצירת הומופיליה. אחת הסיבות לכך, היא שבמקרים רבים בעלי מגדר שונה מתגוררים יחד כמשפחה [1].
- גיל – בתחומים כמו קשרי נישואין, הומוגניות בהתבסס על גיל נלקחת באופן שהינו די מובן מאליו. בהקשרים של מערכות יחסים חבריות, הומופיליה על בסיס גיל הינה חזקה יותר מכל מימד דמיון אחר [1].
- דת – הומופיליה על בסיס דת קיימת באופן נרחב בקשרי נישואין וחברויות. עם זאת, ממצאים מצביעים על כך שבשנים האחרונות השפעתו של מימד זה על יצירת קשרים פחתה. קשרים הנוצרים על בסיס דמיון בממד הדת מתאפיינים לרוב במתן עזרה במצבי חירום, מתן סיוע כספי, ייעוץ טיפולי ועוד [1].
- השכלה, תעסוקה ומעמד חברתי – ביחס לממדים קודמים, ממד זה נחשב כנתון יותר לבחירה עבור אנשים, ולכן הסטטוס בממד זה מהווה בסיס משמעותי ליצירת הומופיליה [1].
- התנהגות – הומופיליה המתבססת על דמיון בצורת ההתנהגות קיימת בתחומים שונים. מחקרים הראו כי הן התנהגויות חיוביות כדוגמת הישגים לימודיים, והן התנהגויות שליליות כדוגמת עישון, קשורות יותר בנטייה ליצירת קשרים עם אחרים הדומים בממד ההתנהגותי מאשר ללחץ חברתי בתוך קבוצה קיימת [7].
גורמים המאפשרים יצירת הומופיליה
עריכה- מיקום גאוגרפי - המרחק הגאוגרפי בין אנשים הינו אחד הגורמים הבסיסיים ביותר המאפשר במסגרתו יצירת קשרים הומופיליים. אנשים המתגוררים קרוב אחד לשני (לדוגמא, בתוך אותן שכונות מגורים), נוטים להיות דומים במאפייניהם. הקרבה הפיזית והדמיון במאפיינים מגבירים את תדירות יצירת הקשרים ההומופיליים וכן את חוזקם [1].
- קשרים משפחתיים - המשפחה מהווה גורם ראשוני ליצירת קשרים. הקשרים בתוך משפחה מתאפיינים בהומוגניות בממדים כמו גזע, רקע אתני ודת, ולכן במסגרת המשפחה נצפה לראות קשרים הומופיליים המתבססים על ממדים אלו. כמו כן, הקשרים המשפחתיים ההומופיליים נוטים להיות יציבים לאורך זמן.
- מוקדים ארגוניים - מקומות עבודה, בתי ספר וארגונים התנדבותיים הינם גורם מרכזי נוסף ליצירת קשרים בין אנשים. בתוך ארגונים אלו, הומופיליה יכולה להיווצר כתוצאה מהתצורה המובנית של הארגון, אשר מגביל במידה מסוימת את הקשרים האפשריים. לדוגמא, כאשר הארגון דורש רמת השכלה מסוימת לצורך קבלה לתפקיד מסוים – הוא משפיע על סוג האנשים המגיעים לארגון, ובהתאם לכך נצפה כי יווצרו יותר קשרים הומופיליים על בסיס מימד ההשכלה. עם זאת, ההומופיליה יכולה להיווצר גם כתוצאה מבחירה חופשית של האנשים בתוך הארגון, על בסיס הדמיון בין הפרטים [8]. בקרב ארגונים התנדבותיים, לדוגמא, נמצא כי ההומופיליה של הקשרים הינה לרוב תוצר של ההומוגניות בקרב האנשים הבוחרים להגיע לקבוצה מלכתחילה, ופחות תוצר של הבחירה החופשית של הפרטים.
- מקורות איזומורפיים - תפקידים זהים בהקשרי תעסוקה, משפחה ותפקידים בלתי רשמיים, הינם בסיס ליצירת קשרים הומופיליים [1]. לדוגמא, פרופסורים העוסקים בהוראה ייטו לקחת חלק ביותר פעילויות משותפות עם פרופסורים אחרים בארגון העוסקים בהוראה - לעומת כאלו שלא, דבר שיגביר את יצירת הקשרים ההומופיליים בין בעלי התפקיד הזהה.
- תהליכים קוגניטיביים – לרוב, בעלי מאפיינים דומים יהיו דומים גם מבחינת בסיס הידע ותהליכי חשיבה שונים, דבר שעשוי להוביל אותם להגיע למסגרות דומות.
- ערוצי תקשורת מודרניים - כדוגמת אינטרנט וטלפון, מהווים גם הם גורם המאפשר יצירת קשרים הומופיליים. על אף שהאינטרנט מאפשר יצירת קשרים באופן שכמעט ואינו מוגבל, גם כאן נמצאה הנטייה של אנשים להתחבר לדומים להם. במדיה החברתית, אנשים בעלי נושאי עניין זהים נוטים להיות חברים בתדירות גבוהה יותר לעומת אנשים ללא נושאי עניין זהים [9]. כמו כן, מחקר בנושא למידה מקוונת משותפת הראה כי גם במקרה זה מאפיינים דמוגרפיים וסוציאליים משפיעים על בחירת הקשרים המקוונים באופן הנוטה להומופילייה [10].
הומופיליה ברשת החברתית
עריכהמושג ההומופיליה התפתח בהקשר של חקר רשתות חברתיות. קשרים הומופיליים יוצרים רשתות חברתיות בעלות מאפיינים הומוגניים. כך, ככל ששני אנשים דומים יותר אחד לשני במאפייניהם, הם יהיו קרובים יותר אחד לשני במבנה הרשת החברתית ויהיה קל יותר להעביר ביניהם מידע. אחת ההשלכות של מבנה הומופילי זה, היא שמידע מתחומי ידע שונים נוטה להישאר נשאר מרוכז בקרב קבוצות אנשים המתאפיינים בדמיון וקרבה [8].
השלכות ההומופיליה בארגונים
עריכהכאשר אנשים מרגישים שהסביבה הארגונית בה הם נמצאים דומה להם, יש לכך השפעה חיובית על תפיסת הארגון בעיניהם, וכן על ההזדהות שהם מרגישים כלפי הארגון ועל המחויבות שלהם כלפיו [11][12]. לדוגמה, חברי משפחה העובדים בעסקים משפחתיים, ייטו להיות דומים האחד לשני מבחינת ערכים, רקע אתני ועוד. בעסקים אלו, ניתן לזהות תחושות חזקות של שייכות ומחוייבות לארגון.
כמו כן, קשרים הומופיליים בין אנשים מאפשרים תקשורת קלה יותר. אנשים החולקים עולם מושגים דומה, או רקע השכלתי דומה, יכולים להעביר ביניהם מידע באופן הדורש פחות מאמץ, ולרוב גם מלווה בפחות קונפליקטים, דבר המייעל את העברת המידע. עם זאת, אחת ההשלכות של הנטייה לקשרים הומופיליים עשויה להיות אופן חשיבה מוגבל, שכן היא ממעיטה את החשיפה לדרכי חשיבה אחרות ולידע שונה וייחודי [13].
קשרים הומופיליים הינם מקור בעל ערך רב לתמיכה ולסיוע, הנובעים מתוך דמיון והיכרות ראשונית עמוקה יותר. ארגונים הומופיליים נשיים בלבד, לדוגמא, עשויים לספק מסגרת תמיכה לנשים, אשר מאפשרת צמיחה לתפקידים בכירים יותר [3].
הנטייה להומופיליה בקשרים בין אישיים עשויה גם לקדם חלוקה לא שווה של משאבים בארגון. כך, קבוצות המהוות את הרוב השולט בארגון נהנות מכוח והשפעה רבים יותר, לעומת קבוצות מיעוט [14].
במקומות עבודה לדוגמא, אחוז הנשים ככלל ואחוז הנשים הנמצאות בעמדות בכירות בפרט, הינו קטן יחסית. בהתאם לכך (ובהתחשב בנטייה ליצירת קשרים הומופיליים על בסיס מגדר) גם כמות הקשרים האפשרית עבור נשים הינה קטנה יותר. כתוצאה, הגישה של נשים לידע בנושאים הקשורים להתנהלות הארגון הינה מוגבלת יותר משל גברים. מצב זה מייצר קושי ביכולת להתחרות על המשאבים בארגון ואף תפיסה שגויה ובעייתית בנוגע ליכולת וללגיטימציה לדרישת שכר הולם, דרישות קידום ותנאי תפקיד נאותים. עקב כך, משתמר חוסר השוויון הקיים בתחומים אלו [13] [15] [16].
כמו כן, נמצא כי בתוך ארגונים אנשים השייכים לקבוצות מיעוט אתניות נוטים ליצור קשרים עם אנשים אחרים מאותה קבוצת מיעוט. מעבר לצמצום כמות הקשרים האפשריים הנובעת מכך, קשרים אלו נוטים להעצים את הבולטות של מימד הגזע והמקור האתני. כתוצאה מכך, מתחזקות תחושות של איום לגבי הזהות, בידוד חברתי וחששות הנוגעות לאפליה [13][6].
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 McPherson, M., Smith-Lovin, L., & Cook, J. M. (2001). Birds of a feather: Homophily in social networks. Annual review of sociology, 27(1), 415-444.
- ^ 1 2 Lazarsfeld, P. F., & Merton, R. K. (1954). Friendship as a social process: A substantive and methodological analysis. Freedom and control in modern society, 18(1), 18-66.
- ^ 1 2 16. Carmon, A. F., Miller, A. N., Raile, A. N., & Roers, M. M. (2010). Fusing family and firm: Employee perceptions of perceived homophily, organizational justice, organizational identification, and organizational commitment in family businesses. Journal of Family Business Strategy, 1(4), 210-223.
- ^ Huckfeldt, R. R., & Sprague, J. (1995). Citizens, politics and social communication: Information and influence in an election campaign. Cambridge University Press.
- ^ Himelboim, I., Sweetser, K. D., Tinkham, S. F., Cameron, K., Danelo, M., & West, K. (2016). Valence-based homophily on Twitter: Network analysis of emotions and political talk in the 2012 presidential election. New media & society, 18(7), 1382-1400.
- ^ 1 2 Mollica, K. A., Gray, B., & Treviño, L. K. (2003). Racial homophily and its persistence in newcomers' social networks. Organization Science, 14(2), 123-136.
- ^ Kandel, D. B. (1978). Homophily, selection, and socialization in adolescent friendships. American journal of Sociology, 84(2), 427-436.
- ^ 1 2 McPherson, J. M., & Smith-Lovin, L. (1987). Homophily in voluntary organizations: Status distance and the composition of face-to-face groups. American sociological review, 370-379.
- ^ Aiello, L. M., Barrat, A., Schifanella, R., Cattuto, C., Markines, B., & Menczer, F. (2012). Friendship prediction and homophily in social media. ACM Transactions on the Web (TWEB), 6(2), 9.
- ^ Yuan, Y. C., & Gay, G. (2006). Homophily of network ties and bonding and bridging social capital in computer‐mediated distributed teams. Journal of Computer‐Mediated Communication, 11(4), 1062-1084.
- ^ Coleman, M. (2010). Women-only (homophilous) networks supporting women leaders in education. Journal of Educational Administration, 48(6), 769-781.
- ^ Rogers, E. M., & Bhowmik, D. K. (1970). Homophily-heterophily: Relational concepts for communication research. Public opinion quarterly, 34(4), 523-538.
- ^ 1 2 3 Borgatti, S. P., & Foster, P. C. (2003). The network paradigm in organizational research: A review and typology. Journal of management, 29(6), 991-1013.
- ^ Mael, F. A., & Ashforth, B. E. (1995). Loyal from day one: Biodata, organizational identification, and turnover among newcomers. Personnel psychology, 48(2), 309-333.
- ^ Ibarra, H. (1992). Homophily and differential returns: Sex differences in network structure and access in an advertising firm. Administrative science quarterly, 422-447.
- ^ Ibarra, H. (1993). Personal networks of women and minorities in management: A conceptual framework. Academy of management Review, 18(1), 56-87.