משתמש:Hanni.admon/ מע"צ

{{בעבודה אקדמית|קורס=פוליטיקה ישראלית באוניברסיטת בר-אילן|יעד=17.8.08}}

מע"צ- המחלקה לעבודות ציבוריות עריכה

המחלקה לעבודות ציבוריות (אנגלית: P.W.D. Public Work Department), הוקמה בשנת 1921 על ידי הבריטים ששלטו באותה התקופה על ארץ ישראל. עם הקמת המדינה הועברה מע"צ לידי הממשלה החדשה. במשך השנים עברה מע"צ בין משרדי ממשלה שונים. למע"צ חלק מהותי בהקמת התשתיות של מדינת ישראל והפיכתה מאזור שומם, למקום בו ישנה גישה נוחה לכל נקודה כמעט.

 
כבישים במרכז תל אביב


התפתחות לאורך השנים עריכה

בתום מלחמת העולם הראשונה, קיבלו הבריטים מנדט לשליטה בשטחי ארץ ישראל. הרברט סמואל שכיהן כנציב העליון פעל להקמת גופים אדמיניסטרטיביים אזרחיים בארץ, מע"צ הוקמה כאחד מהם. מע"צ החלה את דרכה, בשנת 1921, כיחידה ההנדסית של המנדט הבריטי בארץ ישראל. מאז ראשית דרכה התמודדה מע"צ עם אין ספור אתגרים הנדסיים מורכבים החל בבניית גשרים ונמלים וכלה בביצוע שיפורים טכנולוגיים בנוגע להנדסת כבישים וסלילתם. בשנת 1948, עם הקמת המדינה, הועברה השליטה על מע"צ למשרד העבודה של מדינת ישראל. רבים מייחסים פאן חלוצי למלאכת הבנייה של מע"צ ורואים בה כמשל להתפתחות החברתית והכלכלית של החברה הישראלית בראשית ימיה.


עם הקמת המדינה חל צירוף מקרים יוצא דופן מנקודת מבט לאומית. הריבונות על שטחים חדשים וגלי עלייה המוניים אשר חברו יחד הגבירו את הצורך ליישב אוכלוסייה חדשה בערים ובכפרים בכל שטחיה של המדינה, מה שחייב חיבור של אותם שטחים למרכזי האוכלוסייה על ידי כבישים1.יש הסוברים כי מבין נושאי התכנון הלאומי והפיתוח מהווה רשת התחבורה על כל גווניה יסוד ועיקר, משום שעליה נרקמת הפעילות הכלכלית של המדינה. רשת זו יוצרת שלד בעל משמעות רבה בעבור ריכוזי אוכלוסייה, שימושי קרקע , ניידות של אנשים והון, מכאן שניתן לייחס לפעילותה של מע"צ חשיבות רבה.גם בעתות מלחמה הייתה מע"צ הראשונה לפרוץ דרכים בשטחי האויב, להניח גשרים מעל מקורות מים, כדי להוביל, פשוטו כמשמעו, את הכוחות הלוחמים4.


מתוך הבנת המציאות הקיימת השקיעה מדינת ישראל, בעשור הראשון לקיומה, מאמצים ומשאבים רבים בפיתוח התשתיות שמצבם באותם ימים היה בכי רע, שכן חלק ניכר מעורקי התחבורה שכבר היו קיימים נפגעו קשה במלחמת העצמאות 3.על מלאכת הבנייה הופקדה מע"צ. סלילת הכבישים התבצעה על ידי חלוצים וחלוצות, שעבדו ימים כלילות והשתמשו בכלים פרמיטביים, לשם השלמת מלאכת הסלילה. יש הרואים בפעילותה של מע"צ את תחילתו של כור היתוך בחברה היהודית של המדינה שבדרך2.


לאורך השנים סללה מע"צ כאלפי קילומטרים של כבישים, על גשריהם והקימה בניני שירות ממשלתיים רבים. החשיבות הרבה של מבצעי הקמה אלה אינה נעמדת במימדיהם הכספיים בלבד, אלא בהישג התועלתי שבהם: עורקי התחבורה מהווים עורקי חיים לכל יישובי הארץ ובתוכם לחמש מאות וחמישים ישובים חקלאיים. בנוסף לכך הוקמו בבתי חולים, מרכזי קשר לעשרות אלפי מנויי טלפונים, מעגני דייג, כיתות ואמצעי לימוד והדרכה במרכזי הכשרה, מוסדות סעד, בתי חינוך חקלאיים ועוד2.


מאות פרויקטים בוצעו ביום, בלילה, בשרב ובשלג. הצורך בשיפור רמת הבטיחות בכבישים ובמניעת תאונות דרכים הוביל את מע"צ לפיתוח אמצעי בטיחות חדשים. המונח: "כביש סלחני", לדוגמא, מאפשר לנהג שנקלע למצב מצוקה בדרך (סטיה מנתיב, סיבוב חד וכו') לשוב ל"דרך הישר" באמצעות מבנה הנדסי מיוחד של הכביש ובאמצעות אביזרי בטיחות שהותקנו לאורכו – מעקות הפרדה, שוליים מיוצבים ועוד.


מפעולותיה של מע"צ

  • בניית גשר הירקון הראשון 1922.
  • פריצת הדרך לשריד 1933.
  • בניית גשר בכביש באר שבע- דימונה 1960.
  • בניית גשר הראל במבואות ירושלים 1971.
  • חפירת מנהרת מוצא 1991.

עוד על פעילויותיה ומבצעיה של מע"צ ניתן ללמוד מהקישורים המופיעים בתחתית העמוד.


העברת אחריות בין גורמים שונים- מע"צ החדשה עריכה

מע"צ נעה לאורך השנים בין משרדים ממשלתיים שונים. ב-1977 הועברה מע"צ ממשרד העבודה למשרד הבינוי והשיכון. בשנת 1996 הועברה למשרד לתשתיות וב-1999 עברה מע"צ למה שרבים ראו כ"מקומה הטביעי" במשרד התחבורה. מע"צ נותרה כיחידה המקימה כבישים בלבד, כאשר תחום הבנייה הועבר למשרד האוצר. בשל ליקויים פנמיים חמורים שנמצאו בפעילותה של מע"צ ומתוך רצון לייעל את החברה הפסיקה בשנת 2004 מע"צ ההיסטורית להיות יחידת סמך במשרד התחבורה, והפכה לחברה ממשלתית בשם "מע"צ - החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ". החברה קבלה לאחריותה את כל מערכת הכבישים הבינעירוניים, ניהול ובקרת תנועה, תכנון, פיתוח ותחזוקת הדרכים ובטיחותן.



== לקריאה נוספת == עריכה

(1)אפרת, א.,תכנון לאומי ופיתוח בישראל בשנות ה- 2000. הוצאת רמות, אוניברסיטת ת"א, ת"א, 2003.

(2)פריצקי,ש. (עורך), מע"צ- ספר העשור, הוצאת מע"צ, משרד העבודה, ירושליים, 1959.

(3)נויברגר,ב.(עורך), ישראל בעשור הראשון, האוניברסיטה הפתוחה, תל- אביב 2002.

(4)רייכמן,ש.,ממאחז לארץ מושב, הוצאת , יד יצחק בן צבי, ירושליים, 1979.

(5)רייכמן,ש. ובראשי, ד., התפתחות רשת הכבישים הבנעירוניים בישראל בשנים 1948-1970, מכון ישראלי לתכנון ומחקר תחבורה, ירושליים, 1972.


== קישורים חיצוניים ==

  • תשתית כבישים ומסילות ברזל- מע"צ,אתר האינטרנט של משרד האוצר

http://www.mof.gov.il/budget98/part62.doc