משתמש:Hummingbird/דעות והצעות

כהקדמה, אעיר שבעקבות האווירה השלילית ואירועים שהייתי עד להם, שקלתי פרישה, אך הבנתי שבהיעדרותי לא אוכל להשפיע על המיזם. ולכן...אני נשאר כאן, גם כדי לדחוק את מי שבעיניי פוגע בויקיפדיה. אני מקווה שדברי הפתיחה האלו ישפיעו על אחרים להישאר כאן.

דעותיי אינן מגובשות במלואן ולכן המשנה כתובה באופן חלקי (ועשויה להשתנות בעתיד). המשנה כוללת דעות על הקיים והצעות לעתיד.

עקרונות הבסיס של אנציקלופדיה עריכה

  • שימור מידע חיוני-כל מידע שעשוי לסייע בכתיבת ערך מסוים (או ערך חדש) או למחקר אודות נושא הערך ראוי לשמרו לטובת הכותבים הבאים של הערך, היכולים לעשות בו שימוש.
  • ערכי משפט (ז"א, באורך משפט) שחדשים או אנונימיים תורמים, נחשבים לרוב כערכי הבל. לדעתי יש להשתדל להפכם לקצרמר או ערך ראוי במקום למחוק ולהשכיח אותם.
  • אמינות ואיכות-ויקיפדיה (בעיקר ויקיפדיה העברית, בישראל) סובלת מדימוי של אנציקלופדיה לא אמינה. השאיפה צריכה להיות שכל ערך ייבדק על ידי אנשים מהימנים העוסקים בתחום כך שנדע בכל רגע נתון עד כמה כל ערך אמין. עם זאת, אין לפגוע בשימור המידע רק בשל הרצון לשמור על האיכות. אסור לוותר על "תרומה עילגת" שבבסיסה אמת (לא כל פרופסור הוא כותב מוכשר), אלא יש לשפרה במקום לבחור בדרך הקלה ולשחזר. לשם בקרת האיכות רצוי לקיים סבבי "ביקורת חיצונית", במהלכם יישלחו תכנים מתוך מספר ערכים לבעלי השכלה כלשהי בתחום הערכים שיבחנו אותם ויעירו הערות.
  • שאלת התוכן המוכלל: גיוון/"צבעוניות", העשרת ידע ופופולריות לעומת חשיבות
    • אנציקלופדיה לא צריכה לכלול ערכים רק מתחומים מסוימים-ויקיפדיה היא גם אנציקלופדיה למדעי הטבע, מדעי הרוח, טכנולוגיה והנדסה כמו שהיא מאגדת מידע על סדרות טלוויזיה, משחקי מחשב, מוזיקאים וידוענים פופולריים-נושא כלשהו יכול להיחשב כחיוני ומעניין בעיני אחד וכהבל בעיני אחר. עם זאת, ערכים שעלולים לחשוב עליהם כמיותרים, כמו ערכים על דוגמנים ודוגמניות, יכולים להפנות גולשים צעירים אל ערך "רציני" בנושא פיתוח גוף, מבנה השריר, תזונה, פעילות גופנית, מבנה העור, תולדות הקוסמטיקה (במצרים העתיקה למשל) וחקר זקיקי שיער. משם הסקרנים יוכלו להמשיך לקרוא ולהעשיר את הידע בתחומים אחרים לגמרי. העשרת ידע פירושה גם פזילה לתחומים שאינם מוכרים-בכך מסייעים כל אמצעי הקישור השונים (קטעי הידעת?, היום בהיסטוריה, פורטלים, קטגוריות, קישורים פנימיים...ולא פחות מהם, דף השינויים האחרונים). אני סבור שאם יש דרישה לערכים, הם צריכים להיות כאן ולו רק אם תהיה הזדמנות למשוך את ציבור הקוראים לנושאים פחות פופולריים ויותר עמוקים. ויקיפדיה לא צריכה להיות מאגר ידע אנושי שלם, אבל רצוי שאם גולש מחפש באינטרנט מידע כלשהו, הוא לפחות יוכל למצוא כאן אזכור, חומר מועט בנושא או הפניות למקור מפורט אחר.
    • מנגד, אני תומך בהימנעות מערכים פופולריים מדי (כאלו שהתקשורת מונחית הרייטינג רוצה שנראה ולא מה שחשוב שנראה) והרחבת הערכים החשובים שהתקשורת ממעטת להציג או לא הראתה צד מסוים שלהם (יחד עם זאת, אני מתנגד להצרת צעדיהם של מי שכותב בתחומים אלו). ויקיפדיה יכולה להיות כלי מעצב דעת קהל חשוב שיקדם את כל מה שהתקשורת לא מקדמת. מספר דוגמאות:
      • בעוד שכדורגלנים זוכים לכתבה שלמה כשהם מסתכסכים עם מאמן, ספורטאי מענף אחר שהצליח באליפות עולמית חשובה יזכה לשורות בודדות (רק בשנה האחרונה שחר פאר שברה את "מחסום כתבות הספורט האחר"). היום בישראל אין עיתוני ספורט-יש עיתוני כדורגל וכדורסל.
      • אנחנו שומעים ורואים כל הזמן מוזיקה פופולרית, אבל עד כמה שתרבות המטאל מתפתחת בארץ, עדיין אין תחנת רדיו שמוקדשת למטאל (שאם טורחים להביט בו מקרוב, זו לא תרבות של שוחטי חתולים כמו שמנסים להציג לנו אותה). טענה דומה עשויה להישמע ממאזינים לסגנונות מוזיקליים אחרים שגם הם פחות פופולריים (ג'אז, מזרחי, עולם, אלקטרוני...אף שמרביתם זוכים לייצוג הולם עוד יותר מהמטאל).
      • בחו"ל סיקרו את הסכסוך הישראלי-פלסטיני כאילו מדובר בשואה (המבצע בג'נין במהלך חומת מגן) בעוד שבשאר העולם מתרחשים אסונות הומניטריים ועוולות גרועים פי כמה, כמו בסודן, קוריאה הצפונית (וגם רצועת עזה בעת השתלטות החמאס)-למה? משום שזה הרבה יותר פופולרי וקל להראות חייל ישראלי יורה על חבורת נערים מיידי אבנים מאשר לתפוס תמונה של המון פלסטיני משחית גופות של בני עמם, של מחבלים משגרים רקטות מתוך בתי ספר או לשלוח צלם וכתב לאיזה "חור" באפריקה. השלכות הסיקור בתקשורת: על "מעשינו" בג'נין ובעזה קיבלנו חרם כלכלי ואקדמי, השוואה לנאציזם בועידת דרבן וירידה לשפל כלכלי חמור בעוד שפעילות החמאס בעזה ביוני 2007 עברה בשקט יחסי למהומה שקמה בתגובה לחומת מגן.
      • סיקור מאבק הסטודנטים בתחילת 2007 נדחק בחדשות לטובת אירועים משניים (כולל כתבה גדולה על סטודנטים שטסים לחו"ל ומבלים בבריכות), ורק כאשר שוטרים (או כתבים) נפצעים התקשורת מדווחת (והסטודנטים, למי אכפת?). התקשורת לרוב אינה מרבה לסקר הפגנות כראוי.

דיווחים שחשוב שיקבלו חשיפה רבה יורדים תוך זמן קצר במהדורות האינטרנט לתחתית הדף ואילו כתבות על התבטאות של פוליטיקאי או ידוען נשארות במוקד ההתעניינות. מיזם חשוב של ויקימדיה הוא הויקיחדשות שם אני משתדל בזמני הפנוי לכתוב. ויקיפדיה, עבור מיזם ויקיחדשות, באה כהרחבה של נושא הכתבה (פוליטיקאי, עבר של קצין בכיר בצבא, מכונית מדגם כלשהו, יחידה בצה"ל, להקה שתופיע בארץ וכד'). ynet יישמו מודל זה גם אצלם עם ההפנייה לערכים באנציקלופדיה של ידיעות מהכתבות בynet.
כעיקרון, לא צריכה להיות העדפה של תוכן כלשהו במיזמי ויקימדיה השונים, אך רצוי שלכל תחום תנתן הזדמנות שווה.
מלבד סיקור ידיעות באופן עצמאי בויקיחדשות, ניתן לגייס כותבים שעניינם רב בתחומים שאינם מיוצגים היטב בויקיפדיה. אחת הדרכים לעשות זאת היא לאתר פורומים שרבים הסיכויים שכותביהם יביעו עניין בכתיבה, ולהזמין אותם לתרום לערכים הקשורים לתחום שבו הם עוסקים.

גוף הערכים, בקרת איכות ופעילות תחזוקה עריכה

  • תבניות תחזוקה (שכתוב, עריכה, השלמה וכו') אינן דבר רע-מי שאין לו זמן לערוך/לשכתב ומוצא שיש ערך לקוי כלשהו במידה שאינה דורשת תיקונים קלים, יכול להוסיף תבנית להפניית תשומת לבם של אחרים שיטפלו בערך במקומו וישתדלו יותר לעשות זאת ברגע שייכנסו לערך וימצאו תבנית תחזוקה כזו. הדבר גם לא מזיק משום שהוא מבהיר למי שמבקר את הערך כי הערך אינו ברמה מיטבית לפי הסטנדרטים של ויקיפדיה.
  • קטגוריות מסודרות-אחד הדברים שאני לא אוהב זה לראות קטגוריה מלאה בערכים שיכולים להיות משויכים לקטגוריות משניות שלה (ודפים שלא צריכים להיות משויכים אליה, ובפרט דפי משתמש).
  • שגיאות כתיב והקלדה-עוד אחד הדברים שאני לא אוהב לראות, מה שמלכתחילה גרם לי להתחיל לערוך ולהירשם לויקיפדיה.
  • קישורים אדומים-בעד בכל מקום, אפילו בדף הראשי ובתבניות הידעת?, כאשר יש ערך שצריך להיכתב-בגלל המבוכה מערכים חסרים אנחנו מעכבים יצירת ערך חדש. מאוד נגד כאשר הקישור קיים ללא סיבה וישנו ערך כתוב, ולכן כאשר אני נתקל בערך עם קישורים אדומים אני משתדל "להכחיל" אותם.
  • תמונות-לאפשר הוספה בויקיפדיה (אפשרות יותר נגישה, לעת עתה), אך מיקומן בסופו של דבר הוא בויקישיתוף. כמו ערך, גם בתמונות רצוי להוסיף את התמונות הטובות ביותר, אם כי אין כל פסול בלהתחיל בהוספת תמונה "בינונית" שתסייע לקורא להבין במה מדובר.
  • הערות מוסתרות-מלבד הערות לערך בדף השיחה (שלא תמיד נוהגים לקרוא), רצוי להוסיף לטובת העורכים הבאים (או לשימושך בעת העריכה הבאה) הערות מוסתרות. מנגד, האבסורד הוא שהם יגלו את תוכן ההערה רק כאשר יתחילו לערוך את הערך. לכן עדיף כמה שיותר מהר להחליף את ההערות המוסתרות בתוכן גלוי-תבנית תחזוקה, משפט או פסקה קצרה או אם אין ברירה, הערה בדף השיחה.

יחסים בין-קהילתיים (או "האדם שבמיזם ינצח") עריכה

האנשים הפעילים נותנים לויקיפדיה את החיים. הם אלו שמזינים את ויקיפדיה במידע והם המשאב החשוב ביותר. האווירה השלילית בויקיפדיה היא גורם שמעכב את צמיחת האנציקלופדיה לא פחות ממשחיתים-פרישת כותבים פוגעת בויקיפדיה.

  • נחמדות-תבניות הפנייה למשתמשים בדרך כלל מנוסחות באופן לא כל כך עדין. צריך לחשוב פעמיים כיצד הדברים שאנחנו כותבים, מתקבלים בצד האחר. כאשר מדובר במשחיתים משועממים שזו מטרתם היחידה יש לחסום בלי יותר מדי תשומת לב, כי זה מה שהם מחפשים. עם זאת, הפגנת כעס בכל פנייה למשחית אינה בהכרח הדרך כי לעיתים מי שיכל לעזור לויקיפדיה (אם היה מקבל את היחס הראוי), עובר לצד "האפל" ומתחיל להשחית (משום שעצבנו אותו כשכל מה שהוא חיפש זה להוסיף מהידע שלו, גם אם תרומתו אינה משמעותית, או שביקש להתנסות בעריכה ועשה זאת בתום לב בערכים כתובים), או גרוע לא פחות-נעלב ועוזב. אם ויקיפדיה העברית מבקשת להגיע להיקף של ויקיפדיה האנגלית עוד בעשור הזה, הויקיפדים לא יכולים להרשות לעצמם שכותבים ילכו להם מבין הידיים.
    גם כאשר מדובר ביחסים בין-ויקיפדים, רצוי לשמור על דיון ענייני ורגוע, להתחשב בדעות שונות וכן להימנע מצורת התבטאות שעלולה להעליב או לעצבן את הצד השני בדיון-ביקורת בונה ודברי טעם יעילים פי כמה מהתבטאות פוגענית (מה עוד שיחס גורר יחס). בעבודה על ערכים יש להימנע ממלחמות עריכה או ביטולים גורפים ולהתדיין כאשר ישנם חילוקי דעות. בפנייה למי שפועל בניגוד למדיניות ולנהלים, יש להסביר את הנהלים (עדיף להפנות לדף המדיניות).
  • שוויון לכל-מספר תרומות, ותק במערכת או דרגה כלשהי (מפעיל, ביורוקרט) אינם הופכים את דעתו של אדם אחד ליותר נחשבת מדעתו של אדם אחר בדיון כלשהו, אינם צריכים להקנות יחס מיוחד לעריכות שלא היו מתקבלות אם היו נעשות בידי אנונימי, או התנהגות בלתי הולמת-כמו הפגנת זלזול בעריכה של משתמש אחר או התחצפות. כל מקרה צריך להיבחן לגופו ולא על פי האנשים שלקחו בו חלק. אך עוד יותר מכך-בעלי הדרגות הגבוהות צריכים להוכיח את עצמם ולנהוג בדרך זו לכל אחד, מביורוקרט ועד משתמש חדש.
  • ללא פוליטיקה-הפגנת דעות פוליטיות כלשהן, ובעיקר כאשר היא נעשית בהתרסה בדפי משתמש, עלולה להעכיר את האווירה החברתית בויקיפדיה ולהפריע למהלך התקין של העבודה והדיונים. לכל אחד יש זכות לבטא את עצמו, אך אפשר לעשות זאת בבלוג, להתחשב בשאר הכותבים כאן ולהימנע מלבטאן כאן-ויקיפדיה היא אינה זירת התגוששות.
  • חסימות-חסימות נועדו להגן על המיזם מפני השחתות נוספות, לא להעניש ולא לשקם את כבודו האבוד של חבר קהילה. אין מקום לאיומים "תעשה כך וכך או שאחסום". מחזיקי היכולת לחסימה הם כרגע בקשרים קרובים ולכן ככל שהם קבוצה מצומצמת, גדל הסיכוי שפגיעה בכבודו של אחד תגרור חסימה. חסימה לצמיתות-רק לחשבונות של משחיתים שגורמים לנזק ממשי.
  • מפעיל-משרת אמון-מפעיל שהאמון בו רעוע, עדיף שלא ישמש כמפעיל. רעיון שהוצע בעבר, והוא לקיים אישור סמכויות מחודש, הוא בעיניי פתרון טוב.
  • התדיינות חופשית-כל מי שרוצה יכול לנהל דיון, גם על חשבון כתיבת ערכים. "בזבוז זמן של קהילה" מבזבז רק את זמנו של מי שמתייחס לדיון. לא רוצה לבזבז את זמנך? אל תתייחס לדיון ותמשיך הלאה...אנשים יודעים כיצד לנהל את זמנם ולא צריכים שמישהו אחר יגיד להם מתי דיון הוא בזבוז של זמן. אם הדיון התקיים בעבר, ניתן להפנות לדיונים קודמים (עם זאת, אין זה אומר שיחסי הכוחות בין התומכים לשוללים נותרו בעינם-ייתכן שיש טעם לדיון מחודש). להגיד למישהו שהדיון שלו הוא בזבוז של זמן ועדיף לכתוב ערכים, בעיניי מתפרש כזלזול בדעותיו.