הרצאה על אודות - ממשלת ישראל השלושים וארבע עריכה

כינונה של הממשלה עריכה

ממשלת ישראל השלושים ושלוש ידעה מחלוקות רבות עוד מראשיתה; מבצע צוק איתן, אשר התרחש בקיץ 2014, איחד מעט את השורות - בעם גם בממשלה - אך לא די היה בכך. עם תום הלחימה בעזה שבו ונתעוררו המאבקים הפוליטיים השונים, בממשלה ומחוצה לה. בדצמבר 2014, כשהיינו אנו תלמידי כיתה ז' ונתניהו עמד בשנתו החמישית כראש ממשלת ישראל, מאס נתניהו במה שהגדיר כחתרנות השרים תחתיו ופיטר שנים מבכירי השרים שאינם ממפלגתו - יאיר לפיד, שר החוץ ויושב ראש מפלגת 'יש עתיד' וציפי לבני, שרת המשפטים, הממונית על המשא ומתן עם הפלסטינים ויושב ראש מפלגת 'התנועה'. המפלגות, אשר בראשם עמדו השרים המפוטרים, החלו מתנגדות לממשלה במקום לתמוך בה; חיש מהר איבדה הממשלה את התמיכה שנזקקה לה לשם המשך כהונתה וחיש מהר נקבע מועד לבחירות מוקדמות.

ארבעה חודשים מאוחר יותר, בסופה של מערכת בחירות סוערת, ניצח הימין הפוליטי בבחירות לכנסת. נשיא המדינה, בהתאם לסמכות שמקנה לו החוק, התייעץ עם נציגי המפלגות השונות; אחרי ששישים ושבעה חברי כנסת, רוב קטן אך משמעותי מבין מאה ועשרים החברים הנבחרים, המליץ להטיל על חבר הכנסת בנימין נתניהו את הרכבת הממשלה, זימן הנשיא את נתניהו והטיל עליו להרכיב ממשלה. היות שלא עמד לנתניהו חופש של ממש בבחירת שותפיו לממשלה, התקשה מאוד לגבש עימם הסכמים שישביעו את רצונם - ובסופו של דבר, הודיע לנשיא שהצליח להרכיב ממשלה שעות ספורות בלבד לפני שתם זמנו.

בממשלת ישראל החדשה, היא ממשלת ישראל השלושים וארבע, המשיכו בנימין נתניהו ומשה יעלון לכהן בתפקידיהם - הראשון כראש ממשלה והשני כשר ביטחון. נתניהו שימש גם שר החוץ. לשר האוצר מונה משה כחלון (יושב ראש מפלגת 'כולנו'), לשרת המשפטים מונתה איילת שקד (ממנהיגיה של מפלגת 'הבית היהודי') ולשר החינוך מונה נפתלי בנט (יושב ראש 'הבית היהודי'). בראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת יושב אבי דיכטר, חבר כנסת מטעם 'הליכוד', ובראש ועדת הכספים יושב משה גפני, יושב ראש מפלגת 'יהדות התורה'. בהרכבת ממשלת ישראל השלושים וארבע בולט ויתורו של נתניהו על ההשפעה בתחום הכלכלי-חברתי והגברת מעורבתו וסמכותו בנושאים שנוגעים למדיניות החוץ והביטחון של מדינת ישראל. (קווי היסוד של הממשלה, למיטב השגתי, כוללים הרבה מילים יפות ומשמעותיות, אך אין בהן משום התחייבות מעשית או הבטחה מפורשת לעשות או לא לעשות דבר מה. על-כן אתעלם מהם.

הממשלה התמודדה עם אתגרים גדולים במספר תחומים. בתחום הביטחוני, אשר לא שוקט לרגע במדינתנו, התמודדה הממשלה עם גל הטרור הפלסטיני ב-2015-2016, שבו נהרגו קרוב כשלוש מאות אנשים, רובם העיקרי פלסטינים, ונעצרו כאלף פלסטינים. בסופו של דבר דוכא גל הטרור בהצלחה והפלסטינים לא נחלו כל הישג מדיני בגינה; עם העימותים הבלתי-פוסקים בגבול ישראל-רצועת עזה, בהם נהרגו כמאתיים חמישים פלסטינים ושני יהודים ונפצעו מספר שעולה על כך פי מאה - עשרים וחמישה אלף פלסטינים; ההסלמה בדרום, בנובמבר 2018, בעקבות חשיפתו של כוח ישראלי מיוחד בפעולתו ברצועת עזה, הסלמה שבמסגרתה שוגרו לישראל מאות רקטות וישראל תקפו עשרות רבות של מטרות ברצועה; ואחרון חביב, עניין שנמשך כבר שנים אך בשנה הקודמת (2018) הודתה בו לראשונה הממשלה, התקיפות הישראליות בסוריה, התקיפות אשר נועדו למנוע מחיזבאללה להשיג נשק מתקדם ומדויק.

בתחום המדיני, נחלה הממשלה הישגים רבים אך גם התמודדה עם אתגרים לא מעטים. ראש וראשון להישגיה בתחום מדיניות החוץ הוא השינוי החיובי המהותי במדיניות ארצות הברית לגבינו (ובכלל זה העברת השגרירות האמריקאית לירושלים, ביקורו המוקדם של הנשיא בישראל וההגנה הנלהבת והנחושה על ישראל במוסדות האו"ם). ראש וראשון לכישלונותיה הוא החלטה 2334 של מועצת הביטחון של האו"ם, אשר בה גונתה בחריפות ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון, והעובדה שארצות הברית החליטה שלא להטיל וטו על ההחלטה.

גם בתחום הכלכלי-חברתי לא שקטה המציאות. הסוגיה המרכזית בשדה זה היתה המאבק על מתווה הגז, ובה היו שני עניינים מרכזיים. הראשון היה השאלה, כמה מיסים ישלמו החברות על הרווחים שיפיקו ממכירת הגז הטבעי שנמצא במימיה התחומתיים של מדינת ישראל והשני - איזה חלק מן הגז יותר לחברות לייצא ואיזה חלק יהא עליהם לשמור למכירה לשוק הישראלי. מתווה הגז הוא סוגיה כלכלית מן המעלה הראשונה, לפי שנוגע הוא בסכומים של מאות מיליארדי שקלים, ואולם נושא מורכב ורחב הוא מאוד, על-כן ראוי להקדיש לו הרצאה בפני עצמה. הסוגיה החשובה הנוספת היא מאבקם של הנכים, מאבק שמיוסד על דרישתם להשוות את קצבת הנכות לשכר המינימום. כיום עומדת קצבת הנכות על פחות ממחצית משכר המינימום, גם לאלה שחסרי כל יכולת להשתכר בכוחות עצמם, והנכים ניהלו ועודם מנהלים מאבק עוצמתי ומתוקשר לשנות את המצב. בתוך כך חסמו הנכים כבישים ופסי רכבת, שדה תעופה ונמלים, הקימו אוהלי מחאה מול הכנסת והפגינו במוקדים רבים ברחבי הארץ.

הצעה נוספת, אשר עמדה במוקד מחלוקת סוערת ומתמשכת, היא ההצעה להסדיר - משמע, לקבוע כללים ברורים - לגיוס החרדים לצה"ל. שתי המפלגות החרדיות בקואליציה, ש"ס ויהדות התורה, התנגדו לחוק ובכך שללו את הרוב הדרוש לאישורו; הדיונים בנושא, הן עם מפלגות הקואליציה והן עם מפלגות האופוזיציה, נמשכו חודשים על-פני חודשים - ובסופו של דבר לא הושג הרוב הדרוש. היות שמדובר בנושא עקרוני, אשר נכשל ראש הממשלה במאמציו לקבוע מדיניות בו, הוחלט להקדים את הבחירות לכנסת. ראשית, בעקבות מבצע 'מגן צפוני' לנטרול המנהרות של חיזבאללה בגבול הצפון, ביקש נתניהו לדחות את פירוק הממשלה ואת קביעת המועד לבחירות חדשות, אך שלושה שבועות לאחר תחילת המבצע - כשהחל העולם להשלים עימו ואף לתמוך בו - הודיע נתניהו על המועד החדש לבחירות: ארבעה באפריל 2019.