משתמש:Ilanz11/פרה אדומה

"שָׁאַל גּוֹי אֶחָד אֶת רַ' יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי: דְּבָרִים אֵלּוּ שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים נִרְאִים כְּמִין כְּשָׁפִים – מְבִיאִין פָּרָה וְשׂוֹרְפִין אוֹתָהּ וְכוֹתְשִׁין אוֹתָהּ, וְנוֹטְלִין אֶפְרָהּ, וְאֶחָד מִכֶּם מִטַּמֵּא לְמֵת, מַזִּין עָלָיו שְׁתַּיִם שָׁלֹש טִפִּין, וְאוֹמְרִין לוֹ: "טָהָרְתָּ". אָמַר לוֹ: נִכְנְסָה בְּךָ רוּחַ תְּזָזִית מִיָּמֶיךָ? אָמַר לוֹ: לָאו. אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא רָאִיתָ אָדָם שֶׁנִּכְנְסָה בּוֹ רוּחַ תְּזָזִית? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: וּמָה אַתֶּם עוֹשִׂים לו? אָמַר לוֹ: מְבִיאִין עִקָּרִין וּמְעַשְּׁנִין תַּחְתָּיו, וּמַרְבִּיצִין עָלָיו מַיִם – וְהִיא בּוֹרַחַת. אָמַר לוֹ: יִשְׁמְעוּ אָזְנֶיךָ מָה שֶׁאַתָּה מוֹצִיא מִפִּיךָ; כָּךְ הָרוּחַ הַזּוֹ רוּחַ טֻמְאָה הִיא, מַזִּין עָלָיו מֵי נִדָּה וְהִיא בּוֹרַחַת. לְאַחַר שֶׁיָּצָא אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבֵּנוּ, לָזֶה דָּחִיתָ בְּקַשׁ, לָנוּ מָה אַתָּה אוֹמֵר? אָמַר לָהֶם: חַיֵּיכֶם, לֹא הַמֵּת מְטַמֵּא, וְלֹא הַמַּיִם מְטַהֲרִים, אֶלָּא גְּזֵרָתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הִיא. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: חֻקָּה חָקַקְתִּי, גְּזֵרָה גָּזַרְתִּי, אִי אַתָּה רַשַּׁאי לַעֲבֹר עַל גְּזֵרָתִי – "זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה" (במדבר יט, ב) וּמִפְּנֵי מָה כָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁל צִבּוּר זְכָרִים וְהִיא נְקֵבָה? אָמַר רַ' אַיְבוּ: מָשָׁל לְבֶן שִׁפְחָה שֶׁטִּנֵּף פְּלָטוֹרִין שֶׁל מֶלֶךְ, אָמַר הַמֶּלֶךְ: תָּבוֹא אִמּוֹ וּתְקַנֵּחַ אֶת הַצּוֹאָה; כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: תָּבוֹא פָּרָה וּתְכַפֵּר עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל."

מקורות הסיפור: מדרש תנחומא, פרשת חוקת, סימן ח | מדרש פסיקתא רבתי, יד | מדרש במדבר רבה, פרשה יט, דרשה ח.