משתמש:KHLora/פרשנויות וסיבות להתפתחות החקלאות באזורים מסוימים על פני אזורים אחרים

הקדמה

מהפכת החקלאות היוותה גורם משמעותי לכך שאזורים מסוימים אשר הצליחו לנצל את הידע החדש של ייצור מזון באמצעותה, התפתחו בצורה מהירה וטובה יותר מאשר אזורים שלא גילו, לא יישמו או שרעיונות החקלאות לא הגיעו אליהם. תופעה זו גרמה לכך שהחברות המפותחות יותר שיישמו את החקלאות, הצליחו לכבוש שטחים של חברות אחרות ולהחליש את האוכלוסיות שישבו בהן. מכך, בחברות שעסקו בחקלאות רמת החיים, הטכנולוגיה ותחולת החיים השתפרו. קיימות סיבות שונות שבין היתר נבעו ממהפכת החקלאות ותרמו להבדלים המשמעותיים בין חברות שונות באזורים שונים בעולם.

חקלאות

החקלאות היא ענף ייחודי ממספר סיבות. ראשית, הפקת המזון באמצעותה היא תהליך איטי יותר מאשר הדייג או הצייד . הפקת היבול יכולה לקחת חודשים ארוכים אם לא שנים, לעומת הצייד לדוגמה, שתוצריו יכולים להינתן כבר באותו היום. שנית, כמעט כל היבולים דורשים הוצאות ראשוניות גדולות של משאבים- שטח ליבול, כלי עבודה, זרעים לנטיעה וכדומה. העיסוק בחקלאות גם מצריך מאמץ, שבא לידי ביטוי בכוח העבודה וגם בהמשך הטיפול לטווח זמן ארוך; עיבוד האדמה, הזריעה, וניכוש עשבים. כל אלה נדרשים הרבה לפני שמפיקים תשואה ופירות. יתרה מזאת, יש יותר סיכון בחקלאות בגלל התלות במזג האוויר. מזג אוויר לא יציב הינו גורם מגביל בתחום החקלאות. מזג אוויר קיצוני או תנודות במזג האוויר עלולים להשפיע לרעה על צמיחת היבול ואף להרוס אותו. לכן, חברה המסתמכת על חקלאות כגורם המרכזי לפרנסתה ואין לה הבטחה לקציר קבוע כל שנה, עשויה להיקלע למצב בו לא יהיה לה סיכוי להישרדות. לא ניתן לחזות מתי תהיה בצורת, שיטפון או כפור והחקלאי תמיד מודע לסיכון הכרוך בכך. (Ofek, 195)

קיימים גם חסרונות בתחום החקלאות; כמו הסיכון ואי הביטחון במצב האקלים, שזהו גורם מרכזי בעיסוק בחקלאות כפי שציינתי בפסקה הקודמת. כמו-כן, שינוי התזונה והתמחות בהפקת מזון מסוים השפיע על מינים שונים בטבע ברבות השנים. אף על פי כן, החיים של בני האדם מבחינה כלכלית, אורח חייהם ותוחלת חייהם השתפרו כאשר נהפכו לצרכנים, מאשר כשכולם עסקו אך ורק בחיפוש מזון ובייצורו. (Ofek, 212)

עם זאת, קיימות גם דעות אחרות המבקרות את השפעת החקלאות על חיי בני האדם ואת התהליכים שנבעו ממהפכת החקלאות. הוגי הדעות הללו מפנים אצבע מאשימה כלפי מהפכת החקלאות ולפי דעתם היא המקור לתת-תזונה, רעב, מחלות זיהומיות ואי-שוויון חברתי. (Cohen and Armelagos, 30)

החקלאות וסיבות נוספות כגורמים משפיעים על רמות התפתחות שונות באזורים שונים בעולם

רמות ההתפתחות השונות באזורים שונים בעולם, גרמו לכך שחברות מסוימות הצליחו לגלות ולכבוש חברות אחרות (שאלה היו שונות מהן במספר מאפיינים שונים). לדוגמה, כיבוש האירופאים את אמריקה ולא להפך. הסיבות העיקריות שהביאו לכך הם; התיישבות בני האדם באירו אסיה (אירופה ואסיה) בצורה רחבה יותר מאשר ההתיישבות באמריקה, כלומר, צפיפות אוכלוסין גדולה יותר באירופה. שנית, ייצור מזון בצורה יעילה יותר באירופה, אשר התפתח בעקבות מהפכת החקלאות. בנוסף לכך, מחסומים מעטים מבחינה אקולוגית וגאוגרפית ויתר על כן, המצאות וטכנולוגיה ששגשגו באירופה. (בהמשך מופיע פירוט בנושאים אלה ונוספים.) (דיימונד, 291)

מבחינה חקלאית, אקולוגית וגאוגרפית

ראשית, האירופאים ידעו לנצל את השטח שלהם והמשאבים הטבעיים שעמדו לרשותם בצורה הטובה ביותר. הם גידלו מיני צמחים ובעלי-חיים שהם יכולים לאכול, מכך דונם שטח אחד יכול היה להזין רועים ואיכרים רבים יותר מאשר ציידים לקטים. במקום להשתמש בבשר ציד,האירופאים אילפו את החיות ובייתו אותם (היו להם יותר חיות מבויתות לשימושם) כך שיכלו לקבל תשואה גדולה יותר מכל בעל-חיים אחד, כלומר כל בעל חיים שימש והזין אותם ליותר זמן. במקום לשחוט את היונקים ולהשתמש רק בבשר שלהם, הם השתמשו ביונקים לאספקת מוצרי חלב לטווחי זמן ארוכים. לעומת הציידים-לקטים, שנאלצו ברוב יומם לצוד ולחפש אחר מזון, שימוש בבעלי חיים מבויתים אפשר להם יותר שעות פנאי וביטחון במזון נגיש לאורך זמן. באזור אירופה היו שלושה-עשר מיני יונקים מבויתים לעומת יונק גדול אחד באמריקה שהיה הלמה/אלפקה. (דיימונד, 277-278)

לפי אופק (191 ,Ofek) המידע הקיים בידינו לגבי ייצור המזון והתפתחותו יחסית מועט. מה שידוע הוא שייצור המזון השיטתי החל רק לפני עשרת-אלפים שנים והתפשט בעולם בטווח זמן קצר. בני האדם זיהו פוטנציאל בהפקת המזון בשיטות החדשות, משום שהיא הייתה חיונית להישרדות ולהתפתחותו של האדם. למעשה, לחקלאות היו מקורות שונים ועצמאיים בחלקים נרחבים בעולם בערך באותו הזמן. לפני כעשרת-אלפים שנים במזרח, לפני שמונת-אלפים שנים בסין, ולפני כששת-אלפים שנים ביבשת אמריקה. עם זאת, הצמחים ובעלי החיים המבויתים היו שונים מאוד ברחבי נקודות המקור השונות שציינתי לעיל. כלומר, זנים שונים התפתחו במקומות שונים לגמרי. לכל אזור היה את סוגי הצמחים ובעלי החיים הייחודיים שיכל אזור מסוים להפיק ולהצמיח. מכך, ניתן ללמוד שהתפתחות החקלאות התרחשה הרבה לפני המצאת הכתב והייתה משמעותית בהשפעתה על התפתחות חברות.

כמו-כן, האירופאים ייצרו דשנים ומחרשות שאפשרו להם לעבד ולנצל את האדמה בצורה טובה יותר. המחרשות אפשרו לחרוש אדמה שקודם לכן לא הייתה כלכלית לעיבוד חקלאי, מכך שאפשרויות ייצור המזון שלהם גדלו. (דיימונד, 70) (כאן באה לידי ביטוי גם ההתפתחות הטכנולוגית של האירופאים שאליה אתייחס בהמשך.) ייצור מזון רב יותר לא רק הגדיל את האוכלוסייה אלא גם תרם לאורח חיים טוב וארוך יותר.

שנית, ביות הצמחים ובעלי החיים הניב מזון רב יותר מאשר שהניב אורח חיי הציידים-לקטים. לכן, האירופאים יכלו לאפשר לעצמם ללדת יותר ילדים ולהגדיל את האוכלוסייה ובעקבות זאת אוכלוסיית אירופה הייתה צפופה יותר. הציידים לקטים לא יכלו להרשות לעצמם הרבה פיות להאכיל או לגדל תינוקות משום שרוב זמנם היו עסוקים בצייד ובליקוט מזון. זאת ועוד, בעקבות ישיבת הקבע של האירופאים שהתאפשר משום שהיו בידיהם מקורות מזון, התאפשר להם גם לאחסן עודפי מזון אלה וזה אפשר להם ביטחון למחייה נוחה, לעומת הציידים לקטים שנאלצו לנדוד בעקבות חיפוש אחר מזון ובעלי חיים לצייד. (דיימונד, 72)

בנוסף לכך, בחברות בעלות חיות מבויתות התפתחו חיידקים שגרמו לכך שכאשר הם (שכבר גופם חוסן באופן עצמאי נגד חיידקים) הגיעו לאזורים בהם היו אוכלוסיות חדשות שלא היו מחוסנות, האוכלוסיות החדשות נפגעו ממוות וממגפות אשר התפשטו באוכלוסיות אלה. האוכלוסיות הכבושות נחלשו עקב כך ולכן היה קל יותר להשתלט עליהן. (דיימונד, 74)

יתרה מזאת, סיבה גאוגרפית שתרמה למעבר של שיטות ייצור המזון ושל משאבים לייצור מזון כמו זרעים, בצורה קלה יותר באירופה היא- השפעת קווי האורך והרוחב. הציר הראשי באסיה ובאירופה ממזרח למערב מול הציר המרכזי ביבשות אפריקה ואמריקה בהן הוא מהצפון לדרום. עקב כך, ההתפשטות מצפון לדרום הייתה איטית יותר. הרי קווי הרוחב הם גורם קובע עיקרי בכל הנוגע לאקלים, לתנאי הגידול ולקלות התפשטותו של ייצור המזון. ההבדלים השפיעו לא רק על התפשטות בייצור מזון אלא גם על התפשטותן של טכנולוגיות והמצאות אחרות. (דיימונד, 147-149)

מבחינה טכנולוגית

הטכנולוגיה באירופה התפתחה והתפשטה בצורה מהירה וטובה יותר מאשר במקומות אחרים בעולם- אמריקה ואפריקה. כפי שציינתי לעיל לגבי המחרשות שעזרו לייצור מזון ועיבוד האדמה ולפיכך שיפרו את חיי האוכלוסייה שישבה שם. בהמשך התפתחות אמצעי התחבורה היבשתית והימית אשר עזרו להעביר את בעלי החיים או כלים ומזון ממקום למקום, אפשרו לאנשים רבים יותר לקבל גישה למזון ולשפר את איכות חייהם. (דיימונד, 73) לעומת זאת במקומות רחוקים יותר, חוסר בתחבורה מאלץ (לדוגמה את הציידים לקטים) לנדוד ממקום למקום בחיפוש אחר מזון במשך ימים ארוכים. כאשר אמצעי תחבורה היה יכול לשפר את איכות חייהם ואת משך הזמן שלוקח להם לנדוד ממקום למקום.

ניתן גם לזהות מנקודת מבט היסטורית שרוב ההמצאות הגיעו מאנשים שחיו באירופה. ייתכן שבאירופה סיפקו יותר אמצעים להמצאת הטכנולוגיות הללו. (דיימונד, 189) ההמצאות הללו שיפרו בצורה ניכרת את אורח חייהם של אוכלוסיית אירופה ולפיכך היה להם יתרון יחסי על אוכלוסיות אחרות. הם נעזרו בטכנולוגיות אלו גם בייצור מזון, בתחבורה ובעת מלחמה (התפתחות טכנולוגיה צבאית וכלי נשק שלא היו נחלת הכלל באמריקה ואפריקה, אפשרו לאירופאים להשתלט על אוכלוסיות עם כלי נשק פרימיטיביים או כאלו ללא כלי נשק.) שעזרו להם לכבוש אוכלוסיות נחלשות יותר. רוב ההמצאות הומצאו ממספר סיבות שונות; מתוך צורך, בטעות מקרית, או לשימוש אחר ממה שאנו משתמשים בו כיום.

היו סיבות שונות לקבלת המצאות שונות בתוך חברה כפי שדיימונד מציין בספרו. (193-194) ראשית, היתרון הכלכלי יחסי שהיה באירופה. באירופה היו אפשרויות שימוש שונות ואמצעים שלא היו לדוגמה באפריקה ומכך שהייתה זו תרומה להתפתחות באירופה. שנית, הערך החברתי והיוקרה. בשל ההחשבה של מותגים והרצון להשיג דברים יקרי ערך יותר ויותר תרם לנסות ולהתפתח באירופה, לעומת אפריקה שלא היה להם הצורך בדברים הללו. בנוסף לכך, ההתאמה לאינטרסים אישיים. היו מדינות שלא רצו לקדם המצאות שונות מאינטרסים שונים וביניהם כלכליים. (לדוגמה, השקעה כלכלית של מדינה ומיד אחריה הייתה התפתחות טכנולוגית שגרמה להשקעה זו להיראות כהפסד. כמו שימוש בתאורת הגז בבריטניה למרות שארצות הברית וגרמניה כבר עברו לתאורת רחוב חשמלית. הרשויות הבריטיות כבר השקיעו השקעה גדולה בתאורת הגז ולכן כדי למנוע הפסדים נוספים התקינו תקנות שהכשילו את חברות התאורה החשמלית.)

מבחינה פוליטית ואידאולוגית

קיים שוני בהיבט השוויוני בין האוכלוסיות. לאוכלוסיות שעסקו בחקלאות ובייצור מזון היה זמן פנוי רב יותר, מה שתרם להתפתחות פוליטיקה ומלוכה. כאשר רוב העיסוק כבר לא היה בחיפוש אחר מזון החלו להתפתח קבוצות פוליטיות רעיוניות שהן גם היו אלה שלקחו על עצמן את השליטה על המזון שאחרים ייצרו והכריזו על הטלת מיסים על האוכלוסייה. התפתחו גם ממלכות בחברות חקלאיות גדולות. חברות אלה שהיה בידיהם מספיק מזון עבור חייליהן, יכלו לחזק אותם ולשלוח אותם להילחם עבור כיבוש שטחים נוספים וחדשים ואחסון המזון אפשר להם לעשות זאת גם למרחקים ארוכים. כך גם הטכנולוגיה שסיפקה כלי מלחמה חדישים שאפשרו לחיילים להילחם בקלות יחסית מול האוכלוסיות הנכבשות. (כפי שציינתי ב-2.2) לדוגמה, יצירת אמצעי חימום גוף על ידי עיבוד עור אפשר לחיילים להילחם במצבי אקלים קרים והיווה יתרון מול אוכלוסיות שלא היו מפותחות מספיק להילחם בעונות הקרות. (דיימונד, 72-73) למרות שמבחינה אידאולוגית לא הוכחו הבדלים משמעותיים בין שתי היבשות- אירופה ואפריקה, בספרו דיימונד (196) מציין מספר מניעים אידאולוגיים אפשריים. החל מהתנהגות של נטילת סיכונים שאפיינה יותר את אוכלוסיית אירופה, כמו גם ההתפתחות המדעית שהייתה באירופה עוד החל מתקופת הרנסנס. ייתכן שהשמרנות המדכאת חדשנות (כמו בסין) ואולי האמונה הדתית היא זאת שהשפיעה, כי ייתכן והיהדות והנצרות שהיו רווחות באירופה התאימו לשאיפת התפתחות הטכנולוגיה מאשר האסלאם וההינדואיזם.

מבחינה כלכלית

היו גורמים כלכליים שתרמו לכך שהחברה באירופה התפתחה בצורה מהירה יותר. ראשית, האירופאים שלטו על עבדים שהביאו מאפריקה ואלה סיפקו כוח עבודה זול. לאחר הפסקת העבדות ועליית המשכורות לעובדים, צריכים היו האירופאים למצוא כלים ופתרונות טכנולוגיים חדשים וזולים שיפיקו וייצרו את אותה העבודה, מה שתרם להתפתחות הטכנולוגיה באירופה וסיפקה לאוכלוסייה בה יתרון נוסף על פני אוכלוסיות אחרות. שנית, החברות התעשייתיות המודרניות באירופה העניקו הזדמנויות נרחבות להכשרה טכנית של עובדיה ומכך שפיתחו את הטכנולוגיה. בנוסף לכך, הקפיטליזם המודרני והאינדיבידואליזם שהיה רווח באירופה תמך בגמול ורווח אישי של המשקיע המעניק הון עבור פיתוח טכנולוגי. לכן, היה זה תמריץ עבור בעלי הון להשקיע בממציאים חדשים ובאמצעותם שגשג הפיתוח הטכנולוגי. הם ידעו שכאשר ותהיה תנובה מההשקעה שלהם הם יהיו הבעלים הבלעדיים של ההמצאות ומכך הם יהיו אלה שירוויחו. לעומת זאת באפריקה בשל קשרי המשפחה הרבים והחזקים, אדם שהיה מצליח מבחינה כלכלית היה מחויב לעזור למשפחתו ולפרנס אותה. רווחו האישי היה יוצא מועט ולכן לא היה לו אינטרס להשקיע ולבזבז את הונו. (דיימונד, 195)

התפתחות כלכלית התאפשרה רק כאשר החברה לא הייתה ענייה וכאשר יכלה להרשות לעצמה לרכוש מוצרים ומזון בפרט. בחברות עניות שעשוי להתקיים בהן הצורך, אך אין להן אפשרות לממן את הביקוש, לא תתפתח הטכנולוגיה לשיפור השירותים והמוצרים שהיא צורכת ומכך גם לא הכלכלה, משום שלא יהיו לה צרכנים שיוכלו לרכוש. (Cohen and Armelagos, 29) מחירי מזון נמוכים יותר אשר התאפשרו בזכות החקלאות והתפתחות הטכנולוגיה תרמו משמעותית להעלאת רמת החיים. (Gardner and Rausser, 1495)

לקריאה נוספת

• דיימונד, ג'ארד. רובים, חיידקים ופלדה. מתרגם: עתליה זילבר. עורך: אלי שאלתיאל. מקום ההוצאה: עם עובד/ספריית אופקים, 2005.
• Cohen, Mark Nathan and George J. Armelagos. Foreword by Clark Spencer Larsen. Paleopathology at the Origins of Agriculture. Published by: University Press of Florida, 2013
• Gardner, Bruce L. and Gordon C. Rausser. Agriculture and Economic Development, Volume 2. Elsevier Science B.V., 2002
• Ofek, Haim. Second Nature- Economic Origins of Human Evolution. Published by: The Press Syndicate of the University of Cambridge, 2001