משתמש:Lee.kashir/קפיטליזם דיגיטלי
קפיטליזם דיגיטלי הוא הרצון של גופים ואנשים פרטיים למסחר את הרשת- כלומר, מתקיים מאבק כלכלי על הרשת עצמה.
הקפיטליזם הדיגיטלי מתקשר לשיח הטכנולוגי/כלכלי החדש שנוצר סביב העבודה המרושתת שבה על פי ההבטחה, העובד חופשי יותר ממגבלות של זמן ואפילו לבוש. הוא יכול לעבוד מביתו ולא להגיע למשרד, הכל נמצא ברשת. כמו כן, הוא מבקר את הדימוי של מציאות קפיטליסטית משחררת (במונחים של מקום עבודה משוחרר). לפי הטענה של פישר במאמרו "לכודים ברשת" ההיבט המשחרר הוא חלק מהאידיאולוגיה של הקפיטליזם החדש, שהוא הדימוי שהשיח מייצר, אבל בסופו של דבר האידיאולוגיה הטכנולוגית החדשה יוצרת מציאות תעסוקתית וחברתית שהיא נצלנית יותר אפילו מהגרסה הקודמת של הקפיטליזם הישן בנוסח הסרט הנע ובית החרושת התעשייתי. העבודה המרושתת מבטיחה שהעובד יהיה חופשי יותר ממגבלות של זמן, מקום ולבוש. הוא יכול לעבוד מהבית בשל העובדה שכל המידע נמצא ברשת. טוענים שעל פניו זה משחרר את העובד מכבלי הקפיטליזם הישן. אך פישר טוען שלא כך הדברים.
הקפיטליזם החדש כובל יותר מהישן. האידיאולוגיה החדשה יוצרת מציאות תעסוקתית וחברתית נצלנית הרבה יותר מהקודמת- יוצרת שעות לא מסודרות, עבודה סביב השעון- כל הזמן, בכל שעה.
צמיחת הקפיטליזם החדש והטכנולוגיה החדשה הייתה כרוכה בהתפתחותו של שיח טכנולוגיה המעניק סוג חדש של לגיטימציה לקפיטליזם. כלומר, חל שינוי רדיקלי באופיו ובתפקידו של שיח הטכנולוגיה. בשלב הפורדיסטי של הקפיטליזם, שיח הטכנולוגיה העלה על נס את יכולתה של הטכנולוגיה לממש מטרות חברתיות של ביטחון יציבות ושיווין על ידי מיתון המרכיב הנצלני של הקפיטליזם. לעומת זאת, כעת בשלב הפוסט פורדיסטי של הקפיטליזם, שיח הטכנולוגיה מעלה על נס את יכולתה של הטכנולוגיה לממש מטרות אינדיבידואליות של העצמה אישית, ביטוי אותנטי ויצירתיות על ידי מיתון ההיבט המנכר של הקפיטליזם. טכנולוגיית רשת מאפשרת לשלב בין עבודה לפנאי, בין זמן יצרני לזמן חופשי, בין מרחב משרדי למרחב ביתי. מצד אחד, פירוש הדבר הוא שהעבודה נוכחת תמיד ויכולה להיות מבוצעת בכל מקום ובכל שעה. מצד אחר, באמצעות הרשתות עצם מהותה של העבודה משתנה. רשתות מאפשרות לשלב מחדש משחק, שמחה ולהט יצירתי לתוך השעתוק של החברה. מגמות חדשות אלו מאפשרות לעובדים להביא לידי ביטוי את איכויותיהם האישיות והאישיותיות של יצירתיות ומעורבות אישית עמוקה לפעילויות העבודה שלהם, ובתמורה להפיח להט בעולם העבודה התעשייתי המדולדל והמפוכח. מקום העבודה הרשתי קובר את הארגון הבירוקרטי האפור והמחניק, ויוצר תחתיו מבנה עבודה אוורירי, גמיש ופתוח. אם כן רשתות הן מרחב של מימוש עצמי באמצעות ייצור, ובכך הן מאפשרות את היפוך-הניכור שרווח בייצור התעשייתי.
פישר מראה שלמעשה נוצר טשטוש מכוון בין עבודה ופנאי ואפילו בין עבודה ושכר- חברות עוברות לפיתוח וייצור רשתי- שכביכול מאפשר לשני הצדדים להרוויח. יחד עם זאת ישנו גם שיח שמסתיר מציאות של חוסר ביטחון כלכלי, תחרות שמובילה לאי שיווין חברתי, ומציאות שבה אין יותר ביטחון תעסוקתי. ההיבט המשחרר הוא חלק מהאידיאולוגיה של הקפיטליזם החדש, שהו הדימוי שהשיח מייצר, אבל בסופו של דבר האידיאולוגיה הטכנולוגית החדשה יוצרת מציאות תעסוקתית וחברתית שהיא נצלנית יותר אפילו מהגרסה הקודמת של הקפיטליזם הישן בנוסח הסרט הנע ובית החרושת התעשייתי.
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- ערן פישר, לכודים ברשת, רסלינג, 2011
קישורים חיצוניים עריכה
- http://www.vanleer.org.il/Data/UploadedFiles/Publications/TUV/37/6.pdf], באתר (מכון ון ליר)